לאחרונה הודיעה אינטל על רכישת חברת מוביט הישראלית, תמורת כ-900 מיליון דולר. הרציונל מאחורי העסקה כנראה דומה לרציונל שעמד מאחורי רכישת ווייז על-ידי גוגל לפני שבע שנים, וטמון בדאטה שאוספת מוביט על משתמשי התחבורה הציבורית וביישומים הפוטנציאלים שלה. המשקיע הראשון שזיהה את הפוטנציאל של מוביט והוביל את סיבוב הסיד בחברה היה ערן וגנר, אז שותף בקרן ג'מיני והיום שותף-מנהל ב- i3 Equity Partners, יחד עם נגה קפ. נפגשנו עימו (בזום) לשיחה קצרה על הדרך בה משקיעים מגדירים ומזהים חדשנות.
לנצל הזדמנויות גדולות
"בגדול, חדשנות זה כל דבר שלא היה קיים קודם לכן. אבל, החדשנות שאנחנו מחפשים היא לא בהכרח המצאת יש מאין, אלא הרבה פעמים היא חיבור יצירתי של אלמנטים שכבר קיימים בשוק, שיפור של מודל עסקי, שימוש חדש ומקורי במוצר קיים וכן הלאה", משיב וגנר בתשובה לשאלה כיצד הוא מגדיר חדשנות והאם הוא חייב לזהות חדשנות כשהוא מתכנן להשקיע בסטארט-אפ.
מה היה הרעיון של מוביט ואיזה סוג של חדשנות זיהיתם בה בזמנו?
"הרעיון המקורי של מוביט נולד מסיבה פרוזאית מקומית - גוגל טרנספורט לא עבדה בישראל והיזמים ביקשו לתת לזה מענה. כך, הרעיון המקורי של מייסדי החברה היה לייצר קבצים המכילים את כל נתוני התחבורה הציבורית, כולל קווים, מסלולים, לוחות זמנים, סדר תחנות וכדומה. תוך כדי עבודה, הם הבינו שיש הרבה מקומות בעולם שחסרים קבצים כאלה והחליטו לרתום את ציבור המשתמשים בכדי לייצר תיאור מפורט של התנהלות התחבורה הציבורית, זאת במטרה לפתח מערכת מידע מקיפה, מדויקת ומעודכנת.
"החדשנות של מוביט התבטאה בכך שלקחו את הרעיון שגוגל באה איתו - לעזור לאנשים לנווט בתחבורה ציבורית באמצעות טלפון חכם - ושיפרו אותו, תוך שימוש במודל שכבר הוכח על-ידי חברת ווייז ונקרא חוכמת המונים".
מה השלב הבא שמנחה משקיע אחרי שהוא מזהה חדשנות?
"בשלב הבא צריך לנתח את פוטנציאל השוק של המוצר והאם ניתן לייצר יתרון תחרותי לאורך זמן, או במילים אחרות, כפי שהאמריקאים אוהבים להתבטא בהקשר זה, איזה 'חפיר' (מכשול בדמות תעלת מים שהגן על המצודה בימי הביניים - י.צ.) יכול להגן עלי אם אני לוקח את הסיכון ושם את הכסף".
אילו חפירים זיהית במוביט בתחילת הדרך?
"לפחות ארבעה חפירים בולטים, כאשר החשוב שבהם היה החפיר של הדאטה. בסופו של דבר, החברה נמכרה בזכות העובדה שכ-800 מיליון איש בכל העולם משתמשים באפליקציה, כחלק אינטגרלי מחיי היום-יום שלהם, וכמות הדאטה שנאספת בנושא תחבורה ציבורית היא חסרת תקדים.
"החפיר השני היה הטכנולוגיה הנדרשת כדי להריץ מערכת עם מענה זמין ומדויק 24/7, 365 ימים בשנה.
"השלישי זה המשאבים. לסטארט-אפים בישראל יש גישה מיידית לכסף ולכשרון בהשוואה למדינות אחרות בהן צמחו מתחרים למוביט, ומשאבים אלה מאפשרים לנצל הזדמנויות גדולות.
"החפיר הרביעי היה היכולת לבנות צוות מנצח. מעבר למשאבים הזמינים, אין ספק שאחד האלמנטים החשובים ביותר בבניית חברה הם המנהיגות והתרבות הארגונית. במוביט, מהרגע הראשון היה ברור כי ניר ארז, אחד המייסדים ומנכ״ל החברה הוא כוכב. ניר ואני מכירים שנים רבות ולא היה לי ספק כי ביכולתו להוביל חברה להישגים גבוהים ולבנות תרבות ארגונית של שקיפות, ערבות הדדית ומצויינות".
מה חשבו המתנגדים להשקעה?
"מעניין לציין כי ב- 2012 משקיעים רבים חשבו כי הטלפון החכם לא יהפוך לנחלת הכלל. אני, מהרגע הראשון הבנתי כי לא זו תהיה הבעיה של מוביט. משקיעים אחרים חששו שלא תהיה היענות מספיק חזקה בקהילה לייצר את האינפורמציה הדרושה. מהר מאד ראינו שמשתמשים מתלהבים לתרום מידע לקהילה, שהתפתחה בזכות עבודה מדהימה של הצוות בראשות רועי ביק, אחד המייסדים שלקח את כל נושא הקהילה על עצמו מתחילת הדרך".
טכנולוגיות עמוקות מוגנות בפטנטים
איזה טיפ יש לך לסטארט-אפים, במיוחד היום, בעידן הפוסט-קורונה?
"ללא קשר לקורונה, אני ממליץ ליזמים לפגוש כמה שיותר משקיעים על מנת להבין איך הם חושבים על הרעיון ועל הדרך, זאת כדי לבנות את המסלול בצורה נכונה יותר וללמוד לגייס כסף בזמן ובכמות הנכונה. עם זאת, לפעמים צריך גם את האומץ לעשות את ההיפך מהמלצתם. במוביט למשל, משקיעים רבים הבהירו לחברה כי בכדי להמשיך ולגייס כספים עליה להוכיח, קודם כל, ערך בערים גדולות כמו ניו-יורק ולונדון. למרות זאת החברה החליטה להתחיל בערים בדרום-אמריקה ובדרום אירופה בהן היה צורך משמעותי בפתרון טוב יותר. היא צברה שם מומנטום ויכולות, משתמשים ודאטה. המוצר השתפר, יכולות השיווק של החברה עלו מדרגה ונכסים אלה איפשרו לה לגייס עוד כסף. רק אחרי מספר שנים חזרה החברה לכבוש, בקלות יחסית ובהצלחה, את הערים הגדולות בעולם".
ובדגש על הקורונה?
"אנחנו המלצנו לכל חברות הפורטפוליו שלנו להמשיך ולהשקיע בבניית מערכות היחסים והקשרים עם חברות בינ"ל, עם לקוחות פוטנציאלים, או עם שותפי תכנון, כדי לפתח מוצר מדוייק יותר וקרוב לשוק, מתוך מחשבה שמהלך כזה יאפשר להם להגיע מוכנים לשוק, כשזה יפתח מחדש. מסתבר שדווקא בתקופה שכזו, ניתן למצוא אוזן קשבת לרעיונות חדשים, שיכולים לשנות מהותית את יכולת ההתמודדות של לקוחות עם היום שאחרי".
מה אם כך, מאפיין את i3 ואת החברות בהן אתה משקיע היום?
"היום אני מחפש חדשנות טכנולוגית. רוב חברות הפורטפוליו שלנו מבוססות על טכנולוגיות עמוקות (Deep Tech) מוגנות בפטנטים. בחברות הללו הטכנולוגיה למעשה היא החפיר העיקרי שמגן על המצודה ומספק את הזמן הדרוש כדי להמשיך עם מו"פ. יותר מזה - היא מאפשרת לייצר חפירים נוספים, שיאפשרו להפוך את החברה למובילת קטגוריה. עדיין השאלה הגדולה בכל חברה בשלבים הראשונים היא במה להתמקד, זאת כדי להסיר סיכון ולבנות ערך לקראת הסיבוב הבא".
לסיכום, כאשר שואלים את ערן וגנר אם משהו השתנה במתודת ההשקעה שלו במהלך העשור האחרון הוא אומר שתהליך קבלת ההחלטות דומה גם היום, אבל כשאתה בא לשחק פוקר, סגנון המשחק משתנה בהתאם לכמות הכסף שיש לך בהשוואה לשאר השחקנים. אותו דבר בהון סיכון - סגנון המשחק משתנה כתלות בגודל הקרן ובמיקוד שלה.
