השעה הייתה 03:15 כשמשלחת הרכש של משרד הביטחון בוושינגטון שיגרה "הזמנה דחופה ומסווגת" עבור ענף הפיתוח ב-8200. שנים אחרי (ותוך צינון הדרמטיזציה), מותר לחשוף שההזמנה הייתה ל... 20 ג'ויסטיקים מ- ATARI INC לצורך כרטיס ותוכנת מימשק שהוטל עליי לפתח. כגיימר צעיר, הבנתי שלצורך דילוג בין אפשרויות במסך, המשתמש יעדיף ג׳ויסטיק עם ארבעה מתגים על-פני Trackball מקצועי, שהוגדר תחילה למשימה (אגב, שמחתי לשמוע לאחרונה מבכיר ב-ATARI, שהיא עדיין קיימת, לאחר שפנתה לכיוונים דוגמת בלוקצ'יין וטוקן למשחקי וידיאו).
למרות פשטותה, כמשימת הפיתוח האחרונה בחיי, היא נחקקה בזכרוני כל אימת שפנתה אלי חברת טכנולוגיה או מוצר תעשייתי אשר עודדתי לנקוט ב"חדשנות יישומית": זיהוי שימושים ושווקי מטרה חדשים ומשמעותיים כ-Pivot, קרי, שינוי כיוון לצורך הישרדות, או כמהלך אסטרטגי לצמיחה בתחומים חדשים נוספים.
מטכנולוגיות "מאפשרות" ל"יישומים רצחניים"
האנושות מצויה בעיצומו של ה-Pivot הגדול בהיסטוריה. רבים נאלצים לחשב מסלול מחדש, או מנצלים את ההזדמנות למינוף הטכנולוגיות והמוצרים שלהם ליישומים "רצחניים" (Killer Applications) חדשים. הכוונה ליישומים קריטיים לצרכים בלתי-מסופקים, או ל"כאבים" אמיתיים המוגדרים כ- "Must Have"על-ידי לקוחות פוטנציאליים בשוקי מטרה קיימים או חדשים. חלקם זיהה ובחר מבין מאות הרעיונות את היישומים הנדרשים לצרכים העדכניים של מניעה, אבחון וריפוי בקשר לקורונה, או להשלכותיה, כגון פלטפורמות למסחר, להתקשרות, ללמידה ולעבודה מרחוק.
גם רבות מהחברות האחרות, לרבות כ-95% מהסטארט-אפים הצעירים שנועדו סטטיסטית לכישלון, נדרשו עוד קודם לכן למהלך של חדשנות יישומית על מנת לגייס הון לצמיחה, וכעת לצורך הבטחת הישרדותן.
רשימות הטכנולוגיות "המאפשרות" (Enabling Technologies) הבולטות, כוללת כבר שנים רבות שמות מוכרים כגון: AI, 5G, IoT, Wearables, AR/VR. מרביתן מתקדמות בשיפור הביצועים וההבשלה היישומית. חברות רבות מתמצבות פחות סביב טכנולוגיה שה"באזז" סביבה נחלש (למעט כשהן פונות למשקיעים/שותפים הממוקדים בה). רבות מתמצבות בשווקים ורטיקליים בהם בחרו ליישום הטכנולוגיה. בנוסף, מעטות הן הפלטפורמות הטכנולוגיות החדשות שיכוננו מהפיכות דומות בטווח הקרוב, הפופולארי כעת.
בנוסף, האתגרים וההזדמנויות לטווח הארוך מועצמים כעת. ניקח כדוגמא את ה-"DeepTech" - קטגוריית השקעה בטכנולוגיות כגון: AI, פוטוניקה, רובוטיקה, בלוקצ'יין, ביוטכנולוגיה ושבבים מתקדמים. חלק מהטכנולוגיות ה"עמוקות" הללו, ייצרו, על-פי המגזין "Baron’s", שווקים פוטנציאליים של טריליון דולר ויותר באין-ספור יישומים: מיחשוב קוואנטי ונוירומורפי, מדעי החומרים וכן הנדסה גנטית לריפוי סרטן ומחלות תורשתיות (התייחסות המגזין הינה ספציפית לפלטפורמת ההנדסה הגנטית "CRISPR", אולם פלטפורמה אחרת המפותחת בישראל עשוייה להתברר כעדיפה על-פניה...). טכולוגיות אלה מאותגרות בחסמי כניסה, כגון: צורך בפריצת דרך מחשבתית, מדעית או טכנולוגית, מו"פ יקר, עתיר-סיכון ומבוסס יכולות מקצועיות ייחודיות, IP בסביבה ממודרת ומיעוט המשקיעים הסבלניים.
על רקע האתגרים לחדשנות טכנולוגית ולפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, תואץ, להערכתנו, מגמת "החדשנות היישומית". לגבי רבים זה בגדר "צו השעה" להישרדות, לגיוס הון ולצמיחה. אלפי חברות כבר "התמפו", השתלבו באקו-סיסטם ייעודי והתמקדו ביישום לצורך ורטיקלי כגון: Foodtech, Fintech, Sportech, Govtech Proptech, Autotech, Retailtech, Traveltech ו-ורטיקלים ותיקים כבריאות, ביטחון ובטיחות.
החדשנות היישומית רלוונטית הן לפרוייקטי פיתוח בסכנת הקפאה או קשיי מימון, והן למוצרים שמכירותיהם צנחו, או מעולם לא התרוממו. אלו מחייבים Pivot - "חישוב מסלול מחדש", או הוספת שוקי מטרה חדשים.
לפיכך, ולאור חשיבותן העצומה ליצירת יכולות תחרותיות ופתרונות מקומיים חיוניים בטווח הארוך, אנו קוראים להאצת המאמץ הציבורי ושל האקו-סיסטם לפיתרון כשלי השוק, הגוברים כעת. מדובר בין היתר במענקי רשות החדשנות, מאגדים, מימון תשתיות למחקר בסיסי ויישומי והאצת אקו-סיסטם ייעודי, שגם יסייע ביצירת ערך מוקדמת למשקיעים פיננסיים.
גורמי המפתח להצלחת "חדשנות יישומית"
השלב הראשון בתהליך ה"חדשנות יישומית" מתמקד ביצירת מגוון רעיונות ליישומים, לשיפורים ולמוצרים חדשים, תוך שילוב מתודולוגיות, כגון: סיעור מוחין אמיתי, גירוי מחשבתי וחשיבה המצאתית באמצעות אנליזה של נכסי החברה, מחקרים לגבי מגמות שוק, תחרות, טכנולוגיה, פטנטים וכיוצ"ב. חלק מהרעיונות צריכים להתמקד כיום בצרכים אוניברסליים בסיסיים, שלעיתים נזנחו, כגון: ייעול תהליכים וחיסכון מיידי בעלויות (קיים יתרון מיוחד למודל עסקי ולמימון המאפשרים תשלומי הלקוח מתוך החיסכון בפועל, בהשקעה הונית ראשונית מינימלית) ; פתרון פשוט, ידידותי וזול מהקיים, ובלבד שהוא מספק את צרכי המשתמש, בעת שיוקרה כשלעצמה יורדת מערכה ; וכן - "כל מה שיוכל להיות אוטומטי / אוטונומי / נייד / (השלם את החסר) - יהיה כזה", כפי שמתגשמת התחזית ש"כל מה שיוכל להיות דיגיטלי, יהיה דיגיטלי", ככל שהיא מאפשרת יישומים חדשים ושיפור תמורה לעלות.
השלבים הבאים כוללים: סינון, תיעדוף, מיון, זיהוי, בחירה ובחינת הרעיונות הנבחרים. גורמי המפתח להצלחתם כוללים הסכמה מראש לגבי התהליך והקריטריונים לקבלת החלטות בתנאי מידע חסר לגבי עוצמת הצרכים, פוטנציאל השוק והיתרון התחרותי, הנוגעים לרעיונות רבים. כאמור, יותר מתמיד, יש לתעדף ייישומים ה"חשודים" ואחר כך מבוססים כ"רצחניים". מרבית המוצרים הכושלים הם בגדר "Nice to Have" שלא נותנים ערך מספק לעלותם.
משזוהו הרעיונות המובילים, הרי תהליכי מחקר השוק ואישוש ההיתכנות העסקית הראשונית, ולאחריהם התוכנית העסקית ברמת העומק הנדרשת, יצליחו בסבירות גבוהה, אם יבוצעו באופן מקצועי הבוחן באמת את שאלת ה-“Go/No Go”.
החלטות “Go” לגבי הרעיונות הנבחרים, יתייחסו לדרכי הפעולה המתאימות למימושם, כגון: פיתוח ושיווק עצמאי הדורשים מימון (יחייבו כמובן בחינה עסקית עמוקה יותר), מסחור לצורך יצירת תזרים מזומנים מהיר (באמצעות הענקת רישיון פיתוח, התאמה, ייצור או שיווק), ושיתוף פעולה במסגרת החדשנות של שותף אסטרטגי-מימוני, שנדרש כיום לגמישות ולמהירות תגובה.
אנו צופים האצה מחודשת של מודלים ל"חדשנות פתוחה" המשתפת יזמים חיצוניים או פנימיים, לרבות: Innovation Lab, Corporate Startup Studio Foundry.
לסיום, חדשנות יישומית הינה הכרחית כיום לאלפי חברות ויזמי תעשייה וטכנולוגיה, אולם יישומה המוצלח מאותגר עקב הצורך בידע ובהיכרות עם מגוון שוקי מטרה לא מוכרים. לפיכך, בעוד שההוצאות הציבוריות למו"פ טכנולוגי טהור גבוהות יחסית בישראל, אנו קוראים כעת לתמיכה משמעותית במה שדורש צו השעה - חדשנות יישומית!
הכותב הינו מנכ"ל "מהלכים אסטרטגיים", המתמחה בתכנון, במימון וביישום מהלכים אסטרטגיים לצמיחה, מבוססי מחקר וחדשנות. בעל 20 שנות מומחיות בייעוץ ובמחקר לתאגידים בינ"ל, משקיעים וחברות היי-טק ותעשייה, לרבות כמנכ"ל "פרוסט אנד סאליבן בישראל" וכיועץ אסטרטגי בכיר בעבר
