קשה להמעיט מתחושת הדחיפות אותה אני חש עקב אירועי התקופה האחרונה: השפעת מגפת הקורונה והמאמץ להסתגל לנוכחותה בסוג של דו-קיום משונה, החיים הכמעט בלתי נתפסים במדינה שפועלת ללא תקציב שלוש שנים, וההבנה המחלחלת לאיטה כי עשרים השנים הבאות תהיינה יוצאות דופן ומאתגרות ולו רק מהסיבה הדמוגרפית, עם גידול המוערך בכ-1.8% בשנה.
מטבע הדברים, מאמר זה עוסק בנושאי הבניה והתשתיות. ניתוח האתגרים הנתונים לפתחנו, מציב אותנו בנקודה ארכימדית, כזו המאפשרת מעבר למצב דברים אחר וחדש וכזו שתאפשר חיים טובים יותר במדינה בת 15 מיליון תושבים. אסקור את עיקרי האתגרים במבט קדימה ל-20 השנים הבאות:
מ-10 ל-15 מיליון
ישראל מתקדמת בצעדי ענק לקראת היותה אחת המדינות הצפופות בעולם. פירוק עובדה זו לגורמיה, נוגע בכל תחומי חיינו: תכנון כ-2.5 מיליון דירות והקמת כ-1.5 מיליון יחידות דיור חדשות, דבר המחייב הקמת 2-3 מטרופולינים חדשים, האצת פרויקטי תשתית ופיתוח, הקמת אזורי תעסוקה, מסחר ומפעלים חדשים, ניהול נכון של הקרקע כמשאב במחסור (גם בים וגם בתת קרקע) ועוד שורה ארוכה של גורמים נוספים, ונכון, גם טיפול בסוגיה החדשה של הבניינים הותיקים.
התחדשות עירונית
הרעיון המנוהל על ידי מנהל התכנון להחלפת תמ"א 38 במתחמי התחדשות עירונית הוא רעיון נכון. בשנים הבאות, אותם מתחמים יצטרכו "לתרום" למאגר סך של כ-30% ממספר יחידות דיור האמורות להבנות בארץ, היינו כ-500,000 יחידות דיור חדשות. אך התרומה "נטו" מהתחדשות העירונית תעמוד על כ-150,000 יחידות דיור חדשות, היות וחלק נכבד מסך הדירות יחזור לבעליהן המקוריים כדירות חדשות ומשודרגות.
ההתחדשות העירונית מתרכזת כיום רק באזורים בהם ערכי הקרקע מאפשרים את כדאיותה הכלכלית של התכנית. בנוסף, באזורי אוכלוסייה חרדית וביישובים ערביים, השיח הנוגע להתחדשות עירונית כמעט ואינו רלוונטי. פועל יוצא מכך הוא התייקרות מרכיב הקרקע, והיות ומרכיב זה באזור המרכז מהווה כ-30%-50% מעלות המוצר הסופי, הרי שגם מגמת העלייה במחירי הדיור תמשך.
הנגזרת מכך היא שהתכנית החדשה תדרוש גם אזורים עם ערכי קרקע נמוכים. יחד עם התכלית של תמ"א 38- חיזוק בניינים לרעידת אדמה, זו מטלה שלא תתקיים ללא מעורבות ממשלתית.
בניינים ותיקים
סוגיית הבניינים הוותיקים עלתה לכותרות רק לאחרונה, עם פינויים וקריסתם של מספר בניינים. יחד עם זאת, הכתובת היתה על הקיר. אין ספק כי נדרשת פעולה דחופה בנושא. איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות נטל על עצמו את מחויבות הטיפול בהיבטיו ההנדסיים. הקמנו צוות היגוי, מטובי "המוחות ההנדסיים" בישראל השוקד בימים אלו על חיבור מתודולוגיה בנושא.
מתוך הבנת מורכבות הטיפול (משרדי ממשלה שונים, רשויות מקומיות, מהנדסים מתחומים שונים, משתכנים), האיגוד חבר לאיגוד מהנדסי ערים ולאנשי ההנדסה בפיקוד העורף על מנת לשלב כוחות. הנושא נמצא אצלנו בעדיפות גבוהה, אם כי ברור שהפתרון לבעיה בסופו של דבר, נמצא בעיקר בהתחדשות העירונית.
האצת פרויקטי תשתיות ופיתוח
במונח "פרויקטי תשתית" אנו מתכוונים לא רק לפרויקטים בתחום התחבורה והשיכון אלא למנעד רחב של פרויקטים כדוגמת הקמת 2-3 בתי חולים חדשים, מתקני התפלה, פרויקטי אנרגיה, הולכת גז, אנרגיה מתחדשת, פרישת תשתיות סלולר (אנחנו בפיגור עצום), הקמת שדה תעופה בינ"ל חדש ועוד.
כל אלו בנוסף להתמשכות ההקמה של הקו האדום של הרכבת הקלה והפיגור בלוחות הזמנים בפרויקטי הקווים הירוק והסגול ומעל כולם - ההתארגנות לקראת ביצוע קווי המטרו. הפסדי המשק מהפקקים וגודש התנועה מוערכים ב-30-40 מיליארד שקל בכל שנה! פרט לשיפור תשתיות הכבישים ולתוספת המחלפים, יש לעשות צעדים נמרצים הרבה יותר בהעדפת התחבורה הציבורית: נת"צים, רמזורים חכמים, ייעול התחבורה הציבורית וקישוריות טובה בין מרכיביה, חניוני חנה וסע וגם בשדרוג תנאי הנהגים. גם למשבר האקלים העולמי יהיה קשר ישיר לפרויקטי תשתית במניעת הצפות וניקוז נחלים, הבניה הירוקה ועוד.
שיפור הפריון
פריון העבודה הנמוך בענף הבניה והתשתיות הוא אחד מאבני הנגף המשפיעות ביותר הן על איכות המוצר, על לו"ז הפרויקטים ועל עלותם הנוספת. הפתרונות ידועים: הכנסת חומרים ושיטות עבודה חדשים, תיעוש מתקדם, פרויקטים המביאים לידי ביטוי את יתרון הגודל, הכשרות מקצועיות ועובדים מיומנים, שיפור נושא הבטיחות באתרים, מיזמי חדשנות וסטרטאפים, אימוץ התקינה האירופית, חיוב שימוש במערכות BIM בתכנון ובביצוע, טיפול שורש בהפחתת הרגולציה הענפית ושיפור משמעותי בתחומי הסטטיסטיקה, הרישוי והיתרי הבניה. ומעל לכל - טיפול דחוף במחסור העצום במהנדסים אזרחיים מכל התחומים - מחסור של 5,000 מהנדסים ההולך וגדל. זאת לצד טיפול עומק בייחוד הפעולות למהנדסים, אשר יגדיר את הדרישות להכשרתם המקצועית, סמכותם ואחריותם ודרישות שמירת הכשירות.
לסיכום, הנושאים שפורטו לעיל ואחרים הם אלו שיאתגרו אותנו לקראת 20 השנים הבאות ומחייבים טיפול שורש דחוף כבר כעת. 20 שנים בחיי עם ומדינה הם הרף עין, אך הם עלולים להפוך גם לנצח. אנחנו בטווח שבין מהפיכת המידע למהפכת הבינה המלאכותית ואם נפעל נכון ובמהירות אזי גם נניח את אבן הפינה לאבולוציה חדשה. בידינו הדבר.
הכותב הוא יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות
