עבור מרבית האנשים, אמוניה מתקשרת לחומרי ניקוי חזקים ועזי-ריח. אך מאחורי הריח החריף מסתתר חומר בעל חשיבות עצומה לחקלאות ולתעשייה המודרנית. "האמוניה היא אכן רעל, ואינה אמורה להשתחרר לאוויר", מסבירה ד"ר אופירה מלמד, דוקטור לכימיה ומנכ"לית חברת ניטרופיקס (NitroFix). "אך בפועל, מדובר בחומר שמאפשר להגדיל את תפוקת היבול ולהאכיל מיליוני אנשים ברחבי העולם, ויש לה מגוון שימושים נוספים בתעשיות בולטות".
בעוד שתהליך ייצור תעשייתי של אמוניה פותח כבר בשנת 1904 על ידי המדענים שהמציאו את תהליך האבר-בוש – וזכו בשל כך בפרסי נובל – לא כל ההשלכות שלו היו חיוביות. "ב-1904 לא חשבו על איכות הסביבה", מציינת ד"ר מלמד. "התהליך אמנם אפשר ייצור של אמוניה בכמויות עצומות ובמחירים סבירים, אך הוא היה כרוך בפליטת כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני. ליתר דיוק, על כל טון של אמוניה נפלטים פי שניים וחצי טונות של פד"ח בתהליך המסורתי".
אחת מהמהפכות הירוקות בתחום התחוללה במעבדות הסטארט אפ הישראלי ניטרופיקס, לפני כשלוש שנים. הודות לטכנולוגיה פורצת דרך, פיתח פרופ' רוני ניומן ממכון ויצמן,שיטת ייצור לאמוניה ירוקה – ללא שימוש בדלקים פוסיליים. "עברנו מ-100 ל-0 פחמן דו-חמצני", מכריזה בגאווה ד"ר מלמד.
במעט שנות קיומה זכתה ניטרופיקס להכרה בינלאומית מרשימה: בשנת 2023 זכתה במקום הראשון בתחרות Israeli Climate Awards, יוזמה משותפת של דוראל וכלכליסט המוקדשת לפתרונות טכנולוגיים חדשניים בתחום האקלים; לאחרונה קיבלה מענק מכובד בסך 1.5 מיליון דולר מקרן BIRD , המיועדת לעידוד שיתופי פעולה טכנולוגיים פורצי דרך; היא הוכתרה כאחת מ-20 חברות הסטארט אפ המבטיחות ביותר בעולם בתחרות היוקרתית של TechCrunch disrupt בארה"ב – והחברה הישראלית היחידה ברשימה זו; והיא נבחרה לאחת מ-50 החברות הסטארט אפ בתחום האקלים שכדאי לעקוב אחריהן באירופה (Cleantech 50 to watch), הישג המבסס את מעמדה כשחקן מרכזי בעולם האקלים-טק.
מכימיה מסורתית לעתיד ירוק
בעידן שבו העולם מחפש דרכים לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית, התעשייה המסורתית לייצור אמוניה, שבמהלכה נפלטים כ-500 מיליון טון פחמן מדי שנה, המהווים כ-2% מסך הפליטות העולמיות, נדרשת לעבור שינוי מקיף. "אני מודה שהייתי מעט סקפטית, כשחיפשתי לעשות הסבה מקצועית שתוביל לשינוי משמעותי", אומרת ד"ר מלמד, "אבל לאחר שפגשתי את פרופ' ניומן וקראתי על האמוניה הבנתי שאנחנו יכולים להוביל את המהלך הזה בעוז".
בלב הפיתוח של חברת ניטרופיקס נמצא פטנט ייחודי של פרופ' ניומן ממכון ויצמן, שאותו חקר ופיתח משך כעשור. פריצת הדרך הגיעה בשנת 2021, כשהצליח להפיק אמוניה בתהליך שמבוסס על תגובה בין מים ואוויר, וללא שימוש בדלקים פוסיליים. "השיטה הזו נעזרת בטכנולוגיה חדשנית ותוך שימוש בקטליזטור ייחודי, שמפחית משמעותית את האנרגיה הנדרשת לייצור", היא מסבירה.
כיום מועסקים בחברה עשרה עובדים, מתוכם שישה בעלי תואר דוקטור בכימיה, לרבות ד"ר מלמד. "פרופ' ניומן הוא יועץ מדעי לחברה, ולצדי ד"ר מיטל אלון, חוקרת בעלת ידע עצום, בדומה לזה של פרופ' ניומן", אומרת ד"ר מלמד. "ההבנה המעמיקה בכימיה ובאלקטרוכימיה ללא ספק מסייעת לנו להוביל את המהפכה הבאה, עם מחולל האמוניה הראשון, שעתיד לצאת בשנת 2026".
מהם היתרונות המובהקים של השיטה החדשנית?
"אנחנו אמנם עדיין במעבדה, בשלב הפיילוטים, אבל הפוטנציאל הוא עצום. ייצור אמוניה בצורה שאינה פוגעת בכדור הארץ תסייע במגוון תחומים: ייצור דשנים מתקדמים, קידום אנרגיה נקייה בתעשייה הכבדה ואפילו לשימושים רפואיים. השיטה החדשנית מציעה יתרונות רבים, כשבראש ובראשונה מדובר בשיטה חסכונית באנרגיה, עם אפס פליטות פחמן, בניגוד לשיטת האבר-בוש המסורתית, שמצריכה טמפרטורה ולחץ גבוהים. בנוסף, היא מאפשרת ייצור אמוניה במתקנים קטנים ומקומיים, בניגוד למפעלי הענק המסורתיים והיקרים, שמבוססים על כלכלת קנה מידה (Economy of scale) ונמצאים באזורים מרוחקים, מה שמייקר את עלויות השינוע. השיטה גם מציעה פוטנציאל להוזלת עלויות ייצור האמוניה, דבר שיכול להנגיש אותה למדינות מתפתחות.
לאחרונה פנו אלינו מהפיליפינים ומתאילנד, מדינות שבהן זמינות האמוניה נמוכה. בשימוש בטכנולוגיה שלנו, הן יוכלו לייצר אמוניה ירוקה בעצמן, תוך שימוש במים, אוויר וחשמל ירוק, ללא תלות בחומרי גלם".
היכן עוד ניתן להשתמש באמוניה ירוקה?
"היתרון הגדול בטכנולוגיה של ניטרופיקס טמון בהיותה מודולרית וגמישה. האפשרות לייצר אמוניה במתקנים קטנים ומקומיים חוסכת עלויות שינוע ואחסון, ומקטינה סיכונים סביבתיים הכרוכים בהובלת אמוניה בתנאי לחץ גבוה. בנוסף לתחום החקלאות, האמוניה צפויה להפוך לשחקנית מרכזית גם בתחום האנרגיה הירוקה. אוניות משא, לדוגמה, שפולטות בממוצע כ-1,000 מיליון טון פחמן בשנה, מתקדמות לקראת מעבר לשימוש באמוניה כדלק חלופי. לשמחתנו, ב-2026 צפויה להתחיל לפעול אוניית המשא הראשונה בעולם שתונע באמצעות אמוניה, מהלך שעשוי לצמצם באופן משמעותי את פליטות הפחמן של תעשיית הספנות ולתרום למאבק במשבר האקלים".
מהם האתגרים שעומדים בפניכם?
"תמיד קיים צורך בהשגת מימון נוסף להרחבת הפיתוח והייצור, וגם לטובת בחינת הטכנולוגיה שלנו בקנה מידה תעשייתי. בנוסף, כמו בכל מהפכה טכנולוגית, המעבר מייצור מסורתי לייצור ירוק דורש שינוי תפיסתי בקרב התעשיינים, החקלאים והמשקיעים. מבחינת התחרות, ישנן אמנם חברות בינלאומיות שחותרות לפתח פתרונות דומים, אך היתרון שלנו הוא בשיטת הייצור הייחודית, שאין לה תחרות. בסופו של דבר, אנחנו מאמינים שהשוק מספיק גדול, ואנחנו שמחים עם כל שחקן שיתרום למעבר לייצור ירוק".
ומה השלב הבא?
"כיום אנחנו נמצאים בשלב בניית המתקן הראשון שלנו – מחולל האמוניה הירוקה. זהו הצעד הראשון לקראת שינוי עולמי בתחום ייצור האמוניה, ולצמצום משמעותי של מאזן הפליטות הגלובלי. על פי ההערכות שלנו, הטכנולוגיה שלנו תאפשר חיסכון של מאות מיליוני טונות של פליטות פחמן דו-חמצני מדי שנה. בכל טון אמוניה ירוקה שמיוצר על ידי ניטרופיקס, עתידות להיחסך פליטות השוות ל-450 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני – מספרים שעשויים להפוך את ייצור האמוניה מאיום אקלימי לתרומה ישירה למאבק במשבר האקלים. הפחתה משמעותית בגזי החממה תתרום גם לעמידה ביעדים הבינלאומיים של העלאת הטמפרטורה העולמית במעלה וחצי בלבד, יעד קריטי במאבק לשמירה על איכות החיים בכדור הארץ".
ניטרופיקס
שנת הקמה: 2022
מייסדים: ד"ר אופירה מלמד, ד"ר מיטל אלון, יהודה בורנשטיין, פרופ' רוני ניומן.
תחום עיסוק: אקלים-טק
מוטו מוביל: "לחולל מהפכה ירוקה בייצור אמוניה".
בשיתוף ניטרופיקס
