בעידן הרשתות החברתיות אנחנו מרבים להתלונן על "האח הגדול" ששולח פרסומות ממוקדות כל אימת שאנחנו "מצייצים" בקול, או לפעמים אפילו רק חושבים, על משהו שאנחנו רוצים. אבל האם עצרתם לחשוב כמה קשה לנטר ולעבור על הררי מידע בעולם של עודף והצפת מידע?
"אנחנו רואים עשרות אלפי ידיעות חדשותיות ביום, מאות אלפי פוסטים ברשתות החברתיות, עוברים על טקסטים, תמונות, פרסומות, מודעות, סרטוני טיקטוק, יוטיוב, ושאר קטעי וידאו ואודיו – ונדרשים לפענח תוך זמן קצר מאות אלפי פריטי מידע עבור הלקוחות שלנו", מסביר רן שינמן, סמנכ"ל חדשנות בקבוצת יפעת. לדבריו, חזון הקבוצה מתמקד בהיותה חברת ניטור המידע המובילה בישראל, שמעניקה ללקוחותיה מידע נהיר, בהיר, מהיר ומדויק. "בשנים האחרונות אנחנו מתמקדים בכל הקשור לנגישות המידע עבור אנשים עם מוגבלויות, בעיקר כבדי שמיעה ואנשים עם הפרעות קשב וריכוז", מוסיף שינמן. "עם זאת, אנחנו חותרים להפוך את כולם, עם מוגבלות או בלי, לשווים בכל הקשור לחשיפה ולהבנת המידע".
תאמ;לק לי
קבוצת יפעת, שנוסדה כשנה לפני קום המדינה, עסקה מאז ומתמיד בניטור, מחקר ובקרת המדיה המודפסת, האלקטרונית, המשודרת והדיגיטלית עבור אלפי לקוחות, ביניהם משרדי ממשלה, ארגונים, חברות, עמותות, משרדי פרסום, יח"צ, סוכנויות דיגיטל ושאר בעלי עסקים. ברבות השנים הפכה לחברה מובילה בישראל בתחום המידע לעסקים, הודות לניסיון רב באיתור, ניתוח ועיבוד מידע תקשורתי ועסקי, ניסיון שסייע לה רבות בפיתוח מערכות אוטומטיות לתמלול.
"מלבד האפשרות לספק עדכונים מהירים ומדויקים בהרבה, יחסית לתקופות קודמות, העובדה שברשותנו תמלולים והקלטות של עשרות רבות של שנים, סייעה לנו לפתח מערכות חכמות מבוססות שפה", מסביר שינמן. "וכך, עם הבשלת הטכנולוגיה, הצלחנו לפתח אלגוריתמים שמאפשרים למידה מאותן דוגמאות קיימות, ולהוביל מערכות תמלול אוטומטיות שלהן עולם מושגים עשיר שמתאים למגוון דיסציפלינות".
בעידן עודף המידע, הדרישה היא למידע מעובד ומקוצר ככל האפשר, וחתירה ל"שורה התחתונה". קבוצת יפעת נותנת מענה מיטבי בעזרת אותן מערכות תמלול, אשר מלבד זיהוי מושגים חשובים והתאמתם לעולם התוכן של הדיסציפלינה הספציפית, תמלול אוטומטי, שלאחריו נערך גם תיקון אנושי, גם מבצעות תקצור של האייטמים.
האם זו בעצם הנגשת מידע מסוג אחר?
"חשוב לדייק ולומר שאנחנו לא מספקים עריכת מידע או פרשנות, אלא מעניקים שירות ללקוחות שלנו באופן שלא יעייף אותם וילאה אותם באותו מידע, פעם אחר פעם. כדוגמה אפשר לתת את המלחמה, שבתחילתה עברנו כמה חודשים של שידור 24/7 בעצימות מטורפת, עם כמה אולפני חדשות ותוכניות רדיו שחוזרים על עצמם. היה לנו חשוב להבין על מה הם מדברים, ולפענח במהירות, כדי להעביר ללקוחות את השורה התחתונה".
ומה אתם עושים עבור אנשים עם מוגבלויות?
"אנחנו מסייעים בעיקר לקהל כבדי השמיעה. גם כאן, חשוב להדגיש שלא המצאנו את השיטה: משימת הפיכת הסאונד לטקסט והוספת כתוביות זה משהו שעשו לפנינו ויעשו גם אחרינו, אבל אנחנו יצרנו מהפכה בשוק הכתוביות בישראל, בעיקר ברמת האיכות ותג המחיר הנמוך, הודות לפיתוח עצמי. השוק שמשתנה יותר מכל הוא עולם האקדמיה, שחווה תמורה מאז משבר הקורונה והמעבר ללמידה מרחוק. מי שסבל מהמעבר הזה יותר מכל היו אנשים עם מוגבלויות שמיעה, שהיה להם קשה להבין את המרצה בזום. בהתאם פיתחנו את הטכנולוגיה לצרכים שלנו, והצלחנו ליצור תמלול מדויק למגוון נושאי האקדמיה. כיום אנחנו עובדים עם כל מוסדות ההשכלה שמכבדים את נושא הנגישות, ומצליחים להפחית עבורם את העלויות הגבוהות של כתוביות ותמלול ארוך לקורס ממוצע של 30 שעות. בנוסף, אנחנו מספקים תרגומים למגוון קורסים של מוסדות אקדמיים בינלאומיים, ותמלול ותקציר של הרצאות, דבר שמסייע גם לסובלים מבעיות קשב וריכוז".
הזכרת את המלחמה. האם אפשר לכנות את הפייק ניוז או הבוטים כסוג של מוגבלות או מכשלה למידע מהימן?
"אני יכול לומר בביטחון שראינו ב-7/10 כיצד הדיווח על מתקפת הפתע נפגע קשות, בין השאר גם דרך הבוטים שהחמאס הכין לקראת האירוע. לצערי המדינה נתפסה במבוכה גם בתחום הזה. אנחנו נרתמנו בהתנדבות, תרגמנו סרטונים לעשרות שפות, סייענו בהפצה, והפעלנו מערכת של משפיענים שתפיץ במגוון פלטפורמות כדי לסייע למשפחות החטופים ולכל מי שרק אפשר לעזור לו. מעבר לכך, את הפיתוח אנחנו עושים In-House בעזרת מפתחים שלנו המשתמשים בכלי AI, וזאת לצד שת"פים עם האקדמיה וחברות סטארט-אפ. אנחנו גם מפתחים מערכות לזיהוי פייק-ניוז ובוטים, במיוחד כאלה שעושים רע".
בשיתוף קבוצת יפעת
