כניסתה של הבינה המלאכותית לחיינו מטלטלת את שוק התעסוקה, אך ייתכן שרעידת האדמה המשמעותית ביותר חלה דווקא במסדרונות האקדמיה. במקום שבו נהגו לשנן ידע ולשבת בהרצאות פרונטליות במשך שנים, מבינים היום שהכללים השתנו מן היסוד. במכללה האקדמית ספיר בנגב המערבי בחרו שלא להילחם בטכנולוגיה, אלא דווקא לחבק אותה ולהפוך אותה למנוע צמיחה אסטרטגי.
"ההשפעה של מהפכת ה-AI בספיר מתחלקת לשלושה מעגלים", מסביר נשיא המכללה, פרופ' ניר קידר. "הראשון הוא המקצועות הטכנולוגיים עצמם, כמו מדעי המחשב והנתונים, שמשתנים לחלוטין. חלק ניכר מהמקצוע הוא כבר לא 'איך אני מתכנת', כי את זה המכונה עושה טוב יותר, אלא איך אני מפעיל את המערכות הללו בצורה חכמה ואופטימלית. המעגל השני נוגע לכל שאר המקצועות. בוגרים שלנו בכלכלה, חשבונאות או משפטים ייצאו לעולם שבו AI שינה את המקצוע שלהם. סמנכ"ל מיקרוסופט העולמי העריך לאחרונה שבתוך זמן קצר המערכות הללו יעשו את רוב העבודה שעושים היום עורכי דין ורואי חשבון. התפקיד שלנו הוא להכין אותם לעולם הזה מהיום הראשון. המעגל השלישי הוא שילוב ה-AI בעבודת המכללה עצמה, במינהלה, בהוראה ובמחקר, כדי לייצר חוויית סטודנט יעילה וחכמה יותר".
לדברי פרופ' קידר, קצב השינוי דורש חשיבה מחודשת על עצם מבנה הלימודים. "הקונספט של תואר אקדמי קלאסי שנלמד במשך שלוש-ארבע שנים, עם שני סמסטרים של 13 שבועות, הוא מיושן", הוא אומר. "ברור שיש עדיין צורך להעביר ידע מובנה כדי להיות מהנדס, רופא או עורך דין, אבל אנחנו חייבים לחשוב על צורות הרבה יותר גמישות לתארים. הכלים החדשים מעניקים יכולות אדירות: משימות שבעבר לקחו לסטודנטים או לחוקרים שבועיים או שלושה, אפשר לעשות היום בשלוש דקות. זה מפנה המון זמן לחשוב על דברים חדשניים". המעבר הזה מחדד גם את הצורך לעדכן את האופן שבו האקדמיה מתמודדת עם טוהר המידות והשימוש בכלי בינה מלאכותית. "האתגר המרכזי הוא לא רק אכיפה", מסביר פרופ' קידר, "אלא ללמד סטודנטים להשתמש בכלים האלה בצורה נכונה, ביקורתית וחכמה".
"כל סטודנט הוא מלך"
ד"ר גייל גלבוע-פרידמן, דקנית הפקולטה החדשה לטכנולוגיה בספיר, רואה בהקמתה דווקא בתקופה הזו יתרון עצום. "החולשה של האקדמיה המסורתית היא הביורוקרטיה והמדדים הישנים שלא מתאימים לעולם שצומח בקצב אקספוננציאלי", היא מסבירה. "לנו, כפקולטה חדשה, קל יותר לאמץ חדשנות".
ד"ר גלבוע-פרידמן מתארת היפוך יוצרות במערכת היחסים שבין הסטודנט למוסד: "אם פעם רק מלכים היו מקבלים מורה פרטי, היום, עם הצ'אטים החכמים, כל סטודנט מקבל מורה פרטי 24/7. כל סטודנט הוא מלך. סטודנטים היום מסתכלים על תואר ושואלים את עצמם 'למה שאבזבז שלוש שנים מחיי בזמן שהעולם מתחלף שלוש פעמים?'. לכן ההגדרה של סטודנט מצטיין השתנתה. זה כבר לא מי שמוציא 90 במבחן, אלא מי שצובר ניסיון, קשרים ועשייה מחוץ לכיתה".
כדי לתת ערך אמיתי מעבר למה שהמחשב מציע, הפקולטה לטכנולוגיה משלבת פרקטיקה אינטנסיבית. "אנחנו מלמדים תכל'ס", היא אומרת. "אנחנו מעניקים רישיונות AI לסטודנטים, מקימים מעבדת רובוטים אנושיים ומביאים מרצים בכירים מהתעשייה. בנוסף, זיהינו שיותר קל היום לייצר טכנולוגיה מאשר לנהל אותה, ולכן פתחנו מסלול ייחודי שמשלב את מדעי המחשב עם ניהול מוצר".
ולמרות הקצב הטכנולוגי המסחרר, ד"ר גלבוע-פרידמן שומרת על אופטימיות לגבי מקומו של האדם: "המכונות יחליפו מקצועות, אך מבחן התוצאה הוא השימוש בהן על ידי בני אדם. התפקיד של האקדמיה הוא לא לרוץ כמו עכברים אחרי מקצועות זמניים, אלא לראות את התמונה הגדולה, להעניק הבנה של ארכיטקטורת מערכות ולתת את המבט האנושי".
המנוע של הנגב המערבי
הבחירה להקים פקולטה טכנולוגית חדשנית דווקא בספיר מקבלת משנה תוקף נוכח מיקומה של המכללה בעוטף והשלכות ה-7 באוקטובר. "אנחנו לא מסתכלים רק על טרנדים, אלא על הצעירים בעוטף", מדגישה ד"ר גלבוע-פרידמן. "המטרה היא להביא את הסטארט-אפ ניישן לנגב המערבי, שצעירים מכל הארץ ילמדו יחד, ושמרחק של 50 דקות נסיעה ברכבת לא ייצור פערי הזדמנויות. הבינה המלאכותית הגיעה בדיוק בזמן כדי לאפשר לצעירים מכאן לזנק לתעשייה. בעוד כארבע שנים צפויה הפקולטה לטכנולוגיה לעבור לקמפוס חדש, מודרני ומאובזר בשדרות, ממש בצמידות לתחנת הרכבת. בהקשר הזה חשוב לי מאוד להדגיש את השותפות העמוקה עם ראש עיריית שדרות אלון דוידי. החזון שלו הוא להפוך את שדרות לעיר של טכנולוגיה וחדשנות. התהליך הזה נשען גם על שיתוף פעולה הדוק עם מינהלת תקומה והמועצה האזורית שער הנגב ותמיכה פילנטרופית נוספת, שמסייעים להפוך את המהלך מחזון לתוכנית עבודה ממשית. הרוח הגבית שאנחנו מקבלים מאפשרת לכל התוכניות האלו לקרום עור וגידים ולשנות פה את המציאות בשטח".
גם פרופ' קידר רואה בטכנולוגיה את הכלי המרכזי לשיקום האזור: "אם ספיר נתפסת כיום כמנוע צמיחה מרכזי של חבל התקומה ושל הנגב המערבי, אנחנו חייבים להיות האקדמיה הכי מעודכנת. ה-AI יכול להאיץ את תהליכי הצמיחה והבנייה מחדש, ולקחת אותם לאופקים שפעם היו נחלת המרכז בלבד".
חזון זה שזור היטב גם בתוכניות המדינה. ראש מינהלת תקומה, אביעד פרידמן: "ההשקעה בפיתוח בינה מלאכותית באקדמיה היא מבחינתנו מרכיב מרכזי בבניית העתיד של חבל התקומה ובהפיכתו למוקד חדשנות, מחקר וטכנולוגיה. רק לאחרונה השקענו יחד עם רשות החדשנות בהקמת Living Lab בשדרות - מעבדת מו"פ לאומית לחקר החוסן האנושי, הראשונה מסוגה בעולם, שתשלב מחקר מתקדם בתחומי הדאטה, ה-AI והבריאות לצד שיתופי פעולה עם התעשייה, מערכת הבריאות והרשויות המקומיות. לכך מצטרפת גם ההשקעה שלנו בהקמת הפקולטה הראשונה מסוגה בדרום לטכנולוגיה במכללת ספיר, מוסד שמקדם מצוינות אקדמית ומכשיר את דור העתיד של אנשי הטכנולוגיה והחדשנות. אנחנו פועלים לייצר באזור תשתיות ארוכות טווח שימשכו סטודנטים, חוקרים, יזמים וחברות, ויאפשרו לתושבי האזור להשתלב בגל הצמיחה הטכנולוגי של ישראל באמצעות תעסוקה איכותית, מחקר מתקדם וחיבור ישיר לתעשייה. מבחינתנו, ההשקעה הזו היא השקעה ביכולת של החבל לצמוח, להתחדש ולבנות דור עתיד שיוביל את האזור בתחומי החדשנות, המחקר והטכנולוגיה בשנים הבאות".
בשיתוף המכללה האקדמית ספיר
