העידן הנוכחי מתאפיין בחוסר יציבות תעסוקתית. אם זה משבר הקורונה שהוליד שינויים מהותיים בשוק העבודה, כניסה של בינה מלאכותית, המייתרת חלק מהמשרות הקיימות, גידול ניכר בתחלופת מקומות העבודה והצורך של רבים מאיתנו לחפש אחר מקום בו נוכל למצות את עצמנו על הצד הטוב ביותר.
כך למעשה, אם בעבר משאלת הלב של כל "אם יהודייה" הייתה כי ילדיה יהיו רופאים או עורכי דין, הרי שתנאי השכר המפנקים בענף ההייטק, בתוספת לאפשרויות הקידום והפיתוח התעסוקתי במחוזותיו, הובילו בעשור האחרון לשינוי תפיסתי של ממש. עם זאת, ישנם מי שדווקא מבקשים לבצע את המסלול ההפוך ובוחרים לצאת מאזור הנוחות במטרה למצות את הפוטנציאל הגלום בהם דווקא דרך אפיקים אחרים.
מענה לביקוש והגשמה מקצועית
בניסיון לעודד את העובדים הבוחרים במסלול האלטרנטיבי המתואר, פועלת מנהלת "מהייטק להוראה" כגוף גג שמטרתו לסייע לעובדי הייטק המעוניינים לחשב מסלול מחדש ולפנות אל עולמות החינוך וההוראה, לחצות את הכביש ולהעביר את המוטיבציה המאפיינת אותם הלאה לעבר מחוזות אחרים.
המנהלת, שהוקמה ב-2019 כמיזם משותף של משרד החינוך, קרן טראמפ ומכון מופ"ת, מסייעת בשילובם של המהנדסים מהתעשייה בתוכניות הכשרה ייחודיות עבור בוגרים המעוניינים להסב את מקצועם ולהשלים מעבר מעולם ההייטק לתחום ההוראה.
"המנהלת הינה תולדה של הבנה בין גורמי החינוך השונים, כי לעובד שיוצא מעולם ההייטק ומעוניין להשתלב כמורה בישראל, דרוש ליווי ותהליך סדור של הכשרה, כך שיוכל להשתלב במערכת החינוך בצורה המיטבית ולהפיק מעצמו את המקסימום", מבהיר נחום חופרי, ראש מנהלת מהייטק להוראה.
מה הם קווי היסוד עליהם מושתתת המנהלת?
"המיזם הגיע מתוך צורך הקיים במשרד החינוך להגדלת היצע המורים האיכותיים למתמטיקה ומדעים בבתי הספר היסודיים ובתיכוניים בכ-1,500 מורים תוך 5 שנים. בדרך כלל, מי שמסיים לימודי תואר ראשון במקצועות ריאליים, דוגמת הנדסה, מתמטיקה או פיזיקה, הסיכוי שיפנה להוראה נמוך. רק בודדים בוחרים במסלול הזה. הסיבה העיקרית היא פערי שכר אדירים לאורך השנים שהפכו לעמוקים יותר ויותר בין מערכת החינוך לשוק החופשי בכלל ותעשיית ההייטק בפרט". התוכנית פונה אל המהנדסים ושאר מסיימי התארים הללו לאחר שנים, בשלב בו הם מחפשים שינוי אותו ימצאו במערכת החינוך.
זה לא דבר טריוויאלי לראות עובדי הייטק בוחרים לפנות למערכת החינוך.
"זה נכון, אבל יחד עם זאת מספר לא מבוטל מאנשי תעשיית ההייטק מחליטים בשלב כלשהו, בדרך כלל אחרי מספר לא מבוטל של שנות עבודה בהייטק, לבצע שינוי תוך חיפוש אחר עוד משמעות לחייהם. חלק מהם בוחר בהוראה בניסיון להגשים את עצמו מבחינה מקצועית או אישית, כשהם מעידים כי הרגישו שהגיע הזמן להתחדש ולהתרענן לאחר עבודה שוחקת של שנים ארוכות בהייטק. אנחנו מזהים את המגמה הזו כהולכת וגוברת, ובעיקר נחושים להיות שם עבור אותם אנשים שבוחרים ללכת כברת דרך במסלול הזה".
ואכן, מאז החלה המנהלת לפעול, הוכשרו בעזרתה למעלה מ-1,600 מהנדסים אשר נקלטו במקצועות ההוראה השונים. אחוזים גבוהים מתוכם מלמדים כיום בבתי הספר ובתיכונים ברחבי הארץ.
חופרי מוסיף לתאר כיצד פועלות הלכה למעשה תוכניות ההכשרה של המנהלת, הזוכות כאמור לביקוש גבוה. "מדי שנה פותחים בין 10-7 מוסדות אקדמיים את שעריהם לטובת הסטודנטים החדשים מתעשיית ההייטק. אלו לומדים בתוכניות ייחודיות לימודי תעודת הוראה במשך שנה אקדמית ולאחר מכן נקלטים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ".
ומה לגבי הפידבקים מהשטח?
"טובים מאוד. לא ציפינו להצלחה כל כך גדולה, בכל זאת מדובר בשינוי משמעותי. רבים ממהנדסי תוכנה שעוברים את תהליך ההסבה, מספרים שלא תיארו לעצמם איזה הבדלי תרבות קיימים בין שני העולמות הללו, ממש סוג של שפה חדשה והתנהלות מקצועית שאותם הם נדרשו ללמוד מהתחלה".
עד כמה הם מצליחים באמת להשתלב במערכת החינוך?
"המספרים מאוד מעודדים. אחוז ניכר מקרב עובדי ההייטק שבוחרים בתוכנית מצליחים להשתלב בבתי הספר בצורה מצוינת. רובם המכריע רואה בכך שליחות אדירה וחש סיפוק כתוצאה מהצעד הזה. מעבר לכך, חלק משמעותי מהמהנדסים הללו הופכים תוך פרק זמן קצר יחסית לרכזי מקצוע ומגמות בבתי הספר, עדות לאיכות ההוראה אותה הם מביאים עימם, המשתלבת עם הכרה של יכולות טכנולוגיות אותן רכשו בהייטק ושליטה בכל הקשור להנגשת הלמידה המקוונת".
"עתידנים שמובילים את הדור הבא"
לרועי פטרושקה (51) הייתה קריירה מגוונת בהייטק שכללה הקמת שתי חברות סטארט-אפ, עבודה של חמש שנים בעמק הסיליקון בקליפורניה ומספר תפקידי ניהול בחברות גדולות. אלא שלפני כעשור אחזה ברועי תחושה חזקה כי הגיעה העת ''לתת משהו בחזרה'' לחברה הישראלית ולמען הדור הבא. חשיפה למאמר בעיתון יומי שעסק בירידה הדרמטית בשיעור לומדי 5 יח''ל במתמטיקה הניעה אותו להחליט על מעבר להוראה.
בשנת 2014 התחיל רועי תוכנית הכשרה ייחודית להוראת מתמטיקה, והיום הוא עובד כמורה למתמטיקה המכין את תלמידיו לבחינת הבגרות ב-5 יח''ל בבית הספר הריאלי-עברי בחיפה ובתוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה (''תוכנית בר אילן") ובנוסף כמוביל קהילות מורי 5 יח"ל במתמטיקה מטעם משרד החינוך.
רועי הוא גם ממייסדיה של מנהלת מהייטק להוראה, המטפלת בכל תהליך ההסבה להוראה של אנשי הייטק, תהליך הטומן בחובו הליכי שיווק, איתור ומיון מועמדים, דרך הכוונה וייעוץ פרטני כחלק מליווי אינטנסיבי, הנמשך עד ל-3 שנים הראשונות בעבודה בהוראה ולעיתים אף מעבר לכך.
לדבריו: "הודות למנהלת מהייטק להוראה נקלטו עד כה במערכת החינוך יותר מ-1,100 מוסבי הייטק סך הכל, וקרוב ל-300 מוסבים רק בשנה האחרונה. למעלה מ-90% ממוסבי ההייטק משתלבים בהצלחה יתרה במערכת החינוך במגוון מקצועות מדעיים, והופכים במהרה למורים משפיעים המהווים דמויות חינוכיות משמעותיות. זהו גלגל חברתי מדהים: אנשים איכותיים מגיעים להייטק, עושים קריירה ואז חוזרים לחינוך בכדי להצמיח את הדור הבא!".
אחת מהמורות המוסבות הללו היא אירית סעדון (45), נשואה ואם ל-6 ילדים מאלעד. במשך כעשור שימשה כמהנדסת תוכנה RT בחטיבה התרמית של אלביט מערכות ברחובות, תפקיד מאתגר במיוחד שכלל בתוכו אחריות רחבת היקף. "עבדנו בעיקר על מכשירים לראיית לילה, מערכות מאוד מתוחכמות חלקן מורכבות על גבי טנקים או כלים מוטסים וחלקן ידניות, המשמשות להגדלת טווח הראייה או לעזרה בתנאי ראות קשים, כמו גם לזיהוי אמצעי לחימה מוסתרים במעברי הגבול", היא מספרת.
על אף העובדה שהרגישה מוערכת בעבודתה, חשה אירית, בוגרת תואר במדעי המחשב, תחושה של מיצוי בתפקיד, ורצון להעניק מעצמה למען הדור הבא. לכך הצטרפו גם שינויים פנימיים במסדרונות החברה, שהובילו לדרישות חדשות, לרבות חיוב שעות נוספות, אשר הקשו עלייה לתמרן בין חיי המשפחה לקריירה.
כך מצאה את עצמה אירית פונה לכיוון חדש במערכת החינוך. למרות הכל, היא מתארת כי המעבר לא עבר בצורה חלקה. "הכניסה לעולם ההוראה לא הייתה פשוטה. התמודדתי עם פערים שונים, כמו שינויים בתוכניות הלימודים, חוסר בשיתוף חומרים, והיעדר הנחיה מכוונת הוראה. לשמחתי מנהלת מהייטק להוראה הייתה שם בשבילי. הם מספקים מעטפת החל מההכשרה עצמה, דרך ליווי והקמה של קהילת מורים בה אני חברה. אין ספק שהתמיכה שלהם עוזרת מאוד לעבור את השנים הראשונות בהוראה ולהשתלב במערכת".
זוהי השנה השמינית בה משמשת אירית כמורה למדעי המחשב, הנדסת תוכנה וסייבר בתיכון ''חנוך לנער-שובו'' בפתח תקווה ובתיכון אמי''ת בר-אילן ברמת גן. במקביל, היא משמשת כמדריכה ארצית בפיקוח על הוראת מדעי המחשב וסייבר. ואם זה לא מספיק, היא ממשיכה ללמוד לתואר שני בהוראה במסלול חינוך בינתחומי STEM במכללה האקדמית בית ברל.
"במבט לאחור אני שמחה על הצעד שעשיתי", היא מספרת. "אני מלווה את התלמידים שלי מספר רב של שעות בשבוע. כשאני רואה אותם מסיימים י"ב, ויודעת מה הם עברו בדרך, זה מרגש. זו ההזדמנות שלי להגיד גם למורים בפועל ואלו שבדרך: אל תהססו לבקש עזרה, וזיכרו שאנחנו העתידנים המובילים את הדור הבא".
צלע נוספת לתהליך המעבר מתעשיית ההייטק לעולם ההוראה, מגלם אבי נתן, לשעבר אחד ממקימי מרכז הפיתוח של מייקרוסופט בישראל ומנהל החברה בארץ בין השנים 2007-2001. לפני כעשור פרש מהייטק, כשמאז חיפש לעצמו אחר סביבה חדשה, מאתגרת ומשמעותית.
"במשך שנתיים התנדבתי בפרויקט שנקרא 'שיעור ביחד' שכלל מפגשים עם תלמידים ונתן לי את התחושה והביטחון שאוכל להצליח כמורה. בבית הספר שבו קיימתי את המפגשים הציעו לי ללמד, וכך היה", מגולל אבי את סיפור הסבת המקצוע האישי שלו. "הצטרפתי בהמשך לתוכנית 'מבטים' בטכניון להכשרה להוראת מתמטיקה. האמת היא שכבר מהרגע הראשון נחשפתי להוראה כמקצוע מאתגר מאין כמוהו. לא חשוב מה עשית בעבר וכמה הצלחת כמהנדס או מנהל, המפגש עם התלמידים דורש ממך לבחון שנית את עמדותיך ואת מידת גמישותך בהתמודדות עם מצבים שונים".
כיצד עברה עליך תקופת ההכשרה?
אבי: "נהניתי מאוד מהאפשרות לחזור לסטטוס של סטודנט, להקשיב להרצאות וללמוד עולם חדש לחלוטין. כיום אני רכז מתמטיקה בחט''ב בקריית טבעון. מצאתי בבית הספר צוות משתף ותומך של מורים בעלי ניסיון שאפשר ללמוד מהם. המפגש עם התלמידים מאתגר ומתגמל במיוחד, ואני מאוד שמח בדיעבד שלקחתי על עצמי את המשימה הזו ועל ההזדמנות להניע יוזמות חדשות. עבורי זה בהחלט לא דבר של מה בכך".
<<< לפרטים נוספים על התוכניות לחצו >>>
בשיתוף מכון מופ''ת
