יותר ויותר אקדמאים תולים את המפתחות, עוזבים את עיסוקיהם הקודמים ויוצאים לדרך חדשה ומאתגרת שכיוונה הוא המערכת החינוך. "מערכת החינוך מספקת היום ביטחון תעסוקתי ויש לה מה להציע לאקדמאים", אומר נשיא האקדמית חמדת, פרופ' חיים שקד. "יש צורך גדול במורים, ולכן למי שבוחר בהסבה, יש סיכוי גבוה מאוד למצוא עבודה ואף לבחור בין היצע האפשרויות במערכת החינוך". גם תמונת המצב בשוק תומכת בכך, שכן גוברת ההבנה שלמורים מגיעים תנאי העסקה נאותים. "הסכמי השכר שנחתמו לאחרונה מבטיחים סביבת עבודה נאותה, ומערכת החינוך עומדת בפני עתיד משופר. הוראה היא אופציה תעסוקתית טובה עם קביעות, שלא קיימת במקומות אחרים, וחוויית העבודה הופכת את המקצוע לאטרקטיבי".
הכשרה בחיבור לפרקטיקה
האקדמית חמדת נוסדה לפני 60 שנה, תחילה כסמינר למורות וגננות והיום כמוסד אקדמי המכשיר במסלול לתואר ראשון גננות, מורות ומורים. מסלול התואר השני מיועד להרחבת השכלה לנשות ואנשי חינוך בפועל. "מגיעים אלינו אנשים בעלי תואר, ולכן הדגש בתוכנית ההסבה הוא לאו דווקא על הפיתוח האקדמי אלא יותר על הכשרה שמחוברת לפרקטיקה", מדגיש פרופ' שקד. לדבריו, 95 אחוז מהמסיימים מצליחים למצוא עבודה, והמכללה מלווה אותם בשלבי הכניסה לעבודה ובתקופת ההתמחות, ומפעילה חממות למורים חדשים ומנגנונים נוספים כדי ליצור שילוב מיטבי בשוק העבודה.
בעשור האחרון הוכפל מספר הסטודנטים בחמדת וגם כעת היא במגמת גידול כשהביקוש ללימודי הוראה והסבת אקדמאים הולך וגובר. "שכר המורות והמורים עלה, ויותר מכך, העבודה במערכת החינוך מעניקה לנפש יתרונות שלא קיימים במקצועות אחרים", הוא מסביר. "לידיעה שאתה משפיע כאיש חינוך על אישיותם ועתידם של ילדים - אין תחרות בשום תחום אחר. מי שמגיע להסבה, מחפש את הערך המוסף הזה במקצוע שיש בו שליחות ותרומה לאומית".
שקד, (54), נשוי, אב לילדים וסב לנכדים, הוא פרופסור בתחום מִנהל החינוך במכללה הדתית לחינוך בשדות נגב, ומחקריו מתמקדים בחשיבה מערכתית ובמנהיגות פדגוגית של מנהלי בתי ספר. לאקדמית חמדת הגיע לפני שמונה שנים, לאחר 17 שנים כמנהל בית ספר באזור הצפון. תחילה שימש כמרצה בתחום מִנהל החינוך, ולאחר תפקידים כראש חוג וסגן נשיא הגיע לתפקידו הנוכחי, אותו הוא ממלא בארבע השנים האחרונות.
הגברת חוסן התלמידים והמורים
משנתה החינוכית של חמדת תואמת לסביבה בה היא נמצאת, אך לא רק. "פדגוגיה של חוסן היא הרעיון המארגן של העשייה החינוכית במכללה, מאפיין זהותי-תרבותי שמשפיע על היבטים רבים בתוכה", מסביר פרופ' שקד. "אנו מאמינים שחלק מתפקידו של איש חינוך הוא הגברת החוסן של תלמידיו. מעבר להקניית ידע ומיומנויות דיסציפלינריות, ומעבר לעיצוב זהות ערכית, מורים אמורים לפתח בתלמידיהם את היכולת להתמודד בהצלחה עם אתגרים שמזמנים החיים תוך כדי ההוראה והלמידה".
בתחילה יושמה משנת החוסן בהקשר המיקום – אזור עוטף עזה, בו מתמודדים לעיתים קרובות עם מתיחות ביטחונית המעוררת באופן טבעי מתח, דאגה וחרדה. "כדי להתמודד עם התחושות הללו נדרשים משאבים של חוסן, ומנקודת מבט זו אנו מכשירים את המורות והמורים העתידיים לפתח את חוסנם של תלמידיהם וחוסנם שלהם עצמם. הם נמצאים בפתחה של עבודה חינוכית מספקת ומהנה, אך גם כזו שיש בה אתגרים, וכדי לצלוח אותם עליהם לפתח את החוסן שלהם בנוסף לתלמידיהם". סיבה נוספת להטמעת פדגוגיה זו היא חתך סוציו-אקונומי לא גבוה של תלמידים רבים באזור הדרום. "כדי לאפשר להם ניידות חברתית לדרגות גבוהות יותר בריבוד החברתי, בהיבטים כמו השכלה, תעסוקה והכנסה, עלינו לצייד אותם בחוסן".
הכשרת מורים בזיקה למוסדות החינוך באזור
חמדת ממוקמת בצפון מערב הנגב, ומעבר להיבטים ביטחוניים, כאמור, עוסקים בה בקידום מערכת החינוך בכל האזור. הסטודנטים הלומדים בה מגיעים מאזור גוש דן ועד אילת, ובשנת הלימודים הקרובה שתיפתח בספטמבר תתקיים הסבת האקדמאים להוראה גם בשטח, בתיכון המוערך כפר סילבר במועצה אזורית חוף אשקלון. "הכשרת המורות והמורים נעשית בזיקה לשטח, תוך הבאתם למוסדות חינוך כמו בתים ספר וגנים ולאו דווקא על ידי הושבה בחדרי הרצאות", הוא אומר. בכפר סילבר ייפתחו שתי קבוצות הסבה להוראה, במסגרתן יתנסו הסטודנטים בחוויית אנשי החינוך ולאחר מכן יבחרו את המוסד החינוכי שבו ירצו ללמד.
מה הן תוכניות הלימוד האקדמיות העיקריות שמציעה חמדת?
"מבין שלל התחומים ביניהם לימודי אנגלית, מקרא, ספרות ועוד, יש ביקוש רב ללימודי החינוך המיוחד, שתלמידיו נמצאים גם בכיתות רגילות. כישורים שנרכשים בלימודי חינוך מיוחד מסייעים לכל התלמידים, ורכישת הידע על תהליכי הלמידה וההתמודדות עם קשיים מושכת אליה סטודנטים רבים. בחינוך המיוחד נלמד כל רצף הגילים 21-6 ורמות שונות של חינוך מיוחד - ילדים בכיתות רגילות, ילדים בכיתות קטנות בבתי ספר רגילים ומוסדות שכל כולם חינוך מיוחד; קבוצה לא מבוטלת של סטודנטים בעלי תארים בתחומים שמשיקים למתמטיקה, כמו כלכלה ומקצועות ריאליים, מגיעה ללמוד הוראת מתמטיקה לגיל יסודי ועל יסודי ובעצם מנצלת את התואר הקודם שלה בדרך חדשה; תחום מבוקש נוסף הוא הוא הגיל הרך, לידה עד 6, בעיקר על ידי אקדמאיות שגיל זה מדבר אליהן במיוחד והן מבקשות לחוות את חוויית גן הילדים כגננות, כמובן עם למידה ופדגוגיה".
נראה שאתם מקדימים את העתיד.
"היום כבר לא מדובר על גילאי 6-3, אלא על ראייה רחבה על כלל תהליכי ההתפתחות בשנים הראשונות של הילדים והילדות, כולל במעונות. המגמה במדינה והעתיד, כפי שאנו רואים אותו, מכוונים לעשייה פדגוגית ולאו דווקא לשהות אצל מטפלות. אנו מכשירים את הסטודנטים שלנו להיות אנשי חינוך בעשורים הבאים, ולשם מערכת החינוך הולכת – חינוך גילאי לידה עד 3 יהפוך למקצועי יותר מכפי שהוא היום".
לאן פניכם בעתיד הקרוב?
"המגמה שלנו היא לחבר את ההכשרה למוסדות החינוך, הגנים ובתי הספר ולהעביר את המשקל מהקמפוס, מכיתות הלימוד, אל השדה, כדי שההכשרה תעניק כלים מעשיים לקליטה בטוחה וחלקה במערכת החינוך. גם הידע הפדגוגי מתקדם, ואנו מציידים את המוסבות והמוסבים בכלים הדיגיטליים החדשים ביותר בשימוש ההוראה. מי שיהיה מורה, חייב לדעת איך מלמדים מרחוק, מה הם רובוטים בשירות הלמידה ומה הן טכנולוגיות של בינה מלאכותית".
>>> לפרטים נוספים על התוכניות לחצו >>>
בשיתוף האקדמית חמדת
