עובד אמריקאי ממוצע מנהל 12 משרות לאורך חייו, ומחזיק בממוצע 4 שנים אצל מעסיק יחיד. הגיל הממוצע בו האמריקאים נוטים לשנות את המסלול המקצועי הוא 39. כך עולה ממחקר בנושא שינוי קריירה שהתפרסם באתר התעסוקהZippia בחודש פברואר 2023, שעסק בתדירות בה עובדים מחליפים מקצוע. מהנתונים עולה גם כי השינוי המקצועי תלוי מגדר. כך, נשים נוטות להישאר באותו מקום עבודה במשך 3.9 שנים, לעומת 4.3 אצל גברים. בנוסף, העובדים השייכים למגזר הפרטי נוטים להחליף קריירה בתדירות גבוהה יותר (3.7 שנים), מאשר העובדים במגזר הציבורי (6.5 שנים).
למרות הרצון של עובדים ומנהלים רבים, שעושים ופועלים למען שינוי מקצועי, יש לא מעט החוששים משינויים, כולל בחירה במסלול מקצועי חדש, גם כאשר יש מוטיבציה גדולה לבחור אחרת. לכן, כשמדובר בהסבה מקצועית וחיפוש אחר עבודה חדשה, בכל גיל, זה עלול להיות מפחיד ומאתגר, במיוחד כשזה קורה עם משכנתא שצריך לשלם, התנהלות פיננסית שלא תמיד מאפשרת לממן את לימודי התעודה או התואר, ומשימות יום יומיות שיש לבצע. יחד עם זאת, בשנים האחרונות מתגבשת ההבנה בקרב מוסדות אקדמאיים שונים, לפיה חשוב לתת פתרונות ומסלולים המאפשרים הסבה אקדמאית מותאמת. תורמים לכך גם שוק העובדים העכשווי ודור ה-z שנוהג להחליף את מקום העבודה באופן תדיר, בנוסף לחיפוש אחר משמעות שהפך לנחלת רבים, הרבה מעבר לכסף וסמל סטטוס.
רוצים אבל חוששים
בזמן שרבים חוששים באופן רציונלי משינויים, במיוחד כשמדובר בקריירה מבוססת שהפכה כאמור לסמל סטטוס ומספקת פרנסה יפה, ישנם הסובלים מתופעה הקרויה Metathesiophobia- פחד לא רציונלי משינוי. אנשים אלה עשויים להרגיש מאוימים מכל שינוי, טוב או רע, דבר שעלול לגרום להימנעות ואף להתקפי חרדה. אותם עובדים או מנהלים, יעשו כל שביכולתם כדי לשמור על המצב הקיים, גם אם השינוי הוא הכרחי ונדרש. זאת בעקבות הפחד מהלא נודע ותחושה של חוסר שליטה. כך, הסטטוס קוו שגורם להרגשה נוחה, גם אם מדומה, עלול לגרום לעובד להישאר במקום העבודה, גם אם הוא סובל מהתעמרות מצד הבוס הישיר, חווה חוסר סיפוק ושעמום, ומקבל תשובה שלילית שוב ושוב לבקשה לקידום מקצועי או העלאה בשכר.
מדוע חוזרים לספסל הלימודים?
ולמרות זאת, לא מעט עובדים קמים באמצע החיים, לפעמים קצת לפני או אחרי, ולמרות האתגר לעזוב את המקצוע המוכר, הידוע, ופעמים רבות גם המכניס והמכבד, שבים לספסל הלימודים כסטודנטים מן המניין. אחד הגורמים לכך הוא הגיל, שגורם לרבים להעריך שוב את מצבם ולשאול את עצמם האם הם מרוצים מבחינה מקצועית. גם מחקרים מראים כי בני ה-40 וה-50 מרגישים לא פעם כי מחצית או רוב חייהם כבר מאחוריהם, ולכן מנסים לתכנן את השנים הבאות בצורה שלעיתים דורשת לבצע שינויים מקצועיים דרסטיים.
משבר הקורונה גרם אף הוא לעלייה משמעותית של עובדים ומנהלים שמחשבים מסלול מחדש בתחום הקריירה. לפי נתונים שפרסמה רשתCNBC, בשיתוף חברת השוויון המגדרי העולמית Catalyst, עולה כי המגפה אילצה רבים מהאמריקאים להעריך מחדש את המקצוע בו בחרו, או שבחר אותם, תופעה שכונתה כ"התפטרות הגדולה" (The Great Resignation). מהסקר עולה כי יותר ממחצית מהעובדים רוצים לעזוב את מקום העבודה, ויש לכך שתי סיבות מרכזיות. הראשונה היא ההרגשה שהמעסיקים לא באמת מבינים אותם, ולא מגלים אמפתיה, עם דגש על הורים עובדים. השנייה היא הרצון לזכות בגמישות מצד המעסיק, בין אם מדובר על מקום או שעות העבודה. מתוך אותם 50% מהאמריקאים המועסקים שהודו כי הם מתכוונים לבצע שינויים בקריירה, 39% ביקשו העלאה ו/או קידום, ו-33% היו מעוניינים בשינוי התחום בו עסקו. כמעט שליש מהעובדים שמתכוונים לבצע שינוי קריירה בגלל המגפה (32%) הודו שהם מחפשים עבודה אחרת באותו ענף, בעוד שכ-1 מכל 5 (22%) עמד לעזוב עבודה נוכחית ולהקים עסק עצמאי.
גורמים נוספים שמובילים להסבה אקדמית כוללים: חיפוש אחר אתגרים חדשים, רצון לעסוק בעבודה בעלת משמעות או אתגר, כמו גם מוטיבציה לשינוי סביבת העבודה או להגשים חלום ישן, והכוונה להשקיע יותר זמן בהיבטים אחרים של החיים.
כל היתרונות בבחירת מקצוע חדש או שדרוג הקיים
הסבה אקדמית-מקצועית מאפשרת פיתוח, עדכון וחידוש המיומנויות. זאת באמצעות הכשרה ולמידה נוספות, ברוב המקרים בתחום אחר לגמרי מהמקצוע הנוכחי. במקרים מעטים, הדבר מאפשר לשפר את הידע והיכולות בתפקיד הנוכחי, ואף לזכות בקידום או העלאה בשכר.
כך או כך, ישנם לא מעט יתרונות להסבה אקדמית-מקצועית, בין אם מדובר בעלייה ולפעמים גם ירידה בשכר. בראש ובראשונה, הבחירה במקצוע חדש כוללת כאמור הגשמת חלום ישן. זאת בנוסף להרחבת מערך הכישורים והתאמה לקדמה ולעולם התעסוקה העכשווי, לטכנולוגיות חדשניות ולצרכים המשתנים. יתרונות נוספים יכולים להיות הגדלת שביעות הרצון בעבודה, יצירת מסלול קידום אחר וזכאות לתפקידים בכירים ומאתגרים יותר. כך גם כשמדובר במעסיקים, שזוכים לעובדים איכותיים, מסופקים ומוכשרים, בעלי מיומנויות, מוטיבציה גבוהה ותפקוד מיטבי, דבר שיכול להשפיע על סביבת העבודה והתרבות הארגונית.
האפשרויות להסבת אקדמאים בישראל
כמדינה מתקדמת עם היצע מגוון של מוסדות להשכלה גבוהה מצפון ועד דרום, ניתן למצוא כיום תוכניות להסבת אקדמאים בתחומים רבים, דוגמת עבודה סוציאלית, סיעוד, דיגיטציה, בינה מלאכותית, שוק ההון ונדל"ן. ישנם מסלולים קצרים הכוללים לימודים אינטנסיביים, במטרה לאפשר לימוד והתנסות בזמן קצר, ועל פי דרישות המועצה להשכלה גבוהה. מוסדות מסוימים דווקא מאפשרים לפרוס את תוכנית הלימודים כדי לאפשר יום מרוכז אחד בשבוע, או לימודי ערב בלבד, דבר המאפשר לסטודנטים להמשיך ולעבוד כדי לממן את התואר או לימודי התעודה. רבים מהמוסדות אף מציעים התנסות מעשית בענף הרלוונטי, כבר במהלך הלימודים וכהכנה להשתלבות בשוק התעסוקה. כך או כך, חשוב להכיר היטב את התחום אותו אתם עומדים ללמוד ובו לעסוק, לקחת בחשבון את כל הדרישות ודרכי המימון, ולהיערך מבעוד מועד מבחינה אישית, כלכלית, מקצועית, משפחתית וחברתית.
לסיכום, בשנים האחרונות ישנה מגמה של בעלי תפקידים רבים, בוגרי תואר זה או אחר, שמחליטים לבחור בדרך מקצועית בה עדיין לא הלכו, וליהנות מהזדמנויות קריירה חדשות. זאת בעקבות אינטרסים מקצועיים או אישיים. ההסתגלות לעבודה חדשה כרוכה ברכישת השכלה, הסמכה, מיומנויות נוספות, והתנסות פרקטית - פרמטרים עליהם מבוססת הסבה אקדמית. כדי לעשות את זה נכון חשוב לצאת מאזור הנוחות המקצועי, האישי ולעיתים גם החברתי, להיערך מראש לוויתורים הנדרשים. זאת בנוסף לבחירת מוסד אקדמי שיאפשר לצעוד במסלול הנכון, וגם לסיים אותו בהצלחה עם תואר או תעודה.
