בעידן שבו הבינה המלאכותית מקצרת את הדרך בין ידע לתוצר, גם מבוגרי האקדמיה מצופה להביא ערך כבר בתחילת דרכם המקצועית. היכולת ליישם את הידע שרכשו, להשתלב במהירות בתפקיד, לעבוד בצוות ולהתמודד עם אתגרים מעשיים הופכת לחלק מדרישות הכניסה לשוק העבודה. "התפיסה שלנו היא שצריך להסתכל על עולם התעסוקה כפי שהוא נראה היום, ולא כפי שהוא נראה לפני עשר או עשרים שנה", אומרת שגית יפרח, מנהלת אגף קשרי אקדמיה, תעסוקה ויזמות בספיר. "אנחנו חיים בעולם שבו הבוגרים שלנו יהיו לא רק שכירים, אלא גם פרילנסרים, יזמים ואנשים שמשלבים כמה עיסוקים במקביל. לכן המטרה שלנו היא לתת לסטודנטים את הכלים שיאפשרו להם לבחור את הדרך המתאימה להם, או לשלב בין כמה דרכים במקביל".
כדי ליישם את התפיסה החדשה בעידן ה-AI, הקימו במכללה לפני כארבע שנים את אגף קשרי אקדמיה, תעסוקה ויזמות, כחלק מחזונו של נשיא ספיר, פרופ' ניר קידר, ובשותפות עם קרן רוטשילד. האגף פועל בשיתוף פעולה הדוק עם הפקולטות השונות בספיר כדי לשלב התנסויות מעשיות בתוכניות הלימודים. הדגש הוא על התאמת המענים לצרכים הספציפיים של כל מחלקה.
כך, לצד הידע המקצועי הסטודנטים רוכשים מיומנויות בינאישיות ומעשיות, החל מניסוח מיילים והעברת מסרים ועד לעמידה מול קהל, יצירת נטוורקינג והצגת רעיונות באופן שמצליח לרתום אחרים. "אנחנו רוצים שהסטודנטים שלנו יהיו אנשי מקצוע שלמים, ולא רק בעלי ידע בתחום שלמדו", מסבירה יפרח, "גם סטודנט למדעי המחשב צריך לדעת איך להציג רעיון, לעניין אנשים ביוזמה שלו ולתקשר בצורה אפקטיבית. אנחנו עובדים איתם באינטנסיביות על פיתוח יכולות למידה עצמית וגמישות מחשבתית ותפקודית. אלה כישורים שילכו איתם לאורך כל הקריירה".
מתנסים בשטח
בספיר החיבור לעולם העבודה אינו מסתכם בסדנאות או בהרצאות אורח. המכללה מפעילה מרכז השמה בעל רישיון, ומספקת לסטודנטים ולבוגרים מעטפת הכוללת פרסום משרות, הכנה לראיונות עבודה ושיפור פרופיל הלינקדאין. במקביל המרכז עובד עם מעסיקים ומסייע להם לאתר בוגרים המתאימים לצורכיהם.
"החיבור לתעשייה כבר מתבטא בגיוס בוגרים שלנו בפועל. הביקוש גבוה, והמעסיקים מבינים את הפוטנציאל של ההון האנושי שלנו. כאן, תאגיד השידור הישראלי, qualiti AI, שטראוס, מרכז החדשנות של כללית, גלידות נסטלה, לוטון ומעסיקים נוספים בעולמות התעשייה, המדיה והכלכלה מהמגזר הפרטי והציבורי משתפים איתנו פעולה ומגייסים בוגרים שלנו", אומרת יפרח. "המעסיקים גם משתתפים בהכשרות, במטרה לצמצם את הפער בין הידע האקדמי לדרישות התפקיד. אנחנו לא מחכים שהסטודנטים יסיימו את התואר, אנחנו רוצים שהם יכירו את השוק, יבינו מה נדרש מהם וייצרו קשרים מקצועיים כבר במהלך הלימודים".
השנה השיקה המכללה את תוכנית "אבן ספיר", שבמסגרתה הסטודנטים צוברים אבנים וירטואליות על התנסויות מקצועיות ואקדמיות החל משנה א'. סיורים בחברות, מפגשים אישיים עם מנהלי משאבי אנוש, התמחויות בתעשייה ותרגילים המבוססים על אתגרים מהעולם האמיתי מזכים אותם באבנים, כדי לבנות רצף של התנסויות במהלך התואר, שימחישו את המפגש בין הלימודים למציאות המקצועית.
במקביל הסטודנטים יכולים להרחיב את ארגז הכלים שלהם באמצעות קורסים ביזמות המוכרים לנקודות זכות, בכל תחומי הלימוד, ובהם כלכלה, מנהל ציבורי, משפטים ותקשורת. "כך למשל, סטודנטית למשפטים שגם מלמדת יוגה, יכולה לרכוש כלים לפיתוח העסק העצמאי שלה לצד ההכנה לבחינות הלשכה", אומרת יפרח, "סטודנט לתקשורת יכול להשתלב בגוף שידור, ובמקביל לפתח מיזם עצמאי. בספיר ההכשרה יכולה להיות חלק ממסלול הלימודים ולזכות בהכרה במסגרת האקדמית".
מחוברים לנגב
ההיערכות לעולם העבודה העתידי מחייבת גם עדכון מתמיד של התכנים, הכלים ושיטות הלמידה. בספיר הבינה המלאכותית משולבת באופן מהותי בתוכניות הלימודים, הן בהיבטים הטכנולוגיים והן בסוגיות של אתיקה ואחריות. הפקולטה לטכנולוגיה שהוקמה בספיר מחזקת את העיסוק בתחומים אלה, לצד ההתנסות ברובוטיקה ובבינה מלאכותית. במקביל, המכללה מפתחת מסגרות המאפשרות לסטודנטים להתנסות בטכנולוגיות חדשות ולשתף פעולה בין תחומי ידע שונים. בזכות שיתופי פעולה עם מנהלת תקומה בראשות אביעד פרידמן, קק"ל, גופים עסקיים כדוגמת בנק הפועלים שהשיק יחד עם המכללה את תוכנית "פועלים לעתיד" וגורמי פילנתרופיה נוספים, ובהם קרן רוטשילד, הוקמו במכללה בשנים האחרונות מעבדות חדשנות, ובימים אלה מוקמת גם מעבדת הרחפנים, שתאפשר התנסות בתחומי הרובוטיקה והבינה המלאכותית הפיזית (Physical AI). המעבדה מיועדת לא רק לסטודנטים למדעי המחשב, אלא גם לסטודנטים ממנהל ציבורי, קולנוע ותחומים נוספים. "הרעיון הוא לאפשר לצוותים רב-תחומיים לבחון יחד יישומים חדשים ולפתח פתרונות יצירתיים", אומרת יפרח, "גם במעבדת הגיימינג שלנו, סטודנטים מהחוגים לקולנוע ולמדעי המחשב משתפים פעולה, וכן במעבדת הפורמטים, העוסקת ביצירת פורמטים חדשניים לתוכניות טלוויזיה ולקולנוע".
היזמות בספיר היא חלק מההכשרה בכל תחומי הלימוד, ולא רק בתארים טכנולוגיים. לצד מיזמים טכנולוגיים, המכללה מעודדת פיתוח מיזמים בתחומי התרבות, השירות הציבורי והקהילה, ומעניקה לסטודנטים כלים להקים עסק עצמאי, לפתח שירות חדש או לקדם יוזמה חברתית. "אנחנו רואים ביזמות כלי לפיתוח מקצועי וליצירת ערך כלכלי וחברתי כאחד", אומרת יפרח. לגישה הזאת יש גם ביטוי מעשי באזור: מיזמים שפותחו במסגרת הלימודים, ובהם "שביל הזיכרון", "Meet-Muzic" ו-"TR-IMPACT", ממשיכים לצמוח ולהתפתח בנגב המערבי גם לאחר התואר. ספיר רואה בחיזוק הנגב המערבי, בהרחבת מגוון התעשיות הפועלות בו ובחיבורן להון האנושי המקומי חלק מרכזי מתפקידה. "אנחנו רוצים שהסטודנטים שלנו יראו בנגב המערבי מקום שאפשר לבנות בו עתיד מקצועי", אומרת יפרח, "הקשר עם התעשייה מאפשר לנו להבין את צורכי השטח. כששינוי תוכנית לימודים מחייב תהליך ארוך, אפשר לפתח הכשרה ממוקדת יחד עם מעסיק, כדי להכין את הסטודנטים לתפקידים הנדרשים".
בעולם שבו מקצועות משתנים והגבולות בין תחומים מיטשטשים, ספיר מבקשת להפוך את ההכנה לקריירה לחלק מהותי מהתואר עצמו. השילוב בין ידע אקדמי, התנסות מעשית, יזמות וקשר רציף עם המעסיקים נועד להעניק לבוגרים לא רק יתרון בכניסה לשוק העבודה, אלא גם יכולת להסתגל אליו ולהמשיך להתפתח לאורך זמן.
בשיתוף ספיר
