כמעט שלוש שנים עברו מאז 7 באוקטובר, הישראלים חזרו לטייל וענף התיירות מראה סימני התאוששות - אך זרם התיירים מחו"ל עדיין רחוק ממה שהיה לפני המלחמה. בפריפריה, שבה התיירות נפגעה קשות, הפער הזה מורגש היטב, ופרויקט תגלית, שמביא לישראל צעירים יהודים מרחבי העולם, הפך עבור חלק מהעסקים לאחד המקורות הבולטים למבקרים מחו"ל.
הפער בין ההווה לתקופה שלפני המלחמה בא לידי ביטוי גם בנתונים. לפי נתוני למ"ס, שפורסמו ב-TheMarker, מספר כניסות המבקרים בישראל במהלך אוקטובר 2025, שבו חלו חגי תשרי, עלה משמעותית לעומת אוקטובר 2024 - 131.2 אלף כניסות לעומת 67.5 אלף כניסות. הנתונים משקפים עלייה בהשוואה לאוקטובר 2023, שבו פרצה מלחמת חרבות ברזל, אז נכנסו לישראל 98.6 אלף מבקרים, אך הם עדיין מהווים ירידה משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה. באוקטובר 2022, למשל, נרשמו 368 אלף כניסות מבקרים.
בשטח בעלי עסקים מתארים תמונה דומה. "ב-7 באוקטובר פינו אותנו מהבית, וגם לאחר החזרה לפעילות, הדרך לשגרה עדיין ארוכה. עד היום אנחנו עדיין לא בתפוסה שהיתה לפני אוקטובר 23". מילים אלה של תמיר כהן, ממקימי "טרקטורוני דישון", שמציע טיולי שטח במסלולים שונים בגליל העליון, באזור עמק החולה, רמת הגולן והסביבה, ממחישות מציאות שעסקים רבים בצפון עדיין לא השתחררו ממנה בשל המצב הביטחוני.
"פעילות שמסייעת להמשיך לעבוד"
גם ברשת מלונות מטיילים, המפעילה שמונה מתחמי אירוח, בעיקר בצפון, בגליל העליון והמערבי ובערבה, ההתאוששות היתה איטית. המלונות מציעים אירוח כפרי המחובר לטבע ולסביבה המקומית, ומשתפים פעולה עם אטרקציות ועסקים באזור. לדברי תמיר קראוס, סמנכ"ל המכירות של הרשת, החזרה לפעילות בצפון היתה איטית במיוחד, בין היתר משום שהמלונות תלויים גם בעסקים ובאטרקציות שסביבם. "יכולנו לחזור לארח יחסית מהר, אבל היינו תלויים בסביבה, כי אם המסעדות והאטרקציות לא פועלות, אין טעם".
קושי דומה ניצב גם בנגב המערבי. חן כהן, מנהלת תיירות שדרות והנגב המערבי בקרן לפיתוח שדרות, מספרת כי עוד לפני 7 באוקטובר נעשה באזור מאמץ לבסס תיירות שמציגה את המקום דרך התרבות, הקולינריה, המוזיקה והאנשים שחיים בו, תוך ניסיון לשים בצד את המצב הביטחוני הרעוע. לדבריה, המהלך זכה לתמיכה משמעותית מצד ראש העיר, אלון דוידי, שזיהה את הפוטנציאל התיירותי של העיר ותמך בקידומו.
חלק מהמענה לבעיה זו מגיע מפרויקט תגלית, שפועל לחבר צעירים יהודים מרחבי העולם לישראל. במסגרת הפרויקט הם מטיילים ברחבי המדינה, מכירים אותה לעומק, ומזרימים בדרך הכנסה לעסקים המקומיים בפריפריה. "התיירות באזור עדיין רחוקה מהיקפיה בעבר, מה שהופך את הפעילות של תגלית למשמעותית עבורנו", מסבירה כהן, "המשתתפים מגיעים לסיורים ולפעילויות באזור, פוגשים עסקים מקומיים, אוכלים ולנים במקום - ובכך מספקים הכנסה למדריכים, למסעדות, למקומות לינה ולספקי שירותים נוספים. עבור העסקים באזור, מדובר בפעילות שמסייעת להם להמשיך לעבוד".
מבחינת כהן, התרומה של תגלית אינה מסתכמת רק בהיבט הכלכלי. בתקופה שבה צעירים יהודים בתפוצות מתמודדים עם מציאות מורכבת וגלי אנטישמיות, הגעתם לישראל בכלל ושדרות בפרט מקבלת משמעות נוספת. "עצם זה שיש ליהודים מקום שבו הם יכולים להסתובב באופן חופשי משמעותית מאוד", היא מסבירה.
עבור כהן, המפגש הזה מהווה דרך חיובית ונכונה לספר את סיפורו של האזור - לא רק דרך המציאות הביטחונית, אלא גם דרך האנשים, הגאווה המקומית והרצון להמשיך ולצמוח. "אני רואה בתפקיד הזה אחריות לדורות הבאים - על איזה סיפור ונרטיב הם יחיו", היא מציינת.
מנוע כלכלי עבור עסקים מקומיים
לפי נתוני תגלית, מאז תחילת המלחמה הגיעו לישראל יותר מ-60 אלף משתתפים, מתנדבים ומתמחים, ובקיץ הגיעו אלפי מתנדבים וסטודנטים נוספים לתוכניות התנדבות והתמחות בחברות ישראליות. כ-60% מפעילות תגלית מתקיימת בפריפריה, והיא מהווה מנוע כלכלי משמעותי עבור עסקים מקומיים, רשויות ואתרי תיירות. "זה שמנכ"ל תגלית וההנהלה הבכירה החליטו לחזק את הצפון ואת יישובי הגבול מחמם את הלב, ועוזר לנו בהיבט הכלכלי", שיתף כהן.
לדברי קראוס, במהלך 2025 החלה באזור צפון התאוששות משמעותית, עם חזרת התושבים למקום. עסקים ואטרקציות החלו להיפתח מחדש, והראשונים להגיע היו התיירים של תגלית. "תיירי תגלית היו הסנונית הראשונה, והם הגיעו עוד כשהיתה די מתיחות והרגשה של איום", הוא אומר, "עצם הגעתם לצפון היתה משמעותית עבור המלונות, כשהאירוח שלהם משתלב בצורה מושלמת עם ערכי הרשת, שמבקשת לחבר את האורחים לישראל דרך הטבע, הקהילה והחוויה המקומית".
בשיתוף תגלית
