במציאות כלכלית וטכנולוגית המשתנה בקצב מואץ, שאלת ההכשרה המקצועית ניצבת במרכז השיח הציבורי והכלכלי ומשפיעה על בחירות לימוד ועל עתיד שוק העבודה. התקדמות של טכנולוגיות חדשות, ובראשן הבינה המלאכותית, מציבה אתגר של ממש למקצועות רבים כפי שהכרנו אותם עד כה, ומחייבת חשיבה מחודשת על הדרך שבה מכשירים את הדור הבא של אנשי המקצוע.
במרכז האקדמי לב רואים בשינויים הללו קריאת כיוון. "ההשפעה של הבינה המלאכותית על שוק העבודה ברורה לנו היטב", אומר נשיא המרכז האקדמי לב, פרופ' אבי דומב. "האתגר הוא להכשיר סטודנטים שידעו להשתמש בטכנולוגיה החדשה בצורה מושכלת. אנחנו שמים דגש על פיתוח חשיבה ביקורתית, יכולת פתרון בעיות והבנה עמוקה של תחום העיסוק, כלים שיאפשרו לבוגרים שלנו להישאר רלוונטיים ולהוביל גם במציאות טכנולוגית משתנה".
האירועים הביטחוניים של השנים האחרונות חידדו בעיני הציבור עד כמה תשתיות טכנולוגיות הן מרכיב מרכזי בחוסנה של מדינה מודרנית. עם זאת, במרכז האקדמי לב מדגישים כי העשייה אינה תולדה של אירוע נקודתי, אלא תוצאה של תפיסה ארוכת שנים הרואה באקדמיה מנוע לצמיחה מקצועית ולאומית גם יחד.
מקצועות הליבה של המשק הישראלי
במרכז האקדמי לב שלוש פקולטות: הפקולטה למדעי החיים והבריאות, הפקולטה לניהול והפקולטה להנדסה ומדעי המחשב. בכל אחת מהן מושם דגש על שילוב בין ידע תיאורטי לבין הכשרה יישומית, מתוך תפיסה שתואר אקדמי מספק תשתית לחשיבה עצמאית, ללמידה מתמשכת ולהתמודדות עם שינויים עתידיים בשוק העבודה.
בפקולטה למדעי החיים והבריאות פועלים החוג לסיעוד, המעניק תואר ראשון בסיעוד ותארים מתקדמים עם התמחויות בגריאטריה ובטיפול תומך. לצדו פועל החוג לביואינפורמטיקה, שבמסגרתו מתקיימות תוכניות ללימודי קדם־רפואה, הכוללת מסלול ייעודי למגזר החרדי. תוכניות אלו משלבות בין מדעי החיים, מדע הנתונים וטכנולוגיה, ומשקפות לטענת המרכז האקדמי את הכיוון שאליו צועדת מערכת הבריאות. בנוסף, אחד היעדים האסטרטגיים שמוביל פרופ' דומב הוא הקמת מסלול אקדמי ללימודי רוקחות במרכז האקדמי לב, תחום הנמצא בצומת שבין מחקר, רגולציה ויישום קליני.
הפקולטה לניהול כוללת לימודי מינהל עסקים, חשבונאות ומערכות מידע, ומכוונת להכשרת בוגרים שישתלבו בעולמות הניהול, הפיננסים והמערכות הארגוניות המורכבות של המשק. מדובר במסלולים המציעים שילוב בין ידע כלכלי, הבנה טכנולוגית ויכולת ניהולית, שילוב שמעסיקים רבים מחפשים כיום.
ראשית הוראת האלקטרואופטיקה
אחד מצירי העומק הבולטים של המרכז האקדמי לב מצוי בפקולטה להנדסה ומדעי המחשב. לצד החוגים להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול ומדעי המחשב פועל גם החוג להנדסת אלקטרואופטיקה. זהו תחום אקדמי יישומי המשלב פיזיקה, אלקטרוניקה, אופטיקה וטכנולוגיות חישה, ומהווה כיום אחד מעמודי התווך של פיתוחים מתקדמים בתעשייה הביטחונית והאזרחית כאחד.
שורשיו של התחום במרכז האקדמי לב נטועים עמוק בהיסטוריה של המוסד. תוכנית האלקטרואופטיקה נוסדה כבר בשנת 1969, עם הקמת המרכז, על ידי פרופ' זאב לב, חתן פרס ישראל לפיזיקה וממניחי היסודות להוראה האקדמית היישומית בתחום זה בישראל. "למעשה, במרכז האקדמי לב החלה ההכשרה האקדמית המסודרת הראשונה בארץ במקצוע, שהתפתח מאז והפך לגורם מרכזי בפיתוח מערכות מתקדמות", מספרים במרכז האקדמי.
"הציבור הרחב נחשף בשנים האחרונות ליכולות שמקורן בתחום זה באמצעות מערכות כמו החץ, מערכות מכ"ם מתקדמות וטכנולוגיות יירוט בלייזר, דוגמת מערכת 'אור איתן'. הידע והכלים שמאפשרים את פיתוחן של מערכות אלו נרכשים כבר באקדמיה. בהתאם לכך שיעור בוגרי המרכז האקדמי לב המשתלבים בפרויקטים של מפא"ת, וביוזמות שזכו בפרס ביטחון ישראל, נחשב לבולט במיוחד. זאת בהשוואה לגודלו היחסי של המרכז".
נשים בלימודי אלקטרואופטיקה
השנה נפתח בקמפוס טל לנשים מסלול ייעודי להנדסת אלקטרואופטיקה. ד"ר טליה ישועה, חוקרת בכירה בתחום אבחון אוטומטי של תמונות רפואיות בכלי בינה מלאכותית ועיבוד תמונה (ובוגרת המרכז האקדמי לב בעצמה), היא רכזת החוג. כבר עם פתיחתו נרשמה למסלול היענות גבוהה במיוחד, כך שכמעט מחצית מהסטודנטים הלומדים כיום הנדסת אלקטרואופטיקה במרכז האקדמי לב הן נשים. "זהו נתון חריג ביחס לתחום שנתפס במשך שנים כגברי מאוד", אומרת ד"ר ישועה. "אך הוא משקף מגמה רחבה יותר. גם ביתר מקצועות הפקולטה להנדסה ומדעי המחשב אנו רואים נוכחות נשית בהיקף דומה, שמגיעה מתוך בחירה מודעת להשתלב בלב העשייה הטכנולוגית והביטחונית של המדינה, לא רק כתומכות מהצד אלא כמי שמפתחות את המערכות עצמן".
לדבריה, המוטיבציה של הסטודנטיות משלבת שיקולים מקצועיים וערכיים. "הן מבינות שהפיתוחים משפיעים באופן ישיר על ביטחון המדינה ועל חיי היום־יום של אזרחיה. יש כאן רצון אמיתי לתרום, להיות מעורבות ולהשפיע, גם בתחומים שבהם נוכחות נשית עדיין אינה מובנת מאליה".
ההכשרה בתוכנית, מדגישה ד"ר ישועה, ממוקדת ביישום ובהתנסות. "אנחנו עובדים באופן אינטנסיבי במעבדות, עם ציוד מתקדם ועם פרויקטים המדמים את סביבת העבודה האמיתית. במקביל אנחנו מעניקים ליווי והשלמה לסטודנטיות שלא הגיעו עם רקע חזק במתמטיקה או בפיזיקה, כדי לאפשר להן להשלים פערים ולהצליח".
להכשיר את המובילים
גם בהיבט התשתיתי מציג המרכז האקדמי לב חזון של התרחבות והתחדשות. הקמתו של קמפוס טל החדש, שיכלול מעבדות מחקר ומעבדות סימולציה מתקדמות, צפויה לאפשר פתיחה של מסלולי לימוד נוספים ולהעמיק את החיבור בין אקדמיה, מחקר יישומי ותעשייה.
בסופו של דבר, המסר שהמרכז האקדמי לב מבקש להעביר הוא מסר של ראייה לטווח ארוך. בעולם שבו מקצועות משתנים והבינה המלאכותית מטלטלת את שוק העבודה, היתרון טמון בהכשרה שמפתחת חשיבה, גמישות ויכולת להוביל תהליכים. "הטכנולוגיה תמשיך להתפתח", מסכם פרופ' דומב. "אבל מי שמקבל בסיס אקדמי עמוק, יישומי ורחב ידע לא רק להסתגל לשינויים, אלא גם להיות שותף פעיל בעיצוב העתיד".
בשיתוף המרכז האקדמי לב
