ועדות הכנסת רגילות לספק דיונים ארוכים ומייגעים, אבל בשבוע שעבר היינו עדים לדיון נדיר מסוגו בוועדת הכלכלה – דיון רשמי בנושא מטבעות קריפטוגרפיים. בזה אחר זה נכנסו לאולם נציגי הבנקים, הרגולטורים וחברי הכנסת, יחד עם דמויות בולטות בתחום הקריפטו בישראל, בהם גם יזם הקריפטו נאור ברוך. ברוך, שמוכר לרבים מפעילותו ברשתות החברתיות, הגיע מצויד בנתונים כשהוא טוען מדינת ישראל בועטת בדלי של מיליארדי דולרים, והאזרח הקטן הוא זה שמשלם את המחיר.
ברוך מגדיר את מאבקו כשליחות להצלת הכלכלה הישראלית מבריחת הון וטוען שזו הסיבה שפעל ויזם את הדיון. "בשנה האחרונה הבנקים רשמו רווחים של כמעט 30 מיליארד שקל, בזמן שהציבור נאנק", הוא אומר ומסמן מטרות: הראשונה היא להוריד את עמלות הגבוהות כדי להנגיש את המסחר למשקיעים קטנים, והשנייה – לשבור את המונופול בתחום ולהשאיר את הכסף הגדול בארץ.
אמרת בדיון: "אני רוצה להכניס מיליארד דולר והבנקים חוסמים אותי". בוא ניקח את זה לפרקטיקה, מה זה אומר?
"זה אומר שאני ועוד 94% מהאנשים שהרוויחו כסף בקריפטו בצורה חוקית לחלוטין לא מצליחים להכניס את הכסף למערכת הבנקאית בישראל. יש לי חשבונות בנק בשווייץ ובמדינות נוספות שבהן זה עובד חלק. אבל ברגע שאני רוצה להביא את הכסף הביתה, אני נתקל בחומה בצורה. גם אם ממירים את הביטקוין למטבע רגיל כמו דולר או יורו ומנסים להעבירו, הבנקים מסרבים לקבל אותו ברגע שהם רואים שמקור הכספים הוא מטבעות קריפטוגרפיים, אף על פי שקיימת הנחיה שאוסרת על הבנקים לסרב לקבלם באופן גורף, רק כי מדובר במטבע דיגיטלי. הדרך היחידה להפקיד כספי קריפטו עוברת דרך מספר מצומצם מאוד של גופים, מה שיוצר מונופול, וניתן להפקיד כסף מקריפטו רק אם רכשתם מלכתחילה בגופים האלו. בנוסף לזאת, העמלה מגיעה עד 5% בקנייה, ועוד עמלה דומה במכירה ובהמרה. זה פער בלתי נתפס מול שאר העולם". לטענתו, החסם הזה לא רק פוגע בכיס, אלא גם מבריח מכאן את טובי היזמים. הוא מספר על חברות סטארט־אפ ויזמים שבוחרים להתאגד בדובאי, בסינגפור או בשווייץ, פשוט כי בישראל אין להם יכולת להתנהל כלכלית ואין ודאות רגולטורית. "אנחנו מפסידים פעמיים: גם היזמים עוזבים, וגם המדינה מפסידה את המיסים ואת ההון שהיה יכול להיכנס לכאן". ההערכות שדיברו עליהן בוועדה מדברות על פוטנציאל של כ־130 מיליארד שקל נוספים לקופת המדינה בעשור הקרוב, ועל יצירה של כ־70 אלף מקומות עבודה חדשים.
אתה מדבר במספרים גדולים ועל מיליארדים שבורחים, איפה פוגש את זה האזרח הקטן?
"בוא נעשה חשבון פשוט למשקיע הקטן: אדם מתחיל עם 100 שקל להשקעה. כבר בכניסה הוא משלם כ־5% עמלה, כלומר מתחיל עם 95 שקל בפועל. נניח שהוא עשה תשואה יפה של 9%־10% והגיע ל־104.5 שקל. עכשיו הוא רוצה לממש רווח, על כך הוא משלם עוד 5% עמלה ביציאה, בנוסף למס רווחי הון של 25% על הרווח. התוצאה הסופית היא שאחרי כל הסיכון וההשקעה הוא נשאר כמעט עם אותו הסכום או אפילו בהפסד".
ברוך מציג חזון לפתרון שיאפשר לקריפטו להפוך לכלי נגיש ושקוף עבור הציבור. "אני רוצה שהרישיונות לעסוק בתחום יהיו קלים להשגה, שתהיה תחרות אמיתית ושנראה את העמלות יורדות. זה יאפשר לכל אדם, מהמוכר במכולת ועד האינסטלטור, לקבל תשלומים בקריפטו בלי עמלות האשראי ששוחקות את הכסף כיום".
מה עומד מאחורי הרצון שלך לפתוח את השוק?
"אני רואה איך העמלות והביורוקרטיה חונקות אנשים. כשתהיה תחרות והעמלות ירדו נוכל ליצור מערכת שמאפשרת לכל אזרח לעבוד עם כסף דיגיטלי, בלי שייגבה ממנו מחיר שהוא לא סביר".
החזון הכלכלי הזה נטוע עמוק בסיפור חייו. ברוך גדל בדירת עמידר של 25 מטר עם אמו, שהייתה נכה. "אמא שלי חסכה עבורי את קצבת הילדים, כ־170 שקל בחודש, שהסתכמו ביותר מ־30 אלף שקל, אבל בהשקעה סולידית הסכום הזה היה יכול להיות בין 120 ל־150 אלף שקל. זה סכום שמספיק לפתיחת עסק, לתואר ראשון, להתחלה אמיתית. שם נפל לי האסימון שחוסר ידע מנציח פערים".
מתי הבנת שחינוך פיננסי צריך להפוך למדיניות?
"כשראיתי איך אנשים לא מבינים מהי משכנתה, מה זה ריבית דריבית או אפילו מה הם רואים בתלוש השכר, הבנתי שזה פער שמזין את עצמו. לכן קידמתי מול משרד החינוך תוכנית שאמורה להיכנס כבר מהשנה הבאה ותלמד את הדברים הבסיסיים שכל נער ונערה צריכים לדעת". במקביל, לדבריו, הוא פועל לקידום פטור ממס על רווחי השקעות עד 100 אלף שקל בשנה לפחות.
ברוך מספר כי מאז שהחל לקדם את הרפורמה הופנו כלפיו לחצים כבדים מצד גורמים בעלי אינטרס בשוק, שמקצתם מהחזקים בישראל, במטרה לגרום לו לחדול מפעילותו. "ככל שהמאבק התחזק הלחצים התחזקו, אבל אני לא סוטה מהמטרה שלי", הוא אומר.
לצד המאבק הרגולטורי הוא מקפיד לשמור את פעילותו בישראל, שבה נכללת גם לוקסוס אחזקות, גם כאשר הדבר פוגע בו עסקית: הוא מספר על עסקה גדולה שנפלה בעקבות אמירות אנטישמיות של שותף זר. ברוך גם מעמיק את אחיזתו בעולם העסקים המוסדי הישראלי. בימים אלה, לדבריו, הוא מקים קרן חממה ישראלית בהיקף של 25 מיליון דולר, שמטרתה לתמוך ביזמים צעירים וטכנולוגיות חדשניות. במקביל הוא משיק קרן גידור חדשה בשווייץ וקרן נאמנות חדשה באירופה.
"כיתום ישראל היא המשפחה היחידה שיש לי", הוא אומר ומתאר התקרבות לערכים יהודיים שכוללת יוזמה להתיר הנחת תפילין בכל מקום: "בנוסף למהלכים כלכליים, חשוב לי לקדם יוזמות חברתיות וערכיות". ברוך גם מוביל את אחת הקהילות הגדולות בישראל, של כ־5,000 משקיעים וסוחרים בתחום הקריפטו, אשר ליוותה את המאבק שהוביל לכינוס ועדת הכלכלה ודרשה לפתוח את השוק.
מבחינתו, הדיון בכנסת היה רק הסיבוב הראשון. "השוק חייב להיפתח, אחרת נמשיך לאבד הון וחדשנות", הוא אומר. "זה לא עניין של אם, זה עניין של מתי. ואני מתכוון להילחם על זה עד הסוף".
אין האמור לעיל מהווה משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם.
נאור ברוך
למעבר לעמוד האינסטגרם >>
בשיתוף לוקסוס אחזקות
