60% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מעודף משקל, ויותר מרבע מהשמנת יתר. מדי שנה מתים כ-4,000 ישראלים מבעיות הקשורות ישירות להשמנה, ורבים נוספים ממחלות שאף בהן הוכחה זיקה אליה. המחיר הוא לא רק בריאותי, והוא גבוה בהרבה משחשבנו: 55 מיליארד שקל בשנה. הבשורה הרעה היא שאנחנו הולכים להחמרה משמעותית. אבל יש גם בשורה מעודדת: זו לא גזירת גורל, ויש לא מעט מה לעשות – הן מבחינת חינוך האוכלוסייה ושינוי הגישה, והן בפן הרפואי-טיפולי.
"הנזק המאקרו-כלכלי של ההשמנה גבוה פי שלושה מעלותה הישירה למערכת הבריאות", אומר פרופ' גבי בן נון מהמחלקה לניהול ומדיניות בריאות באוניברסיטת בן גוריון. בתחשיב הוא כולל את הפסד הפריון והפגיעה בתוצר, וכן הפסד שנות חיים מתואמי איכות. בתחילת ספטמבר, בכנס הסוכרת וההשמנה של TheMarker Labels, יציג פרופ' בן נון את "החשבון הלאומי", שאומד את עלות השמנת היתר בכ-3% מהתמ"ג. עד 2030 צפויה שכיחותה לטפס ליותר מ-30% מהאוכלוסייה, ועד 2060 לכמעט 50% ול-5% מהתוצר. מנגד, הפחתה של 10% בשכיחות תחסוך כ-10% מהעלות.
כבר אין ספק: מדובר במגפה, ואחת החמורות בעידן המודרני. פרופ' איתמר רז, מומחה בתחום ולשעבר יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, מרחיב על ההשלכות הרפואיות: "כששומן שוקע בלב ובכלי הדם, בכבד או בריאות, בכליות ועוד, התוצאות עלולות להיות חמורות – מטרשת עורקים ועד שבץ מוחי והתקפי לב, אי ספיקת לב, אוטם שריר הלב ומעבר של נוזלים בחזרה לריאות". בעיה נוספת היא שהשומן מזוהה באיברים חיוניים כגוף זר, ומערכת החיסון תוקפת אותו. "כבד שומני הופך דלקתי, הדלקת הופכת לצלקת, ובהדרגה עלולה להיווצר שחמת. זו מגדילה את הסיכון לסרטן הכבד במאות אחוזים". מעבר לכך, שומן בטני ("השמנת תפוח", לעומת "השמנת אגס" בירכיים) מפריש חומרים דלקתיים שמסכנים איברים נוספים.
אם בעבר חשבו שצמצום השומן במוצרי המזון הוא התשובה, התברר שיש צרה גדולה יותר: "בשנות ה-70 ההשמנה בארצות הברית עמדה על 10% והסוכרת על 4%. יצרניות המזון נדרשו להפחית ברמות השומן והחליפו אותו בסוכר. ב-2000 כבר קיבלנו 30% שמנים ו-10% סוכרתיים". פרופ' רז מזכיר מחקר רטרואקטיבי בקרב בני 17 בישראל, שבדק מה קרה להם 40 שנה לאחר מכן. נמצא כי אלו שסבלו בצעירותם מהשמנה חולנית מתו בשיעור של פי ארבעה ממחלות לב וסוכרת, ובאחוזים פחות גבוהים אף מסרטן, לעומת בעלי המשקל התקין.
הקשר בין ההשמנה לסמארטפון
לאומדן ההשמנה מקובל מסת הגוף (BMI), המחושב כמשקל חלקי הגובה בריבוע. תוצאה של 24.5-18.6 אצל אדם בוגר נחשבת תקינה (ופחות ממנה – תת-משקל), 29.9-25 נחשבת עודף משקל (Overweight), ומכאן מגיעות שלוש דרגות של השמנה: 34.9-30, 39.9-35 (השמנה חריפה) ומעל 40 (השמנה חולנית). בקרב שריריים, ה-BMI פחות מהימן, ומכיוון שההשמנה הבטנית היא המסוכנת, מומלץ להוסיף בדיקה של היקף הבטן (מעל 88 ס"מ אצל נשים ו-102 ס"מ בגברים). בקרב ילדים, החישוב הוא יחסית לאוכלוסייה בשלוש דרגות של השמנה: אחוזון 120-95, 140-120, 140 ומעלה.
להורים ולסביבה, אם תהיתם, יש חלק במגפה. "כולנו עסוקים במסכים, וכשתינוק מחפש תשומת לב, הוריו עסוקים בנייד ונוטים להשקיט אותו עם חטיף", אומר פרופ' רז. "יש פחות קשב לתקשורת עם הילדים, לחינוך לתזונה נכונה, להקניית הרגלים בריאים כמו שתיית מים ולא משקה ממותק. בימי הולדת מאביסים אותם במתוק. תינוק שמן סביר שיגדל להיות ילד שמן. תאי שומן – וגם טעמים והרגלים – קשה לשנות מגיל 4-3. וכך, שילוב של צריכת סוכר ומזון מתועש (שזה הרעל הכי גדול), סמארטפונים וחוסר בפעילות גופנית גורם להובלה של ילדי ישראל בהשמנה ולמגפת ההשמנה".
פרופ' דורון נצר, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה של שירותי בריאות כללית, מביע תסכול מכישלון הטיפול במגפה. הוא מזכיר ניירות עמדה בינלאומיים שפורסמו השנה, ולפיהם להתערבות דרך דיאטות בקרב ילדים יש תרומה זניחה בהורדת BMI. "חייבים לחשוב אחרת. להעמיק את החינוך לחיים בריאים בגיל הרך, להשפיע דרכו על ההורים ולשנות את המשוואה". הוא מספר כי מצא בביתו בקבוקי קולה מלאים שנזרקו לפח עם פתק 'לא בריא' – בנו הוא שהשליך אותם, לאחר שיעור בכיתה ב' בנושא.
בצד הטיפולי, פרופ' נצר מזכיר מערכת תומכת החלטה מבוססת AI העומדת לרשות רופאי כללית, C-Pi שמה, שמשלבת את כלל נתוני המטופל ומייצרת המלצות, לרבות פעולות של רפואה מונעת. "הטכנולוגיה מסייעת לנו כיום להביא את הטיפול בהשמנה לחזית הרפואה הראשונית, לגשר בין המצוי לרצוי ולתת את הטיפול הנכון, האפקטיבי והמתאים ביותר למטופל הספציפי".
ד"ר דניאל לנדסברגר, הרופא הראשי של מכבי שירותי בריאות, קורא אף הוא לשים במוקד הנחלה של הרגלים – החל בחינוך לפעילות גופנית בבתי ספר, דרך סבסוד ועידוד תזונה מאוזנת והרגלי שינה תקינים וכלה בתגבור מסיבי של מערך בריאות הנפש. הוא מזכיר את אפליקציית upapp שמעודדת פעילות גופנית ומקנה הנחות במכוני כושר ואף בסדנאות לנפש. "לכך אנו מוסיפים תוכנית בהתאמה אישית למטופל, שתביא הן לאיתור מוקדם של מחלות והן לשמירה על אורח חיים בריא".
סוגיית הרפואה המונעת, מוסיף ד"ר לנדסברגר, היא קריטית ממש. לדבריו, רק 2% מתקציב הבריאות בישראל מופנה לכך, לעומת 4% בגרמניה ו-6% בקנדה ובשוודיה. "דווקא כמדינה מובילה בתוחלת חיים, חשוב שנשפר גם את מספר השנים שיש לאדם בבריאות טובה".
פרופ' בן נון מצטרף לדברים, ובמיוחד מוטרד מהעלייה בהשמנה בקרב ילדים: "כשמאמצים דפוסי התנהגות בגיל הזה, זה יכול ללוות לכל החיים". הוא קורא להשקיע בראש ובראשונה היכן שיש סיכוי ממשי לשינוי. פרופ' רז מזכיר שורה של צעדי מדיניות שהוא נמנה עם יוזמיהם – מרפורמת סימון המזון, דרך ייצוג כמות הסוכר בספירת כפיות כהמחשה לילדים ועד "מס הסוכר", שנועד להפחית בצריכת משקאות ממותקים ולממן פעולות לעידוד אורח חיים בריא, אך למרבה הצער - בוטל.
כיצד נביא לשינוי?
המאמץ השני שהמומחים מונים נוגע לטיפול וריפוי, דרך הורדת המשקל ושמירתו נמוך לאורך זמן. הם מזכירים משפחת תרופות נגישות דרך הקופות – כולל סבסוד לאלו שאינן בסל הבריאות – שממש "מחזירות את הזמן לאחור". חלקן נצרכות אחת לשבוע בזריקה תת-עורית, מה שאומר שניתן ליטול אותן עצמאית, ללא כאבים וכבר מגיל 12. "התרופות הזמינות נצרכות באופן פשוט, כמו זריקת אינסולין", אומר פרופ' רז, ומעריך כי לא ירחק היום שבו ניתן יהיה ליטול אותן בגילאים צעירים יותר, שכבר ממנו קשה לחזור למשקל בריא. הוא מתאר את אופן פעולתן: "הן למעשה שואבות את השומן מהאיברים, מפחיתות דלקת, מגינות על הלב, המוח, כלי הדם, הכבד, הכליות, דרכי הנשימה והרגליים, מחדשות את הפעילות התקינה של הלבלב בייצור אינסולין, מורידות משקל, מתקנות את רמת הסוכר בדם ואפילו מדכאות תיאבון ומסייעות בהתרגלות לאכילה נכונה".
בשיעור נמוך עלולות להיות לתרופות תופעות לוואי, בעיקר סביב מערכת העיכול. אך אלו, אומר פרופ' רז, חולפות לרוב תוך שבועות, ובהגעה ליעד ניתן להפחית מינונים. בחלק מהמקרים, אם המצב הדלקתי חלף אך עדיין קיימת השמנת יתר, "ניתן להוסיף תרופות מדכאות תיאבון ומנגנונים אחרים כדי להפחית את חמשת או ששת הקילוגרמים הנותרים ולהשיג את היעד".
בצד נטילת התרופות, המטופלים נדרשים לשנות את אורח חייהם ולהקפיד על תזונה, פעילות גופנית, הרגלי שינה תקינים ועוד. יחד עם ההסבר הרפואי על התרופה המתאימה ביותר למצבם, הם מקבלים תדרוך מדיאטנית בקופה ויוצאים לדרך חדשה.
פרופ' רז מדגיש כי חשוב לא לחכות לתופעות הקשות, אלא לאבחן השמנה כרונית מוקדם ולהתחיל בטיפול בהקדם, בכפוף לשיקולים נוספים כמו גורמי הסיכון שמצריכים בדיקה פרטנית של רופא מומחה. למטופלים שצורכים את התרופה הוא ממליץ בחום להתמיד בטיפול (בכפוף להתייעצות עם רופא שמכיר את המטופל) גם כשהיעד של הירידה במשקל מושג: "רוב המטופלים שיפסיקו את הטיפול יעלו בחזרה במשקל, יפתחו שוב את הדלקת ויסתכנו במחלות נלוות". בנוסף, הוא מדגיש את החיסכון הרב שהתרופות מקנות למערכת הבריאות ואת החשיבות בכך שייכללו בסל התרופות ויהיו זמינות לכמה שיותר מטופלים המתמודדים עם השמנה, בפרט למטופלים עם יכולות סוציו-אקונומיות נמוכות.
הכנס, בחסות חברת נובו נורדיסק, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק ובאייר באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, מוגש כשירות לציבור. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
בוועידה הקרובה של TheMarker Labels "סוכרת והשמנה - חשבון לאומי", יציגו המומחים את הצעדים הנדרשים למאבק בהשמנה ואת פריצות הדרך העולמיות בטיפול בהשמנה, בעודף משקל ובמחלות הנלוות לה. >>
בשיתוף נובו נורדיסק, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק, באייר
