בעוד שבעבר נתפסה אחריות תאגידית כ-"nice to have" עבור חברות ישראליות, כיום היא הופכת לתנאי הכרחי לפעילות - בעיקר בזירה הבינלאומית. חברות גלובליות הפועלות בישראל כמו גוגל מציבות דרישות קפדניות בנושא קיימות ובנייה ירוקה כחלק מההתקשרות עמן, ומשקיעים מוסדיים דורשים עמידה בסטנדרטים של אחריות תאגידית של כתנאי למתן השקעה או מימון.
"ככל שישראל פעילה יותר בזירה הבינלאומית, נושא האחריות התאגידית הופך מהמלצה לחובה", מסביר עברי ורבין, מייסד ומנכ"ל חברת Good Vision לאחריות תאגידית מקבוצת פאהן קנה. "כדי לעבוד עם שחקנים בזירה הבינלאומית חייבים לעמוד בדרישות שלהם. אם אני רוצה למשל לספק חומרים למרקס אנד ספנסר, נקודת הייחוס שלי היא הדרישות הרגולטוריות שלה בתחום הקיימות, לא של ישראל", הוא מסביר.
סולידריות ישראלית
ורבין הוא יזם עסקי וחברתי, לשעבר יועצו של שר החוץ שמעון פרס, מרצה, כותב ומייעץ בנושאי אחריות תאגידית לחברות מובילות בישראל בעולם. הוא גם משמש כחבר בקבוצת הקיימות הגלובלית של Grant Thornton הפועלת בכ-100 מדינות בעולם, וסא"ל במיל' בשירות פעיל שעשה כ-150 ימי מילואים בחרבות ברזל. כאחד מהחלוצים בתחום האחריות התאגידית בישראל, הוא מודה שישראל עדיין מפגרת אחרי אירופה וארה"ב בנושא זה, כמו גם במודעות לנושאי איכות סביבה ושינוי אקלים, אך לדעתו המגמה הזאת תשנה מכיוון שיש יש לה כמה יתרונות טבעיים שבזכותם יהיה לחברות קל יותר לאמץ ולהטמיע את עקרונות ה-ESG.
"ישראל היא מדינה קטנה שרמת הסולידריות בה גבוהה מאוד", אומר ורבין, "רק בשנה האחרונה ראינו איך גופים וחברות מובילות במשק מתגייסות ולוקחות על עצמן משימות שהממשלה לא יכולה הייתה לבצע. אם זה לעזור למילואימניקים ומפונים, סיוע לקהילות שנפגעו ב-7 באוקטובר ועוד פרויקטים רבים אחרים. גם כפרטים אנחנו אוהבים להביע סולידריות. ישראלים אוהבים להתנדב, ואני חושב שאחריות תאגידית היא חלק מהDNA- של החברה הישראלית".
האתגרים החיצוניים שאיתם מתמודדת החברה הישראלית בשנתיים האחרונות, יוצרים לדעתו של ורבין הזדמנות עבור חברות ישראליות. "חברות יכולות להיות סוכנות שינוי", הוא אומר, "לא מדובר רק באחריות חברתית, אחריות תאגידית היא למעשה פרקטיקה עסקית".
תורת ניהול
שורת המותגים הגלובליים שחרטו על דגלם בשנים האחרונות את נושא הקיימות, אם זה באמצעות שימוש באנרגיה מתחדשת, מיחזור , כלכלה מעגלית או הטמעת אתיקה וממשל תאגידי, מבהירה שלא מדובר בטרנד אלא באסטרטגיה ניהולית ועסקית לכל דבר. בספרו החדש אחריות תאגידית 2.0, שיצא לאור לרגל שבוע הספר, ורבין מסביר למה ESG אמור להיות חלק מהליבה הניהולית של כל ארגון, בין אם מדובר במכולת שכונתית או תאגיד ענק. "ESG מדבר על גיוון בתעסוקה, יחס לעובדים, התנהלות שקופה, התייעלות סביבתית, כל מה שניהול תקין אמור לכלול", אומר ורבין, "כל עסק או ארגון יכול להשתמש בעקרונות האלה במטרה להוביל לצמיחה עסקית".
הספר הוא למעשה מדריך למנהלים ומנהלות בחברות ישראליות שמעוניינים לשלב את עקרונות האחריות התאגידית בארגון שלהם, ועונה על שאלות פרקטיות כמו כיצד כותבים מדיניות אחריות תאגידית, איך מודדים אותה, איך רותמים את ההנהלה והעובדים לאחריות תאגידית, ואיך מייצרים מנגנוני בקרה ושקיפות שיגדילו את האמון - ולא רק יעמדו בדרישות הרגולטור.
30 מנכ"לים ומנכ"ליות ישראלים, כמו דנה עזריאלי, חמי פרס, רביב צולר, פרופ שוקי שמר, תמר יסעור ואחרים התראיינו לספר כדי לתת טיפים עבור מנהלים ומנהלות ישראלים ולהסיר חששות ורתיעה מהתהליך. "אף אחד לא מצפה ממנהלים להיכנס ישר מאפס למאה", אומר ורבין, "למרות זאת, יותר מנהלים ישראלים מבינים שאם הם רוצים לפעול בזירה הגלובלית, אחריות תאגידית היא כבר הרבה מעבר להמלצה. הרשות לניירות ערך למשל עוסקת בניהול סיכונים פיננסיים בהקשר של משבר האקלים.
"מגמת ההתמקצעות של החברות והכנסת ב-ESG לליבה העסקית באה לידי ביטוי גם בתוצאות דרוג מעלה לאחריות תאגידית שפורסמו החודש. צריך לקחת בחשבון שבשנים האחרונות הדרישות באות דווקא מהשטח – מהמשקיעים, מהלקוחות ומהעובדים. חברות שאינן מיישמות אחריות תאגידית עלולות לאבד נתח שוק, לאבד מוניטין ואף להיתקל בקשיים בגיוס הון".
מגמות עתידיות
במבט קדימה, ורבין מזהה כמה מגמות מרכזיות שמגיעות מאירופה לישראל, כמו ניהול סיכוני אקלים, שילוב נושאי קיימות בשיווק ובמיתוג ולקיחת אחריות על ספקים ועל שרשרת האספקה. "מיחזור זה טוב, אבל מה עם המשאיות של הספקים או הדרישה מחברות לקבל אחריות גם על מפעלי הייצור שלהן, גם אם הם לא ממוקמים באירופה?" הוא מציין.
דרישה נוספת היא בקרה על דו"חות. "כמו שלא יעלה על הדעת שחברה תפרסם דו"ח כספי ללא רואה חשבון מבקר, כך גם בתחום האחריות התאגידית", אומר ורבין, "עשינו לאחרונה בקרת נאותות למספר חברות מובילות, ובהן חברת החשמל, דלתא גליל ובנק מזרחי. זה הופך לסטנדרט החדש כמקובל בעולם. בעידן הנוכחי כבר לא מקבלים הצהרות ריקות ובדו"חות ESG לא מסתפקים בהצהרות בסגנון 'אנחנו הכי ירוקים' או 'נפעל כדי לשמור על הסביבה'. לראיה, יש מגמה של תביעות כנגד חברות שלא עמדו בפועל מאחורי ההצהרות שלהן. הציבור במדינות המערביות רוצה לראות יעדים מדידים ובעיקר דורש שהחברות יעמדו ביעדים שהציבו לעצמן".
כיצד המגמה צפויה להשפיע בסופו של דבר על ישראל?
"כל מה שקורה באירופה מגיע תוך חמש שנים לישראל. במקרה של חברות ישראליות, כבר לא שואלים אם לאמץ אחריות תאגידית, אלא איך לעשות זאת בצורה החכמה והיעילה ביותר".
בשיתוף Good Vision
