כשאורלי אלעזר, בת 34, ניסתה להתקבל ללימודי הנדסת תוכנה במוסדות אקדמיים מובילים, היא נתקלה בתגובות לא מפרגנות. "אמרו לי שאולי זה לא בשבילי, ועדיף שאחפש כיוונים אחרים", היא מספרת. "אבל אני הוכחתי אחרת. כבר 11 שנה שאני בתפקיד של ביג דאטה אנג'יניר בחברות שונות. כיום אני לומדת יזמות באוניברסיטה מובילה, עובדת על מיזם פורץ דרך ומנהלת את קהילת הבוגרים של טק-קריירה - עמותה שבה סיימתי לפני 11 שנה קורס פיתוח תוכנה וגוף שפתח עבורי את כל הדלתות".
אלעזר לא לבד. בעמותת טק-קריירה מדווחים על כ-1,300 בוגרים, יוצאי הקהילה האתיופית, שהשתלבו בחברות הייטק מובילות לאורך השנים. "הצלחנו לפרוץ את תקרת הבטון ולא רק הזכוכית, שאיתה התמודדו צעירים יוצאי אתיופיה", אומרת שושי טסמה-נגוסה, בת 35, נשואה ואם לשניים, סמנכ"לית שותפויות ופיתוח בעמותה.
טסמה-נגוסה היא בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים ולימודי אסיה מאוניברסיטת חיפה, ותואר שני במדיניות ציבורית, שהחליטה לפעול למען ייצוג הולם של ישראלים יוצאי אתיופיה גם בתחום הטכנולוגיה, הסייבר וההייטק.
עמותה שהתחילה במכבסה ישנה
טק-קריירה הוקמה בשנת 2003 על ידי אשר אליאס, שהבין שייצוג ישראלים יוצאי אתיופיה בהייטק הוא נמוך במיוחד. בזכות המון מוטיבציה וקשרים בקיבוץ נחשון, קיבל את המכבסה הישנה שהוסבה לכיתת לימוד. הוא פתח קורס עם ארבעה משתתפים בלבד. במקביל למד על אופן השתלבותן של קהילות שנמצאות בתת-ייצוג בארצות הברית. עם הזמן, למרות הגורמים שהטילו ספק בהצלחת המיזם, הפכה עמותת טק-קריירה להצלחה, בזכות צוות מגובש, סטודנטים מרוצים ושיתופי פעולה שלא מפסיקים להתרחב. בימים אלו אף נבנה קמפוס ייעודי חדש – גם הוא בלוד. במקביל נפתח קורס בצפון הארץ במטרה להגדיל את מספר הישראלים יוצאי אתיופיה בתעשיית ההייטק, לחזק את האזור בעקבות המלחמה ולמנוע הגירה שלילית. יעדי העמותה לעתיד הקרוב כוללים גם את הרחבת הפעילות לאזורים גיאוגרפיים נוספים ברחבי הארץ.
סינון מוקפד ומעטפת הוליסטית
היכולת לאתר מועמדים מצטיינים, לאפשר להם לעבור הכשרות טכנולוגיות ברמה גבוהה מאוד ולתת להם הזדמנות להשתלב בתעשיית ההייטק בתפקידים אטרקטיביים מבוססת על מודל ייחודי שפיתחה העמותה, שמתחיל עם בחירת המועמדים. "אנחנו בוחרים כל סטודנט וסטודנטית בקפידה, על פי שלושה קריטריונים מרכזיים: יכולות בלוגיקה, מתמטיקה ואנגלית; למידה עצמאית ומוטיבציה גבוהה; ויכולות אישיות ובינאישיות", אומרת טסמה-נגוסה ומסבירה כי כל מועמד עובר תהליך סינון ומבחנים. כך מתגבשת בכל קורס (שנמשך בין 6-10 חודשים) קבוצה של כ-25 סטודנטיות וסטודנטים שזוכה למעטפת מקיפה.
לצד הלימודים, ההכשרה שמה דגש גם על פיתוח קריירה, וחושפת את הסטודנטים ללימודים העוסקים בניהול קריירה, התנהלות פיננסית, הכנה לראיונות עבודה ואף לעמידה מול קהל. זאת לצד עיסוק בזהות ובשייכות. "רק כאשר אדם מתחבר לשורשים שלו ולמי שהוא באמת, הוא יכול למנף את יכולותיו", מסבירה טסמה-נגוסה ומדגישה עד כמה חשוב להקנות לסטודנטים כלים לחיזוק החוסן האישי שיאפשר להם להתמודד עם האתגרים הרבים, לרבות דעות קדומות וסטריאוטיפים.
אילו אתגרים את מזהה בקרב צעירים יוצאי אתיופיה, בפרט בתחום ההייטק?
"זה מתחיל עם חוסר בנטוורקינג והיעדר ייצוג פוליטי או כלכלי משמעותי. אני עצמי, כמו רבים מהסטודנטים שלנו, דור ראשון להשכלה גבוהה. ההורים שלנו, למרות שלא תמיד זכו להשכלה אקדמית פורמלית - הם אנשים משכילים ובעלי חכמת חיים עשירה, שמאמינים בכל לבם בכוחה של ההשכלה הגבוהה. הם דחפו אותנו תמיד קדימה, ועשו את המרב והמיטב עם המשאבים המוגבלים שעמדו לרשותם.
"האתגר האמיתי היה בחוסר נגישות למידע פרקטי על קידום בעולם האקדמי והתעסוקתי בישראל, ולא בחוסר תמיכה מהבית. בנוסף, בסביבה הקרובה לרוב אין מודלים לחיקוי שמסייעים להבין כיצד ניגשים לפסיכומטרי ומהי הדרך לפיתוח קריירה. אתגר נוסף הוא המגורים בפריפריה גאוגרפית וחברתית, שבה איכות החינוך לעתים נמוכה. כך נוצרת קהילה איכותית ובעלת מוטיבציה גבוהה, אך עם חסמים לנגישות לכלים הנדרשים להשתלבות במקצועות ההייטק. כאן אנחנו נכנסים לתמונה".
איך המעטפת שאתם מספקים מסייעת בהתמודדות?
"מכיוון שהלימודים מאוד אינטנסיביים, ומתוך ההבנה שלעתים על מנת להתקדם הסטודנטים צריכים לצאת מהאזור שבו הם גרים, אנחנו מציעים לרבים מגורים, כאן, בלוד. מדובר בדירות הנמצאות באותו מרחב, שהופכות לקפסולת למידה ומעודדות גם יצירת קהילה מגובשת ותומכת - הרבה מעבר ללימודים.
בנוסף, ולאורך כל ההכשרה, אנחנו חושפים את המשתתפים באופן שוטף לתעשיית ההייטק, בין שמדובר בימי לימוד בחברות טכנולוגיות מובילות, הרצאות של בכירים בתחום שהופכים גם למנטורים, ומפגשים עם מנהלות משאבי אנוש ועם הבוגרים שלנו שכבר התשלבו והתקדמו. כדי שכל זה יצליח אנחנו נערכים מבעוד מועד לכל קורס, בשיתוף אותן חברות הייטק והון סיכון, שקובעות יחד איתנו את הסילבוס ומציגות את דרישות השוק בתקופה מסוימת, כדי שאנחנו נבנה את ההכשרות הכי רלוונטיות שמתאימות לצרכים המשתנים".
"חיזוק הביטחון והגשמת חלומות"
לפי נתוני טק-קריירה, כ-85% מבוגרי הקורסים זוכים להשתלב בתחום בחברות איתן העמותה משתפת פעולה כדוגמת Sony ,WIX ,Cognyte ,NAYAX ,AWS ועוד.
אברראו אלמו, בן 27, הוא בוגר טרי של קורס סייבר, שמודה בצניעות כמה הוא שמח שטק-קריירה זיהתה את הפוטנציאל שלו, וכמה הוא מרגיש שכל מה שמתבקש ממנו הוא ללמוד ולהשקיע, בזמן שאת המעטפת, הכוללת מענה אישי, קהילתי, כלכלי וחברתי הוא מקבל מהעמותה: "הבנתי שלהיות איש הייטק זה אפשרי ולא כל כך רחוק, ושהשתלבות בתחום נגישה גם עבורי. חשוב שכל הישראלים יוצאי אתיופיה יבינו שיש גוף שיכול לקדם אותם ולסייע להם במימוש הפוטנציאל הקיים. צריך רק לרצות ולגלות רצינות".
אלעזר היא כיום מנהלת קהילת הבוגרים. כשהיא נשאלת מדוע, בנוסף לתפקיד בתחום ההייטק, לימודי יזמות והקמת סטארט-אפ משלה בחרה גם לחזור לעמותה כעובדת, ענתה: "כאן זה הבית. למרות כל האתגרים שבדרך, הוכחתי שאני יכולה, דבר שיכול לשמש מגדלור לבוגרים שלנו. כך אני יכולה להפיג את תסמונת 'המתחזה' בה לוקים לא מעט מצעירים יוצאי אתיופיה, שחושבים שהם פחות טובים. זה לא נכון, זה הכל בראש וטק-קריירה מוכיחה את זה שוב ושוב, מסייעת בבניית הביטחון וגורמת לכל חלום להפוך למציאותי".
למעבר לאתר >>
לגיוס מועמדים: 053-334-5685 >>
לשיתופי פעולה והשמות: 051-2403101 | shoshi@tech-career.org >>
בשיתוף עמותת טק-קריירה
