מחלת האלצהיימר (AD) היא מחלה ניוונית מתקדמת הפוגעת כיום ב–6.2 מיליון בני אדם בארצות הברית, ועתידה להשפיע על 12.7 מיליון איש ברחבי העולם בשנת 2050, כפי שעולה מנתוני המכונים הלאומיים (NIH). בקרב למעלה מ–90% מהחולים מופיעים הסימפטומים רק לאחר גיל 60, וכך גם עולה שכיחות המחלה עם הגיל. במקרים נדירים מתפתחת המחלה בגילי 30–50. מדובר במחלה פרוגרסיבית ובלתי הפיכה של המוח שהורסת בהדרגתיות את תפקודו, החל באובדן זיכרון וקשיי שפה ועד הפרעות התנהגותיות ופסיכיאטריות, פגיעה בקוגניציה וירידה בתפקוד הכללי, שעלולים להוביל אף למוות.
"מדובר במחלה קשה ומתקדמת המשפיעה באופן עמוק הן על החולים והן על בני משפחותיהם. עם זאת, בשנים האחרונות חלו פריצות דרך מדעיות משמעותיות ומרתקות בתחום. פותחו סמנים ביולוגיים מדויקים המסייעים באבחון ביולוגי מתקדם של המחלה. ממחקרים עולה כי השלב הפרה־קליני של מחלת האלצהיימר מתחיל כבר כ–20 שנה לפני הופעת הסימפטומים הראשונים. לאור זאת המחקר הרפואי מתמקד באבחון מוקדם, ברפואת מוח פרו־אקטיבית ובמאמץ לפתח תרופות, חיסונים וטיפולים חדשניים שנועדו להאט את התקדמות המחלה ובשאיפה, בעתיד, למנוע את הופעת תסמיניה", מסביר פרופ' דוד טנה, מנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה בקריה הרפואית רמב"ם, יו"ר החברה לנוירולוגיה קוגניטיבית בישראל והיו"ר היוצא של האיגוד הנוירולוגי בישראל. פרופ' טנה מדגיש כי למרות שלא הכל נמצא בשליטתנו, שמירה על אורח חיים בריא ופעיל היא מפתח לשמירה על בריאות המוח. הוא מציין כי לאבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר בשלביה המוקדמים יש חשיבות רבה, הן במניעת ההחמרה באופן מיטבי והן לשם הנגשת טיפולים תרופתיים מתקדמים למטופלים המתאימים.
את הטיפול התרופתי למחלת אלצהיימר בשלביה המוקדמים אימץ לפני כשנה המרכז לטיפולים מתקדמים במחלת האלצהיימר באיכילוב, בניהולה של ד"ר תמרה שיינר, שמציע כיום שלוש תרופות חדשות למניעה ולהאטת השלבים הראשוניים של המחלה.
"מדובר במרכז הראשון בארץ ומחוץ לארצות הברית שמציע תרופות המאפשרות התערבות במהלך המחלה ובשלביה המוקדמים, עוד לפני הירידה בתפקוד היומיומי. זאת בנוסף למעקב הדוק והשגחה רפואית לאורך כל הדרך", מסבירה ד"ר נועה ברגמן, מנהלת היחידה הנוירו קוגניטיבית במרכז הרפואי תל אביב — איכילוב, שבמסגרתו פועל המרכז.
"ניתן כבר היום לשפר את איכות חייו ורמת תפקודו של החולה, לסייע לבני משפחתו להתמודד עם המצב המאתגר ולהקל על החברה ומערכת הבריאות מבחינת העומס ובהיבט הכלכלי. עם זאת, ולמרות שהתרופות שבהן אנו עושים שימוש קיבלו את אישור ה-FDA, הן עדיין לא נכנסו לסל התרופות בישראל, אתגר נוסף לעובדה שישנו מיעוט של רופאים העוסקים בתחום".
דמנציה ואלצהיימר
לעתים קורה שאנו שוכחים מילה אחת או שתיים. לעתים קיים חשש כי לא באמת כיבינו את הגז, או שאיננו בטוחים היכן הנחנו את המפתחות של הרכב או הבית. השאלה היא מתי מדובר בשכחה טבעית ונורמטיבית ובאילו מקרים עלול הדבר להעיד על התפתחות דמנציה ו/או על שלביה הראשונים של מחלת האלצהיימר. למרות התקדמותה האיטית מדובר במחלה שעלולה להפוך להרסנית. בשלבים המוקדמים של המחלה החולה מתפקד באופן עצמאי, ועם זאת הוא עלול כבר לסבול מבעיות בזיכרון, בעיקר לטווח קצר, קשיים בתכנון וארגון, בשפה ובהתנהגות. שלב הביניים הוא בדרך כלל הארוך ביותר ויכול להימשך שנים רבות. בשלב זה תסמיני הדמנציה בולטים יותר ויכולים לכלול קושי בהבעת מחשבות ובביצוע משימות שגרתיות ללא סיוע, בלבול בדיבור ובהתמצאות, שינויים במצב הרוח ושינויים בדפוסי השינה ובהתנהגות. בשלב המתקדם של המחלה תסמיני הדמנציה חמורים וכוללים חוסר יכולת של החולה להגיב לסביבתו ולנהל שיחה, ובסופו של דבר גם לשלוט בתנועותיו. ככל שהזיכרון והכישורים הקוגניטיביים ממשיכים להחמיר, עשויים להתרחש שינויים משמעותיים באישיותו של החולה. יש לציין כי למרות שהסימפטומים של מחלת האלצהיימר מחמירים עם הזמן, קצב התקדמות המחלה משתנה בין חולה אחד לאחר. מכיוון שמחלת אלצהיימר משפיעה על אנשים בדרכים שונות, עלולים כל אחד ואחת לחוות את התסמינים בצורה אחרת.
פרופ' טנה מדגיש את חשיבות הזיהוי המוקדם של ירידה בכישורים הקוגניטיביים ושינויים התנהגותיים ראשוניים: "דמנציה אינה מצב שמופיע באופן פתאומי ביום בהיר אחד, אלא תהליך הדרגתי. דמנציה היא למעשה שם כולל לאשכול של מחלות או מצבים אשר פוגעים בכישורים הקוגניטיביים, ובדרגת חומרה אשר פוגעת בתפקודי היום־יום. ירידה קוגניטיבית בגיל המבוגר נובעת על פי רוב משילוב של מספר גורמים. לכן חשוב בראש וראשונה אבחון מדויק. ישנם מצבים הגורמים לירידה קוגניטיבית, שאמנם אינם שכיחים, ואולם אבחונם מאוד חשוב הואיל והם ניתנים לטיפול".
ד"ר ברגמן מוסיפה ומסבירה: "מחלת האלצהיימר ידועה כפרוגרסיבית והדרגתית וזה גם האתגר, להבדיל בין שכחנות שנובעת מעומס או מחוסר בשינה לבין ירידה קוגניטיבית". לדבריה, למרות שלרוב המחלה מופיעה בגיל 60 ומעלה, ונדירים המקרים שבהם המחלה מופיעה בגילי 40–50, היא לעיתים יותר אגרסיבית בגילאים הצעירים ולכן חשוב לבצע הערכה בכל שלב בחיים שבו יש חשד לירידה קוגניטיבית. "זהו התפקיד שלנו, לבצע הערכה קלינית, בדיקות עזר והדמיה ולאבחן סימנים ביולוגיים ספציפיים שיכולים לעורר חשד לדמנציה ולאלצהיימר. המשמעות היא שכל מי שמרגיש מודאג, גם מהפרעת זיכרון קלה, חשוב שייבדק. לעומת הטיפול האידיאלי, כיום אין מספיק רופאים, זמינות התורים נמוכה ויש קושי לתת את המענה הנכון ובזמן לכולם", מדגישה ד"ר ברגמן.
בהיבט של האבחון המוקדם, בכל גיל, כמה חשוב לקדם את תחום רפואת המוח למניעת המחלה והתקדמותה?
פרופ' טנה: "ממחקרים בינלאומיים עדכניים עולה כי עד 90% מהאירועים המוחיים וכמחצית ממקרי הדמנציה ניתנים למניעה או לכל הפחות לדחייה, באמצעות התמקדות במניעה מוקדמת ויעילה, וזהו נתון בעל חשיבות עצומה. מניעה מיטבית היא נדבך מרכזי בתפיסתי המקצועית, מתוך האמונה שבריאות המוח היא הבסיס לבריאות הכללית, לתפקוד מיטבי ולאיכות חיים גבוהה". פרופ' טנה מוסיף כי "המוח, שבעבר נתפס כחידה מורכבת ובלתי מפוענחת, נחשף יותר ויותר הודות להתקדמות במדעי המוח. התגליות המדעיות מאפשרות פיתוח טיפולים יעילים ומשופרים לשיפור איכות החיים של מאות אלפי אנשים".
ד"ר ברגמן: "מחלות ניווניות של המוח הופכות למגפה עולמית, במיוחד לנוכח העלייה בתוחלת החיים שעלולה להביא איתה תחלואה נוספת כדוגמת אירועים מוחיים וירידה קוגניטיבית. לכן חשוב לתת את ההזדמנות לאנשים, גם בעשור השביעי, השמיני והתשיעי לחיים, אנשים שחלקם הגדול פעילים מאוד, עובדים ונושאי משרות בכירות, אנשים שרוצים לטייל בעולם וליהנות מהחיים, איכות חיים גם במישור הזה".
מבחינת מניעת דמנציה והאבחון המקדים, היכן מתחילים?
פרופ' טנה מסביר: "מתחילים מאפס, מתנאים מיטביים להתפתחות מוחית כבר בינקות ובהמשך בהקניית הרגלים לאורח חיים בריא לאורך כל מעגלי החיים — בילדות, בנערות, בבגרות ובזקנה. ממחקרים רחבי היקף שערכנו בנושא מניעת שבץ מוחי וירידה קוגניטיבית מואצת באוכלוסייה הישראלית, עולה כי תנאים טובים בינקות לצד שמירה על תזונה בריאה, ובפרט דיאטה ים תיכונית, פעילות גופנית סדירה, משקל גוף תקין, הימנעות מעישון ואיזון ערכי הסוכר, לחץ הדם והכולסטרול — כל אלו חשובים לבריאות המוח ושמירה על תפקודו בגיל המבוגר". פרופ' טנה מוסיף כי "המוח הוא הצרכן הגדול ביותר של תפוקת הלב וכי בריאות כלי הדם המוחיים היא קריטית. מחלות כלי דם של המוח הן גורם מרכזי לירידה קוגניטיבית מואצת בגיל המבוגר, ולכן יש להן חשיבות רבה לאפשרות המניעה והדחייה של דמנציה. מכאן גם חשיבות הטיפול במחלות לב וכלי דם, בסוכרת, בלחץ דם גבוה וביתר שומנים בדם, שתורמים להתהוות טרשת עורקים ופוגעים בכלי הדם הקטנים במוח. לשמירה מיטבית על בריאות המוח יש היבטים ייחודיים הדורשים התייחסות מיוחדת. מחקרים רבים מצביעים על כך שקשרים חברתיים איכותיים ומגוונים, למידה והתפתחות לאורך החיים, אתגרים מנטליים מגוונים, שינה איכותית ורווחה נפשית תורמים תרומה משמעותית לשמירה על בריאות המוח ותפקודו התקין. סוגיה חשובה נוספת שאינה זוכה בתשומת לב מספקת היא מניעת חבלות ראש. חבלת ראש עלולה לגרום לא רק לנזק מיידי, אלא גם לפגיעות מצטברות המשפיעות על הבריאות המוחית בטווח הארוך. לכן חשוב להעלות את המודעות לנושא, ולנקוט אמצעי זהירות למניעת חבלות ראש ככל האפשר, כחלק מהמאמץ הכולל לשמירה על בריאות המוח".
ד"ר ברגמן: "מכיוון שרק אחוזים בודדים מהחולים במחלת אלצהיימר חולים במחלה שנגרמת בשל גן יחיד ודומיננטי, חשוב להתייחס לגורמי הסיכון הניתנים לשינוי ונמצאים בידיים שלנו. אחד מהם, למשל, הוא ירידה בשמיעה, תופעה שכיחה באמצע החיים, אשר יכולה להוביל לחסך תחושתי וירידה בגרייה באזורים מסוימים במוח. מצב זה עלול להאיץ תהליכים ניווניים ומכאן ההמלצה לטפל בלקות שמיעה, בכל גיל וכמה שיותר מוקדם".
מה ניתן לעשות, כחלק ממניעת התפתחות מחלת האלצהיימר, כדי לזהות התפתחות דמנציה ולתת מענה מוקדם ככל האפשר?
ד"ר ברגמן: "בנוסף להערכה קלינית ואבחון שאליהם התייחסתי, ניתן לבדוק אפשרות של טיפולים תרופתיים חדשניים שאותם אנו מציעים במרכז לטיפולים מתקדמים במחלת האלצהיימר בבית החולים איכילוב, שהוקם בשנת 2021. נכון להיום מדובר בשתי תרופות מאושרות FDA לעיכוב המחלה, הניתנות בשלבים המוקדמים של מחלת האלצהיימר. התרופות הן תרופות ביולוגיות, הפועלות באופן דומה ומבוססות על אחד המנגנונים אשר עומדים בבסיס המחלה, והוא הצטברות של חלבון עמילואיד פתולוגי. פעילותן של תרופות אלה נועדה לפנות את משקעי החלבון בשלבים הראשונים של המחלה, שבהם אין עדיין פגיעה מפושטת במוח. על ידי פינוי משקעי החלבון ניתן להאט שרשרת של תהליכים שבסופו של דבר פוגעים במוח, וכך לעכב את הירידה הקוגניטיבית והתפקודית. מדובר בטיפול מורכב הדורש בירור מוקדם וסדרה מקיפה של בדיקות כדי לוודא שהאבחנה אכן נכונה, שהחולה עומד בקריטריונים לקבלת התרופה ושהוא כשיר גם מבחינת מצבו הבריאותי. הטיפול עצמו ניתן במסגרת אשפוז יום נוירולוגי במרכז ובאמצעות עירוי דרך הווריד שאורך כשעה, מדי כמה שבועות. על מנת לייצר בטיחות וניהול תופעות הלוואי שעד היום, כשנה מתחילת מתן הטיפול, דורגו כקלות ואסימפטומטיות, אנחנו מקפידים על השגחה רפואית ומעקב נוירולוגי הדוק. במסגרת המרכז לטיפולים מתקדמים בבית החולים איכילוב מטופלים היום עשרות רבות של חולים".
פרופ' טנה: "על אף שאין כיום תרופה שמסוגלת לרפא או לעצור לחלוטין את התקדמות מחלת האלצהיימר, לאחרונה ובפעם הראשונה פותחו תרופות ביולוגיות שיכולות לשנות את מהלך המחלה. במכון שבץ מוח וקוגניציה בקריה הרפואית רמב"ם אימצנו, לטובת אוכלוסיית הצפון, את התרופות הביולוגיות המתקדמות הללו אשר 'מנקות' את משקעי החלבון עמילואיד ממוחם של החולים במחלת אלצהיימר ומסייעות בעיכוב קצב ההתקדמות הקלינית של המחלה וההחמרה התפקודית הנלווית לכך. היום יש מגוון טכנולוגיות חדשות ומתקדמות בתחום האבחון. בין הפיתוחים המובילים ניתן כיום לאבחן את השינויים הביולוגיים העומדים בבסיס מחלת אלצהיימר בעזרת בדיקת דם פשוטה. בדיקות אלה מהוות פריצת דרך משמעותית בתחום, שכן הן מאפשרות אבחון ביולוגי מוקדם, זיהוי השלב הביולוגי של המחלה ותכנון טיפולים מותאמים אישית".
האם כלל הטכנולוגיות והתרופות שהזכרתם למניעת המחלה והתקדמותה מבשרות על מציאת מענה לריפוי מחלת האלצהיימר בעתיד הקרוב או הרחוק?
פרופ' טנה: "ריפוי מלא של מחלת אלצהיימר עדיין אינו באופק. עם זאת, התרופות החדשות הן בהחלט בשורה חשובה, המגיעה למעלה מ–100 שנה לאחר התיאור הראשון של המחלה. כיום מתקיים מאמץ מדעי נרחב ומתנהלים מחקרים בינלאומיים רבים לשם פיתוח תרופות נוספות במנגנוני פעולה חדשים ומתקדמים, בשאיפה לדחות או אף למנוע דמנציה, להשפיע על מהלך המחלה ולהעניק טיפול מותאם אישית לכל חולה בכל שלב של המחלה. אנו ניצבים בפתחו של עידן חדש בתחום הנוירולוגיה הקוגניטיבית ומניעת דמנציה. עידן זה יתאפיין באבחון מוקדם ומדויק, שימוש גובר בביומרקרים ביולוגיים ובהדמיה מוחית מתקדמת, רפואה מותאמת אישית ושימוש בתרופות וטכנולוגיות מתקדמות. ההתפתחויות הללו בתחום רפואת המוח מהוות הזדמנות לאומית, המחייבת חשיבה, תכנון והיערכות מצד משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים ומקבלי ההחלטות. יישום מהלכים באופן מדורג עשוי להביא הקלה לחולים, להפחית את היקף תחלואת הדמנציה בישראל ולצמצם את העלויות הכלכליות העצומות של המחלה על החברה והמשק — מדובר באתגר לאומי בעל חשיבות עליונה".
ד"ר ברגמן: "המחקרים הרבים הנעשים בתחום, בנוסף לתרופות שכבר כיום יכולות למנוע את התקדמות המחלה, אכן מבשרים על התפתחות בתחום שאולי יום אחד גם תביא לריפוי. בפועל יהיה מדובר ב'קוקטייל' של תרופות שיחד יתנו מענה רפואי בשלבים מאוד מוקדמים, ובעתיד אולי אפילו לאנשים בריאים בסיכון. עד שזה יקרה, חשוב להמשיך ולקדם את המחקר ולשלב את התרופות שישנן כבר כיום, כדוגמת התרופות שאנו מציעים במרכז הרפואי שלנו שיכולות לדחות את הופעת המחלה ולעכב את התקדמותה. אני רואה חשיבות גדולה להכניס טיפולים אלו לסל הבריאות, ובכך להנגיש אותם לכלל החולים בארץ. יש הבדל עצום בין דמנציה ואלצהיימר שמתחילות בגיל 65 לעומת גילים 85 ומעלה, וכך כל דחייה של המחלה, שאותה מאפשרות תרופות אלו, הופכת לקריטית".
לאור ניסיונכם והמפגשים הרבים עם החולים ובני המשפחה, מהם אתגרי הטיפול העיקריים בחולי אלצהיימר כיום?
ד"ר ברגמן: "כמי שנמצאת עם החולים ובני משפחתם בשלבי המחלה הראשונים, לטעמי האתגרים המרכזיים הם מודעות ומשאבים. הכוונה היא להעלאת מודעות בקרב הקהילה הרפואית, עם דגש על רופאי משפחה ונוירולוגים בקהילה ובבתי החולים, שחשוב שיתייחסו לתסמינים ולא יפספסו את אותם מטופלים שעלולים לסבול מדמנציה או לחלות באלצהיימר, שיאובחנו בזמן. כך גם חשוב שהמערכת תאפשר בירור מקיף ומהיר, כדי למנוע מקרים שבהם אדם שמגיע עם חשד לדמנציה יחכה חצי שנה ויותר למענה רפואי, שעלול בשלב מסוים להיות מאוחר עבורו. רק מי שמטפל בחולי אלצהיימר ורואה כיצד אותם מטופלים, שמתחילים עם פגיעה קוגניטיבית קלה והופכים לאחר מספר שנים לסיעודיים ופגועים ואת משפחתם כל כך סובלת, מבין את הצורך הבהול לתת מענה רפואי רחב ככל שניתן. ברגע שנאריך את השלבים המוקדמים של המחלה, נוכל גם לאפשר לאותם חולים לזכות ביותר טיפולים מתקדמים עתידיים".
פרופ' טנה: "מוערך כי בישראל ישנם כ–250,000 נשים וגברים עם דמנציה או ירידה קוגניטיבית מתונה (MCI) ולכך יש השלכות רפואיות, חברתיות, וכלכליות נרחבות. בתחום זה חסרות תשתיות רפואיות, בפרט בפריפריה אך גם במרכז. כמו כן יש מחסור חמור ברופאים מומחים מדיסציפלינות רפואיות שונות המטפלים בדמנציה, ובפרט בנוירולוגים בעלי התמקצעות בנוירולוגיה קוגניטיבית. החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית, שאני עומד בראשה, פועלת לחינוך, להעלאת מודעות ציבורית, לעידוד מחקר ולקידום היערכות המדינה למול האתגר המשמעותי הזה. אנחנו נמצאים בתחילתה של תקופה מרתקת בתחום ואולם עבודה רבה לפנינו. לצד זה, יש להמשיך ולחזק את מערך הטיפול התומך, תוך שימת דגש על מענה רב־תחומי כוללני הן לחולה והן למשפחתו. בני המשפחה נדרשים להתמודד עם שינויים ניכרים באישיות, ביכולות החשיבה, השיפוט, התפקוד וההתנהגות של יקיריהם וזקוקים לליווי ותמיכה. עמותת עמדא פועלת במסירות לטובת חולי אלצהיימר ודמנציות אחרות בישראל ומספקת תמיכה משמעותית לבני משפחה מטפלים".
יש תקווה
ד"ר ברגמן מתארת כי התרופות למניעת מחלת האלצהיימר ועיכובה ניתנות במרכז לטיפולים מתקדמים במחלת האלצהיימר באיכילוב זה מעל שנה, וכבר ניתן לראות שיש פחות תופעות לוואי בהשוואה למה שנצפה במחקרים הקליניים, וזאת ככל הנראה לאור גישה שמרנית. בנוסף היא מעידה על התקווה שבה זוכים החולים ובני משפחתם. "ההשפעה המורלית היא דרמטית. יש תקווה. עם הזמן גם נוצרה אצלנו קהילה תומכת שמעודדת שיח והבנה הדדית, שרק מי שסובל מהמחלה או שנמצא ליד אדם הסובל מדמנציה או חולה אלצהיימר מבין".
המלצות לשמירה על בריאות המוח // פרופ' דוד טנה
1. תרגלו את המוח באמצעות לימוד, רכישת כישורים חדשים ואתגרים מנטליים מגוונים.
2. אמצו הרגלי שינה איכותית ומספקת.
3. שימו לב לשינויים בשמיעה ובראייה.
4. השקיעו ברווחה הנפשית וטפלו במצבים כדוגמת חרדה ודיכאון, במידה שהם מופיעים.
5. הקפידו להיות חלק מקהילה, לקיים ולטפח קשרים חברתיים מגוונים.
6. אמצו הרגלי תזונה בריאה.
7. הימנעו מעישון.
8. הקפידו להיות בתנועה ולבצע פעילות גופנית ולהימנע מיושבנות.
9. שמרו על הראש מפני חבלות, החל ממכות קלות ועד לנפילות וחבטות.
10. הקפידו להיות במעקב רפואי כדי לאבחן מצבים בריאותיים ומחלות, עם דגש על בריאות כלי הדם המוחיים וטיפול בערכים לא תקינים של לחץ הדם, הסוכר והכולסטרול.
מוגש כשירות לציבור וללא מעורבות בתכנים. בחירת טיפול אפשרי היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו.
המידע נכון לחודש ינואר שנת 2025
האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך
