לפני כמה שנים זוג היזמים סניה ומאשה ולדברג הציגו את הרעיון שלהם בתוכנית "הכרישים" וזכו להצלחה גדולה, כאשר אורן דוברונסקי ויסמין לוקץ' בחרו להשקיע בחברה. בהמשך הצטרפו "הכרישים" לסבבי השקעה נוספים והגדילו פי כמה את השקעתם בחברה. השניים מספרים שבפרומו ששודר לפרק "הכרישים" נכתב שזו ההשקעה המשתלמת ביותר בתולדות התוכנית. מה קרה עם המיזם מאז ועבור מה החברה מגייסת כעת משקיעים?
לפני שבע שנים נולדה למאשה ולדברג תינוקת בשם אנבלה. מאשה החליטה ללכת לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי ולהניק עד גיל שנתיים לפחות. הבעיה היתה שכל משאבה שהיא קנתה פשוט לא עשתה עבורה את העבודה, הן לא היו נעימות ולא שאבו מספיק חלב. בכל פעם שמאשה היתה מפסיקה לשאוב אחרי 40 דקות, היא היתה ממשיכה עם סחיטה ידנית וחלב רב היה ממשיך לצאת. מאשה הבינה שאפשר לעשות את זה אחרת.
על פי מאמר שפורסם ב-NIH, כ-85% מהנשים בארצות הברית משתמשות במשאבות חלב אם, עקב החשיבות שהן רואות בהנקה. אבל על פי סקר שנערך בשנת 2016 באוניברסיטת MIT, נשים מתארות באופן שלילי את חוויית השימוש במשאבות חלב, עם שימוש במילים כמו: שנאה, כאב, סרבול, תסכול, בכי ועוד. עם זאת, הן לא מוכנות לוותר על ההנקה. כך קרה גם למאשה, שלא היתה מוכנה לוותר על סגולותיו של חלב האם ולכן פנתה לבעלה סניה ואמרה לו: "אני צריכה שתבנה לי משאבה שיודעת לדמות יניקה של תינוק".
כך למעשה נולדה אנבלה השנייה – משאבת החלב שנקראה בהמשך על שם בתם של בני הזוג. היזמים צירפו לצוות המיזם את המהנדס רון אדלמן ואת אורי יפה כמנכ"ל, שהוביל מספר חברות בעבר מהן שתיים שנמכרו, וכך החלו בפיתוח של המשאבה. אחרי שנים של פיתוח החברה הצליחה לייצר משאבה שמדמה יניקה של תינוק. "בתוצאות מקדמיות שהתקבלו בניסוי קליני שנערך הצלחנו להוכיח שהמשאבה של אנבלה שואבת 50% יותר חלב בממוצע מהמתחרה הפופולרית ביותר בשוק וגם הרבה יותר נעימה", אומרים בני הזוג ולדברג.
"בשנה האחרונה חברת אנבלה הספיקה לקבל אישור FDA לשני המוצרים הראשונים שלה, פטנט ראשון (מתוך 11 המצאות), אישור אמ"ר המאפשר לעבוד עם קופות החולים ואפילו חתמה עם חברת בייבי-ליסט הענקית בארצות הברית. מגזינים בארצות הברית כבר מדרגים אותה בתור אחת המשאבות הטובות בשוק", הם מוסיפים. "קשה להאמין שכל זה התחיל משיחה במטבח של אמא טרייה בתחילת שנות ה-20 לחייה, התגלגל לתוכנית 'הכרישים' ומשם צבר תאוצה".
לדברי ולדברג, נשים רבות מספרות שהמשאבה הצילה להן את תהליך ההנקה. "שאבתי כל כך הרבה שגם אחרי שסיימתי להניק התינוקת שלי המשיכה לשתות חלב אם במשך חודשיים", אומרת ג'סי כץ, אחת מהלקוחות של אנבלה בארצות הברית. "זה הסטנדרט החדש של משאבות החלב. נשים לא צריכות להתפשר על פחות מזה", אומרת אלונה ארבל, יועצת הנקה.
בימים האחרונים יצאה החברה לגיוס המונים באקזיט וואלי, ותוך שבעה ימים בלבד גייסה כ-5 מיליון שקל. בחברה מספרים שחלק מההשקעות מגיע גם מלקוחות מרוצות שמאמינות במוצר לאחר שראו את החדשנות שלו, לצד לא מעט משקיעים מחו"ל לאחר ששמעו על המוצר.
החברה פרצה לשוק בישראל עם המשאבה החד-צדדית שלה (שואבת מצד אחד) ולאחרונה השיקה גם את הדגם העיקרי שלה: המשאבה הדו-צדדית. המשאבה החד-צדדית זכתה להצלחה גדולה מאוד ולאחרונה נכנסה גם לארצות הברית. עם זאת, רוב שוק המשאבות בארצות הברית מתרכז במשאבות הדו-צדדיות ולכן הדגם הבא של אנבלה שהושק ממש לאחרונה צפוי, להערכת החברה, להתקבל בהצלחה רבה בארצות הברית.
פוטנציאל השוק של משאבות החלב הוא גדול. ב-2030 צפוי שוק המשאבות והאביזרים הנלווים להגיע ל-9 מיליארד דולר, כאשר מי ששולטת ברוב השוק זו מדלה, אך בתחום הזה יש גם שחקניות עולות חדשות כגון חברת אלווי וחברת ווילוו, שפיתחו משאבה לבישה בלבד. בשנת 2021 גייסה חברת אלווי בשווי שוק של 268 מיליון דולר וחברת ווילוו גייסה בשנת 2022 בשווי של 282 מיליון דולר. באותה נקודת זמן החברות הללו היו כחמש שנים יותר בשוק מאשר אנבלה, והפיתוח שלהן הסתכם במשאבה לבישה בלבד.
בנוסף, חברת המשאבות והבקבוקים המפורסמת Avent עשתה בשנת 2006 אקזיט מרשים.
אנבלה צפויה להשיק בשנתיים הקרובות את הדגם הלביש שלה, כמובן עם מנגנון הלשון הייחודי של החברה. היזמים ובעלי המניות מקווים שאנבלה תצליח לא פחות מהמתחרות שלה.
בניגוד ליזמים צעירים רבים, הזוג ולדברג והמהנדס הראשון של החברה, אדלמן, הבינו עוד בתחילת הדרך שעל מנת להצליח במשימה ולהביא את החברה להצלחה בסדר הגודל שהם חולמים עליו דרוש מנכ"ל מקצועי. לכן עוד בתחילת הדרך הצטרף בתור מייסד רביעי בחברה המנכ"ל יפה, שבא מרקע עשיר של ניהול ואשר שתיים מהחברות שניהל נמכרו בהצלחה.
כעת החברה צריכה לעמוד ביעדים שלה, ואם תצליח, אולי תהפוך להצלחה הגדולה ביותר שיצאה מתוכנית "הכרישים".
משקיעים שרוצים להצטרף לגיוס ההמונים מוזמנים להקליק >>
**אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם
