הנדסת מערכות נחשבת לנושא אקדמי מבוסס רק בשלושים השנים האחרונות. לרוב היא לא נלמדת לתואר ראשון, אלא רק לתואר שני והלאה. כך גם בטכניון, המוסד המוביל בישראל ללימודי הנדסת מערכות ומי שלמעשה הכניס אותה לעולם האקדמיה הישראלי.
"ברוב העולם לא מאמינים שאפשר ללמוד תואר ראשון בהנדסת מערכות מכיוון שמהנדס צריך להגיע אליו כשבאמתחתו כבר נמצאת אחת מהדיסיפלינות של תחום ההנדסה", מסביר פרופ' אביב רוזן, אחד ממקימיה של התוכנית להנדסת מערכות והמנהל האקדמי שלה כיום. "התלמיד צריך להיות קודם מהנדס בתחום מסוים, כגון הנדסת אלקטרוניקה, מכונות, אווירונאוטיקה וכימיה. כשהוא צובר ניסיון - הוא עולה בשלבים, אחריותו גדלה, הוא מתחיל להיות אחראי גם על עובדים אחרים וזה השלב שבו הוא פוגש את הנדסת המערכות. זהו תחום שצמח ממציאות בה פרויקטים הנדסיים נעשו מסובכים, רבי תחומים ובינתחומיים. כל היבט בהם דורש תשומת לב מיוחדת - ולזה נועדה הנדסת המערכות. בוגר הנדסת מערכות יצטרך להוביל צוות מהנדסים מתחומים שונים, הוא לא יהיה מומחה בכל אחד מהתחומים האלו אלא יבצע אינטגרציה ביניהם כדי שהתוצאה תהיה פרויקט מוצלח. בעידן המודרני עליו לא רק לדאוג להגעת הפרויקט לקו הסיום, אלא גם לתת את הדעת לשורה של נושאים שפעם פחות התייחסו אליהם והיום הם חשובים. למשל: קיימות סביבתית - מה קורה עם מטוס שיוצא משירות? כיצד נפטרים ממנו ומחלקיו מבלי להעמיס על הסביבה? זו דוגמה לאתגר אחד מני רבים העומד בפני מהנדסי מערכות בעולם המודרני".
אין זה מקרי שפרופ' רוזן נותן דוגמה מעולם האווירונאוטיקה, שכן בעברו היה דיקן הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון. כשהגיעו אליו באותו זמן בכירים מהמגזר התעשייתי ושאלו מדוע בניגוד למה שהחל אז בעולם, אי אפשר ללמוד בישראל לתואר אקדמי בהנדסת מערכות - הוא הרים את הכפפה וסייע בהקמת התכנית. "התפיסה הייתה שנושא מקבל את ההכשר שלו כשיש לו גם חותמת אקדמית. עד אז הוא עוד משהו שמתפתח, אבל ברגע שהאקדמיה נותנת בו תואר - ברור שזה נושא שניתן ללמוד אותו ולהתמחות בו. מכיוון שהשוק הגיע לשלב בו הוא דרש תואר בהנדסת מערכות - הטכניון נרתם למשימה. לפני כעשרים שנה בנינו תוכנית והיינו צריכים לשווק אותה לקהל שלא הכיר את הקונספט", הוא נזכר. "מכיוון שהיא הייתה הראשונה והיחידה בארץ פתחנו אותה גם בקמפוס של הטכניון בחיפה וגם בקמפוס שלנו בתל אביב. כך יכולנו לשרת את כל התעשייה. מאז התוכנית פרחה מעבר לכל הציפיות שלנו. הסתבר שהיא אכן ממלאת צורך אקוטי בתעשייה והיא הפכה לאחת התוכניות הגדולות ביותר לתואר שני בהנדסה".
התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות בטכניון אורכת כשנתיים וחצי של לימודים מרוכזים המותאמים לאנשים עובדים, ומאפשרים לסטודנטים לעבוד ולנהל את חייהם במקביל ללימודיהם. היא ניתנת בצורה מרוכזת בצהריים ובערב של יום מסוים בשבוע ואינה כוללת דרישה לכתיבת תזה. "כשהקמנו את התוכנית הדגישו מומחים מהתעשייה שחשוב להם שהסטודנטים יסיימו מהר, כי צריכים אותם במקומות העבודה", מסביר פרופ' רוזן. "לכן בניגוד לתוכניות לימודים אחרות התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות בנויה כך שהסטודנטים יסיימו במהירות האפשרית: שבעה סמסטרים של ימי לימוד מרוכזים המתפרסים על פני שנתיים וחצי וכוללים פרויקט גמר במקום תזה. בעוד שתחומים אחרים בטכניון נטועים באקדמיה וחיים בה בצורה מלאה - הנדסת מערכות קשורה בטבורה לתעשייה. הסטודנטים שלנו עובדים במשרה מלאה ומגיעים אלינו כדי לקבל את הידע ולא כדי להישאר באקדמיה".
מהם המאפיינים של הסטודנטים בתוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות בטכניון?
"סטודנט ממוצע בתוכנית הוא מהנדס באחד התחומים הרבים של ההנדסה. יש לו ניסיון בעבודה בתחום אותו למד במסגרת התואר הראשון. אנחנו לא מקבלים סטודנטים מיד לאחר שסיימו תואר ראשון, אלא דורשים מספר שנות עבודה בתעשייה, כך שיצברו ניסיון ויגיעו אלינו רק לאחר מכן. אנחנו דורשים שההישגים הלימודיים שלהם היו גבוהים, כך שיהיו מתאימים לקריירה של מהנדס מערכות. בהנדסה יש שני כיוונים: מי שמתמחה ומעמיק בתחום מסוים ומי שהולך יותר לכיוון של מנהיגות טכנולוגית, אנשים שיובילו פרויקטים מודרניים ובינתחומיים. אלו שרוצים להמשיך בכיוון הזה ולהיות מנהיגים של פרויקטים טכנולוגיים מתקדמים הם אלו שיגיעו אלינו ויקבלו את הכלים להיות מנהיגים של טכנולוגיה מתקדמת".
"הקורסים עיצבו אותי כמנהל בעל ראש פתוח וכמהנדס בעל ערך מוסף"
"את הידע והכלים שרכשתי בתואר השני בהנדסת מערכות שעשיתי בטכניון אני מביא לידי ביטוי כמעט בכל ישיבת עבודה, בין אם מדובר בניהול התקשורת בתוך הצוות ובין אם בדרישות הלקוחות שמעבר לים", מעיד עומרי גולן, מהנדס מערכת בחברת "להבות - מערכות גילוי וכיבוי אש". "קורסים דוגמת 'הגורם האנושי' ו'ניהול מחקר ופיתוח' עוררו אצלי השראה רבה ועיצבו אותי כמנהל בעל ראש פתוח וכמהנדס בעל ערך מוסף". יוסי שחק, סמנכ"ל מחקר ופיתוח מוצרים והנדסה בחברת Landa Labs מספר שהחשיפה במהלך התואר למגוון שיקולים בפיתוח מערכת, כמו גם הכלים ההנדסיים המשמשים לניהול תהליכי הפיתוח, מאפשרים לו כיום לאפיין בצורה שיטתית את פרופיל המחקר והפיתוח הנדרש לכל מערכת בצורה יסודית ומקיפה. "אני מאוד ממליץ על התואר. מלבד החוויה הנהדרת של עבודה בצוותים הטרוגניים מבחינת הרקע המקצועי, נחשפים לכלי פיתוח ואפיון מערכת ישימים הרלוונטיים מאוד לחוויה היומיומית של מפתחי מערכות", הוא אומר.
נעמה שריד, מנהלת השיווק של לימודי ההמשך בטכניון מספרת שעבודה שכזאת בצוותים היא אחד מהכלים של התוכנית לאפשר למידה יעילה. "אנו דואגים לכך שקבוצות הלמידה לא יהיו גדולות ושיהיה ליווי יחסית צמוד של המרצים. הם מלמדים בכיתה אינטימית ומכירים כל סטודנט ואת הפרויקט שלו. יש יחס אישי, ליווי וקשר מתמשך. לכל סטודנט יש גם רכז שאחראי עליו מהבחינה המנהלתית, כך שתמיד יש לו למי לפנות".
ואיך מלמדים בימי קורונה?
"אנחנו מבינים היטב שעלינו להמשיך ולנהל שגרת לימודים והכשרה מקצועית ברמה הגבוהה הנהוגה בטכניון אבל גם מפנימים שבתקופה הקרובה ייתכן שלא נוכל ללמד באופן הרגיל לו התרגלנו במשך השנים. לכן החלטנו לשלב למידה מרחוק בתואר. תמיד תהיה כיתה פרונטלית, סדנאות, פרויקטים ותרגולים, אבל הקבוצות יהיו קטנות ותתקיים גם האפשרות של למידה מהבית. אנחנו מקימים עבור זה מערכת לימוד מקוונת שתהיה מתקדמת יותר מהזום הרגיל. הכל יהיה בלייב, לא בהרצאות מוקלטות. הסטודנט שילמד מרחוק ירגיש כמה שיותר את חוויית הלמידה הכיתתית. יראו אותו על המסך, הוא יראה את הכיתה פרונטלית ויוכל להשתתף ולשאול שאלות. זו תהיה מערכת תשתיתית מתקדמת לסוג שיעור דו-כיווני שכזה. כך נאפשר חוויית לימודים שהיא גם מקצועית, גם טובה וגם מרחוק".
"אחרי יותר מעשרים שנות פעילות אנחנו יכולים להסתכל בגאווה על כ-1,350בוגרים המפוזרים בתעשיות השונות ומאיישים תפקידים בכירים מאוד", מסכם פרופ' רוזן. "לתוכנית יש אימפקט משמעותי על התעשייה, הפיתוח והארגונים הטכנולוגיים ההנדסיים בישראל".
בואו לקחת חלק בעולם שלא מפסיק להתחדש. למידע נוסף על תכנית ME בהנדסת מערכות >>
