ההכרה של משרד הביטחון בנכותם של מי שנפגעו במהלך שירותם הצבאי, כרוכה בתהליך ארוך ומורכב כאשר במקרים רבים הנפגעים אינם ממצאים את מלוא זכויותיהם. אחד השלבים המשמעותיים וחשובים בתהליך הוא ההופעה בפני הוועדה הרפואית. במהלך ההופעה מי חלו או נפצעו במהלך השירות הצבאי, מציגים את טענותיהם, ובאפשרותם אף להציג מסמכים רפואיים או חוות דעת התומכות בטיעונים. ואולם, לא פעם בשל הצגת טיעונים לא ממוקדת ולא מבוססת –נקבעים אחוזי נכות שאינם משקפים את הפגיעה.
עורכי הדין שמומחים בייצוג נפגעי השירות הצבאי, ובליווי בוועדה רפואית במשרד הביטחון, מסבירים מדוע קריטי להיעזר בשירותיהם של אנשי מקצוע המכירים היטב את התחום, ומה נדרש כדי לעבור בהצלחה את ההופעה בוועדה. הכירו את משרד עורכי הדין צדקוני וסיון , עו"ד עומר יעבץ, עורכי דין אבינו ביבר ונוי ביבר ובנימין ראובן תייאר ושות'.
משרד עורכי הדין צדקוני וסיון: ליווי מקיף ואישי
הוא יושב בחדר ההמתנה דרוך ומתוח ומחכה לתורו. ואז מגיע הרגע. קוראים בשמו, הדלת נפתחת, והוא נכנס לחדר. מולו יושבים מספר אנשים שהוא לא מכיר. הם מציגים את עצמם בפניו. התרגשותו גוברת, ואז צצות במוחו השאלות: האם אצליח להסביר להם עד כמה השתנו חיי, הם יבינו, הם יאמינו? אחר כך, בדרך הביתה, שוב צפות ועולות מחשבות מציקות – מה היה צריך להיאמר ולא נאמר, האם המסר הובן, מהי דרגת הנכות שאקבל, ועוד תהיות שלא מרפות.
את התסריט הזה עובר כמעט כל נכה צה"ל שהוכר על ידי משרד הביטחון, בדרכו לקביעת דרגת נכותו, שתקנה לו זכויות משנות חיים. הבשורה הטובה היא שאף נכה לא צריך לעבור את התהליך לבדו. משרד עוה"ד צדקוני-סיון, בבעלותם של עו"ד עודד צדקוני ועו"ד תמר סיון, הוא משרד בוטיק, המתמחה בייצוג נכי צה"ל בתביעות מול משרד הביטחון ובייצוג נכים בוועדות רפואיות ובערכאות משפטיות.
את המשרד הוותיק הקימו עורכי הדין צדקוני וסיון בשנת 1992, כשהם מביאים אליו ניסיון רב שצברו בעבודתם הקודמת כעורכי דין בפרקליטות האזרחית בתל אביב, עבודה במסגרתה ייצגו דווקא את הצד מעברו השני של המתרס – את משרד הביטחון. חזונם של השניים היה ועודנו – מתן שירות משפטי, אישי ואיכותי ובעלויות סבירות בכל הכרוך בתביעות מול משרד הביטחון.
עו"ד תמר סיון, תוכלי לפרט מעט מה כולל הליווי שמעניק משרדכם לנכי צה"ל בוועדות רפואיות?
"הטיפול שלנו אינו מתמצה בייצוג הלקוח בוועדה הרפואית. מדובר בליווי אישי שמתחיל בפגישה ראשונית, שאינה כרוכה בתשלום. במהלך פגישה זו אנחנו מעיינים במסמכים ולומדים את החומר. לפעמים מדובר בנכות, שיש לה תקנה מאוד ברורה. במקרה כזה, שבו יש צפי ברור באשר לנכות שתיקבע, אנחנו מיידעים את הלקוח, והוא יכול לשקול להמשיך בהליך גם ללא ייצוג. רוב המקרים הם מורכבים יותר, ובהם נדרש הליווי הצמוד שלנו. ההכנה לוועדה מתחילה הרבה לפני מועד הדיון, והיא כוללת בדיקה יסודית של כל התיעוד הרפואי (בדיקות, רשומות רפואיות ועוד), והעברת התיעוד הרלוונטי לתיק הרפואי של הוועדה. לעיתים יש גם סוגיות משפטיות שצריכים לתת עליהן את הדעת, וייתכן גם מצב שבו מאז הגשת התביעה למשרד הביטחון ועד הזימון בפועל לוועדה, חלים שינויים במצב הרפואי הקשורים לנכות. במקרה כזה, יש להעביר למשרד הביטחון את המסמכים העדכניים ולבקש לצרפם לתיק. לפעמים נדרשות גם חוות דעת רפואיות ממומחים שונים, ואנחנו דואגים להשיגן".
להחלטת הוועדה הרפואית באשר לדרגת הנכות יש חשיבות עצומה עם משמעויות מרחיקות לכת. הכנה מתאימה והבנה של התהליך מסייעות לצלוח אותו בצורה מיטבית ולסיימו עם קביעה הולמת ומספקת של אחוזי הנכות. ההמלצה של עו"ד סיון היא, אם כן, לא לעשות את זה לבד אלא להיעזר בשירותיו של עורך דין שבקיא בתחום של תביעות מול משרד הביטחון.
התהליך בחדר הוועדה נחלק לשני שלבים. בשלב הראשון מתבקש הנכה לתאר את מצבו הרפואי – המגבלות, הקשיים וההשלכות של הנכות על חיי היומיום. עורך הדין מוסיף את החלק של הטיעונים המשפטיים, ככל שהם נדרשים, מפנה את תשומת לב הוועדה לבדיקות או למסמכים חשובים ולתקנות מתאימות. השלב השני הוא הבדיקה הגופנית של הנכה. קביעת הוועדה באשר לדרגת הנכות ניתנת במקום מיד לאחר הבדיקה, אך לא בנוכחות הנבדק. ההודעה על החלטת הוועדה נשלחת לנבדק בדואר, בדרך כלל בתוך חודש עד חודש וחצי.
לא תמיד אחוזי הנכות שנקבעים הולמים את המצב הרפואי של הנבדק. מה עושים במקרה כזה?
"במקרה כזה יש אפשרות לערער לוועדה העליונה. אם אנחנו סבורים שגם החלטתה של הוועדה העליונה אינה הולמת את המצב הרפואי של הנכה, אנחנו מערערים לבית המשפט המחוזי. בית המשפט, חשוב לציין, יכול, מתוקף החוק, להתייחס אך ורק להיבטים המשפטיים של ההחלטה, והוא לא מתערב בהיבטים הרפואיים. אם בית המשפט מוצא שנפל פגם בהחלטה של הוועדה, הוא יכול להורות להחזיר את הדיון לוועדה העליונה עם הנחיה מתאימה מטעמו. אגב, זה לא בהכרח אומר שהוועדה העליונה תשנה את עמדתה בדיון החוזר".
משרד עוה"ד צדקוני-סיון הוא, כאמור, משרד בוטיק, ולכן לקוחות המשרד יכולים להיות סמוכים ובטוחים שעורך הדין שמייצג אותם, הוא, ורק הוא, יהיה שם לצידם לאורך כל הדרך. עו"ד סיון: "אין מצב שלקוח שלי יגיע לוועדה וימצא שם עורך דין שהוא לא מכיר. הליווי שלנו הוא אישי במלוא מובן המילה".
צדקוני סיון - משרד עורכי דין לתביעות מול משרד הביטחון
כתובת: מוטה גור 9, (פארק אולימפיה, בנין B, קומה 3), פתח תקווה
טלפונים: 03-6813322, 03-6812777
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף צדקוני סיון
—————————
עו"ד עומר יעבץ: יעבץ-ביטון משרד עורכי דין לענייני צבא וביטחון
"חייל המשרת בצבא או אזרח שנפגע במהלך שירותו הצבאי, וגם נפגע פעולות איבה - יכול להגיש תביעה לקבלת זכויות נכות, הכוללת בדיקה בפני ועדה רפואית של משרד הביטחון. כדי להתמודד עם המנגנון המורכב במשרד הביטחון אגף השיקום, נדרש סיוע של עורך דין בעל ידע וניסיון עשיר בטיפול בענייני צבא וביטחון", מסביר עורך דין צבאי עומר יעבץ ממשרד עורכי הדין יעבץ-ביטון, ואומר כי סוגי הפניות הם מגוונים וכוללים, בין היתר, מצבים של החמרה בנכות, נכויות חדשות שהתפתחו עם השנים ונכויות שפוספסו.
עו"ד עומר יעבץ מכיר את תחום הועדות הרפואיות של משרד הביטחון מקרוב, כנכה 100% מיוחד המרותק לכיסא גלגלים, שנפצע במהלך שירותו ביחידה מובחרת במלחמת לבנון השנייה. יותר מ-30 שנים שהוא מלווה את נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה בוועדות רפואיות של משרד הביטחון, בהן צבר ידע משפטי, צבאי ורפואי – הנדרש לטיפול בסוגיות מורכבות אלו. את הידע והניסיון שלו הוא חולק עם הציבור הרחב בספר שכתב יחד עם שותפו עו"ד צחי ביטון, הנקרא "חוק הנכים – ספר ההכרה והזכויות השלם", המהווה חלק מסדרת ספרים יחידה מסוגה.
ייצוג לאורך התהליך כולו
עו"ד יעבץ מסביר כי הפניות לוועדה רפואית של משרד הביטחון נחלקות למספר נושאים. הראשון עוסק במצבים של החמרה בנכות לאחר מספר שנים מיום ההכרה. לדבריו, "כאשר ישנו חשד להחמרה בנכות, אני שולח את הלקוח לבדיקות מקיפות שמטרתן לברר מהי סיבת ההחמרה והאם ישנה עילה מוצדקת. לפי שיקול דעתי המקצועי, אפנה את הלקוח לרופא מומחה מתאים לפי תחום הפגיעה, למשל: אורטופד, נוירולוג רופא פנימי או פסיכיאטר. אני ממליץ ללקוחותיי על רופאים בעלי ניסיון מול המערכת במשרד הביטחון", הוא אומר ומציין כי "לעיתים בעקבות המלצת המומחה הלקוח יישלח לבדיקות נוספות או לתקופת טיפול נוספת, על מנת לייצר בסיס טענות מוצק מול הוועדה הרפואית".
עילה נוספת לפנייה לוועדה רפואית היא מצב של נכות שהתפתחה בקשר בלתי אמצעי עקב הנכות המוכרת, הנקראת גם תקנה 9 – נכות מוסבת. למשל, אדם עם נכות ברגל אחת שהתחיל לסבול מבעיות ברגל השנייה. "בתקופה האחרונה ישנה עלייה חריפה באחוזי הדחייה של תביעות על בסיס תקנה 9, לאחר שבית המשפט בחיפה אימץ חוות דעת של מומחים המכהנים במשרד הביטחון, אשר קבעו את המקרים בהם לא מומלץ להכיר בנכות זו. החרפה זו חלה גם על תביעות אחרות", אומר בצער עו"ד יעבץ ומסביר כי אם מתקבלת דחייה ניתן לפנות לוועדה עליונה שדנה בתיק. במקרה של דחייה נוספת ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, באמצעות טענות משפטיות בלבד. זאת אומרת, רק במידה יש עילה מנהלית לכך. למשל: הועדה לא בדקה טענות של הנכה, התעלמה מטענות או מחומר, בבדיקה בוצעו הליכים לא תקינים וכדומה.
ידע רפואי וניסיון משפטי
גם כאשר מתגלים מקרים שפוספסו ניתן לפנות לוועדה רפואית של משרד הביטחון. למשל, אדם שנפגע בפגיעה רב מערכתית והנכויות הקטנות יותר פוספסו. עו"ד יעבץ אומר שהטיפול במקרים אלה הוא זהה, אך צריך להסביר למה הפגיעות פוספסו ומה הן. הוא מספר על אדם מבוגר אותו ייצג, שנמחקה לו נכות שהיה זכאי לה עוד בשנות ה-80. לאחר שעבר על פרוטוקולים ישנים, גילה עו"ד יעבץ את הפספוס ופנה למשרד הביטחון, שהסכים להחזיר ללקוח את זכויותיו רק מ-2020. בעקבות פנייתו של יעבץ לבית המשפט ניתנה ללקוח זכות רטרואקטיבית משנת 1968, זכות בשווי של מאות אלפי שקלים.
במקרה אחר, ייצג עו"ד יעבץ אדם עם נכות של פוסט טראומה. לאור הידע הרפואי שלו, זיהה עו"ד יעבץ חשד לפגיעה מוחית, שהתבררה נכונה לאחר בדיקות מקיפות. הודות לכך קיבל הלקוח הכרה בנכות נפרדת על פגיעה קוגניטיבית מחבלת ראש. "אני מייצג את לקוחותיי לאורך כל הליך התביעה ובכל הוועדות, ולא שולח אותם לבד, אנחנו מאמינים בליווי הלקוח לאורך כל הדרך", אומר עו"ד יעבץ לסיכום. "ייצוג בוועדות רפואיות של משרד הביטחון מחייב הבנה מעמיקה של המערכת הצבאית, וכן ידע רפואי וניסיון משפטי, בהם מחזיק משרדנו".
יעבץ-ביטון משרד עורכי דין לענייני צבא וביטחון
כתובת: בצלאל 10, רמת-גן
טלפון: 03-5758482
פקס: 03-5759601
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף יעבץ-ביטון משרד עורכי דין לענייני צבא וביטחון
—————————
משרד עורכי דין אבינו ביבר ונוי ביבר
"ליווי וייצוג בוועדות הרפואיות כמו גם הכנה מוקדמת על ידי עורך דין מנוסה בתחום, עשויה להכריע את הכף ולהביא למיצוי זכויותיו של הנכה", כך מסביר עורך דין אבינו ביבר. מאז ייסד את המשרד בשנת 1983, מייצג עו"ד ביבר את נכי צה"ל וכוחות ביטחון מול משרד הביטחון. ב-14 השנים האחרונות, הצטרפה אליו בתו, עורכת דין נוי ביבר. ממשרדם הממוקם בתל אביב, מספרים לנו השניים על תהליך ההכרה בנכות על ידי משרד הביטחון, על הקשיים שעומדים בפני הנכים, ועל הערכים המנחים את המשרד מאז היווסדו.
"תהליך ההכרה בנכות על ידי משרד הביטחון הוא תהליך ארוך ומורכב, אך בסופו, נכי צה"ל מקבלים תגמולים, הטבות וטיפול ומשקמים את חייהם", מסביר עורך דין אבינו ביבר, אשר הוציא לאור ספרי הדרכה מקצועיים העוסקים בזכויות נכי צה"ל והדרכים לממשן. בין היתר המדריכים המשפטיים של עורך דין אבינו ביבר סוקרים את תהליך הגשת תביעת הזכאות לנכות, הוכחת הקשר הסיבתי בין הפציעה לשירות הצבאי, ואת סוגיית הערעורים והתביעות במקרה של החמרה במצבו הרפואי של הנכה.
"בשלב הראשון יש לפנות אל קצין התגמולים ולבסס מולו את הקשר בין הפציעה או המחלה לבין השירות הצבאי", מסבירה עו"ד נוי ביבר. "בהמשך, הוועדה הרפואית המחוזית מתרגמת את המצב הרפואי למצב משפטי ומחליטה כמה אחוזי נכות מגיעים לתובע. ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית המחוזית בפני הוועדה הרפואית העליונה שהיא האחרונה בוועדות. חשוב לציין שניתן לערער על החלטת הוועדה המחוזית רק בנקודה משפטית ולא בנקודה רפואית, למשל במקרים בהם הוועדה לא התייחסה לחוות הדעת שהוצגה בפניה. אם הערעור מתקבל, הוועדה העליונה מחזירה את הדיון לוועדה המחוזית".
"לצערנו, משרד הביטחון והוועדות הרפואיות אינם ששים להכיר בנכים ולתת להם את אחוזי הנכות המגיעים להם", ממשיך עו"ד אבינו ביבר. "אמנם חל שינוי מסוים בעקבות המקרה המצער של איציק סעידיאן, אך משרד הביטחון לא תמיד בוחן את הבקשות בנפש חפצה, ועדיין ישנם נכים שאינם מקבלים הכרה בנכותם או לחלופין מקבלים הכרה חלקית שאינה נותנת להם מענה מלא ואינה מספיקה כדי להחזיר אותם לתפקוד מיטבי. אחד הגורמים לאותה הקשחת עמדה מצד משרד הביטחון הוא ניסיונות של אנשים לנצל לרעה את המערכת".
עו"ד אבינו ביבר מסביר כי ברוב המקרים נכים שניגשים למערכה מול משרד הביטחון ללא ייצוג, אינם מקבלים את מה שמגיע להם וכי בכוחו של ייצוג משפטי מקצועי להשיג לנכה את מלוא הזכויות המגיעות לו. "כאמור, משרד הביטחון חשדן ומקשיח את עמדותיו ועורך דין בעל ניסיון שמכיר את דרך ההתנהלות בוועדות הרפואיות יכול להכריע את הכף. חשיבות הייצוג היא גדולה מכיוון שקביעת הוועדה בדבר אחוזי הנכות המגיעים לתובע, תשפיע בצורה משמעותית על איכות חייו", הוא אומר.
"היתרון הגדול של המשרד שלנו הוא הניסיון. אני אחד מעורכי הדין הכי ותיקים בשוק. מאחוריי קרוב לארבעים שנות עבודה מול משרד הביטחון. יש למשרדנו רזומה של תקדימים משפטיים והצלחות רבות משמעותיות שחלקן זכו להד תקשורתי", מסכם עו"ד ביבר. "לאורך השנים צברנו ידע עצום שמהווה ערך אדיר ללקוחותינו. לא פחות חשוב מכך, אנו מקפידים לפעול מול הלקוח בשקיפות, ותמיד אומרים את האמת ללקוח גם אם היא אינה נעימה לאוזן. לעולם לא ניקח תיק שאין לו היתכנות ונבזבז לשווא את כספיו וזמנו של הלקוח. מקצועיות ויושרה הן עבורנו ערך עליון".
משרד עורכי דין אבינו ביבר ונוי ביבר
כתובת: שדרות ההשכלה 5 בת"א, קומה 3
טלפון: 03-5223377
פקס: 03-5236688
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף עורכי דין אבינו ביבר ונוי ביבר
——————————-
בנימין ראובן תייאר ושות' – חברת עורכי דין: הדרך להכרה
"הניסיון מלמד שיש לא מעט אנשים ונשים המשרתים בכוחות הביטחון או שכבר פרשו שנמנעים מלהגיש תביעות למשרד הביטחון או לביטוח לאומי ולמעשה אינם ממצים את הזכויות שלהם", אומר עו"ד בנימין תייאר. "הסיבות לכך מגוונות, אבל הסיבה הבולטת היא שהתפיסה הרווחת גורסת שמשרד הביטחון הוא גוף נוקשה ומסורבל שקשה מאוד להתנהל מולו. המשרד שלנו מייצג שוטרים, אנשי צבא וסוהרים, נשים וגברים, ומייצרים עבורם פלטפורמה נוחה וידידותית כדי שיקבלו הכרה לבעיה שלהם וכן את הסיוע לו הם זכאים".
ניסיון ומחויבות מוסרית
לא בכדי בחר עו"ד תייאר לייצג משפטית את אנשי כוחות הביטחון. הוא היה קצין בצנחנים, קצין במשטרה ששירת גם כמפקד תחנה וקצין אגם מרחב, התגייס בשנת 2007 לשירות בתי הסוהר ומילא תפקידים רבים, בהם: מפקד בתי הכלא מגידו, צלמון ודמון וראש חטיבת המבצעים. במסגרת שירות הוא צבר ותק וניסיון של 35 שנה. זו גם הסיבה שאת ההתמחות שלו לאחר לימודי המשפטים בחר לעשות בפרקליטות הצבאית.
"מעבר למחויבות המקצועית שלי כעורך דין, אני חש מחויבות מוסרית לייצג את אנשי כוחות הביטחון. חוויתי עשרות אירועים ממקור ראשון במהלך השנים. הייתי עד לפיגועים ואירועים ביטחוניים שנצרבו גם בתודעה הציבורית כמו: הפיגוע בבית ליד, אסון הכרמל והפיגוע במלון פארק, בדיוק כמו לקוחות המשרד. אני יודע בדיוק מה עובר עליהם וכיצד ניתן להתמודד עם ההשלכות והתוצאות של מה שקרה להם", ממשיך עו"ד תייאר. "משרדי מייצג את כוחות הביטחון במספר תחומים עיקריים: פלילי – מול מח"ש ומצ"ח, ועדות משמעת ובוועדות רפואיות של משרד הביטחון והביטוח הלאומי. ששוטר או חייל פונים אליי אני יכול לתת להם מעטפת שלמה של טיפול, הכוללת לא רק את הפן המשפטי אלא גם את החיבור האישי".
למקסם את הזכויות
הוא מוסיף כי כשהוא מייצג ומלווה את לקוחותיו בוועדות רפואיות של משרד הביטחון, לא אחת הוא נתקל לא מעט במקרים של פוסט טראומה, שקשורה באופן ישיר או עקיף לשירות שלהם. כחלק מהליווי עו"ד תייאר מכין אותם לפני הזימון לוועדה, עושה איתם סימולציה על שאלות ותשובות, יודע מה הם המסמכים שעליהם להביא איתם ולעתים אף להפנות אותם לקבלת טיפולים המתאימים למצבם. "המטרה בייצוג היא למקסם את הזכויות של הלקוחות שלי. השלב הראשון הוא קבלת הכרה בנכות. משרד הביטחון צריך להכיר בקשר הסיבתי בין המקרה לטראומה שאותו אדם חווה. לאחר מכן יהיה עליו להתייצב מול ועדה מקצועית שתקבע את אחוז הנכות, שממנו נגזרות הקצבאות (חד פעמי או קצבה קבועה), הנחות והטבות נוספות, טיפולים רפואיים, ולמעשה כל דבר שעשוי לסייע לאותו אדם להמשיך בחייו ככל הניתן", הוא אומר.
לדברי עו"ד תייאר שלא כל התביעות נדונות בוועדות הרפואיות במשרד הביטחון, שכן בחלק המקרים יש לפנות למוסד לביטוח לאומי. כך למשל, שוטר שנסע באוטובוס ובדרכו לתחנה נפגע, הטיפול יועבר לביטוח הלאומי. אם אותו שוטר היה מעורב באירוע מקצועי, למשל, מרדף אחר גנב רכב ובמהלכו הוא נפגע הפנייה תהיה למשרד הביטחון, קרן תגמולים ואגף השיקום.
"צריך לזכור שכל פנייה לוועדה חייבת להיות אותנטית ומגובה במסמכים ובעדויות אמיתיות. זו לא הצגה ולא משחק. אנשי כוחות הביטחון עושים את עבודתם נאמנה, הם מודעים לסיכונים המקצועיים הכרוכים בכך, אבל גם להם מגיע ייצוג הולם ומקצועי אם וכאשר הם נפגעים. כשמדובר בפגיעה גופנית, לכאורה זה יותר פשוט. כשמדובר בפגיעה נפשית, כמו פוסט טראומה, לפעמים יחלפו כמה שנים עד שזה יגיע לידי ביטוי, לעתים בשל טריגר מסוים שיציף ויעלה את המצוקה. עליי מוטלת החובה ללוות את הלקוח בתבונה וברגישות כדי שהוא יזכה לקבל את ההכרה והסיוע שיש בהם על מנת לשפר ולו במעט את איכות חייו", אומר עו"ד תייאר.
בנימין ראובן תייאר ושות' – חברת עורכי דין
כתובת: הרץ היינריך 3, חיפה
טלפון: 050-6278221
למעבר לאתר >>
בשיתוף בנימין ראובן תייאר ושות'
