מראשוני הסטנטים בעולם לצנתורי לב, הרובוט המצנתר, יצירת לב פועם בצלחת, שימוש בבינה מלאכותית וביג דאטה, הדפסת רקמות להשתלה, ופיתוחים מתקדמים לטיפול בסרטן, אלה הם חלק קטן מטכנולוגיות העבר והעתיד של רמב"ם. עם רקורד מוכח של הובלת פיתוחים מדעיים ורפואיים, ניסיון ארוך שנים בהפיכת רעיון מבריק למוצר משנה עולם ושיתופי פעולה עם גופים מובילים באקדמיה ובתעשייה בישראל ומעבר לים, אגף המחקר של המרכז הרפואי רמב"ם הפך לאבן שואבת למחקר יישומי וליזמות רפואית. בכירי אגף המחקר מסבירים בראיון כיצד ביסס רמב"ם את מעמדו הייחודי, את היכולות יוצאות הדופן של בית החולים בפיתוח רפואי משלב הרעיון ועד לניסוי הקליני, ומה צופן העתיד לקמפוס החדשנות שבעיר התחתית של חיפה.
בימים אלה מושלמת הקמת מגדל מרשים בן 20 קומות בשכונת בת גלים בעיר התחתית. המגדל עטוי הזכוכית בולט לעיני כל מי שמתקרב לעיר הנמל מכיוון הים. אולם חשיבותו צפויה להיות הרבה מעבר למונומנט הפיזי היוצא הדופן. המבנה, שקיבל את השם "מגדל הלמסלי לתגליות הבריאות", מתוכנן להיות מרכז ייחודי שבו יפעלו אלה לצד אלה מעבדות מחקר של רופאי רמב"ם, מעבדות של חוקרי הטכניון וחוקרי אוניברסיטת חיפה, מרפאות של בית החולים וחברות סטארטאפ בתחום הביו-רפואי. "מגדל התגליות הולך להיות חממה עצומת ממדים ליזמות ומחקר ביו-רפואי, יחידה מסוגה בעולם כולו", מבטיח פרופ' ליאור גפשטיין, מנהל המערך הקרדיולוגי ומנהל אגף המחקר בבית החולים רמב"ם וחבר סגל בפקולטה לרפואה של הטכניון.
מגדל התגליות יהיה גם העוגן העיקרי של אחד מרבעי החדשנות העתידניים של ישראל. הקמתו היא הבשלה של תהליך ארוך שנים, שבו הפך אגף המחקר של רמב"ם למוקד בולט ברמה הארצית והבינלאומית ליזמות וחדשנות ביו-רפואית ולאבן שואבת לשיתופי פעולה וחברות ביו-טכנולוגיה ופארמה, מסטארטאפים קטנים ועד לחברות ענק.
"מחקר הוא חלק אינטגרלי מהגדרת המובילות של בית-חולים מרכזי, ובתחום הסרטן הוא משמעותי במיוחד", מסבירה פרופ' אירית בן-אהרון, מנהלת האגף האונקולוגי. "מחקר מייצר מצוינות בכל התחומים, אבן שואבת לכח אדם איכותי יותר, בעל תפיסה קלינית ומחקרית רחבה ולא מתפשרת. לא בכדי אנו משקיעים משאבים עצומים בפלטפורמת המחקר הקליני האונקולוגי ובפיתוחה המתמיד, ובמקביל במחקרים תרגומים יזומים".
"ההתחלה", אומר פרופ' גפשטיין, "היתה בהצלחה הרבה של פיתוח מכשור רפואי ראשון מסוגו בעולם שהתחיל ברמב"ם, כמו הפיתוח של אחד מהסטנטים (תומכנים) הראשונים לצנתור לב, או השילוב של רובוטיקה בניתוחי צנתורים, שמאפשר למנתח להזיז את הקטטר בתוך גופו של המנותח בעזרת ג'ויסטיק מדויק. אלה שני פיתוחים של פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנהל בית החולים, שמשמשים היום בכל העולם"..
פיתוחים אלה ואחרים, שנמכרו לחברות בינלאומיות והפכו לחלק מהטיפול הרפואי המקובל בעולם, עזרו לבסס את רמב"ם כמוקד לחדשנות. כיום מפעיל אגף המחקר מגוון יוזמות ותוכניות, פנימה כלפי הרופאים והחוצה לאקדמיה ולתעשייה שמטרתן אחת: עידוד חדשנות ויזמות רפואית ויצירת הבסיס שיאפשר גם לפריצות הדרך הרפואיות. "יש לנו מענקי מחקר ייעודיים לרופאים ורופאות, לצוות הסיעודי, לעובדי מעבדות, וגם למינהל רפואי, וזאת במטרה לעודד מחקר קליני, מדע בסיסי ויזמות רפואית. אנחנו מעודדים אותם לחקור נושאים שאין עליהם כיום מענה. למשל אם הבורג איתו עובד האורתופד לא מספיק טוב, ניצור קשר בין הרופאים לבין מהנדסים מהטכניון, השותף הטבעי שלנו, כדי שיחד יחשבו על פתרונות, יפתחו אב-טיפוס, ירשמו פטנט ויחתרו למסחור", מסביר פרופ' גפשטיין.
כדי לקדם את המחקר, הוקם המכון למחקר רפואי (CRIR), כחלק מאגף המחקר, עם 23 מעבדות שיגדלו ויעברו בקרוב למגדל התגליות. "החזון שלנו הוא לקדם מחקרים תרגומיים, המתמקדים בשאלות שמגיעות ממיטת החולה ונחקרות במעבדות, והתוצאות הם הפיתוחים עצמם, שמגיעים בחזרה לחולה בצורה של תרופות, בדיקות חדשניות, מכשור והבנה טובה יותר של מחלות והטיפול בהן", מסבירה ד"ר שלומית יהודאי-רשף, מנהלת המכון.
"אחת לשלוש שנים כל מעבדה עוברת הערכה מדעית של ועדה חיצונית, שמחליטה אם להרחיב או לסגור אותה. זה מחייב את החוקרים לשמור על מצויינות, על חשיבה ועל התפתחות מתמדת. בנוסף, הקמנו 'מעבדת הזנק'- כחלק מהחינוך למדע במטרה להצמיח את העתודה המחקרית של רמב"ם".
ולאן צועד העתיד ברפואה? "שאלנו את עצמנו מה יהיו האתגרים בעוד חמש-שבע שנים וזיהינו ארבעה תחומי מחקר שלשם לדעתנו הרפואה צועדת: טיפול בעזרת קנביס, שימוש במיקרוביום – הסביבה החיידקית שחיה בתוך הגוף הבריא, טיפולי אימונותרפיה ובייחוד טכנולוגיית ה-CAR T שבה מהנדסים תאים של מערכת החיסון לפעול בגוף למטרות מסוימות כמו לחסל גידולים, והדפסת רקמות ויצירת 'איברים על שבב' שנוצרים מרקמות של חולים עצמם ויכולים לשמש לרפואה מותאמת אישית ולהשתלות", מציינת ד"ר יהודאי-רשף.
"הרבה פעמים, יש סטארטאפים שמפתחים טכנולוגיות מדהימות, אבל לא תמיד ברור איזו בעיות הטכנולוגיות הללו באות לפתור. אנחנו עוזרים להם לחשוב על אוכלוסיית היעד לפיתוחים שלהם ולתכנן ולפתח את הניסוי הקליני. חלקם נדרשים לליווי מהרגע הראשון ועד לשלב של הניסוי הקליני, ואחרים רק זקוקים לסיוע בשלבים האחרונים", מציין פרופ' גפשטיין.
גם חברות גדולות מהתעשייה מיישמות לראשונה טכנולוגיות חדשניות ברמב"ם. "מה שמכונה 'בטא-סייט', לבחינת אב-טיפוס של מכשיר חדש. בוחרים בנו בזכות השילוב בין הניסיון הרב שלנו ביישום טכנולוגיות חדשות, הפתיחות לחדשנות ומתן משוב על הטכנולוגיות. כך למשל, חברת ג'נרל אלקטריק הפכה את רמב"ם לאחד המרכזים היחידים בעולם בהם מותקנים אבי הטיפוס של מכשירי ההדמייה המתקדמים שלהם. בין הטכנולוגיות שנבחנו לראשונה אצלינו גם המצלמה בתוך גלולה של חברת גיוון אימג'ינג, המכשיר של חברת אינסייטק המאפשר לצרוב את המרכז שאחראי לרעד במוחם של חולי פרקינסון ולהפסיק את הרעידות. המטופלים שלנו נהנים מהטיפולים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר שאחר כך מופצות מכאן לעולם", אומר פרופ' גפשטיין. "בנוסף, רמב"ם הפך גם למוקד של מחקרים קליניים, בזכות המקצועיות והאוכלוסיה המגוונת. כל מחקר קליני הוא גם תהליך מורכב ביותר, אותו ייעלנו מאוד, ויש לנו אפילו שירות של עזרה בתכנון וביצוע של ניסויים קליניים עבור חברות קטנות שמפתחות תרופות, אבל אין להן עדיין את אנשי המקצוע שבקיאים בתחום בתוך החברה".
בנוסף למחקרים קליניים בפאזות מתקדמות מתקיימים ברמב"ם גם מחקרי פאזה ראשונה, בהם נבחנים טיפולים חדשניים בשלבי פיתוח מוקדמים. "הפלטפורמה הזו דורשת מקצועיות גבוהה ביותר להסב מחקרים שהיו עד כה פרה-קליניים למחקר בבני אדם, ואנו גאים להיות מהמובילים בעולם בתחום זה". מסבירה פרופ' בן-אהרון. "המחקרים מאפשרים לנו להנגיש למטופלים את הטיפולים החדשניים ביותר שנמצאים בחוד החנית של הטיפול בסרטן, לצד מעטפת תומכת שמשפרת אף היא את תוצאות הטיפול".
ברמב"ם גם ניתן דגש למחקרי ביג דאטה. "היינו בין הראשונים להפוך את התיק הרפואי כולו לממוחשב כך שיש לנו תיעוד רפואי מובנה ומפורט בן יותר מ-20 שנה – מאגר יוצא דופן בעומקו של מידע רפואי", מסבירה ד"ר רונית אלמוג, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה ומאגר הדגימות הביולוגיות למחקר (ביו-בנק) בבית החולים והמובילה של מערך המחקר בנתונים. "בנוסף, כשעברנו לרשומות אלקטרוניות בשנות ה-80, כל התוכנות היו עדיין בחיתוליהן, אז החלטנו לפתח בעצמנו את מערכת ניהול הידע שלנו. אחד היתרונות היה שלרופאות ולרופאים המטפלים היתה גישה ישירה למפתחים, ולכן המידע הרפואי תועד בצורה מפורטת יותר וכיום עושר התיעוד הוא מעל ומעבר למה שמקובל בתחום".
"הדאטה הרפואי הזמין לנו כולל בנוסף לרשומה הרפואית גם את המאגר הדיגיטלי של הדמיות, כמו צילומי רנטגן וסי-טי, סרטי וידאו, ודאטה פיזיולוגי כמו נתונים מניטור המטופלים בטיפול נמרץ. היתרון שלנו הוא שהמידע מכל המקורות מקושר וערוך ומאפשר שליפה מהירה וקלה", אומרת ד"ר אלמוג. "אחת הבעיות של מחקרי נתונים רפואיים זו שאלת הסודיות הרפואית ושמירת הפרטיות. ברמב"ם יושמה טכנולוגיה ישראלית, המאפשרת ליצור מידע וירטואלי וסינטטי שמתאים לכל הקריטריונים של החולים האמיתיים ומונעת זליגה של מידע רפואי. למשל אם רוצים לחקור את גורמי הסיכון לתמותה מקורונה על סמך נתוני החולים שהגיעו לבית החולים, המערכת יודעת לייצר מספר זהה של חולים וירטואליים, שסך המאפיינים שלהם זהה לסך המאפיינים של החולים האמיתיים. מאגר חולים וירטואלי זה מאפשר לחקור בקלות ובמהירות שאלות רפואיות, בלי להידרש למידע אמיתי של חולים".
כדי להשלים את היצע המידע העשיר, ברמב"ם הקימו את הביובנק, אותו מנהלת ד"ר אלמוג. "יש לנו מאגר של מאות אלפי דגימות, שכמובן נאספו בהסכמת החולים. כך, למשל, אם חוקרת מסוימת זיהתה סמן גנטי שהיא חושבת שיוכל לאפשר לזהות תגובה עתידית לטיפול בסרטן מסוים, היא יכולה לקבל דגימות של אותו סרטן כדי לבדוק אם הסמן אכן קיים בהן – וגם לדעת אילו טיפולים החולה ממנו נלקחו הדגימות עבר ואת התגובה להם. את כל הדאטה הזה אנחנו מנגישים בצורה שמאפשרת עריכה של מגוון ניסויים שונים". "הלקוחות שלנו הן חברות חיצוניות, גם סטארטאפים וגם חברות גדולות, כמובן חוקרי אקדמיה. רמב״ם נמנה בין בתי החולים הבודדים שיש להם יחידה לאפידמיולוגיה שמפתחת ומבקרת באופן שוטף את אמינות מאגר הנתונים והשימוש בו, ומלווה את החוקרים בכל שלבי המחקר והפיתוח לקידום התוקף והמשמעות של הידע המופק", אומרת ד"ר אלמוג.
ד"ר אלמוג מסבירה כי במסגרת פרויקט שהיא מובילה בתמיכת רשות החדשנות נבנה מערך ייחודי של הנגשת מידע לפיתוח כלים דיגיטלים, שיהווה "וואן סטופ שופ" עבור מחקרים קליניים משלב הרעיון עד לנקודה שבה משפרים את חיי החולים.
"היתרונות של מחקר בבית חולים, עם גישה לחולים ולדגימות והאפשרות לערוך מחקר יישומי תרגומי זו אבן שואבת לחברות שרוצות לחקור טיפולים חדשים, וגם לחוקרים באקדמיה ללא גישה כזו. אנחנו מאמינים כי הדרך לקדם את המחקר הרפואי היא רק בעזרת שיתופי פעולה בין רופאים, מדענים, מהנדסים וחברות", מסביר פרופ' גפשטיין.
שיתוף הפעולה הוותיק ביותר של רמב"ם, הוא כמובן עם הטכניון. במסגרת שיתוף פעולה זה בית החולים החל לגייס באחרונה תרומה משמעותית להקמת מכון מחקר ע"ש וולף לרפואה תרגומית. "הממשק עם הטכניון פורה ומפרה, ובמקביל אנו מובילים מחקרים גם בשיתוף פעולה עם מוסדות מובילים נוספים בארץ ובחו"ל", מוסיפה פרופ' בן אהרון. "המחקר כבר אינו רק חלקת מדעי החיים בלבד, אלא הפך מולטידיספלנרי – וכולל הנדסה, ביואינפורמטיקה ולימוד מכונה, ואף מדעי הרוח. למשל, אנו מתחילים במחקר עם שותפים אירופאים הבוחן כיצד אומנות עשויה להשפיע על תפיסת המחלה בחולי סרטן צעירים".
אחד משיתופי הפעולה המרכזיים נעשה עם אוניברסיטת סטנפורד ועוסק במגוון נושאים: יזמות רפואית, טראומה, תכנון לקראת אסונות, אונקולוגיה, קרדיולוגיה, בינה מלאכותית וביג דאטא. "במסגרת שיתוף הפעולה שלנו עם סטנפורד, אנו חוקרים את הקשר בין תזונה, מיקרוביום וגורמים בגוף המטופל לבין תופעות לוואי לטיפולים אימונותרפיים, טיפולים שמפעילים את מערכת החיסון נגד הסרטן. המטרה לנסות לפתח דרך לחזות מראש, בין היתר בעזרת בינה מלאכותית, מי צפוי לסבול מתופעות לוואי מהטיפול".
שיתוף פעולה נוסף אותו מזכירה פרופ' בן אהרון הוא עם בית החולים ממוריאל סלואן קטרינג, ממרכזי הסרטן המובילים בארה"ב "יש לנו כמה פרויקטים משותפים איתם, בהם על סרטן מעי בצעירים - ששכיחותו בעולם המערבי עולה באופן משמעותי בשני העשורים האחרונים - במסגרתו גילינו ממצאים חדשניים באשר לאטיולוגיה שעשויה להסביר את העלייה בהארעות המחלה, וממצאי המחקר עומדים לקראת פרסום בקרוב. שיתופי פעולה אלה מהווים חלק קטן מכלל הפרוייקטים המחקריים עם מרכזים רפואיים מובילים באירופה ובארה"ב. הם מסייעים לקדם את היכולות המקצועיות והמחקריות של הרופאים שלנו, מאפשרים לנו להעניק למטופלינו את הטיפולים הרפואיים המתקדמים בעולם, וסוללים את הדרך לפיתוח טכנולוגיות וטיפולים שהם הצעד הבא בחקר וטיפול במחלת הסרטן", מסכמת פרופ' בן אהרון.
בשיתוף רמב"ם
