אין עוד אדם שכל כך הרבה צמחים, בעלי חיים, גרמי טבע ומוסדות נקראו על שמו כמו אלכסנדר פון הומבולדט, אך רובכם, סביר להניח, לא שמעתם את שמו מעולם. ברחבי העולם, ובעיקר בארצות הברית, הומבולדט מונצח בשמם של נפות, ערים, רחובות, פארקים, מוזיאונים, בתי ספר, אוניברסיטאות, מכללות וקרנות מחקר. גם הרים ורכסים, אגמים, נהרות, קרחון אחד, כלי שיט, יותר מ–300 צמחים, יותר ממאה בעלי חיים, מינרלים, אסטרואיד, מכתש על הירח וזרם באוקיינוס נושאים את שמו.
חשוב, מונצח ובכל זאת לא מוכר; עד כדי כך שאפילו חלק מהמרצים בכנס שהוקדש לפועלו ולדמותו של אחד המדענים המשפיעים והמוערכים בהיסטוריה הודו בפה מלא ששמו לא היה מוכר להם עד לאחרונה — כשהתבקשו להרצות בכנס על הקשר בין עבודתם לפועלו. כמה מהם אף הודו כי הוא האיש שלו הם חייבים את הקריירה האקדמית שלהם. קריירות ארוכות שנים ומוצלחות מבוססות על מחקריו, פרסומיו ומסקנותיו של הומבולדט, וזאת בלי שבעליהן הכירו את שמו עד עתה. העובדה המרתקת הזאת היתה חלק מהקסם שהורגש באולם הכנס שנערך השבוע ב-HIT — המכון הטכנולוגי חולון.
אבי תפיסת העולם האקולוגית
אחת לשנה מקיים המכון כנס פתוח לקהל הרחב בסדרת המדענים הדגולים. כל כנס מוקדש לשם אחד — פועלו, השראתו, אישיותו והשפעתו על המדע, על מדענים או על החיים של כולנו. ארכימדס בן העת העתיקה, איש הרנסנס לאונרדו דה וינצ'י ואבי הפיזיקה המודרנית אייזיק ניוטון כבר זכו לכבוד. השנה התמקד הכנס, שהתקיים בתחילת השבוע, בחוקר הטבע ומגלה הארצות אלכסנדר פון הומבולדט, שאף שפעל בין סוף המאה ה–18 לאמצע המאה ה–19 אינה נמנה על סלבריטאי המדע.
הוא אחד הראשונים בעולם שהבינו את התהליך של הרס הטבע על ידי האדם, הראשון שדיבר על הקשר בין חקלאות לשינויי אקלים, למשל הקשר בין פיתוח לא מבוקר של החקלאות (בירוא יערות באמריקה הלטינית, למשל) לבין הפגיעה באיזון בטבע. מדובר, אם כן, באבי תפיסת העולם האקולוגית. שוב ושוב חזרו הדוברים בכנס והדגישו כי מחקריו הם הבסיס למדעי הסביבה ולדיסציפלינה האקולוגית.
שורת חוקרים מובילים בתחומם שונים, עלו בזה אחר זה אל במת האודיטוריום במכון הטכנולוגי חולון אל מול קהל מעורב — אנשי אקדמיה לצד סקרנים מן היישוב. לכל אחד מהמרצים בכנס הוענקו, כאות הוקרה על השתתפותו, שני הכרכים הראשונים מתוך "קוסמוס" — סדרת הספרים שכתב הומבולדט בשובו ממסע המחקר שלו ברחבי רוסיה. הספרים הראשונים בסדרה יצאו לאור בגרמניה בשנת 1845, ואילו הכרך החמישי פורסם לאחר מותו. מי שהעניק למרצים האורחים את התשורה המכובדת היה המתמטיקאי פרופ' אדיר פרידור, יו"ר הוועד המנהל של המכון הטכנולוגי חולון ומייסד סדרת "המדענים הדגולים".
מסביר פרופ' פרידור: "אני חושב שהמטרה של המוסדות האקדמיים אינה להנציח את היכל השן של המדע, אלא להיפך — להנגיש את המדע לכל האוכלוסייה. יש הרבה אנשים סקרנים שאינם מדענים, ואפשר להנגיש להם את המדע בצורה נהדרת. זו אחת המטרות של סדרת הכנסים הזאת — להציג דמות מעניינת ולגלות פנים שלה שלא בהכרח ידועים לכולם".
עלי טבק לייצור קולגן
משעות הבוקר ביום שני השבוע ועד שעות אחר הצהריים המאוחרות נותר האודיטוריום בחולון מלא. קהל האקדמאים והסקרנים הקשיב בעניין, צפה, נדהם וגם צחק במהלך הרצאותיהם של שבעה מדענים מתחומי ההיסטוריה, הזואולוגיה, הפילוסופיה, האבולוציה, החקלאות, מדעי כדור הארץ ועוד.
פרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית פתח עם הרצאת הבוקר הראשונה — עידן הצמח וחומרי העתיד. "בסוף ההרצאה שלי נוכל לראות שאנחנו נמצאים בעידן הצמח או לפחות על ספו", קבע שוסיוב ובמהלך 45 הדקות הבאות הוכיח את טענתו. החל בחלבון הקולגן, מאבני הבניין של הגוף ואחד החומרים הידועים לנלחמים בפגעי הגיל, שאותו ניתן לייצר על ידי הנדסה גנטית של צמחי טבק, דרך ייצור שתלים רפואיים, חלקי חילוף לגוף ותרופות ביולוגיות וכלה בייצור בשר מתורבת באמצעות צמחים — כל אלה הופקו בעבר מחומרים מלאכותיים וניתנים כיום להפקה מצמחים, ביעילות, באיכות ובמחיר טובים יותר.
כך למשל, בישראל יש כיום 25 אלף מ"ר של חממות חקלאיות שמגדלות הלכה למעשה קולגן. צמחי טבק קטנים שעברו הנדסה גנטית מייצרים קולגן של בני אנוש, וממנו מייצרים במכון ויצמן מגוון שתלים רפואיים, תרופות ביולוגיות למחלות אוטואימוניות וכן בשר מתורבת. מדובר, מסבירים המומחים, באמצעי זול, מהיר, אקולוגי ויעיל. בעתיד הלא רחוק ייצרו ככה אברי אדם מורכבים — אפילו לבבות להשתלה. העשייה המרתקת והחיונית הזאת עולה בקנה אחד עם הקריאה של הומבולדט להבנה ולשיתוף הפעולה עם הטבע.
הסערה המגנטית המתועדת הראשונה
פרופ' רון שער מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית הציג בכנס את המחקר להבנת השדה המגנטי של כדור הארץ ודיבר על הקשר בינו לבין מחקריו של הומבולדט. בין 1836 ל–1842 ייסד הומבולדט רשת של 20 תחנות מדידה מגנטיות, שחלקן עובדות עד היום. אחת מתחנות המדידה שייסד צפתה ורשמה לראשונה בהיסטוריה סערה מגנטית, והוא האיש שקישר בינה לבין הופעת הזוהר הצפוני. הוא אף גילה את קו המשווה המגנטי של כדור הארץ, הגדיר וטבע את המושג סערה מגנטית והביא להבנה שהשדה המגנטי של כדור הארץ משתנה גם במרחב אך גם בזמן. לידיעת הסקרנים, השדה המגנטי של כדור הארץ גם מתהפך בכיוונו אחת לאי אלו אלפי שנים.
מסתבר, בין השאר, כי ייתכן שהאזכורים המקראיים של עמודי אש ומיני אורות בשמים מתארים אולי חשיפה למה שנקרא כיום הזוהר הצפוני. אז, לפני אלפי שנים, בדיוק במרחב שבין יהודה לבבל, היה השדה המגנטי של כדור הארץ חזק ומשמעותי ביותר ובעל קצבים מהירים של שינוי. אפשר שאפקט הזוהר הצפוני נראה אז גם באזורים הללו של הכדור.
בהרצאה מרתקת נוספת, שכותרתה "מדען, מגלה ארצות, איש מוסר ומנטור", הציג פרופ' אבי פרבולוצקי ממכון וולקני את האדנים שהניח פון הומבולדט להתפתחות דיסציפלינת האקולוגיה ושאל את השאלה המתבקשת — מדוע לא מתגלגל שמו על לשונו של כל ילד, כפי שאפשר לצפות מאיש שבהספדים הרבים שהוקדשו לו נאמר כי היה "החשוב ביותר בזמננו מלבד נפוליאון", "האדם המרשים ביותר שנולד אי פעם" ו"האיש הדגול ביותר מאז המבול".
דרווין, סיפר בהרצאתו פרופ' פרבולוצקי, לקח איתו למסעותיו את כתביו של הומבולדט. הוא עצמו, כך אמר, למד מהומבולדט להתבונן בטבע. הוא סיפר גם שהמצביא הדגול סימון בוליבר, משחרר אמריקה הלטינית, הסתופף בצעירותו בחברתו של הומבולדט, התרשם עמוקות מטיעוניו וחייב את הממשלה הבוליביאנית לטעת מיליון עצים כדי לתקן את הנזקים שגרמה בבירוא יערות. הומבולדט סבר שהטבע מתקיים בהרמוניה ובסדר, אך לאו דווקא בשיווי משקל וביציבות כפי שטענו רבים. התפיסה שלו הוכרה במלואה רק ב–1985, שאז הבינו רבים לראשונה שההפרעה היא הכלל ולא היוצא מן הכלל. ככל הנראה העובדה שדיבר וכתב בעיקר בגרמנית הובילה לכך שהומבולדט אינו מוכר כפי שראוי היה שיהיה.
פרופ' מתי מייזל מהחוג להיסטוריה כללית לקח את השומעים הסקרנים למסע של אלכסנדר פון הומבולדט ברחבי רוסיה ודיבר על הקשר בין אימפריאליזם, קולוניאליזם והאימפריה הרוסית. הוא הסביר כי אמות המידה להבנת הטבע, אשר השרה הומבולדט, היו למעשה אימפריאליזם ללא כיבוש. פרופ' אבי שמידע מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית עורר דיון באשר לקשר בין גישתו של גתה, חברו של הומבולדט, לבין גישתו של דרווין. הוא הסביר כי, באמצעות רעיונות מתורת המשחקים המתמטית, ניתן להסביר תופעות שכיחות שאינן מובנות מאליהן, כגון שבמרבית הצמחים מתקיימים שני בני זוג לצרכי רבייה — בעצם מדוע לא יותר?
המדען הגאון שהתנגד לעבדות
רשימת התחומים שבהם עסק הומבולדט כוללת וולקנולוגיה, גיאוגרפיה, אקולוגיה, פיזיקה, כלכלה, כימיה, גיאולוגיה, מינרלוגיה, אוקיינוגרפיה, אתנוגרפיה, אסטרונומיה, גיאובוטניקה וזואולוגיה. לאיש יוצא הדופן הזה היתה אג'נדה חברתית ברורה, שסלדה מאימפריאליזם והתנגדה לעבדות. לא אחת הוזכרו בכנס פגישותיו של הומבולדט עם הנשיא ג'פרסון, אשר לו העיר, לא בלי חוצפה, על הבעייתיות הטמונה בכך שבחוותו הוחזקו באותה עת כמאתיים עבדים. העבדות, טען הומבולדט, מנוגדת לטבע. אין שום תופעה בעולם הטבע שדומה לעבדות, טען. לכן אסור שתהיה תופעה כזאת גם אצל בני אדם.
חותמו של הומבולדט
בתקופתו של הומבולדט עדיין לא הוגדרו תחומים רבים במדע כהגדרתם כיום והפרסומים המדעיים לא נעזרו ברשת רחבה של כתבי עת מדעיים כפי שקיימת עתה. על רקע זה אכן ראוי להתפעל מהישגיו של הומבולדט, שאותם תיעד בספרים, כחמישים במספר. לפיכך להענקת שני הכרכים מספרו "קוסמוס" למרצים בכנס הייתה משמעות עמוקה ומיוחדת.
למעבר לאתר המכון הטכנולוגי חולון >>
בשיתוף המכון הטכנולוגי חולון
