מהפיתוחים והגילויים של ארכימדס בסיציליה העתיקה ועד לכתביו פורצי הדרך של ניוטון במאה ה-17, ההיסטוריה רצופה ברגעים שבהם אדם אחד השפיע בצורה פורצת דרך על הידע המדעי. אישים דגולים בתולדות המדע מסוגלים ליצור יש מאין תחומי מחקר שלמים ולקדם בצורה אדירה את ההבנה האנושית של העולם מסביבנו.
במכון הטכנולוגי חולון עורכים כבר מספר שנים את אירועי "המדענים הדגולים": כנסים מיוחדים שנערכים פעם אחת בכל שנה – ונועדו להפנות זרקור אל פועלה של דמות מופת אחת מתולדות המדע. השנה בחרו ב-HIT לעסוק בדמותו של אלכסנדר פון הומבולדט: איש אשכולות גרמני פורץ דרך שתרם תרומה חסרת תקדים לחקר הטבע והמדעים. בעיני רבים, פון הומבולדט נחשב לאבי האקולוגיה.
"יותר מאשר האקולוגיה היא דיסציפלינה מדעית – זו תפיסת עולם", מסביר פרופ' אבי פרבולוצקי, אקולוג ומנתח מערכות במכון וולקני ואחד מהמרצים בכנס. "אפשר להגיד את תפיסת העולם של האקולוגיה במילה פשוטה אחת: מערכתית. זו תפיסת עולם מערכתית שבו הדגש הוא לא על פרט זה או אחר – אלא על הקשרים שבין הפרטים השונים. האקולוגיה מסתכלת על הצורה שבה כל העסק הזה מתפקד ביחד. יש אקולוגיה של צומח, של חי, של חקלאות ועוד הרבה סוגים אחרים של אקולוגיות – כי למערכות האלו אין גבולות מאוד מוגדרים".
פרופ' פרבולוצקי מסביר כי חייו של פון הומבולדט התחילו בעולם שונה לחלוטין מזה שאנו מכירים. "מדובר באדם שנולד במחצית השנייה של המאה ה-18 ונפטר ב-1859 – כמעט בגיל תשעים. אלו שנים של שינוי דרמטי בתחומי המדעים. צריך להבין שכאשר פון הומבולדט פעל – הוא פעל ללא מדע ממוסד מסביבו. רק באותן השנים החל באירופה עידן הנאורות, כאשר אנשים הגיעו להבנה שמדע הוא דבר בעל ערך משמעותי והתרחקו מההסברים הדתיים הישנים.
"אין ספק שאנחנו מדברים על אדם מוכשר בצורה בלתי רגילה, היום היינו קוראים לו גאון", הוא מוסיף. "כמו רבים מאיתנו, הוא הלך ללמוד דברים שהוא לא רצה כי האימא לחצה. פון הומבולדט הלך ללמוד פיננסים וכלכלה כי אימא שלו ייעדה לו משרה בבירוקרטיה של פרוסיה. זה לא הספיק עבורו והוא הלך ללמוד הנדסת מכרות – לימודים לא פשוטים שאמורים היו להימשך שלוש שנים. הוא סיים אותם בשמונה חודשים – מה שמראה עד כמה מוכשר הוא היה".
אלא שהטבע והמחקר תמיד משכו את אלכסנדר פון הומבולדט. "הוא תמיד התעניין בטבע – ובמיוחד בטבע הטרופי והרחוק מאירופה. במשך שנים הוא ניסה לגבש מסע לדרום אמריקה כדי לממש את חלומו להכיר את היבשת. בשנת 1799 פון הומבולדט יצא למסע שלו למזרח דרום אמריקה. הוא הגיע לאיי טנריף, עלה להר געש והמשיך לוונצואלה".
מלכודת הדבש של הומבולדט
לדברי פרופ' פרבולוצקי, חמש שנות מסעו של פון הומבולדט הולידו שורה ארוכה של גילויים ותגליות. "הוא טען שאי אפשר לרכוש ידע מספרים וצריך לצאת לטבע ולמדוד כל דבר. מזג האוויר, צמחים, בעלי חיים ומגנטים – הוא מדד כל מה שהצליח להניח את ידו עליו. שם התחילה להתגבש התובנה המרכזית שלו – שהדברים קשורים זה בזה".
עבור פון הומבולדט, השהות הממושכת בדרום אמריקה טמנה בחובה לא מעט סכנות. "אנחנו מדברים כאן על ארץ טרופית לכל דבר – כולל תנינים במים ויגוארים בכל פינה. כשפון הומבולדט שמע על אונייה שמגיעה לפרו והחליט להצטרף אליה – הוא חצה רגלית את האנדים, מקולומביה ועד אקוודור. רוב מה שהוא עשה בשארית חייו התבסס על אותו מסע בן חמש שנים.
"קשה למנות את כל תרומותיו המדעיות", מספר פרופ' פרבולוצקי. "בגלל שהוא מדד את השדה המגנטי בכל מקום שבו ביקר, הוא היה האדם הראשון שמצא את קו המשווה המגנטי – שאינו זהה לקו המשווה הגיאוגרפי. מעבר לכך, פון הומבולדט גילה מאות מינים של בעלי חיים, כאשר חלקם נקראו על שמו – וגם את זרם הומבולדט באוקיאנוס השקט".
בכתביו, פון הומבולדט עזר לבסס את המחשבה האקולוגית הקושרת בין תחומי ידע שונים. "עד למחקריו, אנשים התעסקו בצמחים והשוו בין צמח לצמח. הוא מיפה את הצמחים לפי בתי הגידול ולפי חגורות הגובה בהרים – והבין שיש קשר בין המגוון הביולוגי לבין התנאים הפיזיים. פון הומבולדט האמין שיש קשר בין הגובה בהר לבין מבנה הצמח. הוא שיער שזה המצב גם בהרים אחרים. לעת זקנתו הגיעו אליו מדענים צעירים שעלו להרי ההימלאיה – ואישרו את הטענה שלו. הוא הבין שהטבע עובד כמו מכונה משומנת – שבה יש מקום לכל אורגניזם. מתקיים מארג חיים שלם שבו המינים השונים שזורים זה בזה".
אלא שלדברי פרופ' פרבולוצקי, דווקא המסקנות מעוררות ההשראה של פון הומבולדט הקשו על המחקר האקולוגי בשנים שאחריו. "התפיסה שהכל קשור בהכל מייצרת מלכודת דבש. בשביל להתקדם במחקר אקולוגי צריך להיות מעשי – חייבים להגדיר עיקר ותפל. מהבחינה הזאת, הגאונות של פון הומבולדט גם תקעה את המחקר בשנים שאחריו – לא באשמתו, כמובן".
דורות שלמים של חוקרים מדיסציפלינות שונות הושפעו עמוקות מפועלו של פון הומבולדט – בהם למשל גם צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה. "שלושים שנה אחרי מסעו של פון הומבולדט, דרווין יצא למסע על האונייה ביגל. הוא הכריז שהוא נוסע בעקבות פון הומבולדט – שהיה מקור השראה עבורו", מספר פרופ' פרבולוצקי ואומר: "גם אני באופן אישי הושפעתי ממנו בעבודת השדה שלי בדוקטורט – שהושפעה מזרם הומבולדט באוקיאנוס השקט. לקראת הכנס בסדרת 'המדענים הדגולים' למדתי יותר על הישגיו – והתחלתי להבין שהוא היה בעצם מעין מנטור נסתר עבורי".
כנס הומבולדט בסדרת המדענים הדגולים של HIT יתקיים ב-7 בנובמבר ב-HIT מכון טכנולוגי חולון.
בשיתוף HIT מכון טכנולוגי חולון
