באחד מהימים הגיע אל משרד עורכי דין ויצמן אייכנברונר חייל בשירות חובה. הוא יצא לבלות במועדון הפורום בבאר שבע, בדרכו לחניית המועדון, פגע בו רכב וברח מזירת התאונה.
החייל סבל מפגיעות שונות בכל חלקי גופו ופנה לקבלת ייעוץ משפטי, אך עורך הדין אשר ייצג אותו ציין בפניו כי לא ניתן להגיש תביעה מכיוון שזהות הנהג הפוגע אינה ידועה. החייל פנה אל משרד ויצמן אייכנברונר. "מיד עם קבלת התיק, משרדנו ביצע מספר בדיקות שלאחריהן הוגשה תביעה נגד קרנית שהיא הגוף המבטח הולכי רגל במקרה שזהות הרכב הפוגע אינה ידועה או במקרה שלרכב הפוגע לא היה ביטוח בתוקף", מספרים שני עורכי הדין שעומדים בראש המשרד. "לאחר ניהול התיק נגד קרנית, קיבל הלקוח פיצוי בסך של יותר מחצי מיליון שקלים".
זהו רק אחד מסיפורי הצלחה רבים של משרד עורכי דין ויצמן אייכנברונר המייצג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה. "יש מספר כללי אצבע להתנהלות לאחר תאונת דרכים", אומר עורך דין יוסי אייכנברונר. "ראשית, חשוב מאוד לתעד. התיעוד מתייחס לקבלת פרטים מלאים ככל שניתן בנוגע לתאונה: פרטי כלי הרכב המעורבים בתאונה, פרטי הנהגים, פרטי העדים ורישום נסיבות התרחשות התאונה. כמו כן, יש חשיבות לתיעוד ויזואלי של פרטים חשובים מהתאונה. אפשר לצלם בקלות מהטלפון, כמו הנזק שנגרם לרכבים שהיו מעורבים בה ומכמה זוויות, נזקי הגוף שנגרמו וכמובן גם המיקום המדויק של התאונה".
הוא מוסיף כי "במרבית תאונות הדרכים, נזקי הגוף עדיין אינם מורגשים במלוא עוצמתם בסמוך לתאונה. הימים, השבועות והחודשים שלאחר מכן, עשויים להציף אותם אל פני השטח. לעיתים חולפת אף שנה, כאשר מלוא הנזק הנפשי שנגרם כתוצאה מהתאונה צץ פתאום. משכך, דאגו לקבל את כל הטיפולים הרפואיים הנדרשים לכם, תוך ביקור אצל הרופאים המתאימים לטיב הכאב, כמו נוירולוג, אורטופד, נפשי וכן הלאה ולא רק אצל רופא המשפחה".
"כמובן ישנה חשיבות רבה לריכוז האסמכתות הרפואיות", ממשיך עורך דין אלון ויצמן. "כאשר בד בבד עם איסוף המסמכים הרפואיים, יש לשמור כל קבלה בגין ההוצאות שנגרמו כתוצאה מהפגיעה, כמו רכישת תרופות, קניית עזרים טיפוליים ואפילו עלויות הנסיעות לטיפולים. כמו כן, חשוב מאד לשמור את תלושי השכר של התקופה שלפני התאונה ולאחריה, ואם אתם עצמאים, דו"חות שהוגשו לרשויות – לפני התאונה ולאחריה".
לדבריו, "נפגעי תאונות הדרכים צריכים להיות מודעים ומוכנים לחוקרים של חברות הביטוח. חשוב לזכור כי חברת הביטוח עלולה לשחק משחק מלוכלך, שהרי היא מעוניינת לשלם לכם כמה שפחות. ולכן, אל תהיו נחמדים מידי לאנשים חדשים שפתאום מנסים להתחבר עמכם. בתיקים רבים, שולחות חברות הביטוח הנתבעות אנשים מטעמם שפותחים בשיחה עם הנפגעים התובעים אותן ומקליטים אותם ללא ידיעתם. הימנעו מכל שיח עם חוקרים של חברת הביטוח, ואל תהיו ידידותיים מידי לאנשים שאינם מוכרים לכם, גם אם הם מציגים את עצמם כמי שבאו לסייע".
בנוסף, ממליצים השניים לנסות לשוב עד כמה שאפשר לשגרה התעסוקתית והמשפחתית. גם אם במחיר של צמצום היקף המשרה או חזרה לעבודה עם מגבלות רפואיות מסוימות, כמו הימנעות מהרמת משאות או צורך בישיבה. זאת, כדי למנוע מצב של שהייה בבית בחוסר מעש.
השניים מדגישים כי כל אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי על מלוא הנזקים שנגרמו לו, למעט חריגים בהם תאונה שמתרחשת מתוך כוונה תחילה או אדם שנוהג ללא רישיון או ביטוח חובה. יחד עם זאת, המשרד הצליח להשיג פיצויים גם במקרים מסוימים בהם הנפגע נהג ללא ביטוח, כמו במקרה של רוכב אופנוע בן 25 ששכח לבטח את אופנועו בפוליסת ביטוח חובה. "לרוע מזלו, מספר ימים לאחר שהפוליסה הסתיימה היה הרוכב מעורב בתאונת דרכים קשה", מספר עורך דין אייכנברונר. "לכאורה, מכיוון שהרוכב לא היה מבוטח בפוליסת חובה, הרי שאינו זכאי לקבל פיצוים. אך משרדנו ערך בירורים וחקירות וגילה שכנגד הנהגת הפוגעת אשר הייתה מעורבת בתאונה, הוגש כתב אישום לבית משפט לתעבורה. לאחר שהיא הודתה והורשעה בעבירת תעבורה, ועל אף שלמעשה לרוכב האופנוע לא היה ביטוח חובה בתוקף, לאחר ניהול התיק, חברת הביטוח של הנהגת שילמה את מלוא הפיצוי בסך 550 אלף שקל".
"בחרנו בתחום בו נוכל לסייע לכמה שיותר לשקם את חייהם"
השניים אף מדגישים כי במקרה של תאונות דרכים לרבות תאונות דרכים שהן תאונות עבודה, מומלץ לפנות מוקדם ככל הניתן לעורך דין העוסק בתחום. לדבריהם, "תחום תאונות הדרכים הוא סבוך וקשה שמחייב ידע עצום. למרבית עורכי הדין אין אותו. יש הבדל עצום בין ייצוג אדם בהליך פלילי או מסחרי לבין ייצוג של אדם במשפט של תאונות דרכים ותביעה נזיקית בעקבות התאונה ועל כך יש לתת את הדעת".
גם במקרים של תאונות עבודה, ההמלצה הנחרצת של השניים היא תיעוד בזמן אמת הכולל דיווח למעביד, צילום תמונות הן של הפגיעה והן של הזירה ובדיקות רפואיות: "חשוב לוודא שכבר בבדיקות הראשוניות יצוין ברישומים כי הפגיעה התרחשה בעבודה".
השניים מציינים כי בעוד תאונת עבודה מוגדרת כאירוע בו נגרם לעובד נזק גופני במהלך העבודה או בדרך אליה וממנה, גם נזק נפשי הנגרם יכול בהחלט להיחשב כתאונת עבודה. "בשנים האחרונות אנו רואים גידול במספר התביעות המוגשות בשל התעמרות בעבודה", הוא מסבירים. "התעמרות היא התנהגות פוגענית ומבזה כמו השפלת העובד, הרמת קול, הפצת שמועות אודותיו, התנכלות, נידויו משאר העובדים ועוד. התעמרות בעבודה אינה מנת חלקם של עובדים מוחלשים בלבד, ואנו עדים למקרים שכאלה גם אצל עובדים בכירים בתחומים יוקרתיים כמו היי-טק. חשוב לדעת שבמקרים מסוימים פגיעה נפשית במקום העבודה יכול שתוכר כתאונת עבודה ותזכה את העובד בפיצויים".
לסיכום, אומרים עורך דין אלון ויצמן ועורך דין יוסי אייכנברונר כי הם מייצגים אך ורק אנשים פרטיים במאבקם מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי. "אנו רואים בתפקידנו שליחות ציבורית. בחרנו בתחום בו נוכל לסייע לכמה שיותר אנשים לשקם את חייהם. ויש לנו סיפוק אישי שספק אם הוא קיים בתחומים אחרים בעולם המשפט", מסכמים השניים.
ויצמן אייכנברונר משרד עורכי דין
טלפון: 08-6100272
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף משרד עורכי דין ויצמן אייכנברונר
