התקשורת היומיומית בין בני אדם, מבוססת ברובה על העברת מסרים באמצעות דיבור. תחושות, רגשות, אג'נדות ועוד, כולן מגיעות ליעדן כאוסף של מילים המעובדות לכדי מסר שלם הגדול מסך חלקיו. בעשורים האחרונים, אותה תקשורת טבעית ומפותחת מתבצעת גם בין אדם למכונה, ביכולת לשאול שאלות, לבקש בקשות ולתת פקודות ואף להשתמש במכונה כדי לתקשר עם אנשים אחרים. כיום, ברוב המקרים, בתקשורת שבין אדם למכונה, עדיין מדובר בתקשורת חד צדדית או חילופי דברים המבוססים על בינה מלאכותית.
לפי פרופ' ורד אהרונסון, העומדת בראש המרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה, בשנים הקרובות המצב ישתנה. לדבריה, התקשורת בין אדם למכונה תהיה יותר ויותר הדדית, עד כדי יכולתה של אותה מכונה לתשאל ולאתר מאפיינים קוליים למטרות שונות: "הבינה המלאכותית העומדת בבסיסו של כל מכשיר קולט שמע, יכול לתשאל וללמוד אותנו - האישיות, הבריאות, מערכות היחסים ואולי אף את היכולת שלנו להתקבל ליחידה מובחרת או תפקיד בכיר", היא אומרת.
כאשר הקימה את המרכז לעיבוד שפה לפני 13 שנים, יחד עם עמיתה פרופ' עמי מויאל, נשיא המכללה כיום, פרופ' אהרונסון שמה לה למטרה לתרום לטכנולוגיה הישראלית בתחום הדיבור, שהיה אז בתחילת דרכו. מאז, תחת ידי החוקרים במרכז עברו פרויקטים רבים, שבתחילה יועדו בעיקר למערכת הביטחון, ובהמשך גם למערכות הבריאות והרפואה. "הגופים השונים שפונים אלינו בעולמות הביטחון, מבקשים להסתייע בידע הקיים במרכז כדי לשפר, למשל, את ההזדהות הקולית המאובטחת. הנושא הזה תופס תאוצה בהקשרי התחזות, בין אם בין אנשים ובין אם מכונות שמזדהות כאנשים. יש לזה משמעות מאוד גדולה, לגופים פרטיים וציבוריים כאחד", מסבירה אהרונסון.
דיבור ובריאות
לפני כשש שנים החלו לעסוק במרכז בשילוב שבין דיבור לבריאות, ועם פרוץ הקורונה תחומי הביטחון והבריאות התלכדו בפרויקט לאומי לזיהוי מחלת הקורונה, במימון ובהנחיית משרד הביטחון. הפרויקט נולד במרץ 2020, כאשר עלה הצורך המיידי בטכנולוגיה מהירה לזיהוי קורונה: "מערכת הפקת הדיבור, הקול - הוא אחד האינדיקטורים המיידיים של זיהוי המחלה, המתבייתת על מערכות הנשימה. לכן, המחקר בחן את האופן שבו הדיבור משתנה, והוצג ברחבי העולם בקרב הקהילה המדעית".
בשנה האחרונה, כאשר העולם שינה את תפיסתו לגבי הקורונה ואופן ההתמודדות איתה במעין שגרת פוסט-קורונה, פנו חוקרי המרכז לדבר על האפקטים החברתיים והרפואיים של המחלה. בסימן זה יערך כנס עיבוד הדיבור השנתי של המרכז לעיבוד שפה זו השנה ה-13 בחודש הקרוב על ידי ד"ר איציק לפידות ופרופ' אהרונסון.
"בכנס נשאל כיצד נשמע קול דרך מסיכה, ואופי הפקת הדיבור משתנה בגלל אותה מסכה. בשיתוף פעולה עם המחלקה לאודיולוגיה והפרעות דיבור במכללת אונו, בדקנו באמצעות הקלטות רבות איך אנחנו מבינים ומנתחים את הדיבור עם מסיכה ובלעדיה", מספרת אהרונסון. בעוד שמחקרים דומים שבוצעו במעבדות ברחבי העולם השתמשו בדיבור סינטטי – עיצורים יחידים שאינם הדיבור הטבעי, במרכז שמו את הדגש על ההיבט הספונטני והטבעי, ואופי הדיבור המתבטא באמת. "גילינו תוצאות מעניינות וחדשניות על אפקט המסיכה על הדיבור". את העבודה תציג החוקרת סימונה טטין-שניידר.
בחלק זה ירצה מרצה אורח ממרכז BRNO לעיבוד דיבור בצ'כיה, מהמרכזים מהמובילים בעולם, וידבר על טכנולוגיות דיבור מתקדמות המאפשרות אבחון ואיתור של מחלת הפרקינסון. "המטרה היא לסייע באבחון מוקדם, כך שאדם יבצע אבחון ראשוני דרך שיחת טלפון, על פני חודשים ארוכים של המתנה לנוירולוג", היא מסבירה. בנוסף, יוצג מחקר מעניין על היכולת לזהות עייפות בקולם של טייסים באמצעי הקשר. את העבודה תציג החוקרת נגה הלמן מהמרכז לעיבוד שפה.
דיבור, תרבות ונטנוגרפיה
בהמשך יתמקד הכנס בהיבטים תרבותיים של הדיבור בעידן פוסט-קורונה. בתקופת הסגרים המדיה המסורתית והחברתית הוצפו בפניות לציבור על ידי רופאים וגורמי מערכת הבריאות. חלק מההנחיות התקבלו בחיוב, וחלקן גרמו לתוצאה ההפוכה. אהרונסון וצוותה העמיקו את הבדיקה, ושואלים במחקרם שאלה מעניינת ורלוונטית – מה בקולו של הדובר יכול לעורר קבלה או דחייה של תוכן הדברים. "ברור לכל שלעיתים האופן שבו הדברים נאמרים, חשוב לא פחות מהתוכן. לעומת המדיה המסורתית בה התגובות המיידיות כמעט ולא נשמעות, במדיה החברתית, בין אם יוטיוב או רשתות חברתיות, ניתן לראות באופן ישיר את התגובות ולנתח אותן".
בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת UCLAN בקפריסין ורשת החדשות eNCA בדרום אפריקה שמנהלת ערוץ יוטיוב, נבחנו תגובות על פניות רבות לציבור מצד הגופים המוסדיים בנושא הקורונה. "בחרנו הנחיות פשוטות כגון עטיית מסכות, שטיפת ידיים ושמירת מרחק. היה מדהים לראות את השוני בתגובות של השומעים והצופים, בין מציג אחד לאחר של אותו התוכן בדיוק". את העבודה יציג ד"ר קריסטוס קרפזיטיס.
אהרונסון מסבירה כי עושרו של עולם התקשורת, התחקור שלו והיכולת לעשות אנליזה מתוך מדיה חברתית, מתחברים כולם לכדי כלי מודרני לאתנוגרפיה, הנקרא 'נטנוגרפיה'. "היום, עם המדיה החברתית אפשר לחקור הכל מהרשת. התחום חדש למדי, ושימש עד כה אנשי שיווק ומכירות שמנתחים את דעת הקהל על פרסומות מסוגים שונים. אנחנו מייבאים את העולם הזה לתחום הרפואה, ורואים פוטנציאל אדיר לשינויים חברתיים. אם נבין את האלמנטים שעושים את השינוי בתגובה ונכמת אותם, נמקסם את יכולת העברת המסרים".
אהרונסון מסכמת ואומרת כי לאחר שנתיים בהן נערכו הכנסים בזום, במרכז נרגשים להפעיל שוב כנס במכללת אפקה ולפגוש פיזית את קהילת המדענים, הרופאים והחוקרים שעוסקים בעולם מרתק זה. מעבר לכך, הציבור מוזמן להשתתף בחלקו השני של הכנס, לתרום לסיעור המוחות ולמגוון הדעות בתוך המפגש המרכזי של קהילת עיבוד הדיבור בישראל, כפלטפורמה לגילוי מגמות, יצירת שיתופי פעולה והעלאת נושאים חדשים.
לפרטים הרשמה באתר הכנס לחצו >>
בשיתוף מכללת אפקה
