אקדמיה פוסט קורונה |

כיצד ייראה עולם ההשכלה הגבוהה?

באוניברסיטאות ובמכללות נערכים לשנת לימודים ללא למידה מרחוק או מסכות — אבל ההשלכות של המגפה העולמית עשויות לחייב מחשבה מחודשת על אופן פעילותה של מערכת החינוך האקדמית

אגם קדם לוי
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה. יום פתוח וירטואלי יתקיים ב–1–2 ביוני
אגם קדם לוי
תוכן שיווקי

במשך יותר משנתיים, מגפת הקורונה שיבשה את פעילותן של מערכות החינוך ברחבי העולם. ענף ההשכלה הגבוהה נדרש להתמודד עם שינויים דרמטיים באופן התפקוד של המוסדות האקדמיים השונים. החל בשיעורים שעברו למתכונת מקוונת, דרך המרצים שהושבתו בימי בידוד ומחלה — ועד לאתגרים הנפשיים, הלימודיים והחברתיים הכרוכים במגפה העולמית.

בעוד חודשים ספורים תיפתח שנת הלימודים האקדמית הקרובה — בנסיבות אחרות לגמרי. הירידה ברמות התחלואה וההקלות במדיניות הקורונה הממשלתית יאפשרו ככל הנראה פתיחה של שנת לימודים ללא למידה מרחוק, ללא ריחוק חברתי ואף ללא מסכות. כל אלו עדיין תלויים בשינויים במצב המגפה והחשש מהופעת וריאנטים חדשים העלולים לשבש את שגרת הלימודים.

למרות הרגיעה — השלכות המגפה עשויות להמשיך ללוות אותנו גם בעתיד. בעולם האקדמי נשמעים מגוון קולות שקוראים לשינוי שיטת הלימודים ואף למהפכה באופן המחשבה על ההשכלה הגבוהה. מרצים וסטודנטים רבים טוענים כי הלמידה מרחוק אמנם הופיעה כאילוץ חיצוני — אך ביכולתה לשנות לטובה את הרגלי הלימוד וקולות רבים טוענים שהגיעה השעה למהפכה אמיתית בין כותלי האוניברסיטאות והמכללות. בין היתר, כמה גופים ומומחים מקדמים מעבר לצורת למידה יצירתית, חופשית ובין־תחומית יותר.

דוח שפורסם באתר של ארגון OECD גורס כי על ענף ההשכלה הגבוהה לערוך רפורמות מקיפות — שיקלו על בוגרי תוכניות הלימוד להשתלב בשוק התעסוקה המודרני. לדברי מחבר הדוח, מרצה מאוניברסיטת אדינבורו, מוסדות אקדמיים צריכים להעניק לסטודנטים את הכלים המתאימים להשתלבות בעולם הדיגיטלי המודרני. עוד טוען הדוח, כי את המעבר ללמידה מקוונת לא ניתן יהיה לבטל — וכי על האקדמיה להמשיך להציע אותן אפשרויות טכניות להתחברות מרוחקת לתוכני הקורסים. בדוח נכתב כי מוסדות אקדמיים חייבים להסתגל למציאות שבה סטודנטים רבים מעדיפים ללמוד לתארים בצורה מרוחקת — ולהעניק להם את האמצעים הדרושים לכך.

תוכניות יחודיות שמובילים מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס ומשרד החינוך

גם בארץ נשמעת הקריאה לגיוון שיטות ההוראה — בין היתר בעזרת כלים טכנולוגיים. בשנה החולפת הצהירו כמה ראשי אוניברסיטאות כי יפעלו לשלב בהרגלי הלמידה מגוון מערכים טכנולוגיים חדשניים וכן את כלי הלמידה מרחוק. בישראל פועלות בימים אלו שלל חברות סטארט־אפ בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה, שמקדמות כלים שונים לשיפור תהליכי הלמידה וייעולם.

צוות חוקרים מספרד פירסם לאחרונה מחקר על השינויים שחוללה הקורונה בתחום ההשכלה הגבוהה. המחקר מצביע על עלייה בשימוש בכלים טכנולוגיים כמו אפליקציות לשיחות וידיאו, תוכנות מקוונות וכן קורסי (MOOC (Massive Open Online Course — קורסים חינמיים ופתוחים שנועדו להנגיש את ההשכלה הגבוהה לכל אדם. מוסדות אחרים מעדיפים לבחור בגישה היברידית — שמאפשרת לשמור על הלמידה מרחוק לצד למידה מסורתית באולמות ההרצאות באוניברסיטה עצמה.

תאגיד הייעוץ הגלובלי מקינזי פירסם לאחרונה המלצות למוסדות אקדמיים שמעוניינים להתאים את פעילותם לעידן שאחרי הקורונה. במקינזי המליצו לאוניברסיטאות לעשות שימוש במאגרי דאטה כדי לייעל את תהליכי הלמידה — וכן להתמקד בחוויית הסטודנטים הכוללת.

האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה המובילה בישראל בתחומי המחקר האקדמי

במקביל לכל אלו, העולם האקדמי בארץ ובעולם מתמודד גם עם העדפות חדשות בכל הקשור לתחומי הלימוד של הסטודנטים. זה כמה שנים שתארים בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב נהנים משיאים חדשים בביקוש — בעוד הפקולטות למדעי הרוח מתרוקנות לאט־לאט מסטודנטים. איומי הסגירה שמרחפים מעל חוגים מסוימים בתחומי מדעי הרוח — ומיעוט התלמידים הבוחרים בתחומים אלו — מציבים אתגר משמעותי בפני הנהלת האוניברסיטאות.

החוקים החדשים בעולם התעסוקה

מגפת הקורונה טרפה את הכלים גם בכל הקשור לשוק העבודה. כיום כבר ברור כי המחשבה המסורתית של בחירה במקום עבודה אחד לכל החיים כבר איננה רלוונטית למאה ה–21. ברחבי העולם מתפתחת תפיסה חדשה של תעסוקה, שבה עובדים רבים בוחרים להחליף מקומות עבודה ואף מקצועות שונים לאורך חייהם.

שינויים אלו באופן תפיסת התעסוקה והמקצוע משליכים גם על הנהוג באקדמיה. עובדים רבים כבר לא מעוניינים בלימוד מקצוע בלבד, אלא זקוקים להקניית כלים בין־תחומיים שיסייעו להם להשתלב גם במקצועות המשתנים והמתפתחים של העתיד. בפשטות, למידה למקצוע מוגדר כבר אינה מספיקה — והסטודנטים של המאה ה–21 זקוקים לסט כלים שיאפשר להם להתפתח מקצועית ולהשתלב גם במקצועות שאינם קיימים כיום.

באוניברסיטה העברית, למשל, החלו לפעול בצורה מסודרת כדי להתמודד עם השינויים המשמעותיים בעולם התעסוקה. האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה המובילה בישראל בתחומי המחקר האקדמי ונמנית עם 150 האוניברסיטאות המובילות בעולם. בין מייסדיה ניתן למנות את אלברט איינשטיין, חיים ויצמן וזיגמונד פרויד. חוקרות האוניברסיטה ומדעניה זכו, נכון להיום, במאות פרסי ישראל ובשמונה פרסי נובל.

מכללת קיי. יום פתוח ייערך בשעות 00:10–00:12 ביום שישי, 27 במאי

עם היסטוריה מפוארת במחקר פורץ דרך, חדשנות וחיבור לתעשייה, האוניברסיטה מציעה מגוון תוכניות לימודים לתואר ראשון, תואר שני, דוקטורט ופוסט בארבעה קמפוסים: הר הצופים, גבעת רם ועין כרם בירושלים, והפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ברחובות — היחידה בארץ המציעה לימודי אגרוטק, ביומד ורפואה וטרינרית. האוניברסיטה מזמינה סטודנטים להצטרף למקום שבו מלמדים לחשוב חשיבה ביקורתית ולאתגר תפיסות עולם בסביבה פורצת דרך, המעודדת מצוינות, חדשנות ויזמות, ומובילה תוכניות בשיתוף המוסדות המובילים בעולם.

פותחים את גבולות האוניברסיטה

בשנים האחרונות חל שינוי גם בתשובה המקובלת לשאלה אחת פשוטה: למי מיועדת האקדמיה? יותר ויותר תוכניות לימודים פונות אל קהל צעיר של בני נוער בגילאי תיכון, במטרה לאפשר לתלמידים מצטיינים לצבור ניסיון אקדמי ולהשתלב בעולמות ההשכלה הגבוהה והמחקר.

בשנת הלימודים הנוכחית השתתפו למעלה מ–1,500 תלמידות ותלמידים מחוננים ומצטיינים מכל רחבי הארץ בתוכניות הייחודיות שמובילים מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס ומשרד החינוך. בין היתר מתנהלות במסגרת זאת תוכנית אלפא למחקר בתחומים מדעיים, תוכנית אידיאה למחקר בתחומים הומניסטיים וכן תוכנית אודיסיאה ללימודים אקדמיים במדעים, שפועלת גם בשיתוף מערך הסייבר הלאומי.

תוכניות אלו מעניקות לתלמידות ולתלמידים מחוננים ומצטיינים הזדמנות להשתלב באקדמיה ובמחקר פורץ דרך כבר בגיל התיכון. בנוסף, מרכז מדעני העתיד ומשרד החינוך מובילים את הכשרת נבחרות ישראל להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות במדעים, שיתקיימו בקיץ הקרוב.

המוסדות האקדמיים המפעילים את התוכניות: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת אריאל והמכללה האקדמית תל חי.

לא מוותרים על ערכים

מגמה נוספת בעולם ההשכלה הגבוהה מתמקדת בערך המוסף לסטודנט. אם בעבר הקדישו מוסדות אקדמיים את מרב המאמצים ללימוד מקצוע או תחום ידע בלבד, כיום מקדמים מגוון מוסדות מובילים בעולם גם את המחויבות להקניית ערכים.

לדוגמה, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע נמנית עם המכללות הבולטות בארץ להכשרה להוראה, ודוגלת ברב־תרבותיות, במצוינות אקדמית, בפעילות משמעותית למען הקהילה וביחס מכיל ומכבד כלפי הסטודנטים. במכללה תופסים את החינוך כשליחות חברתית, ואת המורים כמחנכים הנדרשים להוביל תהליכי צמצום פערים וקידום הסובלנות בחברה דמוקרטית ומרובת תרבויות. המכללה שואפת לבנות קהילה של מנהיגים חינוכיים שמטביעים חותם של עשייה פורצת דרך, ולכן היא מקנה ללומדים בה גם ערכים הקשורים באהבת האדם והארץ לצד תחומי הדעת השונים. במכללת קיי פועלים מרכזים חדשניים נוספים הפונים לקהל הרחב, כגון מרכז הסימולציה להדרכת עובדי חברות, עמותת תרשי"ש לגמלאים המציעה חוגי העשרה לקהילה המקומית ועוד. יום פתוח לקראת שנת הלימודים הבאה ייערך בשעות 10:00–12:00 ביום שישי, 27 במאי.

ההיבט הערכי ניכר גם בפעילותה של אוניברסיטת חיפה, שהכריזה בתחילת השנה על חזון חדש, המחויב לקיימות חברתית וסביבתית. השינוי הזה מונע, כך מסבירים באוניברסיטה, מההבנה שאוניברסיטאות המחקר מחויבות לקחת חלק פעיל באתגרים הגדולים של האנושות במאה ה–21. באוניברסיטה מאמינים שהמשמעות של להיות חוקר במאה ה–21 היא להיות מעורב במה שמעסיק את החברה. לשם כך נדרשת השכלה רחבה מעבר לדיסציפלינה ספציפית. מתוך נקודות התפיסה האלו, השיקה האוניברסיטה קמפוס טכנולוגי חדש בעיר התחתית ומוקדי מחקר חדשים וחדשניים, המשיכה את תוכנית המחקר הייחודית שלה לחקר הים בישראל שבמרכזה פרויקט ייחודי לחקר התחממות האוקיינוסים, והקימה בית ספר ראשון מסוגו בארץ לתלמידי מחקר ועוד, ומזמינה סטודנטים לתואר ראשון, תואר שני ומכינה אוניברסיטאית להצטרף אליה — בין היתר במסגרת יום פתוח וירטואלי שיתקיים ב–1–2 ביוני.

גם הקריה האקדמית אונו חונכת תוכנית התמחות חדשה בתואר השני בחינוך, שתבחן את מקומה של הזירה החינוכית ותפקידה על רקע תהליכי שינוי בריבוד החברתי, בהיבטים פוליטיים, במבנה המשפחה, בשוק העבודה ובמרחב הדיגיטלי. התוכנית תעסוק בסוגיות של חינוך לאחריות חברתית, לאזרחות ולזכויות אדם ובחשיבות החינוך ככלי לפתרון מחלוקות וסכסוכים בין קבוצות ומגזרים. התוכנית מיועדת למורים ואנשי חינוך במערכת החינוך הפורמלית, שעובדים עם בני נוער ומעוניינים לפתח את ההיבט החברתי והרב־תרבותי בבית ספרם, באמצעות רכישת ידע רחב והיכרות מעמיקה עם הגישות התיאורטיות השונות בשדה החינוך.

ההיערכות לשנת הלימודים האקדמית הקרובה נמצאת כיום בשיאה — והמוסדות האקדמים כבר החלו לערוך ימים פתוחים. ההשפעות המיידיות של מגפת הקורונה אמנם מתחילות להתפוגג — אבל השלכותיה ארוכות הטווח על סדר העדיפויות האקדמי נמצאות כאן כדי להישאר.