הנושים בחדלות פירעון: עו"ד רונן אדר על הגנה ושיקום כלכלי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסייע בעיקר לחייבים לסלק את חובם באמצעות הסדר, אבל מי דואג לנושים? עו"ד רונן אדר מסביר כיצד גם בעלי עסקים קטנים ובינוניים יכולים לדאוג לכספם

ניבה שור, בשיתוף רונן אדר - משרד עורכי דין
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שני אנשים מדברים
הנושים בחדלות פירעון: עו"ד רונן אדר על הגנה ושיקום כלכליצילום: shutterstock
ניבה שור, בשיתוף רונן אדר - משרד עורכי דין
תוכן שיווקי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018, עוסק בשיקומם הכלכלי של חייבים מתוך רצון של המדינה להקל על מצבם, ומתוך הנחה כי אנשים אלו מעדו ויש לתת להם אפשרות להשתקם. חוק זה מאפשר לבית המשפט לערוך הסדר שפוטר את החייבים מתשלום של מרבית חובותיהם ומקצר הליכים משפטיים שונים המעמיסים על בתי המשפט. עו"ד רונן אדר, העוסק בייצוג הן של חייבים והן של נושים, מסביר כי "הודות לחוק חדלות פירעון זוכים החייבים, על סוגיהם השונים, להגנה מפני הליכים שעלולים להתפתח נגדם, לעיתים קרובות על חשבונם של הנושים. מצב זה מחייב את הנושים להיערך משפטית ולהגן על עצמם".

רונן אדר - משרד עורכי דין, בראשותו של עו"ד רונן אדר, עוסק במתן שירות משפטי אישי ומקצועי לחברות, ארגונים ובעלי עסקים פרטיים. עו"ד אדר הוא בעל ניסיון רב בייצוג חברות, בעלי מניות ואנשי עסקים, בסכסוכים מסחריים ואזרחיים מורכבים בכל הערכאות המשפטיות, וכן בהליכי בוררות וגישור בתחום האזרחי-מסחרי. בשיחה עמו מסביר עו"ד אדר מהו הצד הפחות מואר של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וכיצד ניתן לסייע משפטית לנושים להתמודד עם השלכות החוק.

חוק חדלות פירעון

"חוק חדלות פירעון נולד במטרה לאפשר לחייבים להשתקם כלכלית", אומר עו"ד אדר ומסביר כי התפיסה השלטת העומדת בבסיס החוק היא כי מצב של חדלות פירעון נובע, ברוב המקרים, כתוצאה מהסיכון הנלווה לפעילות המסחרית המושפעת מתנאי השוק ולא מהתנהלות החייבים. זאת, בניגוד למוסכמות המקובלות על מערכת המשפט הישראלית, לפיהם מצבי חדלות פירעון מלמדים על אי כשירות של חייבים להתנהל כלכלית בצורה נכונה ומעידים על הצורך להפקיע התנהלות זו מידיהם לידי גורם חיצוני. "למעשה, חוק חדלות פירעון אומר שהחייבים נוהגים כשורה ולכן האחריות על המצב אינה מוטלת עליהם, אלא על סיכון עסקי שהתממש".

"'הנושים הרגילים' הם 'החוליה החלשה ביותר בשרשרת'"צילום: באדיבות עו"ד רונן אדר

הוא מוסיף כי "בדיקות שונות שנעשו בשלוש השנים האחרונות, מצביעות על כך ש-98% מהבקשות לקבלת צו פתיחת הליכים וצו עיכוב הליכים התקבלו בבית המשפט על ידי חייבים. במרץ האחרון, בחסות תקופת הקורונה, יצא תיקון ארבע לחוק, המאפשר לחייבים לבקש מבית המשפט עיכוב הליכים ללא צו, על מנת שיוכלו לערוך משא ומתן עם הנושים להסדר החוב בחסות בית המשפט, שברוב הפעמים ילחץ על הנושים לוותר ולקבל מעט".

החוליה החלשה

את הנושים מחלק עו"ד אדר לדרגות שונות לפי סדר העדיפויות של בית המשפט בחלוקת ההחזר. "נכסי קופתו של החייב מחולקים על פי 'חובות בדין קדימה' מול 'חובות רגילים'", הוא מסביר, "המעמד הראשון לקבלתו של רוב החוב הם נושים בדין קדימה, כמו למשל שכר עובדים המוגן בחוק הגנת השכר, הסכום שהחייב ניכה במקור לפי פקודת מס הכנסה וטרם העביר לרשות המיסים ולביטוח הלאומי, וחובות מבוטחים שהינם נכסים או אשראי שניתנו לחייב על ידי נושים שהשכילו לאבטח אותם באמצעות שיעבוד המחייב את הנושה לפרוע את חובו".

"בעקבות שינוי תפיסה בחוק החדש, נוצרה פגיעה חמורה במעמד הנושים"צילום: shutterstock

הוא מוסיף כי 'הנושים הרגילים' הם 'החוליה החלשה ביותר בשרשרת', מאחר שיזכו במקרה הטוב לקבל בין 10% ל-15% מסך החוב שלהם, אם בכלל. בעוד הם מצידם קיימו בתום לב מסחר הוגן שהסתכם באספקת חומרי גלם, ציוד או שירותים למיניהם לחייב. "הנושים הרגילים לא עשו זאת עם ליווי משפטי או ידע הנוגע לסיכונים שעלולים להתממש בעתיד", אומר עו"ד אדר, "ארגונים גדולים כמו מוסדות האשראי וחברות מסחריות גדולות, יודעים להגן על עצמם היטב מפני מצב של חדלות פירעון מצד לקוחותיהם. בדרך כלל, חברות אלה מחזיקות יועצים משפטיים צמודים המגנים עליהם מפני מצבים שכאלו. עסקים בינוניים וקטנים שלא מחזיקים ייעוץ משפטי קבוע, חשופים יותר למצבים בהם יהפכו לנושים רגילים. לאלו במיוחד, אני ממליץ להתייעץ עם משרד ותיק ומנוסה בתחומי המשפט המסחרי ובטיפול בהליכים המתנהלים בבתי המשפט בנושאים הללו, על מנת שיגישו להם סיוע מעשי הלוקח בחשבון את התמונה המשפטית השלמה".

להגן על כספי הנושים

על אף קיומו של חוק חדלות פירעון המגן בעיקר על החייבים, מרגיע עו"ד אדר את בעלי העסקים שעתידים להפוך לנושים ואומר כי בהחלט יש מה לעשות כדי להבטיח את כספם. "ראשית, לפני כניסה להליך של כל עסקה, מומלץ לבדוק את מצבו הפיננסי של הלקוח ואת יכולתו לקיים את חלקו. במידה שתחליטו לחתום על העסקה, בין אם סיכוייו של הלקוח לעמוד בהתחייבותו גבוהים או נמוכים, כדאי להגן על בעל המוצר או השירות באמצעות סעיף שיעבוד בהסכם", הוא אומר, "סעיף זה ישעבד את המוצר או נכס אחר של הלקוח שהוא תוצר של השירות הנמכר, שיגנו על כספם של הנושים, במידת הצורך".

עו"ד אדר מדגיש את חשיבות הייעוץ והסיוע של עורך הדין בתהליך המקדים או, חלילה, במקרה שהחייב כבר הגיש בקשה לחדלות פירעון: "בעקבות שינוי תפיסה בחוק החדש, נוצרה פגיעה חמורה במעמד הנושים בכל הקשור לקביעה וחלוקת הנכסים. בעוד השליטה בהליכים תוגברה על ידי בית המשפט, הנאמן וההוצאה לפועל, הנושים שפעם מעמדם היה חשוב הם כעת במעמד של מחווים דעה בלבד. בעקבות זאת, חשיבות הייעוץ המקצועי שניתן על ידי משרד עורכי דין כבר בתחילת הדרך, בשלבי המו"מ המסחרי וקביעת הקשר עם הלקוח – הוא חשוב מאוד".

בין הפעולות שניתן לבצע באמצעות עורך הדין, מזכיר עו"ד אדר את בדיקת ה-BDI של הלקוח הפוטנציאלי, ניתוח הסביבה העסקית בה נתון הלקוח ועריכת הסכם בין הצדדים ברוחו של ניתוח זה, הכולל הגנות משפטיות כמו משכון, ערבויות אוטונומיות, שעבודים, ועוד. הייעוץ המשפטי איננו מסתכם בכך וממשיך עם מעקב צמוד אחר שינויים עסקיים וסביבתיים של הלקוח. "במידה שאיחרתם והחייב כבר הגיש בקשה לחדלות פירעון, ישנן מספר פעולות שניתן ליישם ולמזער נזקים, באמצעות משרדנו המנוסה בכך. לדוגמה, לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הדין המהותי במצב של הפרת הסכם הליכי גביית החוב שונים מהליכי גביית החוב כפי שמופיעים בחוק חדלות פירעון ושיקום. השפעות שונות אלו על הפרת הסכם בין חייבים ונושים יוצרות אתגרים ומחייבות הבנה רחבה יותר בפירעון החובות של הנושה".

לסיכום אומר עו"ד אדר כי "ויתור על חובם של החייבים או קבלת חלק זעום ממנו איננה גזירת גורל. ייעוץ משפטי מקדים וליווי מקצועי בעת הליך הפירעון מול בתי המשפט, יסייע לנושים לקבל את המגיע להם ויבטיח את כספם".

רונן אדר משרד עורכי דין
כתובת: ז'בוטינסקי 2 רמת גן
טלפון: 03-9702992
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>

בשיתוף רונן אדר משרד עורכי דין