חולון מוכרת יותר מכל כ"עיר הילדים", ומתברר שמעבר לגני סיפור החינניים הפזורים לאורכה ורוחבה של העיר, מוזיאון הילדים, הפארקים הירוקים ושלל מוסדות התרבות והפנאי הפועלים בה, העיר משקיעה רבות גם בחינוך ילדי העיר. למה הכוונה רבות? מסתבר שלא פחות מ-44 אחוזים מתקציב הרשות הגדולה, בה חיים כיום 200 אלף תושבים, מוקצים לטובת החינוך.
אריאלה קידר משמשת בשלוש השנים האחרונות כסמנכ"ל וראש מינהל החינוך ואמונה על הובלת המערכת והתאמתה לאתגרי המאה ה-21. "חולון היא בין הערים הגדולות במדינה ופועלות בה מאות מסגרות חינוכיות, ביניהן 7 בתי ספר של החינוך המיוחד שהם גאוותה של חולון", היא אומרת. "החלטת ראש העיר מוטי ששון לבחור ולהשקיע באפיק חינוכי זה, לא ברורה מאליה והיא מבטאת את המסר החברתי הנעלה של אחריות ודאגה גם לחוליות החלשות יותר בחברה".
מיקוד, גמישות והסתגלות לשינויים
אין זה פלא שקידר מציינת בגאווה את בתי הספר של החינוך המיוחד בעיר, שכן את צעדיה הראשונים במערכת היא עשתה בזרם חינוכי זה. "את שנותיי הראשונות בעולם החינוך עשיתי כמורת חינוך מיוחד בעיר יהוד", היא משחזרת. "משם עברתי ללמד כיתות חינוך מיוחד בבית ספר יסודי בפתח תקווה ולאחר מכן התקדמתי במעלה התפקידים, הפכתי לסגנית ורכזת ולבסוף למנהלת חטיבת ביניים בעיר".
בהמשך נבחרה לתפקיד מנהלת האגף היסודי בעיריית פתח תקווה, ולאחריו נבחרה לתפקיד מפקחת מחוז תל אביב. עם השנים חשה געגוע הולך וגובר לפעילות החינוכית בשטח וכאשר נקרתה בפניה ההזדמנות הגישה את מועמדותה לתפקיד ראש מינהל החינוך בחולון, אותו היא עושה בסיפוק רב. "בחולון מצאתי ראש עיר שנותן מקום רב לדרג המקצועי ומאפשר ליזום ולהתחדש. חולון מבחינתי היא מקום נקי מפוליטיקה קטנה, דבר המאפשר להביא את העיר למצוינות חינוכית", היא מציינת בסיפוק.
מה מאפיין לדעתך את מינהל החינוך של חולון?
"המינהל שלנו ממוקד בתהליכים, לא פופוליסטי, גמיש ובעל יכולת להסתגל לשינויים ולאירועים בלתי צפויים, פועל באמצעות שיתופי פעולה, מעורבות בעלי עניין ודיאלוג פתוח, נמצא בלמידה מתמדת ובעיסוק בשאלת ה'לשם מה'? לגבי המקומות בהם אנחנו לא מצליחים, אנחנו בוחנים זאת באומץ כדי לשנות ולעשות טוב יותר.
"דבר נוסף שמאפיין אותנו הוא תפיסת חדשנות חינוכית הנובעת מהצורך לייצר מנועי שינוי בתוך בתי הספר והתאמתם למאה ה-21, כל הפעילות שנעשית כיום בתחום החדשנות החינוכית בעיר נועדה לתת לצוותים החינוכיים את האומץ ליצור, להתנסות, לייצר מערכות שיתוף בין צוותים ולהעניק תמיכה ואומץ ניהולי למנהלים".
כאשר קידר מדברת על שינויים בלתי צפויים היא מכוונת בדבריה כמובן גם למשבר הקורונה שאת היבטו החינוכי ניהלה לאורך השנה החולפת. "עם תחילת המשבר הצלחנו להתעשת בצורה מאוד מהירה, תוך שאנו מתווכים את כל ההנחיות וההוראות ממשרד החינוך למנהלי בתי הספר בעיר. יצרנו למנהלים מרחבי עבודה ונבנתה מערכת הדרכות של שימוש בכלים ללמידה מרחוק. כבר בתחילת המשבר קיימנו האקתונים, שמטרתם הייתה לפתור יחד עם השטח את אתגרי הלמידה החדשה ולשבור פרדיגמות של למידה".
אחוז הזכאות לבגרות הרשמי בחולון עומד על 77.4%, כאשר הממוצע הארצי עומד על 69.7%. "המסר שלנו בהקשר לתעודת בגרות הוא לא רק לקבל תעודה ולסמן 'וי' אלא לדאוג לכך שתלמידי חולון יוציאו תעודת בגרות איכותית שתשרת אותם בהמשך חייהם האזרחיים", היא מסבירה. "לכן אנו פועלים לכך שרוב ילדי העיר ילמדו אנגלית ברמת 4 ו-5 יחידות לימוד ושמים דגש רב על לימודי 4-5 יחידות לימודי במתמטיקה ומדעים".
המאמצים אכן נושאים פרי ורק בשנה האחרונה 22% ממספר ילדי העיר לומדים לבגרות ברמת 5 יחידות לימוד במתמטיקה. חולון מצטיינת במניעת נשירה ממערכת החינוך, אחוז הנשירה עומד על 0.6% בלבד מהנמוכים בישראל. המסר העובר מראש העיר וראש המינהל הוא שאחוזי הזכאות לבגרות חשובים, אך סיום 12 שנות לימוד במסגרת החינוכית חשוב יותר.
למידה מבוססת פרויקטים
אחד הגורמים המביאים לזינוק במספר התלמידים בדרך לתעודת בגרות איכותית הינה מתודת העבודה הייחודית הפועלת לכל אורך הרצף הגילאי בעיר, המכונה P.B.L - (Project Based Learning) ובעברית למ"פ – למידה מבוססת פרויקטים.
מדובר בשיטת לימוד בה מאורגן תהליך החקר סביב תוצר המניע את פעילויות התלמידים. הלמידה כרוכה בהשלמת מטלות מורכבות, לרוב בעבודה בקבוצות, שהתוצאה שלהן היא תוצר כלשהו המניע את תהליך הלמידה לכל אורכו. המשך התהליך הוא הצגה אישית וקבוצתית של התוצר בפני קהל (פרזנטציה) ושיאו במפגש תוצרים בנוכחות הקהילה החינוכית. קידר מדגישה כי "פרויקט טוב הוא פרויקט שמשמעותי לתלמיד ומשמעותי לקהל היעד, פרויקט שתורם ומשרת את הקהילה".
לימוד בשיטה זו משנה את תפקידו של המורה-לא עוד מורה מסורתי האחראי להעברת הידע, אלא מורה המשמש כמנחה לחקר ולמידה משמעותיות, תוך שימוש במשאבים הקיימים לתלמידים (ספרים, מאגרי ידע אינטרנטיים, מומחים מתחומים שונים וכד'). בבסיס השיטה עומד הרצון ליצור למידה בה קיים אתגר אינטלקטואלי, קשר לעולם האמיתי, יכולת של כל תלמיד לבטא את קולו האישי והתנסות בשיתוף פעולה. "נראה כי במהלך הטמעת ה-PBL הצלחנו לבנות תרבות ארגונית הבנויה על שפה עירונית משותפת, ראייה הוליסטית ודיפרנציאלית, חלוציות וחדשנות חינוכית - שיכולה להסביר את ההצלחה של העיר כמובילה בתחום ה-PBL", מציינת קידר.
העיר מקדמת גם מזה מספר שנים תהליך עירוני המיועד להדק את הזיקות והקשרים בין המרחב העירוני ומערכת החינוך. H@SITC הינו מהלך עירוני אסטרטגי וחדשני, כשהייחודיות בתוכנית הוא המקום שהיא נותנת לפרואקטיביות של מורים ותלמידים ליצור ולהשפיע על המרחב העירוני.
התפיסה הפדגוגית - ערכית העומדת בבסיס התהליך היא ההבנה כי העיר על תולדותיה, כלל אזוריה, קהילותיה, מגוון מרחביה ונכסיה הציבוריים והתרבותיים מהווה כר נרחב להעשרת הדעת והידע, לשיתופי פעולה ייחודיים וחווייתיים ולתהליכי התחדשות מתמדת.
מהו החזון החינוכי שלך?
"כמינהל חינוך אנחנו מקדמים תפיסה הרואה את המערכת כסביבה מגדלת ומעצימה. תפיסה הרואה בהוראה, בלמידה, בכיתה כקבוצה חברתית, ובקשר בין בית הספר למשפחה - מרחב לפיתוח ולקידום רווחה נפשית של כלל השותפים. אנו מצליחים בתהליך ההטמעה בזכות איכות האנשים העובדים במנהל החינוך ובמוסדות החינוך, ביחד נצליח לצמצם את הפער בין החזון לחיי היום יום. אני רוצה שנגדל בוגרים שיש להם חוויית למידה משמעותית שמייצרת אצלם אומץ, תשוקה ומוטיבציה להמשיך להתפתח ולהיות מעורבים כאזרחים".
אריאלה קידר | ראש מינהל החינוך בעיריית חולון
ותק: 3 שנים.
השכלה: תואר ראשון בחינוך מיוחד וקרימינולוגיה ותואר שני במנהל חינוכי.
מספר תלמידים במערכת החינוך העירונית: 39,085.
מספר מוסדות חינוך: 312 גני ילדים, 58 בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, ו-7 בתי ספר לחינוך המיוחד.
אחוז הזכאות לבגרות: 77.4%.
