"בישראל, רוב הקבורה והטקסים מתבצעים על פי ההלכה האורתודוקסית (ליהודים) אך ישנה חלופה ואלו שרוצים בכך יכולים לבחור בקבורה אזרחית. נפטר יבוא לקבורה בבית הקברות בעיר מגוריו אלא אם רכש חלקת קבורה (או שמשפחתו רכשה עבורו חלקה) במקום אחר או אם בחר בקבורה אזרחית ואין אפשרות כזו בעיר בה הוא רשום" אומר לנו גורם בכיר מחברת “עדן עד", שירותים למשפחת הנפטר מקצה לקצה.
קבורה יהודית
הגורם האחראי בישראל על קבורה יהודית הוא חברה קדישא. טקס הקבורה מתבצע על פי ההלכה האורתודוקסית. מבחינת חלקת הקבורה, בישראל זכאי כל אזרח לחלקת קבורה, בהתאם לאפשרויות הקיימות ברשות אליה הוא שייך. על אף שרגע הפטירה הוא רגע קשה, במידה והנפטר לא השאיר בקשה בנוגע לסידורי הקבורה או חלקת קבר, על המשפחה לקבל החלטה בנוגע לאופן הקבורה.
קבורת שדה
קבורה זו מתבצעת בבית הקברות, במשטח אופקי, כשהמרחקים בין הקברים קבועים וכולם בעומק אחיד. זוהי שיטת קבורה עתיקה שמוכרת דורות אחורה ביהדות. היום ישנו מחסור במקומות קבורה בישראל ולכן ישנן מועצות ועיריות שכבר לא יכולות להציע מתחמי קבורת שדה ללא עלות.
קבורה זוגית/ משפחתית
קבורה אשר מיועדת לזוג או משפחה כשכל אחד מקבל את יחידת הקבורה שלו אך בצמוד לשאר קרובי המשפחה או לקרוב המשפחה. צורת קבורה זו מאפשרת גם הקמת מצבה משותפת. למעט מקרים מיוחדים, חלקת הקבר תירכש במעוד מועד כך שקרובי המשפחה יוכלו להיקבר באותו מתחם יחדיו.
קבורת מכפלה או קבורת רמה
צורת קבורה זו תתבצע באישור המשפחה בלבד ורק אם ישנה אפשרות לעשות זאת. בצורה זו קוברים מעל הקבר הקיים קרוב משפחה נוסף. לשם כך תסיר חברה קדישא את המצבה המקורית ותכין מקום לקבירה נוספת תוך הקפדה על כך שלא יהיה מגע בין השניים. יתכן ויתגלה לאחר הסרת המצבה שלא ניתן להכין מקום לקבר נוסף ואז קבורה מסוג זה לא תתאפשר.
קבורת סנהדרין
בשל מחסור במתחמי קבורה מתבצעת גם קבורת סנהדרין. הקבר הוא בתוך אולם קבורה כשהנפטר מוכנס לכוך מיוחד. המצבה תוקם על גבי פתח הכוך וקרובי משפחה שירצו בכך יוכלו להיקבר אחד ליד השני, אך המצבה תהיה נפרדת. מתחת לכל מצבה ישנו מקום למשפחה להניח נר זיכרון.
קבורה אזרחית
כל אדם זכאי להיקבר בהתאם להשקפתו. תהליך הקבורה יכול להיות אורתודוכסי או חילוני וישנה אפשרות לשלב בין אלמנטים מהדת לבין טקס אזרחי. קבורה אזרחית יכולה להתקיים או בבית עלמין אזרחי או בחלקות המיועדות לקבורה אזרחית בתוך בתי העלמין היהודי.
לרוב, מתבצע טקס הקבורה על ידי גופים דתיים שהוסמכו לכך מטעם המדינה, אך הנפטר או משפחתו יכולים לקבוע לבצע טקס חילוני אם ירצו בכך. במידה ובעירייה או ברשות המקומית אין פתרון לקבורה אזרחית, העברת הנפטר תתבצע ללא עלות מצד המשפחה.
בחירת מקום הקבורה
קרובי משפחת הנפטר צריכים לקבל תוך זמן קצר החלטה היכן תתבצע הקבורה. "ברירת המחדל" תהיה האפשרות שמציעה הרשות המקומית או המועצה. אפשרות זו יכולה להיות קבורת שדה אך בשנים האחרונות יותר רשויות מציעות קבורת סנהדרין. במידה והמשפחה לא מביעה בקשה מיוחדת, לא יחולו עליה עלויות והתשלום על הוצאות הקבורה יכוסו על ידי המוסד לביטוח לאומי.
ברוב המקרים, המשפחה תבחר בקבורה בעיר אליה היה שייך הנפטר. עם זאת, ישנם מצבים בהם המשפחה יכולה לבקש לשנות את מיקום הקבורה ולשם כך יש לבקש אישור ולשאת בתשלומים שונים עבור הקרקע לטובת הקבורה. מעבר להחלטה על המיקום, המשפחה תצטרך להוציא תעודת פטירה ולהתכונן להלוויה ולשבעה.
הוצאת תעודת פטירה
הנפקת תעודת פטירה אינה כרוכה בתשלום ותהליך הוצאתה מהיר. בעוד שהודעת הפטירה היא הודעה אותה יכולים להוציא גורמים רפואיים או משטרתיים, את תעודת הפטירה מוציאה רשות האוכלוסין. היום אפשר להוציא את התעודה גם באינטרנט כאשר ניתן להוציא אותה רק עבור אדם שנפטר בישראל ורק על ידי קרוב משפחה מדרגה ראשונה.
במקרים מסוימים יכול אדם אחר שיש לו עניין בהוצאת התעודה לעשות זאת אך לשם כך עליו לתת סיבה מוצדקת לכך שהוא זה שמוציא אותה.
סידור לקראת הקבורה
כחלק מהסידור לקראת הקבורה אפשר להזמין סידורי פרחים, להכין את הטקס ולקבוע מי יאמר הספד. חלק מהדברים יצטרכו להתבצע על ידי המשפחה עצמה וחלק יכולים להתבצע על חברה שתפקידה לסייע בהתארגנות ולהקל על המשפחה. כבר בשלב הראשוני ועוד לפני הוצאת מודעת האבל יש לקבוע היכן תתקיים השבעה ולבחון האם יש צורך בסידורי הסעה למנחמים שירצו להגיע להלוויה או לשבעה.
