גם לטיפוסים האורבניים שבכם יצא בוודאי לחלום לא פעם כיצד ייראו החיים בבית פרטי, רחב ידיים ומואר, מוקף גינה ירוקה. ההפך הגמור ממגורים בדירה צפופה בלב אחת הערים. מסתבר שתחושת הרוגע והשלווה והחיבור לטבע קורצים לישראלים לא מעטים שמחליטים לשנות את שגרת חייהם האינטנסיבית והתוססת לטובת מגורים ביישובים כפריים או למעבר לשכונות ברדיוס נרחב יותר, שנחשבות לידידותיות ומשפחתיות, ובכך לשדרג את איכות החיים.
בדומה לחברה הישראלית שמתפתחת ומשתדרגת ככל שמתקדמים בציר הזמן, כך גם הבתים הפרטיים שנראים אחרת לגמרי ממה שהכרנו. בעליהם משקיעים (והרבה) בתכנון כל פרט ופרט, פרקטי וויזואלי כאחד, מה שגורם לרבים מהם להפוך למרחב מחייה שמציע ליושביו בית אחר וחוויתי.
נירית פרנקל, מבעלות המשרד פרנקל אדריכלות ועיצוב פנים, מסבירה כי "באקלים התרבותי הישראלי, בו סביבת החוץ מהווה חלק בלתי נפרד מהחיים, ניכר הדגש הרב שנותנים בעלי הבתים למעטפת המבנה ולחזיתות, שמהוות מעין קו תפר המקשר בין שתי הזירות - חוץ ופנים. שתי אלה משפיעות לא רק על האינטראקציה בין הבית לגינה, אלא גם על זאת בין הבית לרחוב וליישוב. בשכונות וביישובים רבים ממש ניתן לראות כיצד משפיעות חזיתות הבתים החדשים על מראה האזור וצביונו. אנחנו רואים בתים שבנייתם מושפעת מתרבויות קרובות ורחוקות, כשעל בעלי הבתים והמתכננים לוודא שהם משתלבים במרחב ואינם מפרים את התמהיל אלא תורמים לו. אם נפשט את הסגנונות נשאר עם שניים בולטים: המודרני והאירופאי הקלאסי, שזוכה כאן ברבים מהמקרים לאינטרפרטציה עדכנית שמצליחה להשתלב היטב בסביבה. יש חשיבות מכרעת ביצירת חזיתות שלא ייראו כנטע זר, בין אם מדובר בסביבה כפרית ושקטה ובין אם בעיר שוקקת חיים".
פרנקל סבורה שאין זה נכון להפריד בין תכנון המעטפת לבין זה של הפנים: "החלוקה למסות מבניות ולגושים נגזרת מתוואי השטח והמגרש, כך שגם החלוקה לאגפים והגדרת הפונקציות בחללי הפנים מושפעת למעשה מהסביבה".
ארכיטקטורה על זמנית
ואכן, ניכר שהבנייה הפרטית החדשה בישראל מושפעת לא מעט מהמציאות האינטנסיבית והתובענית, והגידול במספר התושבים בסביבה שגורם לרבים מבעלי הבתים לשאוף ליצירת מבנה אפוף מסתורין המשלב בין הפתוח והאוורירי לאטום ולמסוגר כזה שיאפשר להם פרטיות מלאה, ובד בבד אינטראקציה עם הסביבה. "בפרויקטים רבים, קדמת המגרש משמשת כמעין פטיו או מבואה חיצונית", אומרת האדריכלית הילה ישראלביץ', מבעלי המשרד 'ישראלביץ' אדריכלים'. "מבנה זה מאפשר לחצוץ בין המרחב הציבורי לממד הפרטי. מחד הוא מגונן על השוהים בבית ומאידך יוצר דרמה ועניין בקרב הצופים בו מבחוץ. המרחב הזה מהווה אתנחתא בין הכניסה מהרחוב לחלל הציבורי ומאפשר חשיפה של החללים לא באחת, אלא בשלבים שמתוזמנים היטב ומוסיפים מאוד לממד החוויתי".
בדומה לפרנקל, גם ישראלביץ' מעידה על פתיחות הולכת וגוברת מצד בעלי הבתים ליצור ארכיטקטורה ייחודית ועל זמנית שיוצקת הרבה תוכן ועניין, ואם זאת מתחשבת בפונקציונליות ובפרמטרים סביבתיים. "אנחנו רואים שימוש באלמנטים שלקוחים מהאדריכלות המדברית המסורתית שמקבלת כאן טוויסט עכשווי שמתכתב עם הארכיטקטורה האולטרה-מודרנית למשל. השאיפה היא ליצור מעטפת שאינה מתעלמת מהאקלים הים תיכוני ומשמשת גם כהצללות לקירור טבעי של המבנה. כך למשל משרביות, שלקוחות מהבנייה המדברית ומשרתות אותנו לייצר בדיוק את האפקט הזה. אלמנט הסבכה יוצר חשיפה מאוזנת של אור השמש וסירקולציה של אוויר, מכניס משב רוח ומקרר את חללי הפנים. המשראביות יכולות להופיע בתצורה ורטיקליות- לינאריות ולשמש כקיר, או לחילופין לבוא לידי ביטוי כאלמנט חזרתי בתקרה בנויה המשמשת כפרגולה. היישום המדויק שלהן נקבע אחרי שקלול של האקלים, כיווני האקלים ותכנון החצר והפנים".
חילוף חומרים
תנופה גדולה מורגשת גם בפיתוח חומרים מתועשים וחומרים אקולוגיים וטבעיים שמאפשרים לייצר מעטפת חיצונית ופנימית מסקרנת - ההפך הגמור מחזיתות השפריץ שעדיין ניתן לראות בבתים פרטיים שתוכננו לפני יותר מ-30 שנה. "אנחנו רואים הרבה יותר תעוזה מצד בעלי בתים. השימוש בבסיסי מתכות, פלדה וקורטן, אלומיניום ועץ טיק גובר, כך גם השימוש בבטון חשוף וויטרינות זכוכית נטולות חלוקות וחומרים מתועשים שמדמים כמעט במדויק עץ טבעי ועמידים בתנאי מזג האוויר", אומרת ישראלביץ'. "בתוך כך גובר גם השימוש בבמבוק ליצירת דלתות, משטחים ואפילו כתקרות מונמכות שמחליפות את תקרות הגבס התעשייתיות. השימוש בבמבוק נחשב לירוק מכיוון שקצב הצמיחה וההתחדשות שלו גבוה בהרבה מעץ".
ואכן, הבנייה הירוקה מתחילה לצבור תאוצה בבנייה הפרטית בישראל, אם כי בקצב איטי בהרבה מרוב המדינות המערביות. אחת הטכניקות הפופולריות היא הבנייה הקלה שלקוחה מהאדריכלות המסחרית ובאמצעותה ניתן לבנות בתי מגורים בתוך זמן קצר. לדברי ישראלביץ', "בשל הביקוש הגובר לפתרונות מגורים מהירים, אנחנו רואים גידול בכמות המבנים שמתבססים על חומרי גלם טבעיים, כמו עץ ואלומיניום, או על טכניקות מהירות ויסודות בנייה שמיוצרים מראש במפעלים. הטכניקה מצמצמת את משך העבודה ובתוך כך גם את הוצאות הבנייה. ככלל, עצם השימוש בחומרים מתכלים מפחית את השימוש באנרגיה, כך יש פחות פגיעה בסביבה וזהו יתרון מצטבר לכולנו. בנוסף, הבנייה היא קלה, לכן באתר עצמומיוצרת הרבה פחות פסולת מבאתרי בנייה קונבנציונליים, שם משתמשים בחומרי מליטה כמו בלוקים, בטון וטיח. גם בתוך הבתים עצמם מתקיימים מספר היבטים שעל פניהם אמורים להפוך את הבנייה הירוקה לבריאה יותר, כמו מערכות אוויר צח עם סירקולציית אוויר שמחדירה לכל חללי הבית אוויר טבעי ומסונן ושילוב אלמנטים ביופיליים. ככלל, יותר ויותר בעלי בתים שואפים לשלב בבית אלמנטים שיש להם קשר ישיר לטבע שאחראי ל-WELLBEING וכן לרווחה הגופנית, הנפשית והחברתית".
