מסך הטלוויזיה תופס מקום יותר ויותר מרכזי בחיינו. זה נכון לעשרות השנים האחרונות אבל בוודאי לזמן הנוכחי, כשאנחנו שוהים יותר בבית וצורכים הרבה יותר תכנים. יחד עם זמן המסך גדלו גם הציפיות ממנו: באיכות השידור, הסאונד והצבע, במהירות העיבוד, בפיצ'רים הנלווים ואפילו במה שקורה על המסך כשהוא כבוי. אבל דווקא לאור השפע והגיוון הזה נוצרת בעיה: איך אמור האדם הסביר לבחור? איך אפשר לדעת מה חיוני, מה אולי חביב כתוספת ומה, למרות מאמצי השכנוע של המשווק, לא רלוונטי לצרכים שלי?
לקראת נובמבר, חודש הסיילים הגדול, ביקשה חברת סמסונג לבדוק עד כמה מודע ציבור הצרכנים בישראל להבדלים בין המותגים. לפי סקר מייצג, שערך עבורה מכון רושינק בקרב בני 60-25 בעלי הכנסה ממוצעת עד גבוהה, 22% רכשו בחודשים האחרונים טלוויזיית פרימיום וכ-18% מתכוונים בסבירות גבוהה לקנות אחת בקרוב. הסיבות המרכזיות שצוינו להעדפת סמסונג על פני המתחרות: עליונות טכנולוגית, איכות הצבע וטווח הצבעים ושביעות רצון מטלוויזיית סמסונג בעבר. כשהתבקשו הנשאלים לנקוב במותג הראשון שעובר בראשם כשהם שומעים על טכנולוגיית QLED, עלתה סמסונג ללא תחרות. אלא שגם הסקר הזה חשף נקודות של בלבול, למשל סביב יתרונות ה-QLED ביחס ל-OLED, ומי מייצרת מה.
ערן גונן, מנהל תחום טלוויזיה ואודיו בסמסונג ישראל, מנסה לעשות סדר. "כשמגיעים לבחור טלוויזיה", הוא אומר, "צריך לחשוב על שלושה דברים מרכזיים:
1. הצרכים – מה אנחנו רוצים לעשות איתה? במה אנחנו צופים: בעיקר בערוצי ברודקאסט ישראליים? בסרטים וספורט שמצדיקים רזולוציה גבוהה? אולי חשוב לנו תחום הגיימינג שמצריך יכולות נוספות?
2. הסביבה – האם היא מיועדת לסלון או לחדר השינה? האם חשוב לנו עיצוב מיוחד? האם יש תאורה חזקה מבחוץ או בתוך הבית? זה ישפיע על גודל המסך ובחירת הטכנולוגיה המתאימה ביותר לחלל שבו תמוקם הטלוויזיה.
3. תקציב – לכל לקוח יש מסגרת תקציבית שהוא מגדיר לעצמו, ובהתאם לשימושים המרכזיים, ייתכן שנעדיף מסך גדול יותר על פני טכנולוגיה מתקדמת יותר ולהיפך.
הבינה שמשלימה את התמונה
מתברר שהביקוש הגובר לטלוויזיה חכמה, שזינק אפילו עוד כשער ל"חיים מרחוק", הביא אלינו שפע דגמים חסר תקדים כדי להתאים לכל כיס. סדרת Crystal UHD הייתה הראשונה שהשיקה השנה סמסונג בארץ, וכבר בה כלול מגוון רחב של פיצ'רים, פאנל מתקדם Crystal Display הבנוי במבנה גבישי עם ננו חלקיקים מובנים, מעבד תמונה מתקדם מאוד ובחלק מהדגמים גם תאורת Dual LED אחורית – שתי נורות לד בשתי טמפרטורות שונות, שמטייבות משמעותית את איכות הצבע והתמונה.
רמה אחת מעל נמצאת סדרת ה-QLED 4K העושה שימוש בטכנולוגיית Quantum Dot – מעין שכבה שיודעת להעביר אור טהור בצורה ישירה כדי לקבל רמת ניגודיות (קונטרסט) גבוהה, תמונה איכותית, מנעד רחב מאוד של גוונים ומאה אחוז נפח צבע, שפירושם שכל הטווח יתקבל בצבעי המקור גם בסביבה החשוכה או הבהירה ביותר. לכך מתווסף שדרוג של בינה מלאכותית (AI) הלומד את התוכן המוצג ויודע להפחית רעשי תמונה, לשנות תאורה פנימית בהתאם לזו החיצונית, לשחזר פרטים שאבדו ואפילו לחדד קצוות סביב תמונות וטקסט, וכך להפוך גם תכנים ברזולוציה נמוכה יותר ל-4K ולהבטיח חוויית צפייה אופטימלית.
הקרם דה לה קרם הוא ה-QLED 8K, עם רזולוציה של יותר מ-33 מיליון פיקסלים – פי 4 ביחס ל-4K ופי 16 לעומת Full HD. במסכים ההולכים וגדלים, צפיפות כזאת מבטיחה חוויית צפייה מעולם אחר, בין אם יושבים ממרחק ובין אם קרוב למסך. לכך מתווספים בסדרת הדגמים הזאת כל יתרונות ה-Quantum Dot ולא מעט מנגנוני שיפור ולמידת מכונה, שמבטיחים איכות ובהירות תמונה ומסוגלים לעבד ולשדרג תכנים מ-4K ל-8K. חשוב להבין שלחלוטין לא מדובר במתיחה של התמונה, שמן הסתם הייתה יוצרת מריחות ופוגמת בחדות, כי אם בהשלמה של הפיקסלים החסרים עד לקצה התצוגה.
סדרה נוספת היא QLED Lifestyle, אותה הקדישה סמסונג לחובבי העיצוב שבינינו. בדגם Frame התפיסה היא שהטלוויזיה משתלבת בחיינו גם כשהיא כבויה. היא מוסיפה צבע, רקע ואפילו תמונה אומנותית ומשדרגת את החלל שבו היא מצויה. זה כולל גלריית תמונות עשירה לבחירה, תשתית שטוחה במיוחד וצמידות מירבית לקיר. ל-Serif מאותה סדרה יש מראה רטרו יותר, והוא יכול לעמוד על מדף או שולחן עם רגליות במגוון צבעים. דגם The Sero הוא מסך שיודע להתאים את עצמו למצב מאונך או מאוזן בהתאם למנח הסמאטרפון – אידיאלי למי שאוהב לעבור בין אפליקציות או להתעדכן ברשתות חברתיות על גבי מסך הטלוויזיה.
אפס צריבה, מקסימום סראונד
אם נחזור לשאלה שבה פתחנו, ערן גונן מזכיר כי ריבוי הדגמים נועד להתאים לתקציבים ולצרכים שונים. לחובבי הגיימינג, למשל, קריטי שציודי הקצה יידעו לתמוך זה בזה, ושהטלוויזיה תדע להעביר את איכות התמונה הגבוהה של הקונסולה. לכן, למי שמתכנן לבלות שעות נוספות מול ה-Xbox או הפלייסטיישן, גונן מציע לבחון את הדגמים החל מ-QLED Q70T (רצוי מ-65 אינץ' ומעלה) המבטיחים קצב ריענון תמונה של 120 הרץ. הדגמים המתקדמים תומכים בתקן HDMI 2.1 שיצא לאחרונה כדי להעביר קצבים מהירים במיוחד.
באשר להבדלים בין QLED ל-OLED, חשוב לדעת שנקודות הקוואנטום הן אי אורגניות, בטכנולוגיה שמבטיחה כי חלקי תמונה לא ייצרבו באופן קבוע על גבי המסך. בבית בו הטלוויזיה דלוקה לאורך זמן, עם שידורי ספורט וסרטים וילדים ששוכחים לפעמים לכבות את המסך והקונסולה, ובוודאי עם תמונות אומנותיות ורקעים במצב כבוי – זה יתרון משמעותי שיכול להאריך את חיי המסך.
כמובן, טלוויזיה היא לא רק תמונה, וגם איכות השמע משודרגת משנה לשנה. החל מדגם Q80T נעשה שימוש בטכנולוגייתOTS – מעקב צליל אחר אובייקטים ופיזור הסאונד על יותר משני רמקולים . אם נציג לדוגמה רכב שנע מימין לשמאל, הסאונד יתקדם בהתאם בין ערוצי השמע. ב-Q95T יש כבר עוצמת קול של 60 וואט דרך שישה רמקולים, עם פיזור מקסימלי של הסאונד בחדר (ללא צורך בספיקרים מאחורי אזור הישיבה) ותחושה מושלמת של סראונד. ואם גם זה לא מספיק, המערכת יכולה להתממשק לסאונד בר של סמסונג ולהבטיח חוויית סאונד עוצמתית אף יותר. וגם בשמע, כמו בבהירות התמונה, הסדרות המתקדמות יודעות לווסת את העוצמה בהתאם לרעשי הרקע. אגב, בפיצ'ר Multi View, המאפשר לפצל את המסך ולצרוך סטרימינג אחר בכל חלק, מתפצל גם השמע.
פיצ'ר חשוב, שנכנס כבר בסדרת ה-Crystal UHD, הוא שלט חכם החולש על כל המכשירים המתחברים לטלוויזיה: ממירים של ספקיות התוכן, מחשב, קונסולות, סאונד בר ועוד (למצלמות אבטחה ויישומי בית חכם ניתן להתממשק דרך אפליקציית SmartThings המוטמעת בטלוויזיה). לריבוי הכבלים תכננה סמסונג פתרון נוח: בכמה מדגמי ה-QLED הם מתחברים כולם לקופסה חיצונית (האב), שיכולה להיות מרוחקת מהמסך או מאופסנת בארונית, וממנה יוצא כבל אופטי שקוף המתחבר לטלוויזיה ומעביר אליה את התוכן והחשמל.
גונן מסכם: "יש עוד אוקיינוס של פיצ'רים שמקלים על החיים ומבטיחים חוויית צפייה מהסרטים, אבל הכול חוזר לשאלות הבסיס: מה, איפה, בכמה? משם אפשר להתקדם לקומה הבאה. וגם אם זה נשמע בהתחלה סינית – או במקרה שלנו, קוריאנית – אין ממה לחשוש: הטלוויזיות כיום הן מאוד אינטואיטיביות. הכי חשוב שתבחרו את זו שהכי מתאימה לשימושי היומיום שלכם, ושלא תתפשרו על איכות התמונה שהולכת ללוות אתכם בשנים הקרובות".
