במהלך השירות הצבאי מתמודד חייל/ת עם עומסים רבים, הן מהצד הפיזי והן מהצד הנפשי. חיילים חשופים לפציעות שונות אשר יכולות להותיר אותם עם פגיעה עתידית/נכות שתלווה אותם בהמשך חייהם האזרחיים כשמדובר בלוחמים, אשר שירותם הצבאי אינטנסיבי יותר מבחינה פיזית, שכיחות הפציעות גדולה עוד יותר.
מאמר זה יעסוק בפציעות השכיחות בצבא (בעיקר בקרב לוחמים), ויענה על שאלות כמו- איזה סוג פציעות מאפיינות את השירות הצבאי? איך הפציעות מתרחשות? האם ניתן להגיש תביעה בגין פציעות אלו? כיצד מקבלים הכרה כנכה צה"ל? ועוד.
פריקת כתף
פריקת כתף נגרמת לרוב על ידי תנועות חדות עם התנגדות חיצונית, לדוגמא: חייל שביצע אימון קרב מגע ובמהלך הקרב נפל על הרצפה והכתף יצאה ממקומה. או חייל שביצע "בוחן מסלול" ופרק את הכתף בעת טיפוס על קיר. פריקת כתף מייצרת נזק משמעותי לכתף ולכן, לפי הספרות הרפואית, לאחר הפריקה הראשונה, קיימת הסתברות גבוהה מאוד לפריקות נוספות בעתיד. ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון בגין פריקת כתף - כאשר מדובר בפריקה ראשונה שקרתה לחייל או כאשר מדובר בפריקה שניה – ואז העילה לתביעה היא החמרת מצב. משרד הביטחון יוודא שאכן הפריקה נגרמה עקב השירות הצבאי ולא עקב דברים אחרים, כגון: גמישות יתר של החייל או חבלות אשר קדמו לשירות הצבאי וכיוצ"ב. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא פריקות כתף בצבא.
קרע במיניסקוס
מטרת המיניסקוס בגוף היא שמירה על מפרק הברך ובלימת זעזועים. בברך ישנם 2 מיניסקוסים: לטראלי (פנימי) ומידיאלי (חיצוני). קרע במיניסקוס יכול להיגרם כתוצאה מחבלה סיבובית של הברך או כתוצאה מעומס יתר, דבר שקורה לרוב אצל לוחמים קרביים. פגיעה במיניסקוס יכולה לייצר כאבים עזים ופגיעה עתידית במפרק הברך. חשוב מאוד להגיש תביעה נגד משרד הביטחון כאשר נגרם קרע במיניסקוס, כדי שמשרד הביטחון יכיר בפגיעה וייקח אחריות גם לעניין החמרה עתידית במצב, אשר מתרחשת בדרך כלל. משרד הביטחון יוודא שהקרע במיניסקוס אכן נגרם בעקבות השירות הצבאי (חבלה ספציפית או תנאי השירות) ויעביר את התובע לוועדה רפואית לצורך קביעת אחוזי נכות במשרד הביטחון. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא קרע במיניסקוס בצבא.
שבר בכף היד
השברים הנפוצים בכף היד הם: שבר בעצם הסקפוייד (הסירה) ושבר הרדיוס. שברים אלו נפוצים ביותר אצל לוחמים והם נגרמים בד"כ עקב נפילה ביד מושטת קדימה. לעיתים, בסמוך לחבלה, יופיעו סימנים המעידים על שבר אך לעיתים לא. בחלק גדול מהשברים הנ"ל תיקון השבר יעשה בעזרת ניתוח על מנת להביא לאיחוי מיטבי של העצמות. שברים אלו יכולים לגרום לפגיעה בטווחי התנועה של כף היד ולכאבים משמעותיים במהלך החיים. כדאי להגיש תביעה למשרד הביטחון ולקבל אחוזי נכות בגין שבר בכף יד בצבא. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא שבר בכף היד בצבא.
קרע ברצועה הצולבת
תפקידן של הרצועות שבברך הוא חיבור הירך לשוק ושמירה על יציבות הברך. כאשר אחת הרצועות קרועה, הברך לא תהיה יציבה וכתוצאה מכך יכולות להופיע "בריחות" של הברך. הרצועה בעלת הנטייה הגדולה ביותר להיקרע היא הצולבת הקדמית ACL. קריעה של רצועות הברך נגרמת לרוב ע"י חבלה סיבובית של הברך. בדרך כלל לאחר החבלה תתפתח נפיחות, יופיעו שטפי דם ויווצר קושי בהליכה למספר ימים. תיקון של קרע ברצועות של הברך יעשה ע"י ניתוח השתלה של רצועה אחרת. ישנם אנשים שמעדיפים שלא לבצע את הניתוח ולהישאר עם ברך לא יציבה. אי יציבות של הברך, פוגעת באופן ממשי בתפקוד ולכן אחוזי הנכות במשרד הביטחון יכולים להיות גבוהים בהתאם. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא קרע ברצועות בברך בצבא.
קרע בלברום הכתף
לברום הכתף משמש כרקמה אשר שומרת על יציבות הכתף. קרע בלברום יכול להיגרם ע"י חבלה ספציפית כגון פריקה או מכה, או כתוצאה מפעילות מאומצת כפי שלוחמים נדרשים לעשות כחלק מהליך הכשרתם (קרב מגע, זחילות, טיפוסים, זריקות וכיוצ"ב). קרע בלברום גורם לכאבים ולעיתים גם לפגיעה בטווחי התנועה של הכתף. כשתוגש תביעה נגד משרד הביטחון בגין קרע בלברום, יבדוק משרד הביטחון שאכן הקרע נגרם בעקבות החבלה שמתועדת בדוח הפציעה או במסגרת פעילות אחרת שנדרשה כחלק מהשירות הצבאי. ככל שמשרד הביטחון התרשם שהקרע בלברום בכתף אירע בעקבות השירות הצבאי, יפנה משרד הביטחון את התובע לוועדה רפואית ויכיר בו כנכה צה"ל. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא קרע בלברום בצבא.
שבר בקרסול
שבר בקרסול נגרם לרוב בשל חבלה. בדרך כלל השבר ילווה בנפיחות וקושי בהליכה (דומה לנקע משמעותי). את השבר ניתן לאבחן ע"י ביצוע הדמיה מסוג רנטגן. בחלק גדול מהמקרים מומחי כף הרגל ימליצו על תיקון ואיחוי השבר ע"י ניתוח קיבוע. במצב של שבר כדאי להגיש תביעה למשרד הביטחון בצירוף דו"ח פציעה כיוון שבמצבים מסוימים התביעה תסווג כ"מסלול ירוק". לעיתים, לאחר הניתוח, טווחי התנועה של הקרסול יהיו מוגבלים, דבר שיכול לזכות באחוזי נכות ממשרד הביטחון בהתאם. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא שבר בקרסול בצבא.
נקעים חוזרים בקרסול
כשאנחנו נוקעים את הקרסול אנחנו למעשה פוגעים ברצועה המייצבת, ובעקבות כך עלולים להגיע לנקעים חוזרים נשנים. חייל שירצה לתבוע את משרד הביטחון יצטרך להוכיח למשרד הביטחון שהנקע שגרם לפגיעה נגרם בשירות הצבאי או כתוצאה ממנו. כמו כן הוא יצטרך להוכיח שבעקבות אותו הנקע הוא ממשיך לסבול. במצבים מסוימים נוצרת התרופפות משמעותית ברצועה התומכת, ואז ימליץ האורתופד על ניתוח לתיקון הרצועה. משרד הביטחון קובע את אחוזי הנכון בגין נקעים בצבא לפי גבוה הפתיחה של הקרסול. ככל שהפתיחה תהיה גבוהה יותר כך גם אחוז הנכות יגדל. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא נקעים בצבא.
פוסט טראומה
חשיפה לסיטואציות טראומטיות או השתתפות בהן עלולה להוביל להפרעה פוסט טראומתית. מחקר גדול שבוצע ע"י צבא ארה"ב, הציג ממצא לפיו 20% מהחיילים שהיו באפגניסטן וחוו אירוע טראומתי לקו בהפרעה פוסט טראומתית. אירוע טראומתי יכול להיות כתוצאה מלחימה, חשיפה למראות קשים, אונס או תקיפה מינית ועוד. הפרעה נפשית יכולה לפגוע באופן משמעותי בתפקוד היומיומי שלנו- יכולה לפגוע באפשרות שלנו להשתכר, בפיתוח חיי חברה, סיפוק, אושר וכיוצ"ב. כמו כן, לעיתים, ישנם החמרות במצב הנפשי עם השנים. הטיפול הרפואי בגין הפרעה נפשית הוא יקר ולרוב לא נמצא בסל התרופות. לכן במצבים כאשר ההפרעה הפוסט טראומתית נגרמה עקב השירות הצבאי, חשוב יהיה להגיש תביעה נגד משרד הביטחון כדי להיות מוכרים כנכה צה"ל ולקבל את מלוא הזכויות והתמיכה האפשרית בגין מצב מורכב זה. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא פוסט טראומה בצבא.
פריצת דיסק
בעיות גב, הינן שכיחות באוכלוסייה, ולכן רוב התביעות שמוגשת למשרד הביטחון בגין בעיות גב (פריצות דיסק ובלטי דיסק) נידחות. עם זאת, במצבים מסוימים ניתן יהיה להוכיח שהמצב הבעייתי בעמוד השדרה נגרם כתוצאה מהשירות הצבאי וניתן יהיה להגיש תביעה למשרד הביטחון. פריצת דיסק יכולה להיגרם ע"י חבלה ספציפית או ע"י עומס ממושך על הגב. רק כאשר נצליח להוכיח למשרד הביטחון שהבעיה בעמוד השדרה נגרמה עקב השירות הצבאי ולא עקב הליך ניווני (שחיקה טבעית של הגוף), יכיר משרד הביטחון בתובע כנכה צה"ל ויפנה אותנו לוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות במשרד הביטחון. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא פריצות דיסק בצבא.
ירידה בשמיעה
חיילים רבים נחשפים לרעש בשירות הצבאי, הן על ידי רעש מתמשך והן ע"י רעש פתאומי כמו ירי. כאשר החייל נחשף לרעש והוא סובל מירידה בשמיעה ניתן יהיה להגיש תביעה ממשרד הביטחון ולקבל אחוזי נכות. כמו כן, במידה והחייל סובל גם מצפצופים (טנטון) בעקבות החשיפה לרעש, הוא יוכל לקבל אחוזי נכות נוספים בגין הטנטון ובמידה שעמד בהגדרות החוק. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא ירידה בשמיעה בצבא.
לסיכום – תביעה נגד משרד הביטחון
התחלתם לסבול מבעיה רפואית שתשאיר אתכם עם נזק בעתיד? ודאו שאכן המידע מנוסח היטב במערכת הרפואית הצבאית והוא מתואר בצורה מדויקת. כמו כן דאגו למלא (ככל שניתן וככל שאכן מדובר בחבלה) דו"ח פציעה בסמיכות למועד החבלה, ושהמפקדים יחתמו עליו. יש לשמור היטב על דו"ח זה ועל כל מסמך רלוונטי. בסמוך למועד השחרור / ניתוח תוכלו להגיש תביעה למשרד הביטחון בגין אותה החבלה כדי שתוכרו כנכי צה"ל. כמו כן, במידה ועברתם אירוע של רשלנות רפואית בצבא ונגרם לכם נזק רפואי כתוצאה מאותה הרשלנות, גם אז תוכלו גם להגיש תביעה למשרד הביטחון ולהיות מוכרים כנכי צה"ל. תביעה למשרד הביטחון דורשת הגשה רציפה של מסמכים רבים ושונים והיא עלולה להתמשך זמן רב ולכן חשוב לעשות זאת על הצד הטוב והיסודי ביותר.
משרד עורכי דין ידידיה בלומהוף הינו משרד המתמחה באופן בלעדי בתביעות משרד הביטחון ומייצג שורה ארוכה של אנשי כוחות הביטחון במיצויי זכויותיהם באגף שיקום נכים במשרד הביטחון. עו"ד בלומהוף מוכר כנכה צה"ל בעצמו עקב פציעה שעבר כששירת כלוחם ביחידת שלדג. לפרטים וליצירת קשר ניתן לחצו כאן.
עו"ד ידידיה בלומהוף
כתובת: מגדלי חגג', רח' הארבעה 28, תל-אביב
טלפון: 03-9552484, 054-7544909
מעבר לאתר >>
מעבר לפייסבוק >>
מעבר לערוץ היוטיוב >>
למאמרים בנושא תביעות נגד משרד הביטחון >>
