בעתיד שמתאר ד"ר נעם מעוז, אנחנו אולי לא צפויים לחיי נצח, אבל גם לא נסבול מהידרדרות הדרגתית בחצי השני של חיינו. אדם בן 80 יוכל להיראות ולתפקד כמו בן 50, ובן 50 כמו בן 30. "לא משנה מה תהיה תוחלת החיים שלך", אומר ד"ר מעוז, "הזיקנה לא תדרדר את חיינו כמו היום".
ד"ר מעוז הוא מאנשי הלונג'ביטי המובילים בישראל, והוא פועל בחזית המחקר והיישום של התחום: מהבנת המנגנונים המולקולריים שמניעים את ההזדקנות ועד למדידת גיל ביולוגי ולהתערבות אישית בבני אדם. הוא השלים דוקטורט בביולוגיה מולקולרית של ההזדקנות באוניברסיטת בר-אילן ופוסט-דוקטורט בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית. בהמשך היה ממייסדי Centarix Biotech וממקימי Centa Longevity, קליניקה למדידת גיל ביולוגי ולבניית תוכנית התערבות אישית.
נתחיל מההתחלה, מהו תהליך הזקנה?
"תהליך ההזדקנות הוא תהליך של בלאי, קלקול הדרגתי פיזי ומנטלי שמלווה בעלייה בתמותה. ברמה המנגנונית, אחד הגורמים העיקריים הוא הצטברות של נזקים בתוך התאים, שמתחילה כבר מגיל אפס. לתאים שלנו יש מנגנונים שיודעים לתקן נזקים, אבל הם אינם מתקנים את הכול. הם מכוילים כך שנהיה חזקים ובריאים בעשורים הראשונים, וזה הותאם לעולם הקדום שבו בני אדם ממילא לא הגיעו בדרך כלל לגילים מבוגרים. תיקון עולה לגוף אנרגיה, ומבחינה אבולוציונית לא היה טעם להשקיע משאבים כדי שנישאר כמו בני 18 גם בגיל 80. כיום אנחנו חיים הרבה יותר כי למדנו להגן על עצמנו מסכנות הטבע, אבל מנגנוני התיקון נשארו מותאמים לעולם הישן".
עד כמה אורח החיים שלנו משפיע על קצב ההזדקנות?
"אני חושב שאדם בן 80 הממוצע, אלמלא האיץ לעצמו את הזקנה בעזרת אורח החיים, היה נראה ומתפקד כמו אדם בן 50. חלק מההאצה הזו נובע מהזנחה".
למה אתה מתכוון כשאתה אומר הזנחה?
"הגוף שלנו נועד להיות פעיל - לנוע, לשמור על כוח וגמישות - אך כיום רבים מאיתנו יושבים ומתנוונים. גם שינה ותזונה משפיעות באופן משמעותי על תהליך ההזדקנות. השילוב בין אורח חיים לא מיטבי לבין השפעות הסביבה מאיץ את התהליך וגורם לאדם הממוצע לצבור עשרות שנים של גיל ביולוגי מיותר. הבעיה העיקרית היא שגם מי שמנסה לפעול נכון עושה זאת לרוב באופן חלקי, משום שאין לו תמונה מעמיקה ומדויקת של הפרמטרים השונים המרכיבים את הגיל הביולוגי שלו, וגם לא את הידע כיצד לשפר כל אחד מהם בצורה היעילה ביותר".
מהי המטרה, להאריך את תוחלת החיים או לשמור על איכות חיים?
"המטרה היא קודם כול לשמור על איכות החיים - כבר מעכשיו. להרגיש אנרגטיים יותר, להיראות טוב, לחשוב בחדות, לשמור על כוח, כושר ותפקוד, ולהמשיך לעשות את הדברים שאנחנו אוהבים בלי להרגיש שהגיל מתחיל להגביל אותנו. מבחינתי, גם טיפול שמשפר את הבריאות והתפקוד כאן ועכשיו, ומאפשר לי להרגיש צעיר וחיוני יותר, הוא בעל ערך עצום - גם אם אי אפשר לדעת בוודאות כמה שנים הוא יוסיף לחיי. השאיפה אינה רק לחיות יותר, אלא להאריך ככל האפשר את התקופה שבה אנחנו בריאים, פעילים ובמיטבנו".
בעולם הלונג'ביטי מרבים להשתמש בביטוי "גיל ביולוגי". מה זה אומר ובמה הוא שונה ממה שכתוב לי בתעודת הלידה?
"הגיל הכרונולוגי הוא פשוט מספר השנים שעברו מאז שנולדנו. הגיל הביולוגי, לעומת זאת, מתאר עד כמה הגוף שלנו צעיר או מבוגר מבחינה בריאותית ותפקודית. חשוב להבין שאין בהכרח מספר אחד שמסכם את הכול. אדם יכול להיות בן 48, אבל מערכת הלב וכלי הדם שלו יכולה לתפקד כמו אצל אדם צעיר יותר, בעוד שמערכת אחרת בגוף עשויה להראות סימני הזדקנות מתקדמים יותר. לכן הגיל הביולוגי דומה לפאזל שמורכב מהרבה חלקים: כושר לב־ריאה, כוח שריר, הרכב גוף, בריאות העצם, תפקוד קוגניטיבי, מדדים מטבוליים ומולקולריים ועוד. רק כאשר בוחנים כמה מערכות במקביל, אפשר לקבל תמונה אמיתית של הגיל הביולוגי, להבין אילו מערכות נשמרו צעירות ואילו דורשות התערבות".
כיצד אתם מודדים את התמונה הרחבה הזאת ב-Centa Longevity?
"אנחנו מחלקים את סמני ההזדקנות לארבע שכבות - מרמת המיקרו ועד לרמת הגוף השלם. השכבה הראשונה היא מולקולרית, וכוללת תהליכים ומדדי נזק תוך תאיים, כמו אורך הטלומרים ושינויים אפיגנטיים. השכבה השנייה כוללת מדדי דם, מערכת הדם באה במגע עם כל פינה בגוף האדם, ומספקת מידע רחב על המצב המטבולי, דלקתי, הורמונלי, שומני ועוד. השכבה השלישית היא דימות, בה אנו בוחנים את הגוף בעזרת צילומים, ומקבלים הבנה ויזואלית על הרכב הגוף, פיזור השומן, מסת השריר, צפיפות העצם, והאיברים הפנימיים. השכבה הרביעית היא התפקודית: קוגניציה, כושר אירובי, כוח, גמישות, שיווי משקל, ראייה, שמיעה ועוד. השילוב בין כל ארבע השכבות מאפשר לנו לקבל תמונה עמוקה ורחבה של תהליך ההזדקנות והגיל הביולוגי, לזהות אילו מערכות נשמרו היטב ואילו דורשות שיפור - במקום לנסות לקבוע את הגיל הביולוגי בצורה לא אמינה על סמך פרמטר בודד או סט מצומצם של פרמטרים".
מה עומד מאחורי בחירת המדדים האלו?
"בסנטה לונג'ביטי, לפני כעשור התחלנו לבדוק אילו סמנים צריך למדוד בכל שכבה ולפתח טכנולוגיה כיצד למדוד אותם בצורה מדויקת, אמינה וחזרתית. המטרה היא גם ליצור נורמות גיל לכל מדד, וגם שכאשר אדם חוזר אחרי שנה ורואים שינוי, נדע שהגוף שלו השתנה ולא ששיטת המדידה יצרה רעש. לשם כך נכנסנו למחקר קליני מתמשך, שהחל לפני כחמש שנים תחת ועדת הלסינקי של הדסה הר הצופים. המחקר נועד ליצור סרגל רב-שכבתי למדידת גיל ביולוגי וללמד אותנו כיצד לעקוב אחרי השינויים לאורך זמן. המדידה החוזרת והשיפור של התוצאות הם בעינינו הבסיס לדור הבא של הרפואה".
כולם יודעים שצריך לישון טוב, לאכול נכון ולהתאמן. איך הופכים את זה לתוכנית אישית שמייצרת תוצאות מדידות?
"להגיד לאדם לישון טוב, לעשות פעילות גופנית ולאכול נכון זה רידוד של העניין. קצת כמו להגיד שכדי להפוך לאדם אמיד צריך לחסוך כסף ולהשקיע נכון - השאלה היא איך בדיוק? אחרי המדידה אנחנו מזהים מהן המערכות שהזדקנו יותר ומתמקדים בהן. אם הכושר האירובי חלש, למשל, לא אומרים רק 'לך תרוץ'. על סמך הבדיקה האירובית המתקדמת, מכווינים בדיוק לאיזה דופק צריך להגיע וכמה זמן, כדי להגיע לשיפור המקסימלי במינימום מאמץ, ולאחר מכן בוחנים את העמידה ביעדים מרחוק בעזרת אביזרים לבישים המתחברים לאפליקציה המקדמת של החברה, שמתווה את תוכנית ההתערבות להצערה באופן מדויק בכל המדדים. באופן זה, צוות רב תחומי בונה תוכנית מדויקת על סמך ידע מעמיק שהגיע מפאנל הבדיקה הרב-שכבתי, ומתאים אותו בצורה נוחה לביצוע, תוך התחשבות בזמן הפנוי של כל אדם. המטרה היא לחזק כל הזמן את מה שחלש ולא לתת לגיל הביולוגי לברוח. כך אפשר להגיע לגיל 80 עם הבריאות של גיל 50, או לגיל 50 עם הבריאות של גיל 30", מציין ד"ר מעוז.
לאתר החברה>>>
בשיתוף Centa Longevity
