תוחלת החיים בעולם המערבי נמצאת במגמת עלייה, ובישראל בשנת 2024, עמדה על כ-83.8 שנים. התארכות תוחלת החיים היא ברכה גדולה, אך מהווה אתגר משמעותי לאדם ולחברה כולה.
ההתחלה בהחלטת ממשלה
אתגר העלייה בתוחלת החיים והיערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה הוגדר על ידי ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה (195, יולי 2015) כאחד משבעת האתגרים הלאומיים בהיבט הכלכלי-חברתי. כחלק מהמאמצים לקידום ההחלטה, התקבלה החלטת ממשלה נוספת (127, יולי 2021) המגדירה את המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית בתחומי בריאות ותפקוד, משמעות, וחוסן כלכלי.
עבודת המטה לקידום מפת המדדים הובלה בשותפות על ידי מספר משרדי ממשלה וג'וינט-אשל. החלטת ממשלה זו, הנחתה את הלמ"ס להגיש דו"ח על מצב מדדי ההזדקנות המיטבית בישראל אחת לשנתיים, כולל השוואתם למדינות ה-OECD. בחודש נובמבר הקרוב יפורסמו תוצאות המדדים בפעם השלישית, וערים בהן מתגוררים יותר מ- 100 אלף תושבים יכולים לראות את תוצאות המדדים גם ברמת העיר. ההחלטה גם מנחה את משרדי הממשלה להכווין את פעולותיהם לקידום המדדים ושיפורם, תוך שימת לב מיוחדת לאוכלוסיות מוחלשות - מגזריות, מגדריות וכלכליות.
בתוכנית החומש של ג'וינט-אשל המהווה שותפות עם משרדי הממשלה לשנים 2021-2025, והמשכה בתוכנית החומש לשנים 2026-2030 אנו מקדמים שמונה מהלכים גדולים ליצירת אימפקט שיוביל לשיפור המדדים בשנים הבאות. בין המדדים: ניהול בריאות ותפקוד; קידום שייכות חברתית לאוכלוסיות בסיכון; קידום היערכות הפורש מעבודה לתקופת החיים החדשה; תעסוקה איכותית; הכללה דיגיטלית; שיפור מערך המטפלים בסיעוד; ליווי זקנים פגיעים בתהליכי מעברי דירה קיצוניים בחירום ובהתחדשות עירונית; ורשות מקומית המקדמת הזדקנות מיטבית - Muni100.
לא רק אתגר רפואי, גם אתגר עירוני
העלייה המטאורית הצפויה בעשורים הבאים בכמות ובאחוז הזקנים באוכלוסייה, הביאה את כלל המעורבים הרלוונטיים להבנה שהמדינה והרשויות המקומיות אינן ערוכות לכך. תהליכי ההזדקנות מביאים עימם צמצום והסתגרות, ויציאתו של האדם הזקן אל המרחב הציבורי הולכת ופוחתת. הסיבות לכך קשורות למצבי בריאות ותפקוד, פרישה משוק התעסוקה, הקטנת מעגלי חברים המתקשים תפקודית או ההולכים לעולמם ועוד. ממחקרים עולה כי כדי לקדם הזדקנות מיטבית ולדחוק את התלות של האדם בזולת, קיים צורך הפוך - לעודד את האדם לצאת מביתו אל המרחב הציבורי, לטובת השתתפות בפעילויות אישיות וקבוצתית, לקידום בריאות, ולפעילות חברתית וכלכלית.
גורמים שונים אישיים וסביבתיים משפיעים על התנהלותו של האדם ועל החלטותיו בהקשר של יציאה מהבית. ההיבטים האישיים קשורים למוטיבציה, תחושת מסוגלות, בני משפחה וחברים ועוד. הגורמים הסביבתיים המשפיעים על יציאה מהבית הינם ציבוריים, ובראשם הרשות המקומית, המערכות שהיא מופקדת עליהם, ויכולתה להסיר חסמים ולעודד את יציאת האדם אל המרחב הציבורי ולהיות שם פעיל. זאת, לצד גורמים נוספים הפועלים במרחב המקומי ובהם: קופות חולים, הביטוח הלאומי (בהקשר לחוק סיעוד), החברה האזרחית, המגזר העסקי ועוד.
משנים את ה-DNA של הרשות המקומית
חזון מהלך רשות מקדמת הזדקנות מיטבית בעידן של 100 שנות חיים, הוא לשנות את ה-DNA של הרשויות המקומיות בהתייחסותן להזדקנות האוכלוסייה והפיכתה למיטבית. למצער, זוהי אוכלוסייה שנמצאת כיום בסדר עדיפות נמוך ברשויות המקומיות ביחס לשאר האוכלוסיות (ילדים, משפחות, צעירים וכו').
המהלך מתבסס על למידה ממודל ארגון הבריאות העולמי Age Friendly City אך המהלך שפיתחנו בישראל הוא מתקדם ואופרטיבי. למהלך הוגדרו שני יעדים: הראשון – להגביר את הנוכחות וההשתתפות של האזרחים הוותיקים במרחב הפיסי, החברתי והכלכלי של הרשות, והשני – להתאים את יכולות הרשות המקומית ועובדיה לקדם הזדקנות מיטבית בעידן של 100 שנות חיים.
להשגת יעדים אלה, הוגדרה מפת מדדים למהלך ב-3 רמות – הפרט, המערכת והארגון. ברמת הפרט נקבעו שלושת המדדים הבאים: מוביליות – יציאת הזקן מהבית, והיעד שהוגדר להשגה הוא פעם ביום. הליכתיות (או כל פעילות גופנית אחרת), כשהיעד להשגה הוא 150 דקות בשבוע ברמת מאמץ בינוני-גבוה. השתתפות בפעילות חברתית – כשהיעד להשגה הוא לפחות פעם בשבוע. שלושת המדדים האלה הוכחו במחקרים רבים בארץ ובעולם כדחקי תלות וכמשפרים הזדקנות מיטבית.
המדרכות והספסלים – הופכים ידידותיים
כדי לעודד את קידומם ואימוצם של שלושת מדדי הפרט על ידי הזקן, הרשות המקומית נדרשת לשפר ארבעה סוגי נגישויות: נגישות פיסית, נגישות חברתית, נגישות כלכלית ונגישות למידע. למשל, הרשות המקומית נדרשת לשפר ולהתאים את שבילי ההליכה, את אורך הזמן הירוק ברמזורים, את ספסלי הישיבה במרחב הציבורי לזקנים ועוד.
ברמת הארגון (הרשות כמנהלת), נקבעו במהלך חמישה מדדים לקידום:תפיסה – כדי לוודא שהנושא מקבל את המקום הראוי לו בסדרי העדיפויות של הרשות.
כשירות הדרג המקצועי – כגון היכולת המקצועית של צוות מהנדס העיר, האגף לשיפור פני העיר ואגף הנגישות כיצד להפוך את המרחב הפיסי מותאם לזקנים.
תקציב – שכן כיום ברוב הרשויות הנושא זוכה להערכת חסר.
מנהיגות אזרחים וותיקים - באמצעות הקמת שולחן של כ-15 זקנים מתנדבים שנבחרו והוכשרו לכך, שיהיו חלק מהתכנון וקבלת ההחלטות בנושא קידום הזדקנות מיטבית ברשות, וכדי להעצים את ערכם של "כסופי הבלורית".
נתונים ודאטה - כדי להגביר את המודעות והתאמת תוכניות למטרות שהוזכרו.
הסנוניות הראשונות
במהלך בישראל שותפים כיום 18 רשויות מקומיות ושני אשכולות אזוריים. 7 מתוך 11 הערים הגדולות בישראל - ירושלים, באר שבע, תל אביב, חולון, רמת גן, אשדוד, ונתניה, 7 ערים בינוניות וקטנות – בת ים, לוד, בית שמש, אופקים, קריית מלאכי, קריית ביאליק ורמת השרון, 3 ערים ערביות – שפרעם, סכנין ורהט, 2 אשכולות אזוריים – נגב מערבי ושורק דרומי, ומועצה אזורית גליל עליון.
המשרדים הממשלתיים המממנים השותפים במהלך לצד ג'וינט-אשל הם: רווחה, ביטוח לאומי–אגף הקרנות, בריאות, שוויון חברתי, אוצר, ומשרדים נוספים – רוה"מ ושיכון.
במהלך השנים האחרונות נצברו מספר הישגים והעיקריים שבהם: פותח מודל מתוקף מוכוון אימפקט ותחת מדידה של כלל המדדים. בימים אלו אנו מתקפים את תמונת המצב של המדדים לאחר שלוש שנים ממדידת הבסיס שבוצעה בתחילת הדרך; לכלל הרשויות במהלך תוכנית אב לקידום הזדקנות מיטבית ברשות; המהלך מצליח בפועל לשנות את המודעות ברשויות לנושא, הוא זוכה לאמון גבוה והמיתוג שלו חזק; הרשות פועלת כמערכת בקידום הזדקנות מיטבית בהובלת המנכ"ל, כאשר אגפים רבים בעירייה בתחום החברתי, הפיסי, הבריאות, התרבות, החינוך, הדאטה ועוד שותפים למהלך; נבנה ומתקיים מנגנון ניהולי ברשויות המקומיות כולל וועדת היגוי שנתית בראשות המנכ"ל; מספר גבוה של משרדי ממשלה שותפים להיגוי התוכנית - בהכוונת המדיניות, במדידה ובקרה, בהכשרה ובתקצוב; נבנתה מערכת סקרים משוכללת המשקפת לרשויות את מצבן ולנו כמדינה את ההתערבויות היותר יעילות, ובנוסף תוצאות הסקרים מאפשרים לנו להשוות בין הרשויות בכל אחד מהמדדים כך שבפועל בעתיד הקרב נוכל לומר באיזו עיר הכי כדאי להזדקן; 9 צוותי תכנון ערים הוכשרו והתמחו בתכנון עירוני פיסי-חברתי לעת זקנה, והם נותנים כיום שירותים אלו גם לרשויות נוספות; ופותחו הכשרות ומנחים לעובדי העירייה בתכנון המרחב הציבורי, בסדנאות למתן שירות ועוד.
המהלך כולו יצא לדרך לפני שלוש שנים, ובימים אלו אנו דנים עם משרדי הממשלה על הטמעת המהלך בשנים הבאות ברשויות מקומיות נוספות.
יוסי היימן הוא מנכ"ל אשל-ג'וינט
בשיתוף ג'וינט אשל
