אסי שורק ותולי פלינט, קצינים קרביים לשעבר שחוו אירועים טראומטיים, בחרו להקדיש את חייהם לריפוי. "כל אחד מאיתנו, במסע החיים שלו, בחר לעסוק בשדה הריפוי במקום בשדות המלחמה והאלימות", מסביר שורק.
החבירה ביניהם הביאה להקמת "התוכנית לפסיכותרפיה בטראומה", תחת מרכז "טבע ומהות", הפועל מזה 20 שנה ועוסק בפיתוח וביישום תחום הטיפול בטבע, תוך חקירת הקשר שבין גוף, נפש, רוח וטבע. כיום פועל המקום כמרכז טיפולי ארצי וכבית ספר לפסיכותרפיה בגישת ה-Present Therapy – גישה טיפולית דינמית אינטגרטיבית, המדגישה את המפגש של האדם עם הטבע הפנימי והחיצוני ברגע ההווה, תוך יצירת קשר אנושי מיטיב וחיבור לנשגב.
לשורק ופלינט רקע מקצועי עשיר בתחום התמיכה, הטיפול והעבודה עם יחידים וקבוצות, התורם ליכולתם להכיל מקרי קיצון ולהוביל מטופלים להחלמה. פלינט צבר ניסיון רב במפגש עם טראומות מורכבות כשעבד עם נפגעים אזרחיים וצבאיים, ואילו לשורקניסיון טיפולי של עשרים שנה כפסיכולוג קליני במוסדות הרווחה, החינוך והבריאות ברחבי הארץ, שם פגש מטופלים רבים החוו טראומה בילדותם ו/או בבגרותם. בהלימה למחקרים בתחום, הם מסמנים את אחוזי הנשירה הגבוהים מטיפולים כאתגר המערכתי המורכב ביותר שפגשו בשטח. הבנה זו חידדה אצלם את הצורך בגישה חדשה ואינטגרטיבית יותר, שמשתקפת בצוות המורים של התוכנית, המגיע מטווח רחב של תחומים: פסיכולוגיה קלינית, טיפול באומנויות, האקומי, התמקדות, EMDR, אקופסיכולוגיה, בודהיזם ונשימה מעגלית. המכנה המשותף לכולם הוא ניסיון קליני לצד חיבור פשוט לטבע כערך וכדרך חיים.
"התפיסה בתחום בריאות הנפש השתנתה מאוד בשנים האחרונות", מסביר פלינט. "בעבר לא היה יחס משמעותי לטראומה, היום ההבנה היא שהרבה מהבעיות הנפשיות מקורן באירועי קיצון בחיים. לא מדובר רק באירועים כמו מלחמות או מגפות, אלא גם ב-Small T trauma – אירועי חיים נורמטיביים כמו נטישה, בדידות חברתית או בריונות, שפוגעים בעולם הנפש ויוצרים אמונות של נטישה וחוסר ערך אצל המטופלים".
אינטגרציה של ארבעה ערוצי טיפול
הגישה של "טבע ומהות" נשענת על אינטגרציה בין עולמות שבעבר נראו רחוקים זה מזה. "מדובר בשילוב בין התשתית התאורטית והאתית של הפסיכולוגיה הקלינית לצד מסורות החכמה, המעניק מענה הן לטראומה נקודתית וגם ולטראומה התפתחותית", מסביר שורק.
לדבריו, העבודה הטיפולית האינטגרטיבית בטראומה נעה על פני חמישה ערוצים מרכזיים: הראשון הוא עבודה ממוקדת גוף, בדיוק היכן שנרשמה הטראומה, השני מתמקד בחלקים שנפגעו במערכות יחסים, השלישי חוקר את אפשרויות הריפוי שנפתחות במפגש עם הטבע, הרביעי עושה שימוש בכלים של הבעה וביצירה והחמישי נשען על כלים ממוקדים ומוכווני-טראומה כמו EMDR ו-Somatic Experiencing) SE). "המטרה היא שהמטפל יכיר את כל הכלים והערוצים השונים, אך כשהוא פוגש את המטופל, הוא יפגוש אותו בצורה רעננה וחדשה, ויאפשר לנתיב הנוכחות המתאים להפציע מעצמו מתוך הקשב העדין", מציין שורק. פלינט מוסיף כי התוכנית משלבת שיטות מבוססות מחקר. "האינטגרציה באה לומר שטיפול ממוקד חוויה (Mindfulness) הוכיח את עצמו, וכך גם השיטות הממוקדות לטיפול בטראומה. החיבור ביניהן יצר רווח הגדול מסך חלקיו. ברמה הקלינית, במיוחד לאחר 7 באוקטובר, השילוב של נוכחות, טבע ומיקוד מניב הצלחות רבות ומאפשר צמיחה מתוך השבר".
הרחבת המכל הפנימי ו"נוכחות אוהבת"
התוכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה בטראומה בגישת תרפיית הנוכחות (Present therapy) משלבת לימודים מקוונים וסדנאות מרוכזות בטבע (ביער, במדבר ובים). אלה מאפשרים גם למטפלים הגרים רחוק ממשכנו של ביה"ס ביער בית קשת, ואפילו מחו"ל, לקחת חלק פעיל וללמוד מהמורים המובילים בתחומם.
הכשרת המטפלים, אינה מסתכמת ברכישת טכניקות. "אנחנו רוצים להרחיב את המכל הפנימי של המטפל, לאפשר לאנשים להיות באזורים מאוד ראשוניים, גם לא ורבאליים", מסביר שורק. "התוכנית מלמדת כיצד לייצר הקשבה מעודנת לצורכי המטופל ולמה שממשאב את המטפל מרגע לרגע כדי לא לקרוס לתוך הטראומה יחד עם המטופל".
שורק מדגיש כי הברית הטיפולית היא המנבאת הגדולה ביותר להצלחה: "בסוף מה שמרפא זה הקשר הבין-אישי. הטיפולים המוצלחים שלי הם טיפולים שבהם הצלחתי לאהוב את המטופל. אנו שואפים לייצר שדה של אהבה, שבו אנו רואים את החלק המיטיב ומעורר ההשראה באדם שמולנו".
מטפל אקטיביסט וריפוי קולקטיבי
היבט ייחודי בתוכנית הוא הדגש על מעורבות קהילתית ועשייה שמעבר לקליניקה. בתוכנית מתארחים מומחים כמו ד"ר קלאודיה קוגן וד"ר בועז שלגי, שמרחיבים את התפיסה על מערכות היחסים של המטפל עם העולם שבחוץ. "אנחנו רוצים לטפח את המטפל האקטיביסט", מצהיר שורק, "מטפל שרואה את השליחות שלו גם מעבר לקליניקה. לכן, בשנה השלישית נדרשים המשתתפים להשתלב בפרויקט התנדבותי בקהילה, לבחון כיצד הידע הקליני שלהם יכול לסייע לסביבתם, ביחסים בין אדם לטבע, או בפתרון סכסוכים קהילתיים בין דתיים לחילוניים, או בין יהודים לערבים".
עשייה זו מתחברת לפעילותם האישית של פלינט ושורק, המעורבים אקטיבית בפרויקטים לקידום שלום וריפוי לאומי (דוגמת פורום המשפחות השכולות). "הישות שנקראת 'ישראל' זקוקה לריפוי מאוד עמוק", מדגיש שורק. "בניגוד למצבים שבהם הטראומה הסתיימה וניתן להתפנות לריפוי, החברה הישראלית מצויה בתוך אירוע מתמשך. במציאות המורכבת הזו, אנו שואבים השראה מאושיות כמו ויקטור פרנקל ואתי הילסום, שעבודת הריפוי והמשמעות שלהם החלה בלב התופת של השואה. "הם לא ויתרו על הלב החי והאוהב שלהם גם באזורים הכי קשים. אלה המורים הגדולים שלנו".
על השאלה האם כדי להתרפא צריך לנסוע ליער מבודד? פלינט משיב שלא. "אני עובד הרבה עם הטבע העירוני, עם הגינות העירוניות. אדם לא יכול בלי הטבע, חייבים את התנועה והחיבור בין העיר לטבע".
האם לדעתכם בעתיד הקרוב רופאים ייתנו מרשם לטיול בחיק הטבע כחלק מהליך טיפולי?
פלינט: "חד משמעית, כן. 'מרשם לטבע' יהפוך בעוד זמן לא רב לפרקטיקה רפואית מקובלת בישראל, כפי שכבר קורה בקנדה, בריטניה, פינלנד וארה"ב. ואגב, זה כבר קורה גם כאן ביוזמות כמו חוות טיפוליות ויערות מרפא שתפסו תאוצה לאחר 7 באוקטובר".
מעבר להכשרת מטפלים, הפך "טבע ומהות" לעוגן קהילתי. מפרוץ המלחמה התגבשה סביבו קהילה של יותר מאלף נשות ואנשי טיפול, המשתתפים בהכשרות, בהשתלמויות וביוזמות מקצועיות בתחומי הטראומה, חוות המרפא בטבע ומניעת אובדנות. מטרת המרכז היא לשמש בית מקצועי-קהילתי למטפלים בישראל, לצד תוכניות לימוד גם עבור אנשי חינוך והנחיה המבקשים להתמחות בעבודה בטבע.
"בסופו של דבר", מסכמים שורק ופלינט, "הריפוי נשען על קשר אנושי מיטיב, נוכחות חומלת ותחושת שייכות – לטבע, לקהילה ולאנשים סביבנו. עבור רבים, כוחות טבעיים אלה מסייעים להפעיל את מנגנוני ההחלמה. כאשר הטראומה עמוקה יותר ופוגעת במשאבים האישיים והקהילתיים, נדרש גם טיפול מקצועי". ושורק מייחל: "מי ייתן ונמצא בישראל את הנתיבים הנכונים להחלמה ולריפוי, הן לפרט והן לקולקטיב".
לפרטים נוספים: www.tevamahut.org.il/psychtherapy
בשיתוף טבע ומהות
