חיפוש

שינה

דום נשימה בשינה: הסיכון שעלול לחנוק את חלום אריכות הימים

נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות מצביעים על כך שדום נשימה בשינה קשור לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, שבץ ותמותה. בעשורים האחרונים תועדו בארצות הברית יותר מ-230 אלף מקרי מוות שבהם הופיעה התסמונת כגורם תורם, כאשר גברים מהווים את רוב המקרים. מכשיר רפואי חדש מתמודד עם ההפרעה באמצעות טכנולוגיה המבוססת על גירוי חוש הריח

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
מכשיר סנטיפיק | צילום: אפסנט מדיקל
מכשיר סנטיפיק | צילום: אפסנט מדיקל
מכשיר סנטיפיק | צילום: אפסנט מדיקל
מכשיר סנטיפיק | צילום: אפסנט מדיקל
גיא פישקין בשיתוף אפסנט מדיקל
תוכן שיווקי

בעידן שבו אנשים רבים משקיעים בתזונה, בפעילות גופנית ובשמירה על אורח חיים בריא כדי להאריך את שנות החיים הבריאות, השינה הופכת לגורם משמעותי לא פחות. אלא שאצל רבים, דווקא בזמן השינה מתפתחת הפרעה שאינה תמיד מאובחנת – דום נשימה חסימתי בשינה. הפסקות נשימה חוזרות לאורך הלילה עלולות לפגוע באיכות השינה ולהעלות את הסיכון למחלות כרוניות, גם אצל אנשים שמקפידים על אורח חיים בריא.

ד"ר אמנון שמושקוביץ, מומחה מחלות אף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר, מסביר כי בעבר שרר חוסר מודעות מוחלט לתסמונת דום נשימה בשינה. "דום נשימה אינו מסתכם בנחירות טורדניות. מדובר בטראומה פיזיולוגית המקצרת את תוחלת החיים באופן משמעותי", כך לדבריו.

מה קורה לגוף כשמפסיקים לנשום בשינה?
"דום נשימה חסימתי בשינה מאופיין בהפסקות נשימה חוזרות ונשנות המובילות לצניחה חדה ברמות החמצן בדם וקיטוע מתמיד של רצף השינה". ד"ר שמושקוביץ מדגיש כי בכל פעם שדרכי הנשימה נחסמות, המוח מזהה מצב של חנק ומפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית – מנגנון ה-"Fight or Flight" (הילחם או ברח).

התוצאה היא עומס חריג וקיצוני על המערכת הקרדיווסקולרית. במקום שהלב וכלי הדם ינוחו במהלך הלילה, הם חווים עלייה חדה בלחץ הדם ובקצב הלב. מחקרי ענק הוכיחו כי דום נשימה שאינו מטופל מעלה עד פי 3 את הסיכון לתמותה, עם קשר ישיר לאוטם שריר הלב (התקפי לב), שבץ מוחי איסכמי ופרפור חדרים. בנוסף, התסמונת נחשבת כיום לאחת הסיבות המרכזיות ליתר לחץ דם עמיד, כזה שאינו מגיב לטיפול תרופתי סטנדרטי.

הנזק אינו נעצר במערכת הדם. חוסר החמצן וקיטוע השינה פוגעים ברגישות הגוף לאינסולין, מצב שמוביל להתפתחות סוכרת סוג 2. במקביל, משתבשים הורמוני הרעב והשובע (גרלין ולפטין), ובכך יוצרים מעגל קסמים הרסני: המטופל עולה במשקל עקב שיבוש הורמונלי, והשומן העודף מחמיר את חסימת דרכי הנשימה וחוזר חלילה.

הפתרונות הקיימים והצורך בשינוי
מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, אז המציא פרופ' קולין סאליבן במלבורן את מכשיר ה-CPAP, הוא נחשב ל-"Gold Standard" הרפואי. המכשיר פועל ע"י דחיפת אוויר בלחץ השומר על קנה הנשימה פתוח. ד"ר שמושקוביץ מציין כי למרות יעילותו המכנית, ה-CPAP סובל מבעיה קשה של היענות, שכן מעל ל-50% מהמטופלים נוטשים את הטיפול בשנה הראשונה עקב קושי פסיכולוגי לישון עם מסכה, תחושת קלסטרופוביה, רעש, ותופעות לוואי פיזיות כמו יובש בריריות ואארופגיה (כניסת אוויר לקיבה).

"ה-CPAP הוא 'קביים מכניים' – טיפול פסיבי שאינו מאמן את השרירים, ובטווח הארוך עלול להוביל לניוון תפקודי של שרירי דרכי הנשימה העליונות", מבהיר ד"ר שמושקוביץ. "משבר האמון במכשירים אלה הגיע לשיאו לפני מספר שנים, כאשר חברה גדולה נאלצה לבצע recall של 5 מיליון מכשירים עקב חדירת גזים רעילים, מקרה שזכה לסיקור נרחב עקב הפיצויים העצומים ששולמו".

SCENTIFIC והאקינג ביולוגי לשינה
על רקע ואקום טכנולוגי ומשבר אמון צרכני, פיתחה Appscent Medical (אפסנט מדיקל) את מערכת ה-SCENTIFIC. הפיתוח מציג פרדיגמה שונה לחלוטין, המבוססת על הפעלת המנגנונים הפיזיולוגיים וההישרדותיים הטבעיים של הגוף עצמו. מדובר במכשיר רפואי (Medical Device) הרשום ב-FDA האמריקאי ומאושר על ידי משרד הבריאות הישראלי לטיפול בדום נשימה בשינה. במקום לדחוף אוויר בכוח, ה-SCENTIFIC משתמש בגירוי אולפקטורי (חוש הריח) כדי לייצר תגובה נשימתית אקטיבית ועצמאית.

כיצד הטכנולוגיה עובדת בפועל?
בחברה מציינים כי מבחינה נוירולוגית, חוש הריח הוא החוש הייחודי ביותר בגופנו, לאור העובדה שהוא היחיד שמחובר באופן ישיר ובלתי אמצעי לגזע המוח ולמערכת הלימבית (מרכז הרגשות, הזיכרון וההישרדות), ללא תחנות ממסר בדרך. מכשיר הסנטיפיק מונח לצד המיטה ומפיץ מולקולות ריח נדיפות, ספציפיות וייחודיות בזמן השינה.

פיזור הריח מייצר במוח רפלקס עצבי מותנה המעורר את מרכזי הנשימה. כאשר המוח קולט את הגירוי, הוא מגיב מיד ב"רפלקס הרחרוח" – פעולה פיזיולוגית בסיסית שגורמת לגוף לשאוף אוויר דרך האף ולפתוח את נתיבי האוויר, תוך הפעלת שרירי הלוע. היתרון הטכנולוגי והרפואי טמון בעובדה שהתהליך כולו מתרחש מבלי לעורר את המטופל (ללא Cortical Arousal). המשמעות היא שאיכות השינה נשמרת, רצף השלבים (כולל שנת REM העמוקה) אינו נפגע, והמטופל אינו מודע כלל לפעילות המתקנת.

"הנחירות שכולם מדברים עליהן הן רק קצה הקרחון. זוהי לא תופעה אקוסטית בלבד", מסביר יוסי אזולאי, מנכ"ל החברה: "מה שיותר מדאיג זו הסכנה הקלינית המבעבעת מתחת לפני השטח, העומס המצטבר על הלב, המח ושאר מערכות הגוף. חשוב לומר כי הריח שמשוחרר על ידי המכשיר לאוויר מבצע עקיפה של העיבוד המודע ופונה ישירות למערכת הלימבית. כאשר מולקולות הריח הנדיפות מופצות בשיטה נקייה וידידותית למשתמש, ללא חימום וללא אידוי של שמנים, באופן שמוכח קלינית כבטוח לחלוטין. לכן, תפקידו של המכשיר הוא כפול: לאמן את השרירים והמערכת הנשימתית לנשום נכון מהאף, לשפר את רוויית החמצן בדם ולהסיר את העומס המצטבר מעל הלב – מרכיב חובה לכל מי ששואף להזדקן בבריאות".

הוכחה קלינית, הכרה בינלאומית ובשורה לעתיד
ההבטחה הטכנולוגית של אפסנט מדיקל אינה בגדר תיאוריה, אלא מגובה בניסויים קליניים. במחקרים הוכח כי הגירוי הריחי המדויק מצליח להפחית באופן מובהק את מספר אירועי דום הנשימה בשעה (מדד AHI) ולשפר את רוויית החמצן בדם, תוך שיפור דרמטי באיכות השינה, ללא כל פגיעה ברצף שלה. למכשיר יכולות בינה מלאכותית וניטור מתקדמות, המאפשרות איסוף נתונים מדויק ומעקב רפואי רציף בזמן אמת, המונגש למטופל ולרופא המטפל דרך אפליקציה ייעודית.

לאחר השלמת הרישום ב-FDA וקבלת האישורים למסחור בארה"ב, המכשיר החל להימכר. זרוע החדשנות Age Tech Collabrative השייכת לארגון הגמלאים בארה"ב (AARP) בחרה באפסנט מדיקל כפרויקט פורץ דרך והזמינה את החברה להציג בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם (CES). ארגון חקר השינה האמריקאי -National Sleep Fundation בחר בטכנולוגיה של החברה כפיינליסטית לפרס "טכנולוגיית השינה" היוקרתי Sleep Tech Awards 2025.

ד"ר שמושקוביץ מסכם במבט לעתיד: "קשה לערוך מחקר השוואתי שטחי בין ה-SCENTIFIC למכשירים הוותיקים, מכיוון שמדובר בפרדיגמה שונה בתכלית. זהו פתרון בלתי פולשני, נטול סרבול, שמעניק למוח את היכולת המופלאה 'לתקן את עצמו' בצורה ביולוגית וטבעית. צפוי כי טכנולוגיה זו תתפוס במהרה את מקומה בשורה הראשונה של הטיפולים, כשהיא מעניקה למטופלים את התשתית האמיתית ל-Longevity: שינה רציפה, טבעית, בטוחה ומשקמת".

המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף לאבחון רפואי והתייעצות עם גורם מוסמך ומקצועי. התאמת הטיפולים נעשית באופן אישי, בהתאם למצבו של כל אדם, להתוויות ולשיקול דעת מקצועי

לאתר בישראל >>>

לאתר הבינלאומי >>>

בשיתוף אפסנט מדיקל

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    מפעל אינטל בקריית גת

    אינטל עצרה השקעה בישראל ותאבד מענק בסך 1.3 מיליארד שקל

    נתי טוקר
    חוות שרתים של גוגל באוקלהומה. החברה השקיעה סכומים אדירים במרכזי נתונים

    1.7 טריליון דולר מתחת לרדאר: ענקיות הטכנולוגיה מבשלות את המשבר הבא

    איתן אבריאל
    חן גל

    "אחרי המיליון הראשון עברתי לדירה זולה. השקעות זה מטורף, צריך לחסוך"

    בר בליניצקי
    הישאם טאהא ואבי ישראל

    "שאלו אותנו מי יקנה את זה?": שני הפיזיקאים שעשו אקזיט של 400 מיליון ד'"שאלו אותנו מי יקנה את זה?": שני הפיזיקאים שעשו אקזיט של 400 מיליון דולר

    עמרי זרחוביץ'
    הבניין ברחוב בן יהודה בחיפה. בני הזוג מגרמניה ראו דירות בזום, ואז נחתו בישראל כדי לסגור עסקה

    בתוך 24 שעות: בני זוג מגרמניה ראו שמונה דירות וסגרו את הרכישה

    גיא צוקר
    נתן בלטל וראיסה גולצר

    הסבים שלהם איבדו מאות אלפי שקלים ב"עוקץ הרוסי". הם החליטו להשיב מלחמה