אם בעבר השאלה הייתה האם יהיה לנו מספיק כסף לפרישה, כיום השאלה מורכבת הרבה יותר: כיצד בונים חיסכון שיוכל לשרת אותנו במשך 30 ואף 40 שנות חיים לאחר סיום הקריירה? בעולם שבו אנשים צפויים לחיות עד גיל 100 הפרישה כבר אינה תחנה אחת אלא תקופת חיים שלמה, שבמהלכה הצרכים, ההוצאות וסדרי העדיפויות משתנים שוב ושוב. לכן, לא מספיק רק לצבור הון, חשוב גם לשמור על גמישות שתאפשר להחליט בעתיד כיצד להשתמש בו. בדיוק בנקודה הזו נכנס לתמונה תיקון 190, שהופך את קופת הגמל לקצבה לכלי המאפשר להתאים את החיסכון למציאות המשתנה של העשורים המאוחרים בחיים.
נאור שומראי, סמנכ"ל הלקוחות באנליסט גמל, מסביר כי האתגר אינו מסתכם בכך שהכסף צריך להספיק ליותר שנים. "בזמן הפרישה, אנחנו לא יודעים מראש איך ייראו 20 או 30 השנים הבאות. אולי נרצה להגדיל את הקצבה, ובשלב אחר יהיה צורך בהון נזיל זמין או רצון להעביר כסף לדור הבא. לכן החיסכון צריך להשאיר כמה אפשרויות פתוחות".
לדברי שומראי, תיקון 190 יכול לספק את הגמישות הזאת. הוא מאפשר להפקיד כספים בקופת גמל במעמד עצמאי, לנהל אותם במסלולי השקעה שונים, ובהמשך לבחור, בכפוף לתנאים, אם להפוך אותם לקצבה חודשית או למשוך אותם כסכום הוני.
מה השתנה במשוואת הפרישה?
"בעבר האדם ידע פחות או יותר מה הסכום החודשי שיעמוד לרשותו לאחר הפרישה, כי הפנסיה הייתה זכות קבועה: אם עבד 35 שנה, צבר 2% מהשכר כל שנה וביום הפרישה ידע שיקבל 70% מהשכר החודשי האחרון. היום זה כבר לא כך. הפנסיה הפכה צוברת, כלומר תלויה במה שכל אחד הצליח להפקיד בעצמו ובתשואה על הכסף לאורך השנים. האחריות לסגור את הפער עברה במידה רבה אל החוסך עצמו, וגם הסכום שהוא צריך לצבור צריך להספיק לתקופה ארוכה בהרבה ממה שהיה מקובל בעבר".
גם העלייה בגיל הפרישה אינה מאזנת את השינוי. הארכת גיל הפרישה ל-67 לגברים ו-64 לנשים קטנה מהעלייה בתוחלת החיים. וכשאנחנו מגיעים לעידן שבו רבים באוכלוסייה יגיעו ל-100 שנות חיים, עולה הצורך בחיסכון נוסף מעבר לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים.
כיצד תיקון 190 לפקודת מס הכנסה פותר את הבעיה?
"התיקון מאפשר להפקיד כסף שכבר עבר במערכת המס, לנהל אותו בקופת גמל, ובהמשך להשתמש בו להגדלת הקצבה. בתנאים המתאימים אפשר להפוך אותו לקצבה מוכרת פטורה ממס. אחרי גיל 60, ובכפוף לתנאים, אפשר גם למשוך אותו כסכום הוני. אותו כסף יכול לשמש בעתיד בשתי דרכים שונות, בהתאם למה שהחוסך יצטרך באותו שלב".
חשוב להבהיר: אין חובה לקבוע בגיל 50 מה יהיה תפקידו הסופי של הכסף בגיל 70. אדם עשוי לגלות שהקצבה החודשית שלו נמוכה מכפי שתכנן, או להפך, שהיא מספקת והוא מעדיף לשמור הון זמין למטרה אחרת. תיקון 190 מאפשר לדחות את הבחירה לשלב שבו התמונה הפיננסית ברורה יותר.
למי יכול להתאים הכלי?
"אנשים שמתקרבים לגיל 60 ורוצים להגדיל את הקצבה החודשית העתידית שלהם ומבינים שהם מפקידים כסף שלא יהיה נזיל עבורם לפחות עד הפנסיה או אנשים שכבר מקבלים קצבה מספקת ויש להם הון פנוי. עבורם המוצר יכול לשמש גם כאפיק השקעה הוני או כספים להעברה בין דורית (הורשה). הכלי פחות מתאים למי שזקוק לכסף בטווח הקרוב או למי שאינו מוכן להשקיע אותו בשוק ההון".
שומראי מדגיש כי לצורך משיכה הונית נדרשים שני תנאים מצטברים: גיל 60 ומעלה וקצבה חודשית של לפחות 5,306 ש"ח (נכון לשנת 2026) מגוף פנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) ללא קשר לקצבאות שמתקבלות מהביטוח הלאומי. גם כאשר התנאים מתקיימים, יש לבחון את צורכי הנזילות, טווח ההשקעה, כלל הנכסים, ההכנסות בפרישה ורמת הסיכון המתאימה לאדם.
מה השתנה עכשיו, שתיקון 190, עולה פתאום לשיח?
"בשנים שבהן היה אפשר לקבל בפיקדון בנקאי תשואה של 4% או 5% בלי לקחת כמעט סיכון, רבים העדיפו להישאר שם. זה היה פשוט, נזיל וברור. אבל היום, כשהריבית מתחילה לרדת, או כשמצפים שהיא תרד, הפיקדון הבא עלול להתחדש בריבית נמוכה יותר. מצב כזה מעודד אנשים לבדוק מה אפשר לעשות עם כסף שמיועד לטווח ארוך".
המשמעות היא שהחלוקה בין כסף שצריך להישאר זמין לבין כסף שניתן להשקיע לשנים ארוכות חוזרת למרכז השיקולים. סכום שנדרש להוצאות קרובות יכול להישאר בפיקדון או באפיק סולידי ונזיל. הון שאינו צפוי לשמש לצריכה שוטפת יכול להיבחן במסגרת תיקון 190, המאפשר לבחור מסלול השקעה ורמת סיכון, ולעבור בין מסלולים בלי ליצור אירוע מס.
מעבר לגמישות בין קצבה למשיכה הונית, מה הופך את תיקון 190 לאטרקטיבי ביחס לאפיקי השקעה אחרים?
"אחד היתרונות המרכזיים הוא המיסוי. במשיכה הונית במסגרת תיקון 190 על רכיב ה"קצבה המוכרת" משלמים 15% מס על הרווח הנומינלי, בעוד שבמכשירים פיננסיים אחרים המס יכול להיות 25% על הרווח הריאלי, לאחר הפחתת האינפלציה. עם זאת, שיעור המס לבדו אינו קובע מה עדיף. כשהאינפלציה נמוכה והתשואה גבוהה, המס הנומינלי יכול להיות אטרקטיבי יותר. ככל שהאינפלציה עולה, היתרון מצטמצם (ואפילו עלול להתבטל)".
הטבת המס היא רק חלק מהתמונה. הכסף מושקע בשוק ההון, התשואה אינה מובטחת, והמסלול צריך להתאים ליכולת של החוסך לשאת תנודתיות. מי שמעדיף להימנע מחשיפה לנכסי סיכון עשוי למצוא מענה מתאים יותר באפיקים אחרים.
ומה קורה לכספים שנשארים בקופה לאחר פטירת החוסך?
"בקופת גמל לפי תיקון 190 אפשר לקבוע מוטבים. בהתאם לסוג הכספים ולאופן שבו יבחרו לקבל אותם, הם עשויים למשוך את הכסף או לייעד אותו לקצבה עתידית. בחלק מהמקרים הם נכנסים מבחינת המס בנעלי העמית. כך הקופה יכולה להשתלב גם בהעברת הון בין דורות, בכפוף לתנאים החלים על הכספים ועל דרך המשיכה".
קופת הגמל לפי תיקון 190 לא מבטיחה תשואה, והיא גם לא מתאימה לכל אדם או לכל סכום פנוי, אבל היא מאפשרת לדחות את ההחלטה כיצד להשתמש בכסף. "אנחנו לא צריכים לדעת היום מה יקרה בעוד 20 שנה", מסכם שומראי, "אנחנו צריכים לבנות חיסכון שיוכל להגיב לתסריטי חיים שונים".
האמור רלוונטי ככלל ל"תשלומים פטורים" שהופקדו לקופת גמל לקצבה, והכל בהתאם ובכפוף להוראות הדין ותקנון הקופה. מובהר כי היוון קצבה בכלל ו"קצבה מוכרת" בפרט יהא כפוף להוראות הדין, לרבות הנחיות רשות המיסים, ותקנון הקופה כפי שיחולו במועד הגשת בקשה להיוון קצבה. אנליסט קופות גמל בע"מ עוסקת בשיווק פנסיוני ולה זיקה למוצרים המנוהלים והמשווקים על ידה. אין לראות באמור בכתבה זו משום ייעוץ או שיווק פנסיוני ואין בה כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני או ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. האמור אינו מהווה התחייבות להשגת תשואה כלשהי. ט.ל.ח
לאתר החברה>>>
בשיתוף אנליסט קופות גמל בע"מ
