תנופת הבנייה שעוברת מדינת ישראל בשנים האחרונות מהווה אתגר לערים רבות, החל מניצול מקסימלי של שטחים מועטים, צפיפות רבה שנרקמת במרכזי הערים הגדולות ושינוי בנוף האורבני. שכונות צומחות כפטריות אחרי הגשם ולא פעם משנות את קו הנוף של העיר ואת פני המרחב הציבורי. אתגר נוסף, חשוב לא פחות, הוא השימור. לא פעם, מנופי הבנייה מאיימים לפגוע באתרים ומבנים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית ואדריכלית ולהפר את האיזון בין העבר לעתיד.
עכשיו קחו את כל הנתונים הללו והציבו אותם על ירושלים, בירת ישראל והעיר הגדולה ביותר שלה. הוסיפו לכך את העובדה כי מדובר באחת הערים ההיסטוריות ביותר בעולם, שכמעט בכל פינה בה תוכלו למצוא מבנה או אתר בעל ערך היסטורי, ותקבלו אתגר משמעותי לעוסקים במלאכה.
אחת העוסקות במלאכה היא אדר' שרון דינור, הממונה על השימור בעיריית ירושלים. לדבריה, בירושלים קיימים כ-8,000 מבנים בדרגות שימור שונות בעיר, כשמסביבם וביניהם, ולעיתים גם בתוכם, מתבצעות עבודת פיתוח ובנייה רבות. אז איך שומרים על עברה החשוב וההיסטורי של העיר, בכפוף לרצון ולצורך הטבעי של ירושלים להמשיך ולהתפתח?
"התכנון בירושלים לא עוצר, לא ממתין, והשימור אינו מהווה חסם", היא אומרת. "בעיר שהתפשטותה כלפי חוץ כמעט בלתי אפשרית, לא ניתן להפוך 8,000 מבנים למוזיאון. השימור והפיתוח חיים זה לצד זה, או זה מעל זה. בירושלים, בניגוד לערים היסטוריות אחרות בעולם, אין את הפריבילגיה לא לגעת בכלל במבנים לשימור, כמו ברומא או בברצלונה למשל. הביקוש לדיור בעיר הוא רב ומשאב הקרקע הפנויה מצומצם, זאת בשל הרצון לשמור על השטחים הפתוחים והירוקים בעיר ובסביבתה. ולכן, גדילה וציפוף פנימי זו גם בחירה אקולוגית וגם ערכית".
איך מחליטים איזה מבנה לשמר בעיר שגדושה במבנים לשימור?
"בירושלים יש תוכנית מתאר כמעט לכל שכונה, הכוללות הוראות ונספחי שימור. אנו נעזרים בסקרי השימור שנעשו עבור כל שכונה שעברה תכנון מחודש, בסקרים שנעשו על ידי מומחים בתחום, ובתיקי תיעוד שנעשים עבור כל בניין היסטורי אשר מציע תכנון חדש. הצוות במחלקת השימור הינו צוות מקצועי ובעל ניסיון, הן בשימור והן בתכנון העיר ובמגמות הפיתוח שבה".
לשמר מבנים וגם אווירה
ירושלים היא עיר ענקית שנושקת לכמעט מיליון תושבים וצפויה תוך 20 שנה להגיע לכמיליון וחצי תושבים, ולפיכך היקפי הפיתוח והשימור בה עצומים. כל תוכנית מתאר/אב לשכונה ירושלמית ממוצעת יכולה להגיע לסדר גודל ורמת מורכבות של עיר קטנה בארץ. מדובר במתחמים מורכבים. חלק גדול וחשוב ממסמכי התוכניות הללו, הם נספחי השימור שלהן. אלו, מהווים את העוגנים של התכנון בשכונה במקרים רבים. התוכנית השכונתית מציגה תיעוד מתחמים היסטורי ורשימת שימור מסודרת.
בעשור האחרון קודמו תוכניות אב ומתאר רבות, בדגש על שימור ופיתוח בנחלאות דרום, רחביה, ארנונה, מושבות, בקעה, מע"ר מזרח, בית חנינא ועוד. תוכניות אלו מתוות את מדיניות הפיתוח לצד שימור. גם תוכניות במסגרת תמ"א 38 מתייחסות בהקפדה יתרה לעיר ההיסטורית ולמבנים ההיסטוריים בה. המדיניות העירונית הינה לאשר בינוי ככל הניתן, בהתאם לקווי המתאר של התוכניות.
כאמור, קצרה היריעה מלפרט אודות אלפי הפרויקטים והמבנים לשימור בעיר, אבל כמה מהם בולטים במיוחד, למשל מתחם הלני המלכה.
קצת רקע: ברחוב הלני המלכה שוכן החל משנת 1903 ארמון המלכה החבשית (אתיופית). מדובר במבנה מפואר בסגנון נאו-קלאסי ששימש בתקופת המנדט את רשות השידור של ארץ ישראל ולאחר הקמת המדינה את קול ישראל ורשות השידור הישראלית. "זהו מתחם היסטורי וחשוב עם סיפור נפלא מאחוריו, בבעלות הכנסייה האתיופית ושם הוקם גם ארמון הקיסרית האתיופית טאיתו. בשנים ש'קול ישראל' ישב בו, הוא הוזנח ולא טופל כראוי", אומרת דינור. "בשנים האחרונות קודמה תוכנית שאושרה בוועדה המחוזית, אשר צפויה להחיות את הארמון הנדיר ולהנגישו לציבור. מתחם הלני המלכה יהיה מתחם מלונאות שיופעל בידיים פרטיות, אבל המבנים המדהימים שיש שם לשימור, כולל מבנה הארמון, שהקיסרית ציוותה לבנות, יהיו פתוחים בחלקם לציבור, עם בתי קפה מסעדות וחדרי ישיבות. זו דוגמה למורכבות של השימור בירושלים: מצד אחד יש את המבנה ההיסטורי, מהצד השני יוקמו האגפים החדשים של המלון, חלקם על גבי מבנים היסטוריים, וביניהם חצר שמחברת בין הבניינים. הוראות התכנית קובעות שהחללים היפים עם הקשתות והקמרונות, כמו גם בורות המים, יהפכו למסעדות, חדרי ישיבות ובתי קפה. כך, המתחם של קול ישראל, שהיה פתוח רק בפני עיתונאים ובעלי תפקידים שם, יהפוך לפתוח ונגיש לציבור הרחב. אפשר יהיה להיכנס ולשתות שם קפה בלובי, להשתמש בחדר הישיבות ולערוך שם פגישות עסקים. אני שמחה שהוועדה המחוזית קיבלה את עמדתנו, שהחללים הכי שימוריים לא יהפכו להיות לחדרים פרטיים לאוליגרכים ובעלי הון, אלא ישמשו לכלל הציבור. זה תכנון שכולם מרוויחים ממנו – גם היזם, גם העירייה וגם התושבים".
אחד המתחמים הראשונים לשימור לצד פיתוחו הוא מתחם שנלר. מדובר בבית יתומים נוצרי שהוקם בשנת 1861 ופעל עד למלחמת העולם השנייה. בהמשך, שימש כמחנה של הצבא הבריטי ולאחר מכן של ההגנה ושל צה"ל, עד לסגירתו בשנת 2008. מדובר באחד האתרים היסטוריים החשובים בירושלים, שהפך למתחם מגורים שכבר מאוכלס בחלקו, לצד מבני ציבור שישומרו.
"שנלר היה אחד המתחמים הראשונים שעבר לידיים פרטיות", אומרת דינור. "השטח שם הוזנח במשך שנים רבות והמצב היה ממש קשה. קיימים שם שמונה מבנים מונומנטליים מרהיבים לשימור שישמשו את הציבור. הם אמנם טרם שוקמו, אבל גויס כבר תקציב עבור המבנה המרכזי, שבסופו של התהליך יהפוך למוזיאון לתולדות קהילות ישראל".
כך גם פרויקט בית החולים שערי צדק הישן, המקודם בימים אלו, שעליו ייבנו מגדלי מגורים ושימושים מעורבים, לצד המבנה לשימור שישמש כמלון (נמצא בשלבי תכנון).
בשימור תמיד עולה השאלה האם כדאי להמשיך את הסגנון הקיים, כאשר מציעים תוספות למבנה היסטורי, או דווקא לייצר משהו חדש. "מבנה קטן ומיוחד שבנייתו הסתיימה לאחרונה הוא משרדי קק"ל ברחביה - בניין מגורים שהפך למבנה משרדים", אומרת דינור. "התוספת החדשה לא מנסה לחקות את הקיימת, אבל דווקא על ידי הנגדה עדינה נוצר כבוד רב להיסטוריה וגם קריאה ברורה של חלקי המבנה ושיוכם לתקופות שונות, גם ללא רקע אדריכלי או שימורי".
מבנה נוסף הזוכה לעדנה מחודשת הוא "קפה מומנט" ברחביה, המיועד למגורים. במסגרת התהליך נחשף מבנה הבאוהאוס המרשים לציבור, עבירות הבנייה הוסרו, החזיתות נוקו ובעתיד, כך מקווים בעירייה, יפעל במקום בית קפה כבימים עברו.
חלק מתוכניות השימור בעיר הן ותיקות ביותר. בנוסף, קיימות גם תוכניות המונמנטים הוותיקות של העיר, הקובעות מבנים מפוארים במיוחד לשימור מחמיר ביותר. לאור התפתחות העיר וצרכיה, ועקב התפתחות מגמות השימור בארץ, נערכו עדכונים לחלק מהתוכניות ונוספו תוכניות חדשות.
כיום, עיריית ירושלים יוצאת בהכנת פרק שימור וזהות בתוכנית המתאר החדשה. פרק זה ינסה לראשונה לצאת מעבר למבנים ולעסוק גם במה שביניהם וגם במי שבתוכם.
"הדיון השימורי בירושלים הוא הרבה מעבר לרמת הבית הבודד לשימור, והרבה מאוד ברמה המרקמית", מוסיפה דינור. "למשל, בשכונת נחלאות ובשוק אפשר לעבור אבן-אבן ולהחליט שאין מה לשמר בהן. הן שחורות וסדוקות, ואפילו לא בהכרח היסטוריות, אבל עדיין ברור שיש בהן קסם שמושך תיירים, תושבים, מבוגרים ונוער. קוראים לזה אותנטיות. הקסם הוא במרקם, באווירה, ברוח המקום, במה שנמצא בין המבנים. אלה דברים שקשה לשים עליהם את האצבע ועוד יותר קשה לשים אותם בהוראות תוכנית. עציצים בסמטה, כביסה צבעונית, ריח בישולים, חתול אשפתות, טקסטורות שונות ועוד".
בעידן שבו בנייה ופיתוח מואץ הן מילות המפתח, בטח בעיר הגדולה במדינה, נשאלת השאלה עד כמה סוגיית השימור ההיסטורי נמצאת בראש מענייהם של הגורמים המחליטים. לדברי דינור, "ברוב המקרים יש הלימה בין הבקשות של המחלקה לשימור לבין ההחלטות שמתקבלות. ברוב התוכניות הגדולות אנו עורכים תיאום תכנון מראש ומייצרים תוצאה שמקובלת על כולם. המטרה היא להגיע לעמדה מגובשת ולהסכמות גם עם היזם עצמו".
לשמור על השכונות ההיסטוריות
איזה פידבק אתם מקבלים מהתושבים?
"התושבים מאוד מתעניינים במה שאנו עושים. הרבה תושבים מגיבים על השימור, כי הדבר קשור לזהות, לחיבור ולסיפור האישי של כל אחד מאיתנו עם העיר ירושלים. הם מתחברים לסיפור שמאחורי האבנים והמבנים. אנו גם בוחרים אלו סיפורים ממשיכים איתנו הלאה לעתיד. האתגר הבא שלנו הוא להיות חלק בלתי נפרד מפעילות חינוכית, שילדי ירושלים ילמדו על השימור ויכירו יותר את ההיסטוריה של העיר הזו, ושגם סטודנטים יהיו מעורבים יותר בתחום הזה, שיגיעו יותר אנשים לוועדות התכנון והשימור ושיהיו חלק".
על מנת להרחיב את המודעות לשימור, אנחנו משתפים פעולה גם עם גורמים חוץ עירוניים, כגון "פסטיבל הליכות ג'יין", ובחודש יוני הקרוב יוזמת העירייה קורס שימור מיוחד לעובדיה. "המרצים, כולם מהשורה הראשונה בתחום, התנדבו ברובם כדי להעביר הרצאות בנושא שימור לעובדי ועובדות העירייה. זה מאוד חשוב בעיניי, משום שהייתי רוצה שכל עובד עירייה, למשל אחד שאחראי לתשתיות של בזק או חברת חשמל, יאמר לעצמו, רגע יש פה משהו יפה וחשוב לא להרוס אותו, אולי כדאי לעצור ולהתייעץ עם מחלקת השימור".
מה ייחשב בעינייך כהישג בתפקיד הזה?
"אני מחלקת את זה לשלוש קטגוריות: ברמה המקצועית, קידום השימור בהיררכיית התכנון. בדרך כלל מגיעים אלינו בסוף התהליך עם מוצר מוגמר. רצוי שיתייחסו לשימור כבר בראשית תהליך התכנון במקרים שרלוונטיים לשימור ושייעשה תיאום בכל הקשור לפן השימורי לפני שמתכננים בנייה במקום מסוים. אם נצליח להפוך את הפירמידה זה יהיה הישג.
הצלחה נוספת תהיה אם אנשים יכירו ויהיו מודעים יותר לנושא השימור בעיר. אם אצליח להקים מרכז חינוכי או מערכת של סיורים ולהנגיש את זה לקהל הרחב, זה יהיה שדרוג במערכת היחסים שבין העיר, העירייה והתושב.
הדבר השלישי, שתלוי בעיקר במדיניות מערכת התכנון על כל מוסדותיה ורבדיה, זו ההבנה שנחוץ פיתוח יותר מתון בשכונות ההיסטוריות. כל השכונות עוברות כיום פיתוח במידה כזו או אחרת. אסור שפיתוח מתון בעיר ההיסטורית ייחשב למילה גסה - ותמיד יש ויהיו לחצים בשכונות האלו שבהן ערכי הקרקע הגבוהים ביותר - אבל רק אם יתקיים איזון, נדע ששמרנו על ירושלים, על הערכים ההיסטוריים והמבנים והמרקמים המיוחדים שלה".
ירושלים יכולה להתפתח גם ללא השימור, אבל האם זו עדיין תהיה ירושלים בלי הסיפור הירושלמי שמלווה אותנו אלפי שנים? ברור לכולנו שלא.
בשיתוף עיריית ירושלים
