"הפיזיולוגיה של נשים שונה מזו של גברים בגלל הורמון אסטרוגן הבלעדי לנשים, שיש לו השפעה גדולה על מערכת החיסון ועל התפתחות מחלות והתמודדות איתן. לכן ברור שלתרופות שתוכננו עבור גברים יש אפקטיביות קטנה יותר בקרב נשים ולכן קשה להן יותר להשתקם ממחלות. לצד הפער באפקטיביות ישנם פערים גם בתופעות הלוואי, במינון הנדרש, בהשפעה המטבולית ועוד". כך אומרת ד"ר ענבל צפיר לביא, מייסדת שותפה ומנכ"לית בסטארט-אפ Nevia Bio (נביאה ביו), המפתח בדיקות לזיהוי מוקדם של מחלות על בסיס הפרשות וגינליות, אשר יחד עם ד"ר אביטל אדלר, משקיעה בקרן אמון (aMoon), המתמחה בהשקעות בתחום טכנולוגיות הבריאות. השתיים הנחו ביחד מושב מיוחד, שהתמקד בטכנולוגיות רפואיות לנשים (Fem Tech) והתקיים במסגרת בכנס ביומד 2024, שנערך לאחרונה בתל אביב.
המושב סקר את אחד האתגרים הרפואיים הגדולים של המאה האחרונה והוא הפער המגדרי העצום שנוצר בין גברים ונשים בתחום הרפואי, פער שמאיים על בריאותן ואף על תוחלת החיים של נשים. עובדה היא שהרפואה המודרנית נוצרה על ידי גברים ולמען גברים והאפליה מתפרסת על פני כל השלבים והרמות: תקצוב, מחקר, אבחונים, טיפולים, תרופות, מודעות ועוד.
"הפער העמיק כשבין שנת 1977 לשנת 1993 ה-FDA המליץ לא להכליל נשים בגיל הילודה במחקרים קליניים, וכל התרופות שפותחו בתקופה זו יוצרו תוך התאמה לגנטיקה ולביולוגיה של גברים", מציינת ד"ר לביא. "מאז, ב-30 השנים האחרונות, הפער הצטמצם באופן מתון בלבד".
בשטח מתחוללת מהפכה
לאפליה הרפואית של נשים יש השפעות ממשיות על בריאותן. נשים מאובחנות במחלות ארבע שנים בממוצע מאוחר יותר מאשר גברים וכך גם יש איחור באבחון של מחלות ספציפיות אצל נשים: 4.5 שנים איחור באבחון סוכרת, 2.5 איחור באבחון סרטן ועוד. יתרה מכך, במקרים רבים הן סובלות מאי אבחון מחלה או אבחון שגוי שלה מכיוון שכל תיאור התסמינים מבוסס על השתקפותם אצל גברים בלבד. לדוגמה, על פי מחקר של הפורום הכלכלי העולמי הסיכוי של נשים לקבל אבחון שגוי של התקף לב גדול ב-50% מזה של גברים. גם במחלות כמו אוטיזם ו-ADHD (הפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות) ישנו אחוז גבוה יותר של נשים אשר לא מאובחנות כלל, מאובחנות באופן שגוי או באיחור משמעותי. למרבה הפלא, הפער קיים גם במחלות נשיות בלבד כמו אנדומטריוזיס, שרק שש מתוך עשר נשים מאובחנות בה ויש איחור של שבע עד עשר שנים באבחון. נשים מהוות 80% מהחולים במחלות אוטואימוניות, אך נדרשות חמש שנים עד שהן מאובחנות במחלות מסוג זה.
לדברי ד"ר אביטל אדלר, בשנים האחרונות גדלה מאוד המודעות לפער הרפואי המגדרי ולפער שממנו סובלות הנשים בכל התחומים והרמות וניתן לומר שמתחוללת ממש מהפכה בשטח. "כיום, מחקרים קליניים ומאמרים שנשלחים לפרסום חייבים להתבסס גם על נשים במדגם", היא מדגישה. "דור חדש של טכנולוגיות חדשניות, שאת חלקו הצגנו במושב, חותר לפתור את הבעיות הרפואיות של נשים. חברות התרופות מתגייסות גם הן לסגור את הפער ומחפשות את הפתרונות הללו שנציג.
"אחד מהמנועים הגדולים של החדשנות, החותר לסגירת הפער, הן קרנות ההון סיכון ומשקיעות פרטיות, שהגדילו באופן משמעותי את השקעותיהן ב-Fem Tech בכל תחומיו: טכנולוגיות רפואיות, ביו-פארמה, מכשירים ודיאגנוסטיקה", מוסיפה ד"ר אדלר. "בשנת 2018 הגיעו ההשקעות בתחום ל-511 מיליון דולר (69 עסקאות) והן צמחו ל-1.8 מיליארד דולר בשנת 2021 ול-1.9 מיליארד דולר בשנת 2022 (155 עסקאות ו-184 עסקאות בהתאמה). במחצית הראשונה של 2023 שיעור ההשקעות בתחום ה-Fem Tech היה גדול ב-314% לעומת ההשקעות במחצית הראשונה של 2018, ואילו ההשקעות בכלל טכנולוגיות הבריאות צמחו מאז ב-28% בלבד".
פתרונות דיאגנוסטיים וביו-מרקרים
מחקר של הפורום הכלכלי העולמי קובע שסגירת הפער המגדרי הרפואי תניב רווח שנתי של 1 טריליון דולר לשנה משנת 2040, כש-3.9 מיליון נשים תהיינה בריאות יותר, תוכלנה לעבוד שנים רבות יותר ותתרומנה יתרונות כלכליים נוספים. הסטארט-אפים הישראלים שהשתתפו במושב יתרמו ללא ספק למגמה זו ועליהם נמנים:
Ibex Medical Analytics - פיתחה פתרון דיאגנוסטי מבוסס בינה מלאכותית ולמידת מכונה לאבחון סרטן השד (במודל שירות ענן -SaaS).
EndoCure - פיתחה פתרון דיאגנוסטי מבוסס אולטרה-סאונד ברזולוציה גבוהה לזיהוי מהיר של אנדומטריוזיס.
PredictaMed - פיתחה פתרון אנליטי המנתח נתונים בתיק הרפואי של המטופלת בכלי AI ומסוגל לנבא סיכוי להתפרצות מחלה אוטואימונית.
PregnanTech - פיתחה מכשיר רפואי בצורה של טבעת המוחדרת לצוואר הרחם. המכשיר מזהה פוטנציאל ללידה מוקדמת ומאפשרת טיפול הדוחה את הלידה המוקדמת, תוך צמצום הסכנת לעובר ולאם.
AIVF - פיתחה פתרון לטיוב ולייעול של טיפולי פוריות באמצעות בינה מלאכותית וטכנולוגיות ראייה ממוחשבת.
DermaAb.io - פיתחה פתרון למדידת ביו-מרקרים על עור האישה שמאפשר הכוונה של טיפול למחלות אוטואימוניות וקיצור תהליך הטיפול.
כמו כן, השתתפה במושב ד"ר גלי לרמן, ממרכז קולטון לחקר מחלות אוטואימוניות באוניברסיטת תל אביב, המתמחה ברפואה ישראלית מודעת מין ומגדר.
