"שיתוף פעולה בין טבע לבין האקדמיה הוא Win-Win לכל הצדדים". כך מצהירה ד"ר דנה בר-און, מנהלת קשרי האקדמיה של טבע בחטיבת המו"פ הגלובלית של החברה. הצוות של ד"ר בר-און אחראי על איתור טכנולוגיות חדשניות ומולקולות חדשות, תוך היעזרות ושיתוף פעולה עם מוסדות אקדמאיים, מוסדות מחקר וחברות סטארט-אפ. "אנחנו עושים 'סקאוטינג' ומנסים להביא כמה שיותר מדע חדש לתוך טבע", היא מסבירה. "רבות מהתרופות החדשניות שלנו נבחנות במוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובעולם. לדוגמה, כשאנו מפתחים תרופה פוטנציאלית חדשה, אנו מעוניינים להעמיק את ההבנה אילו חולים יגיבו לה ואילו אינדיקציות יתאימו לתקפותה. לכן, אנו מבצעים בעזרת האקדמיה ניסויים ובדיקות במודלים שונים שמאפשרים לנו לדייק את התרופה. בכל פעם שאנחנו נתקלים בצורך כזה - מפרה-קליניקה ועד קליניקה - אנחנו מחפשים את המועמדים הטובים ביותר לשיתוף פעולה מחקרי. הם, מצידם, יוצאים נשכרים מיכולותינו, שכן, ספק אם יש בארץ עוד מי שיכול להציע אותן. האתר האינובטיבי של טבע בנתניה ('אביק') מציע בהישג יד יכולות משמעותיות של ייצור, מחקר ופיתוח, חישוביות, רגולציה וכיוצ"ב. 'אביק' הוא אתר שפתוח לשיתופי פעולה ונשמח אף להגדיל את פעילותו המשותפת עם האקדמיה, מוסדות המחקר וחברות הסטארט-אפ הישראליות".
כיצד מתנהל תהליך כזה?
"התהליך פועל באופן דו-כיווני - לעיתים הפנייה למחקר ו/או שיתופי פעולה מגיעה מתוך הקבוצות השונות בטבע ולעיתים אנחנו בצוות מאתרים חוקרים שמציעים טכנולוגיות חדשניות או מולקולות חדשות, שעשויות לעניין את טבע, בארץ ובעולם, ופונים אליהם על מנת להציע שיתופי פעולה.
"במידה ומגיע רעיון מעניין מהחוקרים באקדמיה או בתי החולים, ואנחנו מעוניינים לשתף איתם פעולה - האסטרטגיה שלנו היא בניית תוכנית מחקר משותפת ולעבוד איתם יחד. החוקרים מביאים בדרך כלל מדע ייחודי או פורץ דרך, את הסקרנות ואת המודלים. אנחנו, בטבע, מביאים בנוסף למדע גם את הידע והמומחיות בפיתוח תרופות. מדובר בעבודה צמודה של האקדמיה והתעשייה, שיכולה להימשך גם שנים.
"במקרה של סטארט-אפ, טבע בוחנת או מאמצת טכנולוגיות שמפתחות חברות סטארט-אפ. למשל, כדי לשפר ולייעל את הניסויים הקליניים שלה.
"כחברת פארמה מובילה בישראל, שהמחקר והפיתוח שלה ממוקמים פיזית בישראל, אנחנו יכולים להציע לחברות האלה לא רק מימון אלא גם את המומחיות ואת הידיים העובדות שלנו. העובדה שטבע ואנשי סטארט-אפ עובדים והולכים ביחד, יד ביד, מועילה רבות לשני הצדדים. בסך הכול כולנו כאן ביחד, בקהילה קטנה של אקדמיה ותעשייה".
בשנים האחרונות, מספרת ד"ר בר-און, טבע הבינה את האוצר הקיים בישראל, סרקה מעל ל-500 מעבדות ו-200 סטארט-אפים ומיפתה את האקו-סיסטם הישראלי במיטבו. החל מ-2020 טבע החלה יותר מ-50 שיתופי פעולה בישראל, כשהמטרה העיקרית היא לייצר את צבר המוצרים האינובטיביים של טבע בעתיד".
להפוך את המדע לתרופה
גישה זו של טבע הינה חלק מהחלטה אסטרטגית של החברה, הידועה במיוחד כחברת תרופות גנריות, להגביר את המיקוד בפיתוחים חדשים. ההצלחות הגדולות ביותר של טבע היו תרופות חדשניות שפיתחה, ומדובר בתרופות שצמחו מן האקדמיה הישראלית - דוגמת 'קופקסון' לחולי טרשת נפוצה (פותח על ידי מכון ויצמן) ו-'אזילקט' לחולי פרקינסון (פותח על ידי הטכניון). לפיכך, החליטה טבע "להחזיר עטרה ליושנה", כדברי ד"ר בר-און. "אנחנו מחפשים מולקולות מעניינות וטארגטים חדשים, כחלק מתהליך חזרה לשורשים וצמיחה מחדש", היא מבהירה. "החברה יושבת בישראל, עם מרכז מו"פ הכולל עשרות חוקרים ועם נגישות לתעשייה ברמה גבוהה - אז למה לא לחפש קרוב?! הרי הקופקסון והאזילקט פותחו בשיתוף חוקרים וחוקרות ישראליים, כך שכבר ידוע שזוהי אסטרטגיה מצליחה ובדיוק כך גם מוכיחים שני פרויקטים עדכניים נוספים, שכבר עברו לשלב רישיון פיתוח בטבע".
מהם?
"הפרויקט הראשון הוא שיתוף פעולה עם מכון ויצמן. יחד עם ד"ר רוני דהן אנו מפתחים נוגדנים חדשניים לטיפול באימונותרפיה לסרטן. העבודה נעשית בעזרת שלושה צוותים גלובליים: בישראל, ארה"ב ואוסטרליה, שבעצם משלימים את היכולות והמדע שמביא ד"ר דהן. הוא מביא את הידע המנגנוני והמודלים הייחודיים וטבע ממשיכה את המחקר, מעצבת את הנוגדנים, תוך התאמתם לאוכלוסיות יעד, מקיימת ייצור יעיל וכל מה שצריך כדי להפוך את המדע לתרופה. זוהי דוגמה טובה לסינרגיית יכולות.
"הפרויקט השני הוא הסכם רישיון מהחברה הישראלית Biolojic Design, שבראשה עומד פרופ' ינאי עופרן. החברה פיתחה פלטפורמה לפיתוח נוגדנים באמצעות בינה מלאכותית. החברה נחשבת לראשונה שהביאה נוגדן מבוסס בינה מלאכותית לקליניקה. טבע קיבלה רישיון לאחד הנוגדנים שהחברה פיתחה וביססה שיתוף פעולה צמוד מאוד ועבודה משותפת.
"עוד ראוי לציין שיתוף פעולה מעניין שעשינו סביב רפואה מותאמת אישית עם חברה ישראלית בשם MetaSight, במטרה למצוא חתימה מטבולית. אנו עושים זאת עבור שתי תרופות בתחום הקרוהן והקוליטיס וכן בתחום הסכיזופרניה. מדובר בשילוב של ביג דאטה עם דגימות וזיהוי חתימות מטבוליות וחלבוניות בדם, וכמובן בינה מלאכותית, שהיא כיום כבר חלק אינטגרלי, המוטמע ברבות מהחברות עימן אנו עובדים".
אז הבינה המלאכותית, עליה מדברים בכל מקום, חודרת יותר ויותר לעולם הרפואה.
"בוודאי. לפני כשנתיים טבע לקחה חלק ארי בהקמת אינקובטור בשם AION Labs'' לחברות סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית הייעודית לפיתוח תרופות. AION הוקמה על בסיס מודל מעניין שפותח בגרמניה על ידי BiomedX: קונסורציום - התאגדות של מספר חברות פארמה וקרנות הון סיכון. התאמנו את המודל לאקו-סיסטם הישראלי, בשיתוף רשות החדשנות, והקמנו את AION ברחובות, שם הם עובדים בשותפות עם תאגידי הפארמה והחברות שהקימו אותו - פייזר, אסטרה-זנקה ומרק, בשילוב עם חטיבת שירותי הענן של אמזון AWS וקרן ההון סיכון Israel Bio-Tech Fund.
"ב'AION' מתמקדים ברתימת הבינה המלאכותית לשיפור תהליכי פיתוח תרופות וניהול ניסויים קליניים", היא מוסיפה. "בשנה האחרונה הקמנו במסגרתו שתי חברות לפיתוח נוגדנים באמצעות בינה מלאכותית, שמטרתן להחליף את השיטה המסורתית של פיתוח נוגדנים בשיטות של מידול בכלים נוספים, כדי לקבל תרופות חדשות בצורה מהירה ויעילה יותר.
"המודל של AION מתבסס על כך שחברות הפארמה, ובכללן טבע, מקיימות תהליך שנתי של חשיבה על אתגרים. ברגע שאתגר מוגדר, הוא מפורסם לכלל הציבור ומאפשר ליזמים להיענות לו ולהצטרף לסטארט-אפים תחת האינקובטור. תהליך זה יוצר סוג של סטודיו להקמת סטארט-אפים חדשים, בין היתר, בהנחיית טבע.
"לכל חברת סטארט-אפ יש צוות מומחים מייעצים, המורכב מהחברות המשקיעות בו. אנחנו בטבע נפגשים עם היזמים אחת לחודש ומכוונים אותם. למעשה, אנחנו עשויים להיות הלקוח העתידי שלהם. באופן זה, כשהם מקבלים פידבק מחברות הפארמה, חברות הסטארט-אפ יכולות לבנות מוצרים מדוייקים ומתאימים יותר. בנוסף, אנו יכולים לחלוק איתם דאטה מניסיון העבר שלנו והם, מצידם, מספקים לנו רעיונות חדשים. בכל שנה האינקובטור מתעתד להקים ארבע עד שש חברות חדשות".
השקעת המשך ב"סנארה קפיטל"
פרויקט דומה שמפעילה טבע - בשיתוף עם חברת פיליפס - הוא האקסלרטור "סנארה", המתמקד במכשור רפואי, רפואה דיגיטלית וטכנולוגיות חישוביות. גם בו נעשית אינקובציה לסטארט-אפים, בהליך עבודה דומה. "סטארט-אפים מתחילים וגורמי אקדמיה מקבלים מהתעשייה פידבק שיכול לכוון אותם - מה עובד? איך לפתח את הטיפול? מה לעשות כדי להתקדם הלאה? רגולציה, ניהול ניסוי קליני", מפרטת ד"ר בר-און. "זהו יתרון גדול לאקו-סיסטם עצמו. השנה ביצענו השקעת המשך ב'סנארה קפיטל' בסך עשרה מיליון דולר וזאת לאחר כעשור של השקעות בחממה של סנארה וונצ'רס".
שיתופי הפעולה השונים שעושה טבע באקסלרטורים שלה, ולא פחות שיתופי הפעולה עם האקדמיה, מתמקדים לרוב בשני תחומים מרכזיים. הראשון הוא אימונולוגיה, מחלות אוטו-אימוניות, כמו קרוהן וקוליטיס, אטפיק דרמטיטיס ואסתמה. התחום השני הוא מדעי המוח - תחום ההתמחות של ד"ר בר-און: מחלות נוירו-דגנרטיביות כפרקינסון ו-MSA ופסיכיאטריה. "אלה תחומים מרתקים, עם צורך עצום ואתגר עצום", היא מדגישה. "טבע שמה לה למטרה להתמקד בנושא תרופות למחלות נוירו-דגנרטיבית, והיא מאתרת טכנולוגיות חדשניות לחיזוי מוקדם למחלות ואבחון מוקדם שלהן, תוך דיוק השפעת הטיפול עבור המטופלים וניטור מקיף".
נוירו-דגנרטיביות זה גם הפורטה שלך.
"כן, אני מדענית בתחום מדעי המוח. עשיתי פוסט-דוקטורט בשיתוף פעולה של אוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת תל אביב, שעסק באבחון מוקדם של פרקינסון באמצעות מיקרוסקופיה מתקדמת. בזמן הפוסט-דוק עבדתי על מולקולה מסוימת בשיתוף פעולה עם מעבדות בגרמניה. למעשה, לפני כשנתיים טבע בחרה להיכנס להסכם רישיון עבור המולקולה עליה עבדתי אז. כיום, בין השאר, אני עובדת בטבע על פרויקט פיתוח תרופה לחולי MSA (ניוון רב-מערכתי), שנכנסת לפאזה השנייה שלה. זוהי מחלה נוירו-דגנרטיבית מאוד קשה ואני מקווה שהפרויקט יסתיים בחדשות טובות עבור המטופלים. מבחינתי, אין מרגש כמו לראות את החיבורים האלה, של תרופה שצומחת מהשלב הראשון עד שמגיעה לחולים. אני מאמינה שככל שנגביר את הסינרגיה בין עולמות הפארמה והאקדמיה - נצליח יותר. אנחנו עובדים על משימה קשה וצריך לשלב כוחות".
שת"פ עם בי"ח וקופ"ח
עם אילו עוד גורמים טבע משלבת כוחות?
"יש לנו שת"פ ייחודי עם קופות החולים ובתי חולים. אנו עובדים ביחד על דאטה ודגימות מחולים, כדי להבין טוב יותר את אוכלוסיית החולים ולהעריך מי יגיב טוב יותר לתרופות. לקופות החולים ובתי החולים בישראל יש יתרון גדול בארגון המידע ובניטור הטיפול, ההיענות לו על ידי המטופלים וכמובן תופעות הלוואי. לכן, אנחנו עובדים עימם צמוד על מנת לפתח יכולות של רפואה מותאמת אישית. הנתונים מאפשרים קבלת הבנה עמוקה ומענה על סוגיות מורכבות כתגובת חולים לתרופות. בעזרת ביג דאטה ניתן להעריך מה תהיה החתימה ברמת הדם או ברמת דגימות אחרות - דבר היכול לרמז אילו אוכלוסיות חולים יגיבו לתרופה וכך לאפשר רפואה שהיא יותר מותאמת אישית. במצב כזה נוכל לבחור חולים בצורה טובה יותר, כאלה שסיכויי ההצלחה של התגובתיות שלהם לתרופות היא גבוהה יותר".
ציינת שטבע עושה שיפטינג מהתמקדות בגנריקה להתמקדות בפיתוחים חדשים. להבדיל מגנריקה, אשר משחזרת תרופה קיימת, פיתוח חדש לוקח המון זמן וכסף רב, ובסופו של דבר יכול גם להיכשל.
"לצד המוצרים הגנריים, לטבע תמיד היו מוצרים חדשניים. כעת ההחלטה היא לחזק את החדשנות, תוך שימור ההובלה בגנריקה. נכון, התהליך הוא יותר ארוך וקשה, אבל האסטרטגיה שלנו תומכת מאד בשיתופי פעולה. כאשר התהליך נעשה בשיתוף פעולה, סיכויי הצלחת הפיתוח עולים הודות למיפוי, הבנה ומדע טובים של גופים שונים העובדים בצוותא. אני אישית מאמינה מאוד באקדמיה בכלל ובאקדמיה הישראלית בפרט. גישה זו עולה בקנה אחד עם ההיסטוריה המוכחת של הצלחה של טבע. אני מאמינה שהאסטרטגיה הזאת תבנה את עתיד החברה. ההתקדמות הטכנולוגית מעניקה לנו כלים חדשים לפתח פתרונות חדשניים ויעילים, כחלק מאקו-סיסטם רחב וחכם. היתרון הגדול הוא שטבע לא עושה זאת לבד, אלא בשיתופי פעולה מוכחים וחזקים".
אתר החברה >>
בשיתוף טבע
