פרופ' שולמית לבנברג היא מדענית עטורת פרסים מהטכניון, בעלת שם עולמי בתחומה ובמומחיותה בהנדסה ביו-רפואית והנדסת רקמות. את הפוסט דוקטורט שלה עשתה ב-MIT ב-.2006 היא נבחרה לרשימת 50 המדענים המובילים של כתב העת Scientific American, כ"מנהיגת מדע" בתחום הנדסת רקמות, ומאוחר יותר אף שימשה כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד במסגרת שנת שבתון. היא גם מוכרת יותר כמייסדת-שותפה ויועצת מדעית ראשית בחברת "אלף פארמס" העוסקת בתחום החדש והמסקרן של ייצור בשר מתורבת, אך הישגיה נרחבים הרבה יותר.
כיום היא פרופסור מן המניין, ראש המעבדה להנדסת רקמות ותאי גזע בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, וכן ראש המרכז לביו-הדפסה (הדפסת תלת ממד של רקמות) בטכניון. במקביל ובנוסף לפעילותה ב-"נוראקסון ובאלף פארמס" (NurExone), היא מייסדת-שותפה ויועצת מדעית בחברת ננוסינקס. ההבטחה המסקרנת והמרתקת מבית נוראקסון החלה כאשר מנכ"ל קרן ישראל לנפגעי חוט שדרה, ישראל גולדברג, פנה לפרופ' לבנברג וביקש ממנה ליישם את הידע בהנדסת רקמות לצורך ריפוי משותקים. לבנברג והחוקרים שלצדה, ובראשם פרופ' דני אופן מאוניברסיטת תל אביב, החליטו להיענות לאתגר ולחפש דרכים לשיקום הפגיעה בחוט השדרה.
" יחד עם הדוקטורנטים שלי חיפשנו טיפול שהוא זעיר פולשני, ואז הגענו לאקסוזומים (במינוח המדעי Exosomes או Extracellular Vesicles) שלהם תכונות ייחודיות המאפשרות טיפול נקודתי, במתן דרך האף שמאפשר מעבר של מחסום דם-מוח (BBB) ויעילות טיפולית מרשימה בחוט השדרה".
צמיחה ושיקום של תאי עצב של מערכת העצבים המרכזית
אקסוזומים הם חלקיקים קטנים ביותר המשתחררים על ידי תאים שונים, בהם גם תאי גזע, יש להם יכולת תראפויטית וכן יכולת נדידה והגעה לרקמות פגועות בגוף. בנוסף, ניתן ל"טעון" אקסוזומים במגוון מולקולות. ככאלה, הם יכולים לשמש כמערכת הובלת תרופות ייעודיות לאתר מטרה מסוים, בדגש על אזורי דלקת. האקסוזומים המגיעים באופן טבעי לאזורים דלקתיים בגוף יכולים להיטען במולקולות שונות ובמקרה של פגיעה במערכת העצבים המרכזית (מוח-חוט שידרה), המדענים הטעינו אותם ברצף ייחודי מסוג siRNA, שנועד להוריד את הייצור של חלבון בשם PTEN בתאים באזור הפגוע. האקסוזומים הטעונים מגיעים לאזור הפגוע ומאפשרים התחדשות תאי עצב וחיווט מחדש בחוט השדרה.
"כאשר לקחנו אקסוזומים, שיפרנו אותם בכמה דרכים כדי שיעודדו צמיחה ושיקום של תאי עצב, נתנו אותם דרך האף ומשם הם הגיעו לחוט השדרה. ראינו שזה עובד", ממשיכה לספר פרופ' לבנברג. "זה היה מרגש מאוד, הצלחנו 'להעמיד על הרגליים' חולדות שחוט השדרה שלהן נותק לחלוטין. שאיפת התרופה הביאה לצמיחה מחדש של העצבים בחוט השדרה וכל זה ללא מחיר ניתוחי וללא השתלות. על סמך תוצאות אלו הבנו שכעת יש מקום להתקדם עם המחקר הקליני ולנסות לפתח מוצר. זו תרופה שניתן יהיה לתת בסמוך לאחר הפציעה, וכל שיקום מוטורי וסנסורי עבור פגועי חוט שדרה הוא הישג. לכן החלטנו להקים את נוראקסון ביולוג'יק ביחד עם יזם הביומד והביוטק יורם דרוקר".
ד"ר נועה אבני, דירקטורית המו"פ בנוראקסון, מוסיפה: "אקסוזומים יכולים גם להעלות את יכולת ההתחדשות וגם להפחית דלקת וזה סוג של סביבה שמאוד מועילה לריפוי. חשוב לעבוד עם פרופ' לבנברג במקום שבו הפרויקט הזה נולד. אנחנו נפגשות מדי שבוע, כי היא מהווה השראה גדולה ואני רוצה להיות מסונכרנת איתה. המחשבות שלי כאשת תעשייה הן שזו זכות לעבוד עם מישהי שבאמת מבינה את הנקודות והעומק של שלב המחקר והגילוי האקדמי. זו באמת פריווילגיה לעבוד איתה ויש לנו צוות כה מסור, אנשים ידעניים שנועלים את המעבדה בשעה מאוחרת מאוד. זהו תחום עם הרבה אי ודאות והרבה עבודה קשה והזעה, כך שהמחויבות היא מדהימה וקריטית".
מחשבה מחוץ לקופסה
בשנת 2020 נרשמה נוראקסון כחברה ברשם החברות. "זהו בעצם הליך טק-טרנספר - מעבר ממדע לתעשייה - שעליו חתמו חברות המסחור של הטכניון ואוניברסיטת תל אביב", מסביר המנכ"ל, ד"ר ליאור שאלתיאל. "חשוב לזכור שכל הגילוי של האקסוזומים כבעלי יכולת תרפויטית הוא תחום חדש, העולם רק עכשיו מגלה אותו ומספר הפטנטים הרשומים בתחום מזנק. נוראקסון היא בין החלוצות הראשונות בעולם בתפיסת האקסוזומים כפלטפורמה להובלת תרופות, וכחברה צעירה זהו הישג משמעותי מאוד".
בהשכלתו ליאור שאלתיאל הוא מהנדס כימיה עם התמחות ביוטכנולוגיה. הוא בעל תואר שני בפיזיולוגיה וכן דוקטורט בפרמקולוגיה מאוניברסיטה LMU במינכן. הוא למד וחקר במשך שמונה שנים בגרמניה, חזר לישראל במהלך מבצע "צוק איתן". עם חזרתו, עבד בחברת "ליפוקיור" כמדען חוזר ועד שסיים את תפקידו כמנהל המו"פ בחברה. הוא הצטרף לחברת נוראקסון ביולוג'יק כמנכ"ל באפריל 2021.
ביוני 2022 בחרה החברה לעשות מהלך ייחודי, נועז ופורץ דרך עבור סטארט אפ שעדיין נמצא בשלב הניסויים הפרה-קליניים: היא יצאה להנפקה בבורסה הקנדית בטורונטו ומאז היא נסחרת שם כחברה ציבורית.
מה גרם לסטארט אפ שעדיין לא מוכר מוצרים לצאת להנפקה בבורסה בניגוד למהלך הקלאסי של גיוס כספים מקרנות הון סיכון?
ד"ר שאלתיאל: "זו הייתה ללא ספק חשיבה מחוץ לקופסה. כאשר יזם פונה לגיוס כספים ראשוני מקרנות הון סיכון קלאסיות, הוא למעשה מאבד חלק מהמוטיבציה שלו מכיוון שהבעלות על הטכנולוגיה כבר אינה כולה שלו. דרך ההנפקה, אני רוצה להוכיח כי יש חלופה לגיוס הכספים הסטנדרטי לחברות ביוטק גם בשלבים המוקדמים. זה התאים לי, כמנכ"ל, כמו כפפה ליד. לאחר שפרסמנו בינואר האחרון את הפלטפורמה הטכנולוגית שלנו, המניה הכפילה את עצמה. מיום הקמת החברה היא גייסה כבר כ-15 מיליון דולר ורובו המוחלט של הכסף מושקע במחקר ופיתוח.
"ההנפקה בבורסת טורונטו היא גם מקפצה בדרך לשווקים גדולים יותר וזה חלק מתהליך הגדילה של החברה", הוא מוסיף. "ברגע שנרשמנו שם אנחנו גם רשומים אוטומטית למסחר בשבע בורסות שונות בגרמניה, וזה מאפשר לנו חשיפה למשקיעים טכנולוגיים שונים בתחום הביומד גם ברחבי אירופה".
חברה של יותר ממוצר אחד
כיום מעסיקה החברה כ-16 עובדים בחיפה, כאשר בחודש הבא היא תפתח את המעבדה והמשרדים שלה בתוך קמפוס הטכניון.
מה הסטטוס של החברה בקשר לאישורים רגולטוריים והמרה לבני אדם??
ד"ר שאלתיאל: "בתקופה הראשונה קיבלתי משימה של הוכחת היתכנות, להראות שהתוצאות שהתקבלו באקדמיה הן אכן נכונות. עשינו מספר חזרות על הניסויים, שינינו מינונים והוכחנו שהמוצר הראשוני, המוביל של החברה, עובד.
עברנו איתו כבר את השלבים הרגולטוריים של מספר פגישות עם ה-FDA. באוקטובר 2023 קיבלה התרופה מעמד של תרופת יתום של ה-FDA והמשמעות היא שהחברה תהיה זכאית בשלבים הבאים להקלות משמעותיות, הגנת שוק על המוצר עד 12 שנים מקבלת אישור תרופה ולתמיכה בהעברת המוצר לניסויים קליניים".
"אני סבורה שתהליך הרגולציה ימשיך בצורה חלקה ויעילה גם בזכות התקשורת המעולה בין ה-R&D וה- CNC וגם בזכות תוצאות התהליך עד כה", אומרת ד"ר אינה שראל, ראשת מחלקת הרגולציה והעניינים הקליניים, שהובילה את הפעילויות שהביאו להענקת מעמד תרופת יתומה לתרופה ExoPTEN - טיפול באמצעות אקסוזומים שפותח על ידי החברה. ד"ר סרל הובילה לאחרונה סדנה בכנס מקצועי על אקסוזומים בלונדון.
הקניין הרוחני סל המוצרים
לדברי ד"ר שאלתיאל, במקביל לפיתוח ה- ExoPTEN הם מפתחים שני מוצרים נוספים שהם חלק מהפורטפוליו של החברה. "שני המוצרים הנוספים מדברים על חידוש וצמיחה של נוירונים למנגנונים אחרים, במטרה ל'טרגט' חלבונים אחרים. כך למעשה יש לנו פורטפוליו של מוצרים המבוסס על שש משפחות פטנטים. הפטנטים המכסים שלושה אלמנטים משמעותיים בעולם האקסוזומים: האחד, ייצור האקזוסומים בכמות גדולה - כיצד מעלים את הניצולת שלהם ואיך הופכים אותם לבעלי פוטנציאל ריפוי גדול יותר. השני, כיצד ניתן להטעין מולקולות רפואיות (כמוsiRNA) לתוך האקסוזומים - הפטנט המאפשר לנו להכניס מגוון רחב של מולקולות רפואיות, שיכול להוות תשתית למוצרים נוספים, והשלישי, כיסוי רצפים ספציפיים שלsiRNA שאנו משתמשים בהם, כלומר, במה מטעינים את האקסוזומים.
"בסופו של דבר, המטרה היא להיות חברה קלינית המביאה תרופות וטיפולים מבוססי אקסוזומים לשוק, לצד מימוש הפוטנציאל המסחרי בפלטפורמה הטכנולוגית שלנו. השאיפה היא להגיע לשיתופי פעולה עם חברות פארמה גדולות וקטנות כאחד", מסכם ד"ר שאלתיאל.
מוסיפה פרופ' לבנברג: "כרגע הניסויים הפרה קליניים שהחברה עומדת לערוך הם בחיות הדומות יותר למצב קליני של בני אדם. כאן אנחנו צריכים ליישם ולבדוק מודלים קליניים נוספים, בזמנים שונים, במינונים שונים, כדי למקד טוב יותר את המוצר. על סמך התוצאות נוכל לעבור לניסויים קליניים בבני אדם. אני מחכה לרגע הזה. אני אשמח מאוד לראות איך זה עובד על בני אדם, לראות שזה אכן יכול להשפיע ולעזור, אנחנו לא יודעים כמה זמן זה ייקח כי זה תלוי ברגולציה ובאישורים, אבל החברה מתקדמת יפה מאוד והצוות הוא מצוין. הפיתוח הזה הוא בשורה של ממש לבני אדם שנפגעו בעמוד השדרה".
נשים במדע ובהנדסה
בימים אלה עובדת פרופ' לבנברג על פיתוחים נוספים שהיא שוקלת להביא לכדי מימוש מסחרי, כגון רקמת שריר לריפוי סוכרת, רקמות עצם ושריר מהונדסות לניתוחים ושחזורים ופיתוחים חדשניים בהדפסת רקמות בתלת ממד. בד בבד היא מגלה עניין בקידום נשים במדע ובתעשייה.
כיצד את רואה את התקדמות הנשים בעולם המדע וכיצד ניתן לשפר את מעורבות הנשים בעולם המדע?
"קודם כל נשים צריכות להרגיש שהן מתאימות לניהול מחקר ויציעו עצמן כמועמדות לתפקידים בכירים. הנטייה הטבעית של מנהלים היא לקדם את מי שקרוב אליהם, נמצא סביבם, ואם מרבית המנהלים הם עדיין גברים, הנטייה שלהם תהיה לקדם גברים. הם צריכים לפקוח עיניים ולראות שיש מועמדים פוטנציאליים נוספים כמו נשים מצוינות. כיום זה דורש אקסטרה מודעות ומחשבה. הייתי רוצה לראות יותר נשים בתפקידים מובילים במחקר, באקדמיה ובתעשייה, וזה יתאפשר כשיתנו להן הזדמנות. זה כמובן דורש גם הגברת מודעות מצד הנשים עצמן. אנחנו רואים היום עלייה גדולה בביקוש של נשים צעירות ללימודי הנדסה ומדעים ומקווים שזה ימשיך ונשים אף יפלסו דרך לתפקידים בכירים יותר. זה תהליך מבורך. נשים יכולות לשלב מחקר ומשפחה. כולנו מתמודדות עם השילוב של משפחה ועבודה. אז אין סיבה שלא לעשות זאת גם בעולם המדע וההנדסה. אנחנו נמצאים היום בטכניון בחיבור שבין הנדסה לרפואה, חיבור חשוב מאין כמותו לעתיד של כולנו. יש לנו סטודנטים מצוינים וגם סטודנטיות מצוינות".
לאתר החברה >>
בשיתוף "נוראקסון ביולוג'יק"
