לפני כארבע שנים התלבטה פרופ' אירית שגיא האם לקבל את ההצעה להתמנות לסגנית נשיא מכון ויצמן לחדשנות וליישומים טכנולוגיים. הרקע שלה, כמי שהצליחה להפוך מחקר בסיסי - במסגרתו חשפה מבנים של אנזימים חשובים - למחקר יישומי, ואשר בזכות מחקריה פותחה גישה חדשנית לפיתוח מולקולות בעלות פוטנציאל תרפויטי למגוון מחלות, עמד ברקע ההצעה. "זו הייתה החלטה קשה עבורי, כי היה לי ברור שאצטרך לדלג בין התפקיד הניהולי המאתגר הזה לבין שגרת יומי כמדענית בפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן למדע. זה מאוד מאתגר למדען פעיל".
מה גרם לך, אם כן, להחליט בחיוב?
"בעיקר הרצון לשמור על האופי המיוחד של מכון ויצמן, שהוא הבית שלי, שבו החוקרים הם גם המנהלים. זהו מכון לא גדול מבחינה כמותית, 280 חוקרים בסך הכל, כאשר לצד הנשיא פועלים מספר סגנים שרובם מדענים פעילים. הכל כאן מאוד משפחתי. חשתי אז שיש לי אחריות לשמר את התרבות הארגונית המיוחדת שהתפתחה פה וליישם את החזון של ד"ר חיים ויצמן, המייסד, שתמיד ראה את החשיבות בפיתוח חדשנות לטובת האנושות. זה מנחה אותנו גם כיום ואפילו ביתר שאת לאור מעמדה של ישראל בעולם. יש היום כל כך הרבה אתגרים שהאנושות מתמודדת עימם - בתחומים כמו אקלים, התחממות כדור הארץ, רפואה, זקנה, רעב - שהפתרונות להם יכולים לבוא רק ממדע עמוק. כשאסיים את תפקידי מדען אחר יחליף אותי, או מדענית".
מכון ויצמן, מזכירה פרופ' שגיא, היה המוסד האקדמי הראשון בארץ שפיתח זרוע יישומית להעברת טכנולוגיה (Technology Transfer) והשני מסוגו בעולם. חברת "ידע", שעוסקת בפיתוח, שיווק ומסחור של מוצרים המתבססים על ממצאים מחקריים וידע אקדמי אשר מצטבר אצל מדעני המכון, הוקמה ב-1959 - עשור לאחר הקמת המכון בגלגולו השני כמכון ויצמן למדע. באמצעותה פותחו והגיעו לשוק שבע תרופות בעלות שם עולמי, שהבולטת בהן היא הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה ועוד מספר תרופות אנטי-דלקתיות.
"זו המורשת וזו התרבות של המכון - לשמור בקנאות דתית ממש על המחקר הבסיסי שמפותח במעבדות, אך לאפשר למדענים שרוצים בכך לקחת את הפיתוחים שלהם ולהפוך אותם למוצרים יישומיים, למשל תרופות, לרווחת האנושות. הכל תוך הפרדה מחמירה בין פיתוח הידע כשלעצמו לבין היישום, אך תוך ידיעה שיש לנו אחריות וחובה, כמדענים וכמדעניות, ליישם מחקרים לטובת האינטרס הציבורי הכללי".
לחסום את פעילותם ההרסנית של אנזימים
הרקע האקדמי והיישומי של פרופ' שגיא, שעמד לנגד מנהלי המכון כשמינו אותה לתפקיד סגנית הנשיא לחדשנות וליישומים טכנולוגיים, משתרע על פני כמעט שלושה עשורים. היא נחשבת כיום לחוקרת מהמובילות בעולם בתחום של אנזימים אנושיים, המכונים מטלופרוטאזות, וקשורים לביולוגיה התפתחותית. היא תרמה תרומה חשובה וחלוצית בפיתוח ושימוש בגישות ביוכימיות וביו-פיזיקליות רב-תחומיות להבנת הקשר בין המבנה והדינמיקה של אותן מטלופרוטאזות ברמה האטומית לבין פעילותן האנזימתית.
התברר שאותם אנזימים אחראים לפעילות תקינה בגוף, אבל גם לשורה של מחלות פולשניות. הייחוד שלהם הוא בכך שהם פועלים מחוץ לתא, בתווך הבין-תאי, תוך שהם מחברים ושוברים רקמות. היא וקבוצת המדענים שלצידה הדגימו את החשיבות של אנזימים אלו בדלקות מעיים, בסרטן, בפיברוזיס ובמחלות זיהומיות, ובהתבסס על מחקריה, ניתן היה ליישם גישה חדשנית לפיתוח נוגדנים המעכבים את הפעילות הקטליטית של אנזימים אלו, אשר מהווה בסיס רעיוני לפיתוח תרופות באופן כללי. זו הייתה פריצת דרך ברמה עולמית.
שגיא נחשבת למדענית פורה והיא חתומה על יותר מ-150 פרסומים מדעיים בכתבי עת מדעיים נחשבים ומחקריה הובילו לרישום של כ-40 משפחות פטנטים. על בסיס מחקריה המדעיים הוקמה חברת MabTrix, חברת סטארט-אפ לטיפול במחלות דלקתיות ובסרטן, וחברת NanoCell בתחום פוריות נשים, העוסקת בהשרשת עוברים.
היא ילידת הארץ, שלאחר שירותה הצבאי החלה ללמוד כימיה בטכניון, אך בעקבות נישואיה עברה לוושינגטון די.סי., ארה"ב, שם השלימה תואר ראשון בכימיה פיזיקלית ותואר שלישי, במסלול ישיר לדוקטורט, בכימיה פיזיקלית וביופיזיקה באוניברסיטת ג'ורג'טאון. את הפוסט-דוקטורט עשתה במעבדות של פרופ' עדה יונת, לימים כלת פרס נובל בכימיה, במכון מקס פלאנק בגרמניה, שם החלה להתמחות בביולוגיה מולקולרית. פרופ' יונת, מעידה שגיא, השפיעה רבות על התפתחותה כמדענית.
בתחילת 98' קיבלה הצעה ממכון ויצמן להקים קבוצת מחקר עצמאית בפקולטה לכימיה - אותה העבירה ב-2011 לפקולטה לביולוגיה - ומאז היא שם. היא כיהנה, בין היתר, כדיקן של בית הספר לתארים מתקדמים פיינברג בשנים 2014-2019, וכיום, במקביל לתפקידה כסגנית נשיא, היא מנהלת את מעבדתה במחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, שם היא מפתחת ומיישמת גישות ייחודיות, רב-תחומיות וביו-פיזיות לחקירת התהליכים המולקולריים של שיפוץ רקמות בתווך החוץ-תאי.
בחוד החנית של המחקר המדעי בעולם
"התחלתי את דרכי ככימאית פיזיקלית, כשאני חוקרת את האינטראקציה של אור וחומר, ומשם עברתי להתמקצע בביולוגיה מבנית, שמסתכלת על המבנים והדינמיקה של החלבונים, שהם מולקולות מאוד מסובכות", מתייחסת שגיא לקריירה המדעית שלה. "פיתחתי כלים ושיטות ללמוד את המבנה של אנזימים - שהם מאוד חשובים בעולם הרפואה וריפוי מחלות - ולצפות בהם בזמן אמת, בשברירי שנייה ממש, תוך יכולת לפענח מצבי מעבר שלא נצפו עד אז. זה העניק לנו יכולת וירטואוזית לא רק לפענח את המנגנונים של אותם אנזימים - שדומים מאוד אחד לשני - אלא גם לעצב שורה של מעכבים - נוגדנים, ורצפטורים - שיכולים לחסום את פעולתם ההרסנית, ולעכב או לסכל את הפעולה השלילית שלהם. אנחנו לוקחים את אותם מעכבים ועוברים כיום לתווך של ביולוגיה פיזיקלית כדי לנסות אותם על חיות מעבדה ובני אדם. המטרה היא לטפל במחלות פולשניות כמו סרטן ודלקות, כדי להגן על רקמות ולהביא אותן למצב הומוגני-נורמלי.
"אנחנו נמצאים היום בחוד החנית של המחקר המדעי בעולם בתחומים אלה, ממש בתקופה רנסאנסית", היא אומרת בהתלהבות. "היכולת שלנו לפענח את 'המטריקס' - אותו תווך בין-תאי שהמדענים לא הצליחו להבינו - ובאמצעותו להגן על רקמות ולהביא לריפוין, על בסיס כלים מבניים דינמיים, הוא הישג גדול".
שגיא זכתה עם השנים בשורה של פרסים ואותות הוקרה ובהם פרס מפעל הפיס לאומנויות ולמדעים על שם לנדאו לשנת 2017, ובפרס "אדמה" לחדשנות טכנולוגית לשנת 2020 מטעם החברה הישראלית לכימיה.
אחרי כל אלה היא גם מוצאת זמן לתרום ולגלות מעורבת חברתית, בין היתר בקידום נשים ומדענים צעירים. היא רואה בתרומתה עניין הכרחי למי שספון כל הזמן במגדל השן האקדמי ועסוק במחקר ספציפי. בין היתר, שגיא הקימה את המרכז החינוכי לגיל הרך במכון ויצמן למדע בשיתוף עם ויצ"ו. המרכז מאפשר לאימהות צעירות להשתלב ולהתקדם במחקר מדעי. מרכז זה משמש כיום כמשאב חשוב לקליטת מדעניות ומדענים צעירים וכמודל חיקוי במקומות תעסוקה שונים בארץ כולל הכנסת.
לאפשר מעבר מוצלח מהאקדמיה לתעשייה
לתפקידה כסגנית נשיא לחדשנות הביאה פרופ' שגיא לא רק את הניסיון שלה אלא גם רוח חדשה. הגישה שלה, אם לנסח זאת בקליפת אגוז, הייתה להרחיב את התשתית שעל בסיסה יכולים החוקרים והמדענים ליישם המצאות ופיתוחים טכנולוגיים. בנוסף לחברת "ידע", שהיא משמשת בה גם כיו"ר מועצת המנהלים, היא החליטה להקים עוד שתי זרועות משלימות. בשנת 2021 היא יזמה את הקמת "בינה", יחידה אקדמית, המסייעת בפיתוח רעיונות ראשוניים של חוקרי המכון בכל תחומי המחקר, עוזרת בתכנון סט ניסויים מדעיים ומקשרת בין המדענים ליועצים בכירים מהתעשייה המסייעים להם. בנוסף, אחראית "בינה" על תוכניות העשרה, הכשרה וליווי לסטודנטים וחוקרים ובהם מפגשי אקדמיה ותעשייה, סדנאות, קורסים והרצאות המועברים על ידי בוגרי מכון ויצמן ומומחים מהתעשייה.
זרוע נוספת שהוקמה הינה חממה טכנולוגית בשם WIN. מטרת WIN היא לאפשר הבשלה של טכנולוגיות מבטיחות ממכון ויצמן לכדי חברות הזנק - משלב הפרה-סיד עד לשלב אופטימלי לגיוס מימון חיצוני. כל זאת בהתאם לסטנדרטים הגבוהים ביותר המקובלים בתעשייה ובליווי יועצים ומובילי דעה בכירים בתחומם.
"נוצר כאן אקו-סיסטם שלם ומקיף, שנועד לאפשר מעבר מוצלח מהאקדמיה לתעשייה", אומרת ד"ר יעל קליאונסקי, מנהלת פיתוח עסקי בחברת "ידע". "'בינה' מיועדת לשלב הרעיוני ויחד עימה אנו בונים, בין היתר באמצעות סיעור מוחות, את תוכנית הפיתוח וגיוס המשאבים, ומספקים מנטורינג למדענים ולמדעניות. כאשר הרעיונות הבוסריים הגיעו למצב שיש אפשרות למסחר אותם - אנשי 'ידע' בוחנים מה הדרך הטובה ביותר להגן על הקניין הרוחני וכיצד לאפשר לטכנולוגיה להצליח. מסחור הטכנולוגיה יכול להיות באמצעות מתן רישיון לחברות קיימות, הקמת חברה חדשה במימון חיצוני או פיתוח תחת המטרייה של WIN.
"יש כאן למעשה שלוש זרועות נפרדות, אך כאלה שמקיימות ביניהן אינטגרציה, וביחד מביאות למינוף המחקר הבסיסי וליצירת פיתוחים פורצי דרך ברמה עולמית. אנחנו מטפחים את אותם פיתוחים בעלי היתכנות והבטחה שיכולים להצמיח תרופה, טיפול או פתרון טכנולוגי חדשני, ושהם בני קיימא מבחינה מסחרית וכלכלית".
מהו אופן הפעילות המרכזי שלכם?
"בעבודתנו אנו מסתכלים גם פנימה - מה מתרחש במעבדות של החוקרים והמדעניות של המכון - וגם החוצה, מהם הצרכים של התעשייה, ומציגים את הדרכים לחבר ביניהם. המטרה היא לקחת את המולקולות או הטכנולוגיות המוקדמות שפותחו במעבדה, להביא אותם להוכחת היתכנות, POC, ומשם לניסויים קליניים ופיתוח מתקדם. המדענים לא עוסקים בכך. זה בדיוק התפקיד של הזרועות השונות - להעביר את הפיתוח מנקודת ההתחלה שלו לנקודת ביניים, תוך צמצום הסיכונים על מנת למקסם את סיכויי ההצלחה בשוק. השלב הבא הוא להתקשר לחברה חיצונית - בין אם זה סטארט-אפ או חברת פארמה גדולה - ולקדם את הפיתוח למוצר מוצלח".
עם מי אתם עובדים?
"אנחנו פתוחים לשיתוף פעולה עם כל האקו-סיסטם הישראלי והעולמי. בניגוד לעבר, שבו יישמנו את המודל הקלאסי של רישוי והעברנו את המסחור לחברות שכבר פועלות, היום אנחנו משתפים פעולה גם עם קרנות הון סיכון ויזמים להקמת מיזמים משותפים ומפתחים עוד ועוד כלים חדשניים".
בסוף אתם מכון מחקר שנועד לטפח מחקר בסיסי בלי להשפיע על החוקרים בכיוון מסחרי. עד כמה מתקיימת הפרדה בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי?
"ההפרדה היא מוחלטת. אנחנו לא מתערבים במחקר המדעי הבסיסי ומבינים ומעריכים היטב את חשיבותו. אבל אנחנו גם מחויבים לשאול שאלות חשובות לאור המחקר ולראות איך אפשר ליישם אותו, כי ההתקדמות האנושית מגיעה מהחדשנות. במקביל, אנחנו מקבלים פידבק מהתעשייה ומקימים איתה חברות, או נשענים על פלטפורמות של חברות קיימות, שלוקחות אחריות ומביאות את המחקר היישומי קדימה. יש לנו אחריות וחזון כפול: להגן על המדע ולמנף את המסחור לטובת האנושות".
פרופ' שגיא: "אנחנו רואים בחזון הזה את סלע קיומנו. המחויבות שלנו לחדשנות ופיתוחים טכנולוגיים, על סמך המחקר הבסיסי, זה מכון ויצמן. כאמור, זו המורשת וזו התרבות. התפקיד שלי הוא לשדר למדענים ולמדעניות רוח של אחריות ולגייס את האנרגיות שלהם. יש כל כך הרבה תוצאות נהדרות במעבדות והן יכולות לשמש אותנו כתשתית לפיתוח. עלינו לחשוב מה אפשר לעשות, על בסיס אותם פיתוחים, לטובת האנושות - איך להציל חיים, או לפתור בעיה גלובלית. במובן זה, אני רואה את עצמי כממשיכה וכמרחיבה את המסורת המפוארת של מכון ויצמן, שפעל תמיד להפוך מחקר פורץ דרך ליישומים שמשנים לטובה את חייהם של מיליוני בני אדם בעולם".
יש בארץ תשתית מספקת לפיתוח חברות תרופות גדולות?
ד"ר קליאונסקי: "לצערי לא. אנחנו חזקים בשלבים המוקדמים של ביוטק, אך לא יודעים לייצר חברות פארמה גדולות ולא יודעים לנצל את האקו-סיסטם היצירתי שקיים פה בשפע".
את בוודאי ערה להידרדרות ביחס הממשלה למחקר, למדע ולהשכלה הגבוהה.
פרופ' שגיא: "המלחמה האחרונה הוכיחה את החשיבות העצומה של חדשנות טכנולוגית המבוססת על מדע. בלעדיהם לא היינו יכולים להתמודד מול מתקפת הכטב"מים והטילים מאיראן. הכל מבוסס על מחקר בתחומי האופטיקה והפיזיקה. היום, אחרי השבעה באוקטובר, ברור לגמרי שבלי בסיס ידע אגרסיבי לא נוכל להביא את התעשייה למקום הרצוי שבו היא תספק את הצרכים שלנו, ואם נזלזל במחקר המדעי לא נהיה רלוונטיים בעולם".
עד כמה הנושא של קידום נשים במדע ובטכנולוגיה הוא חשוב לדעתך ברמה הלאומית? האם לאור תת הייצוג של נשים בתחומים אלה יש לנקוט בהעדפה מתקנת?
"אני כעיקרון נגד העדפה מתקנת, אבל אני חושבת שיש חשיבות עליונה להכניס נשים לכל התפקידים ולכל הממדים - הן במחקר האקדמי, הן בניהול והן בכל האקו-סיסטם של החדשנות. אנחנו חייבים לטפח תוכניות לחינוך ליזמות בקרב נערות וסטודנטיות ולספק אפשרויות מגוונת לאחר הדוקטורט, כדי שנשים יוכלו להשתלב בכל תחומי המחקר והמדע. צריך לטעת בנשים תחושת מסוגלות. במקביל צריך שהממשלה תקשיב קשב רב לנשים ותעודד אותן להתקדם במדע וביזמות העסקית. באותה מידה הממשלה צריכה לשלב נשים בצמרת מקבלי ההחלטות ולא להסתפק בהן לקישוט ועדות. למשל, צריך לשאוף לכך שבכל פורום ציבורי יהיו לפחות 50% נשים, אחרת לא נצליח לתקן את המצב".
אתר החברה >>
בשיתוף מכון ויצמן למדע
