בחודש מרץ השנה, התכנסו בכירים מכל רחבי העולם לוועידת UN Women של האו"ם שהתמקדה בחדשנות ושינוי טכנולוגי להשגת שוויון מגדרי, והתחייבו לצעדים אפקטיביים בנושא. אחת הבכירות שבהם, עו"ד ד"ר אורית רישפי לביא, חשפה בוועידה העולמית את יוזמת "מאיץ השוויון המגדרי הבינלאומי והרב-תרבותי" – אקסלרטור חדשני ייעודי שייפתח פתרונות להבטחת ייצוג שוויוני של נשים בדרגים הגבוהים ביותר של קבלת החלטות.
האקסלרטור נוצר ביוזמת עמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל הפועלת מזה למעלה משני עשורים לקידום נשים למוקדי קבלת ההחלטות בישראל, בדגש על הזירה הציבורית והפוליטית.
כיצד נולד רעיון האקסלרטור לשוויון מגדרי?
"מדינת ישראל יחד עם כל המדינות החברות באו"ם, החליטו בשנת 2015 שיש לפעול למטרה עולמית משותפת: ביסוס שוויון מגדרי עד שנת 2030", אומרת עו"ד ד"ר אורית רישפי, יו"ר עמותת כ"ן, "עם זאת, בסקר שנעשה לפני כשנה נמצא כי שוויון מגדרי אמיתי יושג בפועל בטווח של בין 40 ל-284 שנים. זו תקופת זמן ממושכת מדי, ולכן החלטנו להוביל בעמותת כ"ן את האקסלרטור שיאיץ את המטרה, וליעד הזה כולנו צריכות וצריכים להתכנס".
מה ייעשה במסגרת האקסלרטור, בפועל?
"השלב הראשון, שהוא הקצר יותר, כולל זירת חשיבה רב-תחומית, רב-תרבותית ובינלאומית שתרכז חשיבה חדשה במקום אחד – יוזמות חדשות ופרקטיות מעולמות ההייטק, המחקר, ועוד", אומרת עו"ד רישפי, "השלב השני של האקסלטור הוא שלב הביצוע של ההחלטות שקיבלנו בשלב הראשון, בטווח של כשלוש עד ארבע שנים כדי שנגיע בסופו של דבר לשנת 2030 עם מציאות שוויונית".
"במסגרת האקסלרטור נבחנים רעיונות טכנולוגיים, אבל לא רק. אחד הרעיונות שעלו היה לייצר שת"פ של מקורות מידע בינלאומי לטובת פיתוח קאונטר - שעון שסופר בזמן אמת כמה נשים בכירות יש בפועל בעולם, ולהציב אותו בטיים סקוור כך שנוכל לראות כל הזמן כמה אנחנו מתקדמות כדי להגיע ליעד. מיזמים לא טכנולוגיים יכולים להיות קמפיינים הסברתיים למשל, ורעיונות רבים נוספים".
לדברי היו"ר רישפי, במסגרת האקסלרטור ינוהלו כלל הזירות הללו. "אנחנו פועלים באינטנסיביות לאיתור יוזמות ושת"פים חדשים, נשים וגברים ממקצועות נוספים כדי להעצים ולהאיץ את ההתקדמות לשוויון מגדרי וייצוג שוויוני של נשים בדרגים הגבוהים ביותר של קבלת החלטות".
עו"ד רישפי מסבירה כי "המטרה הראשונה שלנו היא יצירת שיתופי פעולה חדשים, כולל עם קרנות ותורמים נוספים, כיוון שבסופו של דבר, נצטרך את הכסף עבור אותן הכשרות וכלים שאנחנו מעניקות לנשים שיוצאות החוצה ומשפיעות על הזירה הציבורית".
מהם החסמים העיקריים שעומדים כיום בפני נשים בדרכן לפסגה?
"החסם העיקרי מגיע מתפיסת העולם של תרבויות מסוימות שעדיין מתקשות לקבל את זה שנשים תמלאנה פוזיציות בכירות, ציבוריות ופרטיות, תפקידים קרביים בצה"ל, וכדומה".
לתקן את העיוות
עו"ד רישפי, שהיא גם ד"ר לממשל וגלובליזציה, פועלת מזה שנים בזירה הציבורית בשני תחומים מרכזיים - שוויון מגדרי ושלטון מקומי אותם היא מחברת בפעילות הציבורית. בנוסף לתפקידה כיו"ר עמותת כ"ן, היא משתמשת דירקטורית בחברות ומרצה באקדמיה - מלמדת תכנון עירוני ואזורי. היא מבין הנשים הבכירות בישראל הנאבקות לאורך שנים ארוכות לטובת שוויון מגדרי וקידום נשים לתפקידים הבכירים ביותר. אל סוגיית אי-השוויון היא נחשפה כבר בגיל צעיר והחליטה לעשות מעשה.
"כשהייתי צעירה הבנתי שיש מספיק אנשים טובים שמטפלים במצוקות הקשות – בעיות של עוני, אלימות, התמכרויות, וכד'. רציתי לתרום היכן שאין מספיק דחיפה. כשנחשפתי לנושא של המבנה החברתי והארגוני בעולמות השלטון המקומי, והבנתי את החוסר בשוויון המגדרי, החלטתי שהייעוד שלי הוא לתקן את העיוות. בשנת 2000 הקמנו את עמותת כ"ן, אשר שמה לה למטרה להביא לשוויון בין נשים וגברים במוקדי קבלת ההחלטות במקומות המשמעותיים ביותר - בצבא, בדירקטוריונים ברשויות מקומיות, בממשלה, ועוד".
כיצד עמותת כ"ן פועלת לטובת העניין?
"העמותה פועלת מאז ומתמיד בשלושה ערוצים עיקריים: מחקרים ומידע, חקיקה ורגולציה, והכשרות לנשים לקידומן לתפקידים בכירים וכפעילות חברתיות. בכל מקום שבו קיימנו הכשרות הייתה קפיצה משמעותית במספר הנשים המנהיגות שהתמודדו ונבחרו לתפקידים בזירה הציבורית - ברשות המקומית, בוועד המנהל של הקיבוץ, במליאה של המועצה האזורית, בוועדים של מתנ"סים, בוועדות ממשלה, בדירקטוריונים. הפעילות הזו הופכת כיום לחשובה והכרחית, ככל שמבינים את הנזק שנעשה כשנשים לא זוכות להתייחסות רצינית. הראייה לכך הוא המקרה הטרגי של התצפיתניות בדרום, שהראה לכולנו שנשים שנמצאות במקומות האלו עושות את הכי טוב שאפשר".
היא מוסיפה כי "השותפים שלנו בעמותת כ"ן מסייעים בתרומות לתמיכה בפעילות העמותה, ביניהם קרן הדסה העולמית שבחרה אותנו כגוף מעורר השראה והיא שותפה שלנו בפעילויות ובמימון. אנחנו מקיימים שת"פ עם קרן אברהם לטובת הכשרות של נשים ביישובים מעורבים".
הכשרות לנשים בכירות
כשעו"ד רישפי נשאלת על אופי ההכשרות לנשים הבכירות, היא מספרת: "ההכשרות נעשות בשני מישורים. הראשון, הכשרת נשים בכירות שיושבות בדירקטוריונים ובהנהלות של תאגידים עירוניים - קיימנו לאחרונה השתלמות לנשים בכירות המכהנות במרכז השלטון המקומי לטובת התקדמות והשפעה במקצוע. ניהלנו עבור שגרירות קנדה קורס לנשים שהכריזו על מועמדות לרשות המועצות - הקמנו בחסות שגרירות קנדה, בית ספר לרשות ערים שהעביר קורס הכשרה ברמה גבוהה מאוד לאלו שרצות לרשות המועצה או העיר. המישור השני הוא קורסים לנשים שרוצות לצאת ולהשפיע, אבל לא יודעות כיצד לעשות זאת. לדוגמה, קורס 'השמיעי קולך' שקיימנו לקבוצה של נשים אתיופיות באשדוד וברחובות. במסגרת הקורסים האלו, אנחנו מעניקות להן כלים, מנטורינג וליווי כדי שיוכלו לצאת מהבית ולהשפיע בקריירה, בוועדים, במקומות עבודה, לדעת לתפוס את המציאות בצורה ארגונית יותר ומכוונת כלפי התקדמות ולהגיע בסוף לעמדות השפעה שוויוניות בכל זירה ובכל מקום".
"אנחנו מקדמות נשים רבות גם בזירה הציבורית – בחברות נסחרות בבורסה, וכן עובדות עם נשים חרדיות כך שיוכלו לצאת לעבוד, להתקדם, ולפתח לעצמן קריירה מספקת. העמותה מספקת גם מענה משפטי בעבירות על חוקי שוויון מגדרי".
לסיכום, מציינת עו"ד רישפי, השאלה כבר מזמן איננה האם נשים מסוגלות, השאלה היא כיצד אנחנו מזרזים כעת, תהליכים לשוויון מגדרי סביב שולחנות מקבלי ההחלטות. "וכדאי שנזכור שאין דמוקרטיה בלי שוויון מגדרי ולא יהיה שוויון מגדרי אם לא תהיה דמוקרטיה", היא מבהירה.
לאתר >>> עמותת כ"ן
בשיתוף עמותת כ"ן – כוח נשים
