ב-15 בספטמבר 2026 נרשמה בסנאט הרומני הצעת חוק לתיקון חוק האזרחות הרומנית. בישראל היא עברה כמעט בשקט, אף שהיא עשויה להכריע אם ילדיהם ונכדיהם של יוצאי רומניה רבים יוכלו לקבל אזרחות רומנית, ואיתה דרכון של האיחוד האירופי. על ההצעה חתומים 13 מחוקקים מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של רומניה (PSD). לא כל מבקשי האזרחות ייפגעו ממנה, אבל משפחות מסוג מסוים עלולות לגלות שהדלת נסגרה בפניהן.
שתי משפחות, שני מסלולים
עו"ד ונוטריון דניאל הרשקו, המתמחה בהליכי אזרחות ודרכון רומני, מסביר כי כדי להבין את ההצעה צריך לחזור לשאלה אחת: מה קרה לאזרחות של בן המשפחה שנולד ברומניה כשעזב אותה? על ההבחנה הזאת, והמסלולים השונים שהיא פותחת, הוא הרחיב גם במדריך המקיף להוצאת אזרחות רומנית.
"רבים מהעולים מרומניה יצאו בלי שאזרחותם נלקחה מהם", אומר עו"ד הרשקו, "במשפחות האלה האזרחות עברה מהורה לילד באופן טבעי, דור אחרי דור. הצאצאים אינם צריכים לבקש אזרחות, אלא רק לרשום את עצמם ולהוציא מסמכים רומניים. ההצעה החדשה אינה נוגעת בהם. "משפחות אחרות לא קיבלו את הבחירה הזאת. יהודים שברחו מרומניה בסוף שנות ה-40 בלי היתר יציאה נשללו מאזרחותם, ורבים שעלו בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 נדרשו לוותר עליה כתנאי לקבלת אישור עלייה. החוק הרומני מאפשר היום לצאצאיהם לתקן את העוול: כל אחד מהם יכול לפנות לרשות האזרחות הלאומית, ואם בקשתו מאושרת, הוא נשבע אמונים לרומניה. סעיף 10 לחוק פותח את הדרך הזאת עד דור הנכדים, וסעיף 11, שעוסק ביוצאי בסרביה, מרחיב אותה עד הנינים".
מה ההצעה משנה?
הצעת החוק B509/2026 מבקשת למחוק את המילים שמתייחסות לצאצאים. בנוסח הנוכחי, רק מי שאזרחותו נשללה ממנו יוכל לבקש אותה בחזרה. כלומר, ילדיו ונכדיו יאבדו את הזכות לבקש אזרחות בזכותו. "קל לחשוב שאפשר לעקוף את ההצעה", מסביר עו"ד הרשקו, "הסבתא תשיב לעצמה את האזרחות ותעביר אותה הלאה. אלא שלפי החוק הרומני ילד יכול לרשת אזרחות רק אם הורהו היה אזרח ברגע הלידה. אם הסבתא תחזור להיות אזרחית בגיל 90, הדבר לא ישנה דבר לגבי ילדיה ונכדיה, שנולדו בתקופה שבה לא הייתה אזרחית.
"ומה קורה כשמי שנולד ברומניה כבר אינו בחיים? ניקח את רחל, שנולדה ביאשי, עלתה ב-1959 אחרי שנדרשה לוותר על אזרחותה, ונפטרה ב-2015. כיום ילדיה ונכדיה יכולים לבקש אזרחות על סמך הקשר אליה. אם ההצעה תתקבל, איש מהם לא יוכל לעשות זאת. היחידה שהייתה רשאית לבקש את האזרחות בשם עצמה כבר אינה בחיים, והמשפחה כולה תאבד את הדרך לאזרחות רומנית".
לעומת זאת, דני, נכד של יוצא רומניה אחר, הגיש בקשה ב-2021 ונשבע אמונים ב-2023. בנו, שנולד שנה אחר כך, הוא אזרח רומני מלידה, ואזרחותו תעבור גם לילדיו שלו. במשפחה הזאת ההצעה כבר לא יכולה לפגוע. ההבדל בין שתי המשפחות הוא רק העיתוי".
ישראלים כנזק אגבי
יוזמי ההצעה כותבים בדברי ההסבר שהמסלול נועד במקור לאנשים שאזרחותם נלקחה מהם בכפייה, אבל עם השנים נהפך לקיצור דרך לדרכון אירופי עבור אנשים שאין להם קשר אמיתי לרומניה. בפועל, הלחץ מגיע בעיקר ממולדובה ומאוקראינה. לפי רשימות התיקים שמפרסמת רשות האזרחות הרומנית, מתחילת 2024 נרשמו כ-70 אלף בקשות לפי סעיף 11 בלבד, הסעיף שחל על יוצאי בסרביה. לפי דברי ההסבר, בדצמבר 2025 פתחה התביעה הכללית ברומניה בחקירה של יותר מ-900 בקשות חשודות בזיוף. "סביר להניח שהיוזמים לא כיוונו את ההצעה ליוצאי רומניה בישראל, אבל אם תתקבל כלשונה, היא תפגע גם בהם", מדגיש עו"ד הרשקו.
מה עם מי שכבר הגיש?
"זאת אחת הנקודות המדאיגות בהצעה. בתיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2025 נקבעה תקופת מעבר ברורה. ההצעה הנוכחית אינה כוללת הוראות מעבר כלל. אם תתקבל כך, תתעורר שאלה משפטית קשה לגבי בקשות שכבר הוגשו ועדיין לא הוכרעו, ואין ודאות כיצד תיושב".
מה הסיכויים של ההצעה לעבור?
"ההצעה נמצאת בשלב מוקדם. היא הוגשה בלי דחיפות, וממתינה לחוות דעת של ועדות הסנאט. אחרי הדיון בסנאט היא תעבור ללשכת הנבחרים, שהיא הגוף המכריע במקרה הזה. צריך לקחת בחשבון שמתנגדים להצעה לא חסרים. במפלגות PNL ו-USR הבטיחו לפעול נגדה, AUR דרשה להסיר אותה מסדר היום, ומשפטנים ברומניה ובמולדובה מתחו עליה ביקורת. בהחלט ייתכן שתיגנז או שתתוקן בדרך. ועדיין, הכיוון ברור.
"כבר בתיקון שנכנס לתוקף ב-2025 חויבו רוב המבקשים להציג תעודת שפה ברמת B1, ונקבע שמסמכים יתקבלו רק אם הונפקו עד שנתיים לפני הגשת הבקשה. צעד אחר צעד, רומניה מצמצמת את המסלול, ומה שאפשרי היום עלול שלא להיות אפשרי מחר.
שלוש שאלות לברר כבר עכשיו
חשוב להבין שכל עוד ההצעה לא אושרה, החוק הקיים ממשיך לחול. משפחה שעלולה להיפגע צריכה לברר שלושה דברים, ומהר. אחד מהם הוא האם האזרחות באמת נשללה? רוב המשפחות יודעות רק מה שסיפרו בבית. התשובה המחייבת נמצאת ברשומות ברומניה, ובדיקת סטטוס אזרחות מגלה לא פעם שהאזרחות נשמרה. במקרה כזה ההצעה פשוט לא נוגעת למשפחה.
השני, מי במשפחה צריך להגיש ראשון. אם האזרחות נשללה, כדאי לא להסתפק בבקשה של דור ההורים. נכדים בגירים יכולים להגיש בקשה בעצמם, ולהם יש הכי הרבה מה להפסיד אם ההצעה תתקבל. נכדים קטינים אינם יכולים להגיש בקשה נפרדת, והם נכללים בבקשה של ההורה. מי שמקבל אזרחות היום מוריש אותה לילדיו שייוולדו בעתיד, בלי קשר לגורל ההצעה.
הדבר השלישי שחשוב לבדוק הוא האם התיק מוכן? כיום אפשר להגיש בקשה להשבת אזרחות עוד לפני שעוברים את מבחן השפה ברמת B1, אבל את התעודה חייבים להמציא עד 14 במרץ 2027, אחרת הבקשה נדחית. גם המסמכים צריכים להיות מדויקים: מסמך ישן מדי, או שם שתורגם אחרת בשני מסמכים, מספיקים כדי לעכב תיק בחודשים. "ייתכן שההצעה לא תעבור, אבל ההבדל בין משפחה שהגישה בזמן לבין משפחה שחיכתה עלול להתברר כהבדל בין דרכון אירופי לדלת סגורה", מסכם עו"ד הרשקו.
עו"ד ונוטריון דניאל הרשקו
כתובת: רחוב יגאל אלון 65, מגדל טויוטה (קומה 23), תל אביב
טלפון: 054-5008538
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד ונוטריון דניאל הרשקו
