הביקוש לדרכונים זרים, ובמיוחד לדרכונים אירופיים, נהפך בשנים האחרונות לתופעה מוכרת בקרב ישראלים רבים. אחת המדינות שמעוררות עניין בתחום היא רומניה, אך לצד הרצון לקבל אזרחות רומנית עולות גם שאלות רבות: מי זכאי לה? כיצד מתמודדים עם הביורוקרטיה? והאם השינויים האחרונים בחקיקה מחייבים את המבקשים ללמוד את השפה הרומנית?
עו"ד דניאל הרשקו, שמשרדו מתמחה באופן בלעדי בהוצאת אזרחות ודרכון רומני, מסביר כי כל מי שצאצא ליליד רומניה זכאי לאזרחות. "זה יכול להיות סבא, סבתא, או אחד ההורים. כל עוד יש לי קשר של סבא או סבתא או אחד ההורים, אז אני זכאי לאזרחות רומנית", מסביר עו"ד הרשקו.
לדבריו, חשוב להבין שקיימים הבדלים משמעותיים בין מסלולי הזכאות. כך למשל, כאשר האזרחות הרומנית של בן המשפחה נשמרה לאחר עלייתו לישראל, ניתן להעבירה לצאצאים ללא מגבלת דורות. לעומת זאת, כאשר האזרחות נשללה או שהעולה נאלץ לוותר עליה, מדובר במסלול מורכב וארוך יותר, שבו הזכאות מוגבלת עד לדור הנכדים.
אתגר נוסף בדרך לאזרחות נוגע למסמכים היסטוריים. "למשל, יש אנשים שעלו לכאן בצורה לא חוקית לפני קום המדינה, או פשוט ברחו מרומניה אחרי מלחמת העולם השנייה. אין להם מסמכים, יצאו בלי כלום. חלק מהם לא אמרו את הגיל הנכון, או שפקיד הכריח אותם להגיד איזה שם שנראה לו יותר ישראלי. במקרים האלה אפשר להגיש תביעה הצהרתית לבית משפט שהשמות אותו דבר", מסביר עו"ד הרשקו, "לכן, חשוב לפנות לאיש מקצוע שזאת העבודה שלו ויידע איך להתנהל מול הבירוקרטיה".
סוגיה מרכזית אחרת היא הדרישה לשליטה ברומנית. הרשקו מסביר כי בעקבות תיקון חקיקה ממרץ 2025, צאצאים של מי שאזרחותם נשללה נדרשים להציג אישור על ידיעת השפה ברמת B1. עם זאת, הדרישה אינה חלה על מי שנמצא במסלול שבו האזרחות נשמרה, ועל מבקשים מעל גיל 65. עבור מי שנדרש ללמוד את השפה, משרדו מציע פתרון הכולל קורס מקוון ומבחן בסיומו, בשיתוף מוסדות לימוד ברומניה.
לדברי הרשקו, בסופו של דבר, המפתח להצלחת התהליך טמון בהבנת מסלול הזכאות, בהיכרות עם הדרישות וביכולת להתמודד עם המכשולים הביורוקרטיים. לכן, גם כאשר הדרך נראית מסובכת, מומלץ לבדוק את האפשרויות לפני שמוותרים על האזרחות המיוחלת.
בשיתוף עו"ד דניאל הרשקו
