את השפעות המלחמה אנחנו מרגישים בכל יום, בכל שעה, ונרגיש אותן עוד שנים ארוכות. רק לפני רגע שמחנו על כך שהשתחררנו מהקורונה, כבר חשבנו שלא נשמע יותר את המילה 'חל"ת', הילדים חזרו למסגרות, חזרנו לטייל ולבלות, ואז הכל הפסיק. אם את הקורונה עוד יכולנו לתווך לילדים, את מה שקרה ב-7 באוקטובר ומה שקורה מאז, אנחנו בקושי יכולים לתווך לעצמנו. אנחנו המבוגרים מרגישים איך העולם סוגר עלינו, תרתי משמע, ואין נפש שיכולה להכיל את מה שאומרים לנו בחדשות. ישראלים רבים מרגישים שהם צריכים טיפול, ומי שמעניקות להם כלי טיפולי ייחודי הן ד"ר בלה נוביצקי, מנהלת מרכז נוביצקי לטיפול ואימון באומנות ויצירה, ובתה דניאל שטרן.
"בניגוד לרוב סוגי הטיפולים הנפשיים", מסבירה שטרן, "בשיטת נוביצקי אנחנו מסתכלים רק במעט אל העבר, אך לא נוברים בו עמוקות. במקום זאת, אנו מתמקדים בהווה ובעתיד שהמטופלים מעוניינים ליצור לעצמם". בבסיס השיטה, קיימת האמונה שלכל אחד ואחת מאיתנו יש עוצמות ויצירתיות שהופכות אותנו ל"שלם מתפתח", כפי שד"ר נוביצקי מגדירה. בנפש שלנו יש גינה יפהפייה עם שישה שערים, אולם עם השנים השערים נסגרו והגינה נבלה. שיטת נוביצקי מלמדת איך באמצעות אמנות בגישה ייחודית, ניתן לפתוח מחדש את השערים ולהביא לפריחה מחודשת של הגינה הפנימית ולהגשמה אישית בחיים.
איך אומנות קשורה לטיפול נפשי?
"מה משותף לרופאה, עורכת דין, כבאי, מגישת חדשות וטנקיסטית? לא משנה המקצוע, הגיל, המצב הכלכלי או המגדר, כולנו ציירנו כשהיינו ילדים. ציור הוא חלק מההתפתחות הנורמטיבית והוא הביטוי הראשוני לקשר בין העין, המוח והיד. לכן, דרך האומנות אנחנו יכולים להתבונן באופן עמוק אל תוך הנפש, וכמטפלות אנו לא כופות את הפרשנות שלנו על היצירה של המטופלת".
למה הכוונה?
"אם מטופלת מציירת אישה שלובשת שמלה שחורה והולכת בלילה, אני יכולה לחשוב שהיא בתקופה קשה והיא באבל כי הכל שחור. אם זה מה שאגיד לה, אני כבר מכוונת אותה לתשובה על פי הפרשנות שלי. אבל אולי זה מזכיר לה את השמלה הראשונה שהיא קנתה לעצמה לנשף בגיל 18 והציור דווקא חיובי? לכן, בשיטת נוביצקי, אנחנו מכשירים את המטפלות לעבוד באופן מאוד מסוים, להתבונן ולהבחין היטב בתופעות ולדעת לשאול את השאלות הנכונות".
"אנחנו מבקשות גם מהמטפלות במרכז, להישאר כל הזמן בסימני שאלה", אומרת שטרן, "לא לבוא למטופלים עם סימני קריאה". נוביצקי ממשיכה ומסבירה כי "לכולנו יש תפיסות מסוימות, ולפעמים אנחנו אסירים של אותה תפיסה, ממש כאילו יש אזור עיוור שאותו אנחנו לא רואים. אני, כמטפלת, צריכה לדעת לקלוט את התופעות, להתבונן בהן, לא להתכחש להן, אבל גם לא לבוא עם פרשנות או 'להאכיל' את המטופלים בכפית עם התשובות שאינן דווקא מתאימות לו".
דוגמאות נוספות למה שאפשר ללמוד מיצירה, ותיאור נרחב על הגינה וששת השערים, ניתן למצוא בספרה של ד"ר בלה נוביצקי "שערי יצירה", שבימים אלו מתורגם גם לאנגלית. את התואר הראשון באומנות סיימה ב"בצלאל" ואת התואר השני באמנות ופסיכותרפיה קיבלה בסורבון, אוניברסיטת פריז, שם גם השלימה את הדוקטורט. "כשחזרתי לארץ", מספרת נוביצקי, "הייתי המפקחת הארצית על לימודי אומנות במשרד החינוך, אולם הבנתי שמדובר מבחינתי במקום שבו אני לא מחוברת לייעוד של סיוע ותמיכה רגשית לאנשים דרך האמנות".
נוביצקי אומרת, כי היא רואה הרבה מאוד נשים ש"נתקעות" באזור נוחות, ולמרות היציבות היחסית במערכת, הן לא מתוגמלות בהתאם להשקעה ולידע שלהן.
"נשים רבות שמרגישות חסמים ודריכה במקום, יכולות להשתחרר מכל הכבלים ולפרוץ לעצמן את הדרך בכל תחום בחיים. במרכז נוביצקי אנו מציעים קורס הכשרה לטיפול אימוני באמנות בשיטת נוביצקי ומסלול פסיכותרפיה באמנות בשיטת נוביצקי. רבות מהבוגרות שלנו פותחות אחר כך קליניקות מצליחות. אלה שעוברות את התהליך הטיפולי בשיטת נוביצקי מגיעות לתחושות מדהימות והצלחה בקריירה".
מיהו קהל היעד להכשרת המטפלות אצלכן?
"מגיעות אלינו המון נשים, וגם גברים, מרקעים שונים, מנשים אשר בחרו להתמקד בגידול הילדים ולא יצאו לעבוד שנים רבות וכעת מחפשות הזדמנות תעסוקתית ועד הייטקיסטיות שהספיקו להן שנות הריצה המטורפת שאינה מביאה סיפוק והן רוצות לפתח קריירה שנייה כמטפלת. גם מורות או מפקחות במערכת החינוך מגיעות אלינו כדי לקבל כלים נוספים אצלנו והן משנות את התפיסה בתוך המערכת. יש גם נשים הבאות בגלל עניין אישי במשפחה ומחפשות כלים נוספים להתמודדות ולעזרה ותוך כדי ההכשרה הן מבינות שיש להן כאן הזדמנות להתפתח למקצוע שגם יביא להן עצמאות כלכלית וגם יספק הנאה ותחושת שליחות. בגלל שיש לנו גם לימודי אונליין וגם פרונטלי, זה מספק הזדמנות נדירה להשתתפות של סטודנטים מחו"ל בזום. כרגע יש לנו כבר סטודנטים מאירופה, ארה"ב ודרום אפריקה. יש לנו קורסים בעברית, אנגלית, צרפתית וערבית".
חמ"ל תמיכה רגשית בעקבות אירועי ה-7.10
הבת דניאל, גדלה לתוך בית של הורים אמנים ומטפלים. מרד הנעורים שלה היה ללכת וללמוד דווקא שיטות אחרות. לאחר שהשלימה תואר ראשון במדעי ההתנהגות, המשיכה לטיפול באמצעות גינון וטבע בסמינר הקיבוצים, שם גם סיימה תואר שני בטיפול בהבעה ויצירה. "בקליניקה שלי היום", היא אומרת, "אני מטפלת בנשים וילדים רק בשיטת נוביצקי, כי אני רואה את ההשפעות החיוביות על מגוון אוכלוסיות. אני גם רואה את ההשפעות החיוביות בקרב מטופלים על הקשת האוטיסטית, שאיתם בימים אלו אני גם עובדת".
"כבר בימים הראשונים למלחמה", מספרת נוביצקי, "זיהינו חוסר במענה נפשי לאנשים, לאו דווקא לאלה שעברו את הזוועות, אלא לגברים אשר חוו חרדות או נשים צעירות שנשארו עם ילדים קטנים בבית והבעל גויס למילואים ונחשפו לזוועות דרך המדיה". השילוב בין דאגה לשלום הבעל, טיפול בילדים קטנים, והפסד שכר בשל היעדרות מהעבודה, הגביר את החרדה. "תוך התארגנות זריזה פתחנו חמ"ל תמיכה רגשית, והופתעתי מהכמות הרבה של הפניות ומהתגובות הנלהבות, שהרגישו שאפילו ממפגש אחד הן קיבלו עזרה משמעותית".
מה הפתיע אותך?
"השיטה קיימת כבר יותר מ-25 שנה שלאורכן הכשרנו 2,000 מטפלים וטיפלנו ב-יותר מ-13,000 בני אדם. אבל שום דבר לא הכין אותנו ל-7 באוקטובר - איך מספקים תמיכה רגשית לכזה דבר? טיפול נמשך מספר מפגשים, ופה מדובר במפגש אחד, אבל רוח ההתנדבות של המטפלות שלנו והיכולת המקצועית שלהן הצליחה להראות לפונים אלינו איך גם מנקודה כזו אפשר לצמוח. הנה למשל, הודעה שקיבלנו על ילדה שהיתה לה רגרסיה עצומה ולא הסכימה לעזוב את אמה לרגע, השתתפה בטיפול בחמ"ל, בסיימה היא כתבה את המשפט 'עכשיו הבנתי שאני חזקה'".
"וזה מה שבאמת מפתיע אותי כל פעם מחדש", מסכמת ד"ר נוביצקי, "אלו העוצמות והיצירתיות שיש בכל אדם. אפילו כשהוא לא מודע להן. בשיטה אנחנו מאמינים שכל אדם הוא יצירתי, עוצמתי והוא שלם מתפתח. מתוך התפיסה הזו אנחנו רואים את הכוחות הפנימיים החיוביים באלו שמגיעים אלינו, ואנחנו יודעים איך לכוון אותם להיות יותר מאושרים ומלאי סיפוק בחייהם".
לאתר >>> מרכז נוביצקי
בשיתוף מרכז נוביצקי
