בתקופה האחרונה אנו עדים לשינוי הסביבה המאקרו-כלכלית. נדמה כי הגישה המסורתית הדוגלת בתיק השקעות שמורכב ממניות ואג"ח, כולל שינוי היחס ביניהם, אינה מספקת עוד מענה ראוי עבור המשקיעים המתוחכמים.
כאן נכנסת לתמונה אלטרנטיבה מצוינת שהוכיחה את עצמה בעשורים האחרונים עבור המשקיעים המוסדיים והפרטיים הכשירים, המתבססת על מדיניות של שילוב השקעות Private Equity ומתיימרת למלא תפקיד חיוני בתיק השקעות מגוון. מדובר אפוא במכלול של אלטרנטיבות אותן משקיעים צריכים לשקול כאשר הם שואפים לבנות תיק השקעות אופטימלי, לאור יכולתן לספק ביצועים עקביים בספקטרום רחב של מצבי שוק וסביבה כלכלית משתנה.
מחקרים שונים שנעשו בשנים האחרונות בתחום מלמדים, כי רק כ-30% מהעסקים המשפחתיים אכן עוברים לדור השני. כשמדובר בדור השלישי, המספרים אף נמוכים יותר ומוערכים בסדר גודל של כ-10% בלבד בהתבסס על נקודת מבט זו, עלינו לבחון כיצד שינוי גישת ההשקעות ביחס למבנה התיק יכול לספק לנו מענה ראוי יותר אל מול היעדים הכלכליים שלנו, תוך שימוש בתיק אג"ח (אגרות חוב) ומניות במבנה "מסורתי" של 60%-40% כנקודת המוצא.
בהתחשב בסביבת המאקרו הנוכחית ובהתבסס על נתונים המעידים על כך שמערכת היחסים היציבה בין מניות לאג"ח הקיימת בתיק השקעות "מסורתי" השתנתה כעת, ניתן להסיק כי משקיעים רבים יתמקדו בשני יעדים מרכזיים, במטרה לשפר את אופן הקצאת הנכסים שלהם. הראשונה מתייחסת לשמירה על 'ערך הכסף', תוך הגדלת ההגנה מפני אינפלציה באמצעות השקעה בנכסים ריאליים מותאמים, ולצידה שיפור חוסן תיק מגוון על ידי הוספת השקעות פרטיות ונכסים ריאליים.
מחקר שבוצע על ידי ענקית ההשקעות KKR, הציע למשקיעים לשקול לשנות את אופן הקצאת הנכסים המסורתית של תיק ה 60/40 שלהם לתיק מסוג "מוסדי" המכיל חשיפה של 45% לנכסים ריאליים ו-55% לאג"ח ומניות (30% ו-25% בהתאמה), כאשר ההקצאה של 45% הנוספים תחולק בין אשראי פרטי (10%), נדל"ן (10%), תשתיות (10%), ופרייבט אקוויטי PE (15%). תוצאות המחקר היו מרתקות והצביעו על כך שלתיק זה יש פוטנציאל לא רק לספק תשואות טובות יותר, אלא גם להפחית סיכון על פני רוב הסביבות המאקרו-כלכליות.
ניכר כי הנתונים המתוארים די מובהקים ביחס לתרומה החיובית של סגמנט השקעות זה לתיק הכולל. עם זאת, כמו בכל דבר, כל שיקול להוספת PE לתיק טומן בחובו גם פשרות. בתוך הפלח המוסדי (שם לעיתים קרובות מושם דגש מופחת על נזילות בטווח הקרוב) מנהלי השקעות ראשיים של גופים מוסדיים בחרו להמיר חלק משמעותי מהקצאת המניות שלהם (Public Equity) ל-PE) Private Equity), זאת בשל הביצועים החזקים יותר של סגמנט זה אל מול השוק הסחיר, קל וחומר בתקופות אי ודאות, כאשר שאר שוק המניות מדשדש. בהתאם לגישה זו, תיק זה פונה למשקיעים שמוכנים לוותר על נזילות מסוימת לצורך תוחלת תשואות גבוהה יותר לטווח הארוך. ואכן, בתיק בסגנון המוסדי, הקצאת ה-PE מתווספת (אינה מחליפה) לשאר ה-30% המוקצים לנכסים ריאליים, המתייחסים בין היתר לאשראי פרטי, נדל"ן ותשתיות.
תשואה היא שם המשחק
סגמנט ה-PE נמצא בעשור החמישי שלו (יש שיטענו השישי). לא בכדי, מספר החברות הציבוריות בארה"ב ירד בשיעור דרמטי של 45% בעשורים האחרונים. בכדי להבין את הגורמים המניעים לתשואות עודפות של PE על פני מניות סחירות, חשוב מאוד לבצע בדיקה מדוקדקת אשר מתייחסת גם לפרמיית הסיכון הגלומה, שהינה סובייקטיבית עבור כל משקיע.
מכלול המרכיבים מתייחס לתשואת השוק הציבורי (מניות) כמרכיב הבסיס, לפרמיית האינפלציה, אפקט המינוף והתזמון (קצב פריסת ההון ותזמון המימושים), כמו גם לבחירת נכסים אקטיבית על בסיס התמחות סקטוריאלית ויצירת ערך פונדמנטלי בחברות.
בהקשר זה ראוי לציין את התשואה ההיסטורית מותאמת הסיכון שמדגישה מצידה את יתרונות ה-PE. הסיבה לכך היא שהקצאה מצטברת לשילוב השקעות אלו עשויה לשנות לחיוב את יעילות תיק המשקיע ולהניב עבורו תשואות גבוהות יותר בצורה משמעותית, בהשוואה להשקעה במניות וברמת תנודתיות נמוכה יותר. יתרה מכך, בהתחשב בהבדלים ובאסטרטגיות, לצד אופי ההשקעה, תוספת PE לתיק יכולה גם לסייע בהגדלת פיזור התיק ברמת הפקטור.
הוכחה נוספת ליעילות השימוש ב-PE כחלק מאסטרטגיית ההשקעה מקורו בחברות הנתמכות על ידי קרנות PE שהציגו איתנות פיננסית חזקה יותר אל מול חברות מקבילות אחרות, בעיצומן של תקופות משבר בשווקים. כך למשל, בתקופת המשבר הפיננסי החריף של 2008, שיעורי חדלון הפירעון עבור כ-3,200 חברות מגובות PE שנרכשו בין השנים 2009-2000 והוחזקו במהלך 2009-2008 היו 2.8%, בהשוואה ל-6.2% (למעלה מפי 2) עבור חברות אחרות (סחירות או פרטיות) בעלות מבנה הון דומה.
"להכות את המדדים"?
בשנים האחרונות אנו עדים לגל שיווק מאסיבי של 'השקעות אלטרנטיביות'. אלו מציגות לכאורה מענה מהיר עבור משקיעים שמחפשים 'חיים קלים'. חשוב להפנים שהדברים מורכבים יותר. כאשר נקרית לנו הזדמנות להשקעה, עלינו להבין האם היא מספקת אלטרנטיבה ולמה. לרוב השקעה כזו תהיה לא סחירה בהכרח, שהרי אחת ההגנות המשמעותיות שמשקיעים מקבלים כאשר הם בוחרים להשקיע בנכסים שאינם סחירים זו ההגנה מסחירות גבוהה, שבכוחה להוביל לירידה חדה בשווי נכסים, דווקא בתקופות בהן הסחירות גואה (בעיקר סביב תקופות משבר).
בסביבת השקעות המאופיינת ביעילות מקסימלית קשה להצדיק גישה אקטיבית הטוענת כי יש 'להכות את המדדים'. על כן, כל עוד נכס הבסיס סחיר, קשה מאוד להצדיק את היותו אלטרנטיבי. יחד עם זאת, הגישה להשקעות פרטיות מהשורה הראשונה כמעט אינה זמינה עבור משקיעים פרטיים. קרנות פרטיות מהשורה הראשונה נהנות עדיין מביקושים עודפים ואינן בנויות לשיווק ישיר מול משקיעים פרטיים. לצד זאת, נדרשת מומחיות רבה ובחינת אלטרנטיבות השקעה רבות, לפני שמחליטים לבצע השקעה מסוימת. בנוסף, כאשר מקצים השקעה לנכסים ריאליים, חשוב להתייעץ עם גורם מקצועי ומהימן ולקחת בחשבון את המאפיינים והיתרונות שהאסטרטגיות השונות יכולות לספק.
בחירת מנהל הקרן היא מומחיות קריטית!
בניגוד לשווקים הסחירים המאופיינים לרוב ביעילות גבוהה הבאה לידי ביטוי בפערים הקטנים בין המנהלים וכן בעובדה שרק אחוז זעום מהמנהלים אכן מצליחים 'להכות את המדדים', הסיפור בשווקים הפרטיים הינו שונה בתכלית. ניכר כי השקעה פאסיבית במדד PE לא תספק את 'היעד הנחשק', שכן בחירת הקרן ומנהל הקרן היא בעלת המרכיב הקריטי לטובת איכות ההשקעה, ולו בשל הפער המשמעותי בביצועים שבין מנהלי הקרנות השונים, במיוחד בתקופות של משבר ואי וודאות בשווקים.
"אנחנו רואים צמיחה משמעותית בכמות המשקיעים הכשירים בישראל, ובמקביל עלייה מתמדת בכמות משרדי ה-Family office שתפקידם לשרת את סגמנט המשקיעים הללו", מציין איתי אלנתן, שותף מנהל ומנכ"ל לידר הון פרטי מקבוצת לידר שוקי הון. לדבריו: "אין ספק כי למשרדים אלו ישנו תפקיד חשוב בתהליך, בדגש על מומחיות ומקצועיות גבוהה שבאפשרותה לבחון את תמהיל ההשקעות הפרטיות על מנת להוביל את המשקיעים עליהם הן אמונים, לבחירת אלטרנטיבות ההשקעה הטובות ביותר".
בשיתוף לידר הון פרטי
