בחודש ינואר השנה יצאה לדרך רפורמה נוספת בתחום החיסכון הפנסיוני. הרפורמה עוסקת באופן שבו מושקעים חסכונות הציבור בקרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים, ובעלויות שמשלמים החוסכים עבור שירותי ניהול ההשקעות.
בעקבות הרפורמה, הושקו לבחירת החוסכים מגוון של מסלולי השקעה נוספים. תוכנית הפעולה שגיבשה רשות שוק ההון לעדכון מסלולי ההשקעה שגוף מנהל יציע בחסכונות הפנסיוניים, וכן ההוצאות הישירות שיוכל להשית על החוסכים במסגרת מסלולים אלה, תיכנס לתוקף בשתי פעימות. שלב ראשון בינואר 2023 ושלב שני בינואר 2024. במאמר זה, נתמקד בשינויים שנכנסו לתוקף מוקדם יותר השנה ובמשמעות שלהם מנקודת מבטו של הצרכן.
עמלות והוצאות ישירות
נתחיל בשאלה הבסיסית: מהיכן נולד הצורך ברפורמה? כמה מילות רקע.
המערכת הפנסיונית בישראל מנהלת כשני טריליון שקלים - מחצית מהנכסים הפיננסיים של הציבור - ובכל שנה מופקדים אליה 136 מיליארד שקלים נוספים. סכומי עתק אלה מנוהלים במוצרים מורכבים, שהתשואה שהם מניבים משפיעה באופן דרמטי על רווחת החוסכים ושדמי הניהול שנגבים בהם אינם נהירים למרבית הלקוחות הסופיים.
כשהגופים המוסדיים מנהלים עבור לקוחותיהם את חסכונות הפנסיה, הם גובים שני סוגי עמלות. העמלה הראשונה היא עמלת ניהול תיק, המתפצלת בתורה לשני זרמים: דמי ניהול מצבירה - כלומר, דמי ניהול הנגזרים מיתרת החיסכון בחשבון, ודמי ניהול מהפקדה - הנגזרים מההפקדה החודשית השוטפת לחשבון. עמלות אלה נקבעות מראש ומשתקפות ללקוח בכל דו"ח תקופתי. סוג העמלה השני, המוכר פחות, הוא דמי ניהול חיצוניים, המכונים גם הוצאות ישירות. המדובר בדמי ניהול נוספים הנגבים מצבירת החיסכון בחשבון, ומשולמים לקרנות השקעה זרות, כגון קרנות גידור, קרנות פרייבט אקוויטי וכדומה. ההיגיון העומד מאחורי שימוש בקרנות השקעה אלטרנטיביות, הוא גיוון, "השבחת" תיק החיסכון הכולל והשגת תשואה עודפת, באמצעות קרנות מתמחות.
תחום ההוצאות הישירות היה מוסדר עד כה בצורה חלקית בלבד, כשהרגולציה מגבילה באופן שרירותי את הגופים המוסדיים בגביית דמי ניהול חיצוניים בשיעור 0.25%, בהוראת שעה שהוארכה מדי שנתיים. כדי לגבש מדיניות סדורה בנושא, מינה משה ברקת, הממונה הקודם על רשות שוק ההון, וועדת מומחים בראשותו של פרופ' ישי יפה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
כפועל יוצא של המלצות הוועדה, "נולדו" מסלולי השקעה חדשים, המאפשרים לחוסכים להימנע מתשלום הוצאות ישירות. ברקע הדברים, ניצבת גם מחלוקת עקרונית בין מומחי מימון, האם ניהול השקעות אקטיבי יכול להשיג לאורך זמן תשואה עודפת על פני ניהול פסיבי והאם יש הצדקה לעלויות הנלוות אליו.
מסלול השקעות תלוי גיל
אז אילו מסלולי השקעות בחיסכון פנסיוני היו קיימים עד כה? מסלול ההשקעות השכיח ביותר במוצרי החיסכון הפנסיוני, הינו מסלול השקעות תלוי גיל, המציע למעשה שלושה מסלולי ברירת מחדל, שאליהם משויכים העמיתים בקרנות הפנסיה או בקופות הגמל על-פי גילם. כך יוצא שהחשיפה למניות - שנחשבות לנכס תנודתי ועל כן מסוכן - מצטמצמת בהדרגה ככל שגיל החוסך עולה. הסיבה לכך היא הרצון להפחית סיכונים ככל שמתקרב מועד מימוש החיסכון בגיל פרישה לגמלאות. כך, חוסכים צעירים ישויכו למסלול עד גיל 50, חוסכים מבוגרים יותר יצורפו למסלול עבור בני 50-60 וחוסכים לקראת גיל פרישה משויכים למסלול לבני 60 ומעלה, עם חשיפה צנועה למניות (את שיעורי החשיפה למניות בכל מסלול, ניתן למצוא באתרי גמל נט ופנסיה נט של רשות שוק ההון, או באתר האינטרנט של החברה המנהלת). בנוסף למסלולי ברירת מחדל אלה, קיימים עוד מספר מסלולי השקעה מתמחים, כגון מסלול השקעות עם חשיפה למניות, מסלולים פאסיביים עוקבי מדדים, או מסלולי השקעות על פי אמונה דתית.
יש לציין כי המסלולים תלויי הגיל, וכן אלו שנוספו החל מחודש ינואר 2023, נוגעים לחסכונות הפנסיה והגמל (קרי, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל), אך לא חלים על חסכונות בקרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה, קופות פיצויים וחיסכון לכל ילד.
פיזור רחב יותר בהשקעות
אם כן, אילו מסלולים חדשים נוספו מתחילת השנה? החל מינואר השנה, חויבו הגופים המוסדיים להציע לחוסכים שתי "משפחות" נוספות של מסלולי השקעה: מסלול השקעות עוקב מדדים-גמיש ומסלול השקעות משולב סחיר. מסלולי ההשקעות בשתי "המשפחות" החדשות, ינוהלו ללא עמלת ניהול חיצוני, בהמשך להמלצות וועדת ההוצאות הישירות בראשות פרופ' יפה.
מסלולים עוקבי מדד
השקעה במדדים משמעותה להשקיע את הכסף במדד שוק מרכזי (אינדקס) הכולל ניירות ערך של חברות רבות - כגון ת"א-35 או 500P&S - וזאת במטרה לעקוב במדויק אחר התשואה שמניב המדד. מתודולוגיית השקעות זו מייתרת למעשה את שיקול הדעת ואת המעורבות של מנהל ההשקעות, ועל כן, לפי הרפורמה, מוצע מסלול זה בפטור מתשלום דמי ניהול חיצוניים.
בשנים האחרונות, ההשקעה בקרנות עוקבות מדד הפכה לפופולרית ועל כן במרבית הגופים המנהלים כבר קיימים מסלולים כאלה לבחירת החוסכים. עם זאת, הרפורמה מחייבת מעתה את כל הגופים המנהלים להציע חמישה מסלולים שונים, עוקבי מדד: שני מסלולים עוקבי מדדי מניות (מסלול עוקב מדד 500P&S ומסלול עוקב אחר מספר מדדי מניות), שני מסלולים עוקבי מדדי אג"ח ומסלול עוקב מדד-גמיש (אשר יעקוב אחר מדדי מניות, מדדי אג"ח ממשלתי ומדדי אג"ח קונצרני, כשהמשקל של כל אפיק במסלול, נקבע על-פי שיקול דעתו של הגוף המנהל). היתרון של המסלול הגמיש הוא בכך שהוא מציע גיוון ופיזור רחב יותר בהשקעות.
מסלול משולב סחיר
מסלול זה ישקיע בנכסים סחירים בלבד: מניות, אג"ח ומזומנים. המסלול לא ישקיע כלל בנכסים שאינם סחירים (בשוק ההון), כגון נדל"ן, פרויקטים של תשתיות וקרנות השקעה, ומשכך, יהיה פטור אף הוא מעמלת ניהול חיצוני.
מגוון רחב יותר, שקיפות רבה יותר
אז האם כדאי לעבור מסלול?
החל מינואר 2023, מציעים כאמור כל הגופים המוסדיים המנהלים את חסכונות הפנסיה והגמל של הציבור, את מסלולי החיסכון החדשים. ועם זאת, הגופים אינם מחויבים לעדכן על כך את לקוחותיהם והדבר אף אינו מובלט באתרי האינטרנט שלהם.
נזכיר, כי בכל נקודת זמן יכול החוסך לעבור ממסלול השקעות אחד למשנהו, ללא תשלום מס, קנס או עמלה. מכאן עולה השאלה האם כדאי להצטרף אל מסלולי ההשקעה החדשים. זו שאלה רלוונטית עבור כולנו: חוסכים קיימים ומצטרפים חדשים כאחד.
עבור החוסכים לפנסיה, הבשורות הטובות הן מגוון רחב יותר והגברת השקיפות בנוגע לעלויות הניהול. ואולם, קיים חשש כי מרוב עצים לא רואים את היער, וכי בסופו של יום, יצטרך החוסך להעסיק וועדת השקעות פרטית צמודה. כלומר, עודף מגוון - לא בהכרח משפר את תהליך קבלת ההחלטות, ולעיתים, הפשטות עדיפה. ואשר לשקיפות – אין עוררין כי היא חשובה, אך עוד יותר ממנה, חשובה הבהירות.
הצורך בהתאמה אישית
כך או כך, השקת מסלולי ההשקעה החדשים, גוזרת שינוי בתהליך קבלת ההחלטות של החוסך. עד היום, נדרש היה החוסך להגדיר תחילה את רמת הסיכון שלו, בהתאם לטווח ההשקעה, לרגישות לסיכון וכדומה. לדוגמה, בחירה במסלול השקעה תלוי גיל, או במסלול מניות. ואז, לבחור מבין גופים מוסדיים שונים באותה קטגוריה (רמת סיכון), בהתאם לתוצאות ההשקעות: תשואה בחתכי זמן שונים, אל מול סיכון במונחים של סטיית תקן/מדד שארפ. וכמובן, תוך התחשבות בדמי הניהול.
מעתה, לאחר שמגדירים את רמת הסיכון, יש לשאול האם יש לי עניין בהשקעות בשוק ההון בלבד (השקעות סחירות), או שארצה לגוון את תיק ההשקעות, ולצד השקעות בשוק ההון, לשלב גם השקעות לא סחירות (נדל"ן, תשתיות, קרנות השקעה אלטרנטיביות וכדומה). בהקשר זה נזכיר, כי בתקופות של ירידות בשוק ההון, נכסים לא סחירים, שאינן נעים בקורלציה עם השווקים הפיננסים, יכולים לאזן ולמתן את התשואות השליליות. אם התשובה היא: "אני מעדיף לגוון את התיק בהשקעות לא סחירות", כי אז המסלולים החדשים אינם רלוונטיים עבורנו. ואם התשובה היא: "אני מעדיף השקעות בשוק ההון בלבד", כי אז יש לעבור לשאלה הבאה, ולבחור בין השקעה פסיבית במסלול עוקב מדדים (גמיש או מתמחה), לבין השקעה אקטיבית במסלול השקעה סחיר. שני המסלולים האחרונים, אשר הושקו החל מינואר 2023, זולים יותר, מאחר ואינם כוללים עמלת ניהול חיצוני.
מבולבלים? ככל שמרחב התמרון גבוה יותר, כך עולה הצורך בהתאמה אישית, והחשיבות בהיוועצות עם איש מקצוע, אשר יסייע להתאים לכם את מסלול ההשקעה ואת הגוף המוסדי הנכונים ביותר עבורכם!
הכותב הינו יו"ר דירקטוריון של קבוצת קלי - קבוצת הפיננסים העצמאית הגדולה בישראל
