תולדותיה של משפחת קרצ'מר כרוכות בהיסטוריה של היישוב העברי בארץ ושל מדינת ישראל. בתחילת המאה ה–20 ייסד אבי המשפחה שמואל קרצ'מר, אומן מתכת שהשתלם ב"בצלאל" של בוריס שץ, את בית המלאכה המשפחתי לסמלים ומדליות. בבית המלאכה הקטן שפעל בלב ירושלים הוטבעו לאורך השנים אלפי פריטים — סמלים, מטבעות ומדליות — בעלי חשיבות היסטורית אדירה. מאז ימי השלטון העותמאני, המנדט הבריטי, המחתרות, המאורעות, ההעפלה, ההתיישבות וראשית ימיה של מדינת ישראל, בית המלאכה של משפחת קרצ'מר מילא תפקיד מרתק בהנצחת האירועים ההיסטוריים.
מבית מלאכה למוזיאון
"בתחילת שנת 2003 אבי אליהו קרצ'מר החליט לצאת לגמלאות", מספר בועז קרצ'מר, נכדו של מייסד בית המלאכה. "אבי היה אומן מתכת שעבד בבית המלאכה במשך שנים, וכשהחליט לפרוש הוא קרא לי כדי שאסייע לו לפנות את בית המלאכה הישן. יחד עם בני פינינו מהמקום כמויות אדירות של פריטים שיועדו להיזרק לאשפה. החלטתי לשמור חלק קטן מהפריטים, אלה שנראו לי מעניינים".
בועז קרצ'מר מעריך שכ–90% מכלל הפריטים שהצטברו בבית המלאכה נזרקו ואבדו לעולם — אבל הוא אסף כ–10% מהם. "במשך כחצי שנה, באופן די מקרי, לקחתי מפה ומשם, מילאתי את הבגאז' של המכונית ונסעתי הביתה לקיבוץ צאלים. את הכול איחסנתי במקלט ישן בקיבוץ. ב–16 ביולי 2003 סיימנו לפנות את בית המלאכה, אבא שלי נפרד מהמקום שבו בילה 70 שנה, מאז היותו בן 13, ולמחרת נפטר".
כך הסתיים סיפורו של בית המלאכה — לעת עתה. "כשהתחילו האירועים בעוטף עזה בא אלי הרבש"ץ של הקיבוץ וביקש שאפנה את המקלט", מספר בועז. "לבקשתו סידרתי את כל הפריטים על מדפים במקלט — כדי שיהיה מקום להצטופף בפנים בעת הסלמה. שמתי גם כמה שרפרפים ושטיח קטן, ופתאום התחילו להגיע מבקרים ומתעניינים. בלי שהתכוונתי המקום הפך למוקד משיכה למטיילים והשמועה עליו החלה להתפשט".
בעקבות השמועות על האוצרות במקלט, אגף מורשת (שהשתייך בעבר למשרד ראש הממשלה) החליט להקים את מוזיאון "מורשת צאן ברזל" בצאלים. אלפי הפריטים הועברו מהמקלט הקטן אל מבנה בית ילדים שהקיבוץ העמיד לצורך העניין. "עבדנו במשך כמעט עשר שנים עם 'טחנה לעיצוב' מתל אביב — על מנת לתכנן את המקום ולהקים מוזיאון שיספר את סיפורו של בית המלאכה ודרכו — את סיפור ההיסטוריה הציונית ומדינת ישראל".
אל טקס הפתיחה החגיגי של המוזיאון, שנערך באוגוסט 2018, הגיע קהל רב ובתוכו אישי ציבור, חברי כנסת ונכבדים אחרים. ביניהם היתה גם אורחת כבוד מיוחדת: אמו של בועז. "ליד המיקרופונים היא שאלה אותי שאלה אחת, שכל מאות הנוכחים שמעו: 'את כל האנשים הברזלים האלה באמת מעניינים כל כך?'" מספר בועז בחיוך. "זה בהחלט מתקשר עם כך שזרקנו כ–90% מהפריטים — כי בזמנו לא ראינו את החשיבות שלהם. אבל מה שמעניין באמת במוזיאון זה לא הפריטים עצמם, אלא הסיפורים שמאחוריהם".
"מאה שנות ציונות"
במוזיאון "מורשת צאן ברזל" לא נמצאים הסמלים, המדליות והמטבעות שיוצרו בבית המלאכה, מכיוון שאלו הועברו אל לקוחותיו השונים: מהטורקים, דרך הצבא הבריטי, הקונגרסים הציוניים, הפלמ"ח והמחתרות ועד צה"ל ומדינת ישראל. "המוצגים שנמצאים על המדפים מראים את השלבים בתהליך הייצור של מדליה או סמל", הוא מסביר. "מהדגם (ה'מודל') הראשון שהוא עבודת יד ממתכת, עץ או גבס — ואחר כך המבלט (ה'שטנץ') ששימש להטבעת הפריטים המוגמרים.
"במוזיאון נחשפים למאה שנות ציונות", מוסיף בועז. "מעבודות בצלאל משנות ה–20 של המאה הקודמת, סמלים ואותות של המחתרות, ההעפלה, ההתיישבות, היחידות והמאורעות במלחמת העצמאות. ניתן לראות את סיפור יצירתם של סמל מדינת ישראל, סמל צה"ל הראשון וגם פריטים שנעשו בתקופת השואה, סמלים לצבא הבריטי, לגדודים העבריים, לצבא פולין החופשית (צבא אנדרס) ובהמשך כמובן את העבודות שבוצעו לחברה הממשלתית למטבעות, לצה"ל ולציון כל אירוע והתרחשות במדינת ישראל".
המוזיאון עצמו מחולק לחדרים שונים לפי תקופות בהיסטוריה. החדר הראשון מספר את סיפורן של 20 השנים הראשונות של המאה ה–20 — עם פריטים מרתקים מתקופת בצלאל המוקדמת. החדרים בהמשך עוסקים בחיים בירושלים של שנות ה–20 וה–30, החיים המשותפים של היהודים, הערבים והצבא הבריטי — ועוברים לתקופת השואה והגבורה, המחתרות והמאורעות, ההתיישבות וההעפלה. משם — לעשור הראשון של מדינת ישראל: הסמלים הראשונים של ישראל הצעירה: סמל המדינה, סמל צה"ל, סמל המשטרה, הבחירות הראשונות, סמלי הדואר, הרכבת, צים, הכנסת ועוד רבים אחרים.
"אחד החדרים מלא בפורטרטים של כל האישים בתולדותינו — מהרצל דרך בן־גוריון, ויצמן, משה דיין ובגין ועד רבין", אומר בועז. בהמשך — ישראל של שנות ה–60 ואילך, שחלק מהמבקרים כבר "נזכרים" ומזהים בעצמם: תנועות הנוער, הצעדות, המכביות, הקמת הכנסת החדשה, מוזיאון ישראל, קרית הממשלה, בית המשפט, וגם אירועים כמו ביקורים של אפיפיורים ונשיאי אומות העולם. החדר האחרון הוא חדר צה"ל: סמלי יחידות הצבא, החל בשנת 1948 ועד לשנת 2003.
התצוגה המרשימה שעל המדפים העמוסים מספרת את סיפור היצירה והייצור בבית מלאכה ירושלמי קטן במשך כמאה שנים. מרבית הפריטים המוצגים הם פרי מלאכת ידיהם של שמואל קרצ'מר ובניו אליהו ואביעזר, שלא חשו את "משק כנפי ההיסטוריה" המוטבע בעבודות הפלדה והברזל, המנציחות ומספרות את ההיסטוריה והמורשת של ישראל — וכן את סיפורו המיוחד והמרגש של בית המלאכה, שמספר נכדו של המייסד (שבעצמו כבר סבא לנכדים מתבגרים).
מוזיאון "מורשת צאן ברזל"
קבוץ צאלים
טלפון: 052-3575324
לפנייה במייל >>
בשיתוף מוזיאון "מורשת צאן ברזל"
