הקורנה הכניסה לעולמנו מילים ומושגים חדשים שלא חשבנו שנצטרך להכיר, כמו "הגידול האקספוננציאלי", "המטוש" וה"א-סימפטומטי". התרגלנו לדבר גם על "עבודה מהבית", "איזון בית עבודה" ו"דיגיטציה מואצת". נראה שלמדנו להסתדר עם המציאות החדשה, גם אם ישנם אזורים שעדיין צריך לנסח. תמונת המצב די ברורה - העובדים לוקחים את השליטה על חייהם המקצועיים, דורשים את איכות חייהם. המעסיקים מצידם הבינו שהשוק "התהפך", והם נדרשים לפעול בפרואקטיביות לגיוס ושימור העובדים. מעל כל זאת מרחפת הדיגיטציה המואצת של עולם התעסוקה - המערכות הועלו לענן, פגישות וידאו, שהיו בעבר נחלתם של בודדים בלבד, הפכו עם כניסת הזום לדבר שבשגרה ותהליכים שהיו אמורים להימשך שנים, התרחשו כהרף עין בשנתיים של מגפה.
שוק התעסוקה צועד לבטח במסלול הזה. בסצנת ההיי-טק התל אביבית המשבר האיץ תהליכים חיוביים, שהעלו את רמת הפריון בעבודה. העובדים מרוצים יותר, רגועים יותר, מרגישים ששעות הפנאי שלהם גדלו. גם באזורים רבים בפריפריה האצת הדיגיטציה והעבודה מרחוק עשתה הרבה טוב. לא מבזבזים זמן יקר על נסיעות, הכשרות מקצועיות והזדמנויות נוצצות פותחות את דלתותיהן, ובכלל נראה שהרחבנו את קשת ההזדמנויות לאלו שעד היום לא יכלו ליהנות מהן, אז מה רע?
עבודה מהבית, למי היא טובה?
כמו כל דבר, שינויים שיכולים להיות מעולים עבור אוכלוסייה מסוימת, יכולים להשפיע לרעה על אוכלוסייה אחרת.
אנחנו כבר יודעים שעובדים המגיעים מאוכלוסיות מעוטות הזדמנויות היו פעמים רבות אלו שנפגעו ראשונים ממשבר הקורונה, וגם האחרונים לחזור לשוק העבודה. משבר התעסוקה לכאורה מאחורינו, אך בחסות שוק העבודה המתחדש, מה קורה עם האוכלוסיות הללו? דווקא הדברים שיכולים להועיל מאוד הן לעובדים והן למעסיקים יכולים להוות חסמים ואתגרים לאוכלוסיות אלו. עבודה מהבית יכולה להיות מתנה גדולה עבור מי שרוצה לשלב בין הנוחות של הבית למשרה טובה, אך מה קורה לנשים הסובלות מאלימות זוגית כאשר שעות העבודה במשרדים מצטמצמות ועבודה מהבית הופכת להיות מקובלת יותר ויותר? מה קורה לאימהות במשפחות מרובות ילדים שלא מוצאות פינה שקטה בבית בה יוכלו לעבוד בנחת? מה קורה לעובדים מעוטי יכולת הגרים בבתים קטנים כאשר שני בני הזוג נדרשים לעבוד מהבית ואין מספיק פינות עבודה נוחות?
מדו"חות סיכום 2021 בשוק העבודה של זרוע העבודה במשרד הכלכלה ושל שירות התעסוקה ניתן לראות כי הנגישות לעבודה מהבית מתואמת במידה רבה עם רמת ההשכלה והמעמד התעסוקתי. 26% מבעלי ההשכלה האקדמית עובדים בהיקף מסוים מהבית לעומת 8% מבעלי ההשכלה התיכונית. ובאשר לאוכלוסיות - אנו רואים כי העבודה מהבית נפוצה בעיקר בחברה היהודית-החרדית והלא חרדית כאחת, ואילו בחברה הערבית, שיעור העבודה מרחוק הוא 2% בלבד. כך, שאם יש סיכוי לעבודה מהבית החברה הערבית לא לוקחת חלק בשינויים בכך ולא חווה את ההתחדשות התעסוקתית. גם בהסתכלות גיאוגרפית ניכר כי המגמה של העובדים מהבית נפוצה יותר ככל שמתקרבים למרכז הארץ, רק 9% עבדו מהבית בצפון ובדרום, ברבעון האחרון של 2021.
ובכלל, הדיגיטציה המואצת ופגישות הזום שרובנו רואים בהן בשורה משמחת והתייעלות מבורכת יכולים להוות אתגר משמעותי לעובדים מקהילות מסורתיות בהן השימוש בדיגיטל נמוך, וקיים חשש מהשימוש בו. הטכנולוגיה יכולה לאיים במקרים כאלו, והעובד והעובדת מרגישים חסרי אונים מול המערכות החדשות. עובדים ועובדות שהרגישו סיפוק וערך במקום עבודתם מרגישים פתאום חסרי ערך. כל זאת עוד לפני שהזכרנו את תשתיות האינטרנט הלא תקינות של חלק ממשתמשי האינטרנט מאוכלוסיות מגוונות.
האתגרים וההתאמות
בשלב זה בו אנו נמצאים כמעסיקים המשקיעים מאמצים גדולים בגיוס עובדים ועובדים איכותיים, פנייה לקהלים חדשים היא הכרחית, אך פנייה זו דורשת התאמות והכרת האתגרים והחסמים. אם בעבר שיח הגיוון נגע בנקודות של שפה, רגישות דתית, כשרות, תרבות והנגשה, כיום אנו מבינים שנדרשות התאמות נוספות. תשומת הלב שלנו צריכה להיות מופנית לא רק להתאמת השפה לקהל היעד, אלא גם תפיסת הפערים באוריינות הדיגיטלית, בירור לגבי עבודה מהבית ורגישות לגבי תפיסת הערך העצמי של העובד מול הדיגיטציה המואצת. כמו בכל מה שקשור לגיוון והכללה בתעסוקה, גם כאן דרושה זהירות ממסקנות חד משמעיות על בסיס השערות, וגם כאן תפקידנו להיות ערים לדברים שיכולים להוות חסם ותמיד לשאול את העובד או העובדת להעדפותיהם האישיות.
הזרקור אודות מגמות אלו מהווה הזדמנות להאיר את האתגרים החדשים בהתחדשות התעסוקתית ולקדם פתרונות ומענים הולמים על מנת לאפשר תעסוקה מיטיבה והוגנת.
קידום ההון האנושי
'בעצמי' הוא ארגון חברתי בעל ניסיון של למעלה מ-25 שנה בצמצום הפערים החברתיים והעוני בישראל באמצעות קידום תעסוקה לא.נשים בקהילות מודרות ומעוטות הזדמנויות. העמותה פועלת בסיוע שותפים הרואים בקידום ההון האנושי בישראל יעד שיביא לצמיחה בת-קיימא, צמצום העוני והפערים החברתיים, ותרומה משמעותית לעתידנו. ארגון בעצמי מפעיל גם קו ייעוץ והכוונה תעסוקתית ללא עלות- תעסו-קו 2119*
הכותבת היא מנכ"לית עמותת בעצמי
